גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיתון חריף בארה"ב בתקופה הקרובה? לא כל כך מהר

למרות ההצהרות הלוחמניות שלו, נראה כי הפד לא נלחם בכל הכוח באינפלציה הגואה ולכן המיתון ידחה או יהיה קל בלבד

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

הכותב הוא מנהל מחקר מניות זרות אקסלנס

לאחרונה מתרבים החששות שארה"ב צועדת לקראת מיתון כבר השנה או בשנה הבאה. יש סיבות טובות לחשוש מהיחלשות הכלכלה, אבל חשוב לשים לב שהמדד הקלאסי והמדויק ביותר, שניבא כל מיתון מאז מלחמת העולם השנייה, דווקא לא מבשר מיתון בקרוב.

המדד הזה הוא הפרש התשואות בין אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-10 שנים לבין אג"ח ל-3 חודשים. באופן רגיל התשואה ל-10 שנים גבוהה מהתשואה לשלושה חודשים. במצב בלתי רגיל, כאשר התשואה לשלושה חודשים גבוהה יותר מהתשואה ל-10 שנים, נהוג לומר שעקום התשואות התהפך. וכאמור, היפוך העקום הזה ניבא במדויק את כל המיתונים מאז מלחמת העולם השנייה. ובעצם, לא היה מיתון שלא קדם לו היפוך העקום.

הבעיה לכל נביאי המיתון היא שכיום העקום רחוק מהיפוך. התשואה ל-10 שנים גבוהה ב-1.62% מהתשואה לשלושה חודשים. האם זה אומר בוודאות שלא יהיה מיתון? כדי לנסות לענות על השאלה הזו, צריך להבין את מקור כוחו הנבואי של העקום.

הסבר פופולרי להיפוך העקום הוא שמשקיעים מרגישים שהכלכלה נחלשת, ואז הם מניחים שבעתיד הפד (הבנק המרכזי האמריקאי) ייאלץ להוריד ריבית, ולכן התשואות הרחוקות יורדות. ההסבר הזה הוא כנראה מוטעה, כי ההיסטוריה מראה שהחלק של העקום שזז הוא בעיקר הקצה הקרוב שעולה, ולא הקצה הרחוק שיורד.

הסבר טוב יותר להיפוך הוא שמדיניות מוניטרית מרחיבה - ריבית נמוכה ו/או הדפסת כסף, מביאה לשגשוג כלכלי, שחלקו מלאכותי וחלקו אמיתי. עם הזמן, הכסף הזול מחולל אינפלציה והפד מגיב לה (או שאולי הפד מגיב לחשש מהיווצרות אינפלציה). התגובה של הפד היא קירור הכלכלה ע"י העלאת הריבית לטווח קצר, בדיוק מה שרואים בעקום התשואות ובדיוק מה שמביא למיתון. כלומר היפוך עקום מנבא מיתון לא מתוך אפקט פסיכולוגי שקשור לצפי של משקיעים, אלא בגלל שהעקום משקף מדיניות של הפד, והמדיניות היא שמביאה למיתון ע"י הפסקת הזרמת כסף זול.

ופה קבור הכלב - הכסף הזול בארה"ב ממשיך לזרום. לשם השוואה, בשנים 1979-1981, כאשר האינפלציה בארה"ב טיפסה אל מעל 10%, הפד העלה את הריבית לכמעט 20%, חנק את הכלכלה לזמן מה אבל שבר את האינפלציה. כיום, הנתונים בארה"ב מעוררי השתאות - אינפלציה גבוהה של 8.6% ואבטלה נמוכה של 3.6%. עם נתונים כאלה, הפד היה אמור להילחם עד חורמה באינפלציה. ואמנם הפד העלה לאחרונה את הריבית לטווח של 1.75%-1.5%, אבל יחסית לרמה היסטורית של 5%, יחסית לצורה שבה ארה"ב נלחמה באינפלציה ב-1979-1981 ויחסית לרמת האינפלציה כיום, זו ריבית נמוכה. כלומר למרות הרטוריקה הלוחמנית של הפד, הרצון או היכולת להילחם באינפלציה מוטלים בספק.

אז מדוע העקום לא מתהפך? ההעלאה של הריבית ע"י הפד בחודשים האחרונות הביאה לעלייה של התשואה לשלושה חודשים. אבל הקצה הארוך ל-10 שנים עלה גם הוא. אולי בגלל שהשוק מניח רמה גבוהה של אינפלציה לאורך זמן, מתוך הבנה שהפד אינו רציני במלחמתו באינפלציה ואינו מעלה את הריבית בקצב מספיק גבוה.

מדוע הפד לא נלחם באינפלציה באגרסיביות

אז נחזור לשאלה - האם העובדה שהעקום לא התהפך מבטיחה שלא יהיה מיתון? ייתכן שהשוק התרגל לריבית אפס לתקופה כה ארוכה שאפילו ההעלאה הצנועה של ריבית הפד תביא למיתון. מצד שני, צריך לזכור שעד עתה דיברנו על ריבית נומינלית. הריבית הריאלית, כלומר ריבית נומינלית פחות שיעור האינפלציה, היא עמוק מתחת לאפס כי האינפלציה גבוהה והפד משאיר את הריבית הנומינלית ברמה נמוכה. כלומר קשה לומר שהפד מקרר את הכלכלה באגרסיביות.

וזה מעורר את השאלה מדוע הפד לא נלחם באינפלציה באגרסיביות. מדוע הוא לא מעלה את הריבית, נניח ל-10%, כדי לחזור לריבית ריאלית חיובית ולשבור את האינפלציה, כפי שעשה נגיד הפד, פול וולקר, בסוף שנות ה-70? אפילו אם ההנחה היא שאינפלציה של 8.6% היא זמנית ובקרוב נרד לרמה של 4%, השאלה היא מדוע הפד לא מעלה את הריבית ל-5%, שהייתה הרמה הנורמלית עד תחילת המאה ה-21.

התשובה היא שרמות החוב והגירעון התקציבי בארה"ב הם בסטרטוספרה יחסית לשנות ה-70. ריבית גבוהה וצמצום מוניטרי על רקע כזה, יובילו להתמוטטות השווקים הפיננסים, פשיטות רגל המוניות, אבטלה גבוהה ומיתון קשה. במילים אחרות, הכלכלה אמריקאית תלויה בריבית נמוכה והדפסות כסף כדי להמשיך לתפקד, ולאף אחד אין אומץ לסיים את ההתמכרות הזו. איזה נגיד בנק ירצה להיות אחראי על נפילה כזו? איזה נשיא אמריקאי ירצה למשול בתקופה קשה כל כך? אף אחד לא רוצה לשאת במחיר הפוליטי של מהלך כזה.

אז הפד אמנם נלחם באינפלציה, אך בעצימות נמוכה יחסית, מה שאומר שאולי נחמוק בינתיים ממיתון חריף המלווה באבטלה גבוהה. אבל להמשיך לדחות את הבלתי נמנע זה לא פתרון. ברמה הלאומית, החוב הולך וגדל, ולפוליטיקאים אין תמריץ לנסות לנהל מדיניות פיסקלית אחראית ולאזן את התקציב. בינתיים, בזכות הכסף הזול נעשות השקעות רבות שלא היו נעשות עם ריבית נורמלית של 5%. כלומר העיוותים הולכים ונערמים.

יש הסוברים שאחרי פתרון הבעיות הלוגיסטיות ברחבי העולם וכתוצאה מהנורמליזציה שאחרי הקורונה, האינפלציה תחזור לרמות נסבלות של 2%. אבל זה לא נשמע סביר. היצע הכסף זינק ברמות היסטוריות, מה שממשיך לתדלק את אינפלציית המחירים. באיזושהי נקודה זה יסתיים. אולי האינפלציה תוציא אזרחים לרחובות, אולי יהיה משבר מטבע, ואולי יקרו דברים רעים נוספים שכרגע אי אפשר לדמיין.

בברירה בין מלחמה רצינית באינפלציה ומיתון עכשיו, לבין דחיית המיתון והמשך אינפלציה גבוהה, התסריט הראשון דווקא נראה פחות גרוע. מוזר ככל שזה נשמע, עדיף מיתון עכשיו.

לגלעד אלפר וחברת אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ זיקה למוצרים פיננסיים בשל היותה חלק מקבוצת אקסלנס אשר עוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות. אין לראות באמור בכתבה ייעוץ השקעות והיא אינה מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים