גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה השקטה של החשב הכללי באוצר: רכש ממשלתי במיליארדי שקלים יזכה לפטור ממכרז

גלובס חושף מהלך מקיף וחסר תקדים במסגרתו יורחב משמעותית מסלול פטור ממכרז בהתקשרויות ממשלתיות ● כך לדוגמה: התקשרויות עד 100 אלף שקל לא יהיו חייבות במכרז ומשרדי הממשלה לא יזדקקו לאישור בסכומים של עד 4 מיליון שקל ● החשב הכללי הודה שהצעד "לא ירד לו בגרון" ובכל זאת החליט באופן לא שגרתי לוותר על חלק מסמכויותיו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ

בזמן שהסתכלנו על המשבר הפוליטי, רפורמה משמעותית בחוק חובת מכרזים פורסמה לפני כשבוע על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. התקנות החדשות שפורסמו להערות הציבור מקיפות רכש שנתי המוערך ב-120 מיליארד שקל שמבצעים משרדי הממשלה (למעט משרד הביטחון), החברות הממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים. הן מפשטות את הליך היציאה למכרזים מצד המדינה ואת ההשתתפות בהן מצד הספקים, מגדילות את כמות העסקאות שתוכל הממשלה וזרועותיה לבצע בפטור ממכרז - ובמקרים מסוימים מצמצמת את סמכויות האוצר לאשר הוצאות. התקנות זקוקות לחתימה של שר האוצר, אביגדור ליברמן כדי להיכנס לתוקף, אך ספק אם זו תוכל להגיע כעת נוכח פיזור הכנסת המתקרב. עם זאת, העובדה שהרפורמה פורסמה לפני ההודעה על פירוק הממשלה, מגדילה את הסיכויים שהתקנות יוכלו לעבור, למרות העיתוי הפוליטי הבעייתי.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, התייחס בשבוע שעבר לרפורמה בכנס "כלכלה בטלטלה" של גלובס. הוא הודה כי היא "לא ירדה לו חלק בגרון", אבל הוסיף כי היא חשובה ונדרשת. החשב הכללי ואנשיו הם החותמות הסופיות על הוצאות המדינה, וה-DNA של התפקיד, באופן מסורתי, הוא הפעלת כמה שיותר בקרה על ההוצאות. אלא שהיום, אפילו באגף החשב הכללי מאמינים שעודף הבקרה לעיתים לא מאפשר ביצוע, ולכן הלכו לצעדים הללו.

התקנות החדשות קובעות הכפלה של סכום ההתקשרות הפטורה ממכרז בהיקפים נמוכים, מ-50 אלף שקל ל-100 אלף שקל. בנוסף, נוצר מסלול מהיר לקבלת הצעות מחיר בהתקשרויות מתחת ל-300 אלף שקל, או 600 אלף שקל בנושאים מסוימים. משמעותית עוד יותר היא הרחבת סמכויות ועדות המכרזים והפטור העצמאיות של משרדי הממשלה. גם ספקי הממשלה מצדם קיבלו הנחה רגולטורית, עם צמצום תנאי הסף המחייבים להגשת הצעות, ביטול תצהירים נדרשים והאפשרות להחזר הוצאות בביצוע פיילוט. כמו כן, נוספו מנגנונים מכרזיים גמישים, שממוקמים על הציר שבין מכרז פתוח למכרז לקבוצה סגורה של ספקים.

גם בפרק הנדל"ן הממשלתי נרשמו הקלות. עד היום, כל עסקה בפטור ממכרז לגבי מקרקעין ששוויה עולה על 5 מיליון שקל נדרשה לעבור סדרה של ועדות ואישורים ביורוקרטיים. מדובר במאות עסקאות בשנה. הדבר עיכב תהליכים עסקיים, כגון האפשרות לממש זכויות בנייה נוספות, להרחיב מפעלים ועוד, ולכן הוחלט להעלות סכום זה ל-20 מיליון שקל.

 

האוצר משחרר את החבל

אין זה מובן מאליו שהחשכ"ל מפרסם רפורמה אשר לכאורה דוחקת אותו החוצה מהחלטות שוטפות של הגופים הממשלתיים הכפופים לו. למשל, השינויים קובעים סטנדרט לפיו רכש של עד 4 מיליון שקל יטופל בוועדות המכרזים הפנימיות של משרדי הממשלה. רק מעל סכום זה יידרש אישור החשכ"ל, שעד כה היה צריך לאשר גם רבות מעסקאות אלה. עד היום, ועדות המכרזים הפנימיות דנו בעצמן בהתקשרויות עד 2.5 מיליון שקל, ולעיתים אף סכומים כאלה דרשו מעורבות של האוצר בתהליך. אז מה גרם לחשכ"ל לבזר חלק מסמכויותיו?

מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי, אומר רוטנברג מעל לכל במה שקצב הביצוע של משרדי הממשלה נמוך מדי. אין כמעט פרויקט תשתית משמעותי שלא מצריך הארכות ודחיות, כמו למשל הקמת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, וגם משימות קטנות נקברות לא פעם תחת עומס הרגולציה. הרפורמה הזאת היא למעשה מילוי הצד של רוטנברג בעסקה מול הגופים שבסמכותו. כעת נותר למשרדים, שמלינים שנים על "שיטור יתר" מצד האוצר, לעשות את הצד שלהם. חוץ מזה, בחשכ"ל גם היו מעדיפים להקצות את המשאבים ואת הזמן שלהם לעסקאות הגדולות ולא לכל רכש ציוד משרדי. אם עד כה, הקמה של כל כיכר תנועה הצריכה הליך מורכב יחסית, כעת משימות כאלה יוכלו להשתחרר מהר יותר.

סדר בתקנות הישנות

עולם הרכש הממשלתי מתנהל על בסיס טלאים שנתפרו על חוק בן 30 שנה. לאורך השנים נעשו בו לא מעט שינויים, שנולדו מתוך האמביוולנטיות של המערכת: מצד אחד הרצון לפיקוח הדוק על כל שקל ומניעת שחיתות, ומצד שני ההבנה שהפיקוח הזה יוצר צוואר בקבוק בתוכניות של המדינה. בכל פעם שיצאה הוראה שבה האוצר שחרר מעט את החבל למשרדים, כמה שנים לאחר מכן התווספה הוראה מנוגדת שקיצרה מחדש את הרצועה. מרוב תיקונים ושינויים בחוק, כיום קיימת חוסר בהירות בנוגע לכללים: מתי מכרז הוא הכרחי, מתי אפשר לקבל פטור ממכרז או מכרז סגור - ואפילו מי הגורם המאשר לא תמיד ברור.

מצב זה משאיר מקום לפרשנות, וכל משרד מייצר את הפרשנות שלו, לפי היועץ המשפטי שלו שלעיתים הוא יותר מחמיר ולעיתים יותר מתירני. התקנות החדשות דורסות את הישנות וקובעות פרשנויות חד משמעיות ככל הניתן עבור כל סיטואציה.

למרות החשש הברור מפני הגדלת כוח משרדי הממשלה והחברות בהליכי הרכש, חשוב להבין את רציונאל: כבר שנים נשמעות טענות שכל התקשרות כרוכה בבירוקרטיה משתקת, שהופכת את המגזר הציבורי לאיטי וכבד. במסגרת הרפורמה נערכת דיגיטציה, למשל של מסמכי רכש. כיום, לא פעם תקועים משרדים עם מכרזים במשך שנה ויותר, בזמן שהם נתונים תחת לחצי השרים לבצע את התוכניות. על כן, הם נלחמים לא פעם על פטור ממכרז או הקלות. התקווה היא שהמהלך החדש יעודד יציאה למכרזים.

הביקורת על ההקלות

מנגד, לא כל גורמי הרכש מרוצים מ"ההקלה" שניתנה להם. גורם המקורב לרכש בחברות ממשלתיות אומר לגלובס: "אני דווקא חושב שהתהליך הקיים של חוק חובת המכרזים הוא חשוב מאוד, בטח בחברות ממשלתיות שם ראינו בכל פעם את הטריקים שהתגלו. אז כן, מצד אחד יש בירוקרטיה, צריך יועצים משפטיים לכל דבר והרבה אנשים עובדים על כל מכרז. מצד שני, יש סדר, יודעים מה צריך לעשות, מתי אפשר ומתי אי אפשר".

המקור סבור שצריך להבחין בין גופים גדולים, עתירי תקציב וכוח אדם, לבין גופים קטנים שנסמכים על כספי המדינה: "בחלק מהחברות הגדולות, כבר עכשיו ניתן היה לעשות התקשרויות בפטור ממכרז עד תקרה של 600 אלף שקל, כי היקף הרכש גדול. ובסוף, כשמדובר במכרזים גדולים של מאות מיליוני ומיליארדי שקלים, זה לא סתם שהתהליך מורכב. במכרזים גדולים כל חברה משקיעה 15-20 מיליון שקל רק על ההגשה כדי להימנע מתביעות שאחרי".

עוד הוסיף הגורם כי בחברות הממשלתיות הגדולות לא תמיד מורגשת התערבות יתר של האוצר. "כשאתה מוציא הרבה מכרזים, בסוף אתה משכפל אותם ולא צריך אישור לכל דבר. אז נכון, מכרזים זאת עבודה סיזיפית, אבל העבודה הזאת שלפני המכרז תורמת לשקט שבא אחריו".

תחרות עם עוד ספקים

אבל לא תמיד זהו המצב. גורמים ממשלתיים אחרים יודעים לספר כי הסבך הבירוקרטי בתקנות היוצאות יצר מציאות שבה לפעמים רק הספקים הוותיקים, המנוסים בעבודה מול משרדי הממשלה מצליחים לקבל שוב ושוב את העבודה, גם במכרזים פתוחים לכאורה. התקווה היא שספקים חדשים, ובעיקר קטנים ובינוניים, יצליחו להיכנס כעת למשחק בהליכים המכרזיים של המדינה.

גורם נוסף בעולם הרכש הממשלתי מספר על התהליך של הוצאת התקנות החדשות. "האוצר הגיעו אלינו לתהליך עם כוונות טובות", הוא מתאר. "המטרה הייתה למנוע דיונים ארוכים על סעיפים קטנים. אבל עוד לא ברור האם זה תורגם לתקנות".

לדבריו, "התקנות קובעות רף מינימום להגנות על מינהל תקין, אבל זה לא אומר שחייבים לאמץ את המינימום. אפשר להגדיל את התקרה הפנימית בתוך המשרדים והחברות. או להחליט שההליך יהיה כפוף לחתימות של שני בכירים בחברה ולא רק לחתימה של סמנכ"ל אחד כמו עד עכשיו".

הרפורמה היא גם היערכות לקראת דוח מבקר המדינה

לעיתוי הפרסום של התקנות החדשות יש חשיבות לא מועטה. קרוב לשנתיים נדרשו לעבודות ההכנה של הרפורמה בתוך משרד האוצר בטרם הפצתן לציבור, ולבסוף הפרסום התרחש ימים בודדים לפני שהודיע ראש הממשלה, נפתלי בנט, על פיזור הכנסת. העובדה שהספיקו להוציא את התקנות טרם היציאה לתקופת הבחירות תסייע לאוצר לקדם אותן גם במצב הפוליטי הנוכחי. ואולם, עדיין לא התקבלה חוות דעת משפטית חותכת האם שר האוצר, אביגדור ליברמן, יוכל לחתום על התקנות ולהכניס אותן לתוקף בתקופת ממשלת המעבר.

ייתכן גם שישנה סיבה נוספת, שנתנה לפחות מתחת לפני השטח רוח גבית לפרסום התקנות כבר עכשיו. בשנה האחרונה עמלו במשרד מבקר המדינה על הכנת דוח ביקורת שנוגע לעולם הרכש הממשלתי, וממצאיו טרם פורסמו. הדוח שבקנה יסקור את הבקרות הפיננסיות בגופים ובחברות הממשלתיות. לפי הערכות בענף, הביקורת תתמקד בצד המפקח, כלומר החשב הכללי באוצר ורשות החברות. הדוח צפוי להקיף לא מעט ממצאים בעייתיים. כך, הרפורמה המסדירה את הרכש הממשלתי בחוק חובת מכרזים עשויה לשמש כתב הגנה לרגולטור.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל