גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח ● מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? ● כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פרויקט המטרו שאומדנו התקציבי, שעוד צפוי לתפוח, עומד על 150 מיליארד שקל הוא פרויקט חיוני לכלכלה הישראלית ולנגישות של אזרחי המדינה להזדמנויות שונות - ובמיוחד במציאות של מדינה מצטופפת ופקקים מהגדולים בעולם המערבי. אם הפרויקט ייגנז, הכלכלה הישראלית תשותק. ליבה הפועם - גוש דן - ייסתם. טעימה קטנה אנחנו מרגישים כבר כעת, ועכשיו דמיינו את המצב בתוספת של שני מיליון בני אדם שיתגוררו במטרופולין ב-2040.

אלא שהפרויקט, שהגייתו היא פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה ומינהל התכנון לא נעצר. כדי לעשות סדר, נבהיר: הפרויקט נשען על שתי רגליים - הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון הפרויקט מקודם במסגרת ארבע תוכניות שיכללו שלושה קווים, כאשר שתי תוכניות מתוכן כבר אושרו בממשלה והן מוכנות לשימושם של גורמי הביצוע. במקביל התכנון כולל גם את תמ"א 70 לסביבת התחנות ותוכנית להקמת "האבים תחבורתיים" שיספקו קישוריות בין אמצעי התחבורה.

הרגל השנייה היא הרגל החוקית. כמו במקרים אחרים בעולם, גם בישראל מקודם חוק ייעודי לקידום הפרויקט השאפתני שאמור להסדיר את אופן המימון, גופי האסדרה והביצוע, רגולציה והסרת חסמים. החוק הובא כולו במסגרת חוק ההסדרים אך יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי דרשו לפצל אותו מהחוק ולהעביר את חלקו במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה רגילה.

החלק שעבר בהסדרים כולל את מנגנון מימון הפרויקט, הקמת רשות המטרו ומרכיבים חשובים נוספים. החלק שעבר בחקיקה רגילה מוכן לקריאות שנייה ושלישית כולל היבטי תיאום תשתיות ורגולציה שונים וכן הקמת דיור ודיור ציבורי מעל התחנות.

קדימות אצל חברות התשתיות

אז למה החוק כל כך חשוב כעת? בעיקר בשל החלק שנוגע לתיאום התשתיות. למעשה החוק מחייב את כל חברות התשתית במדינה - כמו לדוגמה חברת החשמל שלפי גורמים בממשלה היא מעכבת סדרתית פרויקטי תחבורה - "להתיישר" לפי צרכי הפרויקט ולאפשר לו אור ירוק מהיר.

הוא גם נותן עדיפות לקידום החוק על פני גחמותיהם של רשויות מקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.

החוק יצנן משמעותית את יכולתן של רשויות מקומיות לעצור את העבודות. הוא גם יקבע מסגרת רגולטורית לשעות העבודה ולהיבטים של רעש, הגנת הסביבה ועתיקות.

ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.

הפרויקט ממשיך אבל עתידו לא וודאי

גם מנכ"לית משרד התחבורה אמרה במסיבת עיתונאים שערך המשרד בשבוע שעבר כי לצד חשיבות החוק יש לציין שהפרויקט ממשיך להתקדם. ואכן, רק שלשום הודיע המשרד על "צעד נוסף לעבר המטרו" עם הקמתה של ועדת האיתור לבחירת מנהל\ת ראש רשות המטרו - גוף העל שיפקח על הפרויקט, ועל פרסום מכרז לניהול ולתכנון של קווי המטרו בשווי של מיליארדי שקלים. בתקציב המדינה האחרון, הפרויקט תוקצב בשישה מיליארד שקל שיוכלו לאפשר שלבים אלו.

בנוסף, החוקרת מטעם מוסדות התכנון מתקדמת בהגשת דוח ההתנגדויות גם בתוכניות האחרות וישנה עוד עבודה על מכרזי התכנון והביצוע.

לכן, הפתיע כל כך ששרת התחבורה מרב מיכאלי צייצה אתמול ש"אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה".

ובכן - הפרויקט לא נעצר. אבל חששות לגבי התקדמותו אכן קיימים. החשש הוא שהחוק ימוסמס או ינוטרל בכנסת הבאה. ועדה שתדון בו לא תמהר להעבירו ללא שינויים לאחר שוועדה אחרת, קודמת, הגישה אותו.

גם משך זמן החקיקה יכול לעכב את הפרויקט: החוק הועבר במהירות שיא בכנסת הנוכחית - בתוך מושב אחד בוועדת מיזמי תשתית בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי וללא שינויים אקוטיים מהנוסח שהציעו משרדי הממשלה.

גם השפעתם של לוביסטים שונים כמו מתנגדי הפרויקט מרעננה למשל, שהתוואי אמור לעבור בשכונת מגוריהם, עלולה להתחזק בהליכי החקיקה הבאים. כך גם השפעה וסחטנות של ראשי רשויות שבתוואי המטרו. חשש נוסף הוא שהחוק כלל לא יקודם כי הוא "מסומן" עם הממשלה הנוכחית שיתכן ותוחלף.

כלי משחק פוליטי של כולם

החששות, מוצדקים בחלקם ומוגזמים בחלקם האחר. ובעיקר המטרו, שהחל להיות מקודם בכלל בתקופת ממשלות נתניהו, משמש כלי פוליטי באופן שנראה מתואם בין ראשי מפלגות הקואליציה (ורה"מ החליפי לפיד בדיליי אחריהם). אלו האשימו את האופוזיציה בתקיעת הפרויקט, הקפאתו ועצירתו. הפיכתו של החוק לדגל המאבק עשויה אף לסכל את המאמצים להגיע להסכמות סביבו. ח"כ מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו האשימה את הליכוד בכניעה לפעיל ליכוד "מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צייץ "אני בעד להעביר את חוק המטרו רק אם תתקבל ההסתייגות שלי לגבי תחנה בבית לוינשטיין (ברעננה - א.ז)" ולכאורה אישש את התזה.

אלא שגם חברי כנסת מסיעת יש עתיד, שותפתה של מלינובסקי לקואליציה, הביעו תמיכה במתנגדים מרעננה.

יצוין גם שהחוק אושר בוועדה לפני ארבעה חודשים וחצי ומאז המתין שהקואליציה תביא אותו למליאת הכנסת. אלא שהקואליציה לא תעדפה את החוק, ועכשיו היא מפנה את האצבע המאשימה לאופוזיציה.

מנגד, גם במחנה השני הצביעות חוגגת. מבלי שיש הצדקה מקצועית להתנגדות לחוק, לאחר עשרות שעות דיונים גם בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, האופוזיציה עוצרת את החוק כדי למנוע הישגים מהקואליציה. המטרו קודם בנפש חפצה כשלא היו לו פטרונים פוליטיים. משהקואליציה פרסה עליו את חסותו (ולא הצליחה להעבירו במושב החורף) הוא נחשב "הישג".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הדגים "ממלכתיות" כשהציע על דוכן הכנסת להקדים את תאריך הבחירות ל-25.10 בתמורה לחוק המטרו. "אני מוכן להפסיד את הקולות של אתה יודע איך קוראים לו ברעננה בשביל תאריך הבחירות. אנחנו רוצים הישג ואם אתם רוצים את המטרו אני מוכן לשכנע", אמר קיש ועורר תמיהה האם ההתנגדות היא לא יותר ממסחטה לעניין מועד הבחירות.

עוד כתבות

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

כורדים סורים מפגינים נגד המשטר בחסכה, השבוע / צילום: Reuters, Orhan Qereman

המחאות באיראן עלולות לפגוע באינטרסים הישראליים בסוריה

בעוד שהקשב הבינלאומי מופנה לאיראן ולוונצואלה, טורקיה שולחת כוחות צבאיים לשטח מדינת החסות סוריה - והמיעוט הכורדי מבין שזהו חלון הזדמנויות מסוכן ● המונים התקבצו היום בשערי בסיס אמריקאי בחיפוש אחר הגנה מפני ארדואן, אך וושינגטון שומרת בינתיים על שתיקה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

מנכ''ל ולנס יורם זלינגר / צילום: ולנס סמיקונדקטור

בלילה אחד: ציוץ אנונימי הקפיץ את מניית האוטוטק מהוד השרון ב־60%

מניית ולנס לא ראתה יום כזה מאז שהחלה להיסחר: עם מחזור גבוה פי 30 מהרגיל, המניה זינקה ב־60% בן־לילה ● זאת, בשל עסקה גדולה עם יצרנית רכב וציוץ אנונימי שטוען כי השוק כולו טועה בנוגע להיקף המלאים של החברה ● האנליסטים מעריכים: יש לה עוד מקום לעליות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

סמי סגול, בעל השליטה לשעבר בכתר / צילום: יח''צ

ההכנסה הפסיבית של התעשיין הוותיק: מאחורי האקזיט הנדל"ני של סמי סגול

כמו משפחת ורטהיימר לפניו, גם סגול שמר בידיו נכסי נדל"ן פרטיים, המושכרים לפעילות התעשייתית שמכר שנים קודם לכן ● כעת הוא מוכר אותם ביותר מחצי מיליארד שקל לוילאר

צורי דבוש / צילום: מורג ביטון

הצטרפות בדקה ה־90 ועתירה לביהמ"ש: המרוץ על התאחדות התעשיינים

בסוף החודש יתקיימו הבחירות להתאחדות התעשיינים - ומניצחון בטוח של מתמודד יחיד הפכו לעימות משפטי עם העתירה לשינוי שיטת ההצבעה ● ברקע: המאבק בממשלה על היטל ההיצף

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה