גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה

היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

במסגרת תובענה ייצוגית שהגיש אזרח באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן וחגי קלעי ממשרד קלעי, רוזן ושות', ועו"ד אור קרבקי נגד כמה אתרי תוכן ישראליים, הייעוץ המשפטי לממשלה ורשות הגנת הצרכן הציגו עמדה משפטית שעשויה להשפיע באופן דרמטי על מדיניות הפרסומות במרחב המקוון.

לפי עמדת היועמ"ש והרשות, אתרי תוכן נדרשים לוודא כי שטחי הפרסום במדורים שמיועדים לקטינים - אינם כוללים תכנים שאסורים להצגה לילדים. עמדה זו דוחה את כל טענות ההגנה של האתרים, ולכאורה צפויה להשפיע לא רק על אתרים מקומיים שנגדן הוגשה הבקשה לניהול תובענה ייצוגית - אלא גם על ענקיות תוכן כגון פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם, ואף טאבולה ואאוטבריין.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה בשם שני קטינים, שלפי הנטען תוך כדי גלישה במדורים שמיועדים לילדים בתוך האתרים "מאקו", "וואלה", "פרוגי ו"ערוץ 7" הופיעו להם פרסומות ("באנרים") שונות, דוגמת כאלו שמעודדות הימורים של מפעל הפיס, ואחרות שמקדמות משקאות אלכוהוליים, אתרי היכרויות, שירותי דיאטה, והלוואות כספים. לטענת עורכי הדין, בעצם הצגת פרסומות אלה - אתרי התוכן הללו הפרו את חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן.

מטעם אתר מאקו נמסר בתגובה כי התובענה הייצוגית מופרכת. לדברי מאקו, הפרסומות אינן מועלות באופן שרירותי אלא באמצעות מנועי הפרסום הגדולים בעולם, כמו אאוטבריין, Facebook Ads Mannger ו-Google Ads. לטענת מאקו, הפרסומות המופיעות בעמוד שלה, הן תולדה של היסטוריית השימוש האישי של המשתמש. הפלטפורמה הפרסומית מזהה את המכשיר שממנו הגיע הגולש לדף המסויים, וכך מתאימה לו פרסומות ולעיתים גם תכנים.

מאקו: צריכים לגלוש דרך משתמשים שונים

לאור זאת, במאקו טענו כי הפרסומות שבגינן הוגשה הבקשה לניהול תובענה ייצוגית לא היו מיועדות במישרין או בעקיפין לילדים ולנוער, אלא הסתמכו על היסטוריית הגלישה של ההורים. בעקבות כך, מאקו הוסיפו כי חוק הגנת הצרכן איננו חל במקרה זה שבו הפרסומות לא כוונו לקטין, אלא מדובר בפרסום כללי שהקטין עלול להיתקל בו.
מאקו העלתה טענה נוספת שלפיה, המצב המומלץ במקרה שבו בני משפחה שונים משתמשים באותו מכשיר הוא לגלוש באינטרנט באמצעות חשבונות משתמש שונים. לכן, מאקו הגישה "בקשת הודעת לצד שלישי" נגד הורי הקטינים. לטענת האתר, האחריות לניטור השימוש של קטינים באינטרנט הוא בראש ובראשונה של ההורים. אתר אינטרנט נוסף שהגיש הודעת צד ג’ הוא וואלה, שטענו מצידם כי גלישת קטינים ללא פיקוח מהווה סכנה עבורם, על אחת כמה וכמה באתר שאיננו ייעודי לקטינים - וכולל בעיקרו תכנים לבגירים.

עו"ד אוהד רוזן טען בדיון קדם המשפט, שהתקיים לפני כחצי שנה, כי ילדים רבים גולשים במחשבים של הוריהם. בעקבות כך, במצבים שבהם ההורה התעניין באתר מסויים, ייתכן שאף בתוכן פורנוגרפי, אין שום קושי טכנולוגי לחסום את זה. "אם החברות אומרות: ‘אנחנו מפרסמים באתרים כל דבר שבעבר נעשה בו שימוש באותו מחשב’, אז בעמודים המיועדים לילדים ימכרו פרסומות באופן עצמאי". לדבריו, הוא אף הוכיח כי לאתרים יש אפשרות להגדיר תכנים.

עו"ד שרון קלינמן, המייצגת את וואלה, אמרה בדיון כי "מבחינת בעל האתר, שהוא לא המפרסם, לנו אין אפשרות טכנולוגית לחסום. יש לנו אפשרות חסימה בגוגל, בטבולה ובארמדיה, יש אפשרות לחסימה רוחבית על פרסומת מסוימת. אי אפשר לחסום הכל. כאשר אנו מדברים על אתר שלא מיועד לילדים, חינמי, אתה מקבל שירות רחב, ואתה מקבל אותו בחינם, וחלק מהעניין הוא פרסום".

"לגולשים יש אמצעים טכנולוגיים כדי לחסום"

לטענתה, "מי שרגיש לחשיפה של ילדיו ורוצה לייצר להם עולם סטרילי ומוגן, יש לו את כל האמצעים לעשות זאת. בין אם לבנות משתמש חדש, אפשרות לחסום הודעות, להוריד קוקיז, לחסום את איסוף המידע של הפלטפורמות על הרגלי השימוש של המשתמש. אבל ההצעה הפשוטה ביותר, מי שרוצה לשמור על ילדיו, שיקנה להם מחשב יעודי שבהם יוכלו לראות סרטים ולגלוש. מי שנותן לילדיו לגלוש במכשיר המחשב או הנייד, לוקח את האחריות עליו".

עו"ד ברק קדם, המייצג את ערוץ 7, טען כי להורים יש שלוש דרכים למנוע את החשיפה של ילדיהם: להתקין חוסם פרסומות חינמי שזמין באינטרנט; לפתוח שם משתמש יעודי; ואם ההורה יודע שהוא מתעניין בתכנים של מבוגרים, הוא יכול לפתוח דף של "גלישה בסתר". עוד טען כי התובענה נראית מאולצת לאור העובדה כי ערוץ 7 מיועד למגזר הדתי-תורני, ואילו הילדה איננה מרקע דתי. "ילד שאין לו רקע דתי או חרד"לי אין לו מה לגלוש באתר של ערוץ 7, מה שמביא אותי לחשוב שהתביעה לא משקפת נזק אמיתי".

עמדת היועמ"ש מקבלת את עמדת עורכי הדין

בסיום הדיון, שהתקיים בחודש נובמבר, ביקש השופט שמואל בורנשטיין כי תתקבל עמדת היועמ"ש. לאחר דחיות רבות, היועמ"ש הציג את עמדת המאסדר, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. העמדה מקבלת במלואה את עמדת עוה"ד שהגישו את התובענה הייצוגית.
לדברי הרשות להגנת הצרכן, אין החוק מבחין בין אמצעי פרסום או שיטות הפרסום, והוא חל על כל אדם המבצע פעולה של פרסום. "לעמדת הרשות, פרסומת או דרך שיווק מכוונת לקטינים, היא פרסומת או דרך שיווק אשר קטינים הם קהל היעד שלה לנוכח תוכנה, המיקום או הפלטפורמה בו היא מופיעה. כך למשל מדור המיועד לקטינים, סדרה או סרט שיוצרו עבור קטינים, אפליקציות שקהל היעד שלהן הוא קטינים וכדומה הן פלטפורמות המיועדות לקטינים, ופרסומת ופניית שיווק המופיעה בהן מהווה פרסום או דרך שיווק המיועד לקטינים כמשמעותו בתקנות".

הרשות דוחה את טענות ההגנה של וואלה ומאקו, וכותבת כי "לעובדה שגם בגירים עשויים להשתמש בפלטפורמות או להיחשף לתכנים שיועדו מלכתחילה לקטינים אין כל נפקות". האתרים ביקשו להתבסס על תקנון השימוש באתר, אולם עמדת הרשות היא שדינה של טענה זו להידחות.

"מציעי שטחי הפרסום נדרשים לוודא התאמה"

"סעיף 36 לחוק הגנת הצרכן קובע כי הוראות חוק הגנת הצרכן הן הוראות קוגנטיות: ‘הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד’. חוק הגנת הצרכן חל על המשיבות ולפיכך הן אינו רשאיות לכלול בתקנוניהן תניה אשר יש בה משום ויתור על תחולתו וככל שעשו כן, תוקפה של התנייה מוטל בספק. קרי, הן לא רשאיות לקבוע הוראה בתקנוניהן המסירה מהן אחריות לעניין הפרסומות אליהן ייחשפו קטינים שיגלשו באתריהן במדורים המיועדים לקטינים".

עם זאת, הרשות לא עצרה כאן, והוסיפה - מבלי להידרש לשאלה האם ביכולתן של המשיבות לנטר את הפרסומות - את עמדתה בנושא. לדברי הרשות, על המציעים שטח פרסום, ובכללן המשיבות, לוודא מול המשתמשים בשטח הפרסומי באתריהם, כי בפלטפורמה המיועדת לקטינים, לא יופיעו פרסומות שחל איסור להציגן לקטינים - ובכלל זה פרסומות שמופיעות בשל או בהתאם להיסטוריית החיפוש מאותו אמצעי תקשורת.
מטעם הרשות הוסיפו כי "הפרסומים יעמדו בדרישות הדין, על מנת לשמור על ההגנה שהמחוקק ביקש להעניק להם".

הרשות המשיכה בקו שמאמץ במלואו את עמדת התובעים הייצוגים, וכתבה כי "בהתאם, על המשיבות חלה חובה לוודא, לרבות באמצעות הסכמי ההתקשרות עם הגופים המפרסמים להם הן מספקות את שטח הפרסום, כי יעמדו בהוראות החוק והתקנות המתייחסות לפרסומות המיועדות לקטינים. ככל שלא עשו כן, גם עליהן מוטלת האחריות לפרסומים הפוגעניים גם אם אינן המפרסמות הישירות".

עוד כתבות

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק יורד ב-0.1% ● מורגן סטנלי עולה ב-5%, טראמפ מדיה צוללת ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

השר מירי רגב טענה כי הממשלה הקודמת הכניסה פועלים מעזה. אך כך גם ממשלתה שלה ● המשרוקית של גלובס

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

מייסדי אנטייטל - מימין: אבי זצר ורון נסים / צילום: דימה קרמינסקי

החזר של פי 10 על ההשקעה: חברת הסייבר אנטייטל נמכרת ב-150 מיליון דולר

חברת אנטייטל של היזמים רון נסים ואבי זצר הודיעה על רכישתה ע"י חברה אמריקאית בסדר גודל בינוני, BeyondTrust, שמבצעת כאן את הרכישה הראשונה שלה וצפויה להפוך את הפעילות הישראלית למרכז הפיתוח המקומי שלה ● נסים: "העסקה שנחתמה בתקופה זו משקפת כבוד למדינה"

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

דירות בשכירות בשדרות וושינגטון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

במקביל לעליית האינפלציה: יש מוקש ושמו מחירי השכירות

העלייה במחירי השכירות מגיעה, ולא במקרה, במקביל לעלייה חדה באינפלציה. מחירי שכר הדירה מהווים כרבע ממשקל מדד המחירים לצרכן ● אבל במשרד האוצר ממשיכים להתעלם מהסוגיה הבוערת

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"