גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח ● מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? ● כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פרויקט המטרו שאומדנו התקציבי, שעוד צפוי לתפוח, עומד על 150 מיליארד שקל הוא פרויקט חיוני לכלכלה הישראלית ולנגישות של אזרחי המדינה להזדמנויות שונות - ובמיוחד במציאות של מדינה מצטופפת ופקקים מהגדולים בעולם המערבי. אם הפרויקט ייגנז, הכלכלה הישראלית תשותק. ליבה הפועם - גוש דן - ייסתם. טעימה קטנה אנחנו מרגישים כבר כעת, ועכשיו דמיינו את המצב בתוספת של שני מיליון בני אדם שיתגוררו במטרופולין ב-2040.

אלא שהפרויקט, שהגייתו היא פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה ומינהל התכנון לא נעצר. כדי לעשות סדר, נבהיר: הפרויקט נשען על שתי רגליים - הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון הפרויקט מקודם במסגרת ארבע תוכניות שיכללו שלושה קווים, כאשר שתי תוכניות מתוכן כבר אושרו בממשלה והן מוכנות לשימושם של גורמי הביצוע. במקביל התכנון כולל גם את תמ"א 70 לסביבת התחנות ותוכנית להקמת "האבים תחבורתיים" שיספקו קישוריות בין אמצעי התחבורה.

הרגל השנייה היא הרגל החוקית. כמו במקרים אחרים בעולם, גם בישראל מקודם חוק ייעודי לקידום הפרויקט השאפתני שאמור להסדיר את אופן המימון, גופי האסדרה והביצוע, רגולציה והסרת חסמים. החוק הובא כולו במסגרת חוק ההסדרים אך יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי דרשו לפצל אותו מהחוק ולהעביר את חלקו במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה רגילה.

החלק שעבר בהסדרים כולל את מנגנון מימון הפרויקט, הקמת רשות המטרו ומרכיבים חשובים נוספים. החלק שעבר בחקיקה רגילה מוכן לקריאות שנייה ושלישית כולל היבטי תיאום תשתיות ורגולציה שונים וכן הקמת דיור ודיור ציבורי מעל התחנות.

קדימות אצל חברות התשתיות

אז למה החוק כל כך חשוב כעת? בעיקר בשל החלק שנוגע לתיאום התשתיות. למעשה החוק מחייב את כל חברות התשתית במדינה - כמו לדוגמה חברת החשמל שלפי גורמים בממשלה היא מעכבת סדרתית פרויקטי תחבורה - "להתיישר" לפי צרכי הפרויקט ולאפשר לו אור ירוק מהיר.

הוא גם נותן עדיפות לקידום החוק על פני גחמותיהם של רשויות מקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.

החוק יצנן משמעותית את יכולתן של רשויות מקומיות לעצור את העבודות. הוא גם יקבע מסגרת רגולטורית לשעות העבודה ולהיבטים של רעש, הגנת הסביבה ועתיקות.

ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.

הפרויקט ממשיך אבל עתידו לא וודאי

גם מנכ"לית משרד התחבורה אמרה במסיבת עיתונאים שערך המשרד בשבוע שעבר כי לצד חשיבות החוק יש לציין שהפרויקט ממשיך להתקדם. ואכן, רק שלשום הודיע המשרד על "צעד נוסף לעבר המטרו" עם הקמתה של ועדת האיתור לבחירת מנהל\ת ראש רשות המטרו - גוף העל שיפקח על הפרויקט, ועל פרסום מכרז לניהול ולתכנון של קווי המטרו בשווי של מיליארדי שקלים. בתקציב המדינה האחרון, הפרויקט תוקצב בשישה מיליארד שקל שיוכלו לאפשר שלבים אלו. 

בנוסף, החוקרת מטעם מוסדות התכנון מתקדמת בהגשת דוח ההתנגדויות גם בתוכניות האחרות וישנה עוד עבודה על מכרזי התכנון והביצוע.

לכן, הפתיע כל כך ששרת התחבורה מרב מיכאלי צייצה אתמול ש"אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה".

ובכן - הפרויקט לא נעצר. אבל חששות לגבי התקדמותו אכן קיימים. החשש הוא שהחוק ימוסמס או ינוטרל בכנסת הבאה. ועדה שתדון בו לא תמהר להעבירו ללא שינויים לאחר שוועדה אחרת, קודמת, הגישה אותו.

גם משך זמן החקיקה יכול לעכב את הפרויקט: החוק הועבר במהירות שיא בכנסת הנוכחית - בתוך מושב אחד בוועדת מיזמי תשתית בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי וללא שינויים אקוטיים מהנוסח שהציעו משרדי הממשלה.

גם השפעתם של לוביסטים שונים כמו מתנגדי הפרויקט מרעננה למשל, שהתוואי אמור לעבור בשכונת מגוריהם, עלולה להתחזק בהליכי החקיקה הבאים. כך גם השפעה וסחטנות של ראשי רשויות שבתוואי המטרו. חשש נוסף הוא שהחוק כלל לא יקודם כי הוא "מסומן" עם הממשלה הנוכחית שיתכן ותוחלף.

כלי משחק פוליטי של כולם

החששות, מוצדקים בחלקם ומוגזמים בחלקם האחר. ובעיקר המטרו, שהחל להיות מקודם בכלל בתקופת ממשלות נתניהו, משמש כלי פוליטי באופן שנראה מתואם בין ראשי מפלגות הקואליציה (ורה"מ החליפי לפיד בדיליי אחריהם). אלו האשימו את האופוזיציה בתקיעת הפרויקט, הקפאתו ועצירתו. הפיכתו של החוק לדגל המאבק עשויה אף לסכל את המאמצים להגיע להסכמות סביבו. ח"כ מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו האשימה את הליכוד בכניעה לפעיל ליכוד "מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צייץ "אני בעד להעביר את חוק המטרו רק אם תתקבל ההסתייגות שלי לגבי תחנה בבית לוינשטיין (ברעננה - א.ז)" ולכאורה אישש את התזה.

אלא שגם חברי כנסת מסיעת יש עתיד, שותפתה של מלינובסקי לקואליציה, הביעו תמיכה במתנגדים מרעננה.

יצוין גם שהחוק אושר בוועדה לפני ארבעה חודשים וחצי ומאז המתין שהקואליציה תביא אותו למליאת הכנסת. אלא שהקואליציה לא תעדפה את החוק, ועכשיו היא מפנה את האצבע המאשימה לאופוזיציה.

מנגד, גם במחנה השני הצביעות חוגגת. מבלי שיש הצדקה מקצועית להתנגדות לחוק, לאחר עשרות שעות דיונים גם בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, האופוזיציה עוצרת את החוק כדי למנוע הישגים מהקואליציה. המטרו קודם בנפש חפצה כשלא היו לו פטרונים פוליטיים. משהקואליציה פרסה עליו את חסותו (ולא הצליחה להעבירו במושב החורף) הוא נחשב "הישג".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הדגים "ממלכתיות" כשהציע על דוכן הכנסת להקדים את תאריך הבחירות ל-25.10 בתמורה לחוק המטרו. "אני מוכן להפסיד את הקולות של אתה יודע איך קוראים לו ברעננה בשביל תאריך הבחירות. אנחנו רוצים הישג ואם אתם רוצים את המטרו אני מוכן לשכנע", אמר קיש ועורר תמיהה האם ההתנגדות היא לא יותר ממסחטה לעניין מועד הבחירות.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

דירת המגורים נרכשה באמצעות כספים שהאישה קיבלה בירושה ומשאבים משותפים שצברו שניהם, אולם נרשמה על שם האישה בלבד

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האח, האחות, והדירה במתנה

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בנק הפועלים מחלק עוד מניות ללקוחות: מי זכאים

הבנק השיק מהלך נוסף של חלוקת מניות, כחלק מדרישות מתווה ההטבות של בנק ישראל ● לקוחות הבנק יוכלו לבחור בין 2 מניות לבין תשלום מזומן של 125 שקל עד אמצע החודש הבא

דרור אור ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

דרור אור הוא החלל החטוף שהוחזר לישראל

ארונו של דרור אור הועבר אתמול, והליך הזיהוי הושלם במהלך הלילה ● צה"ל חשף את תחקיר 7 באוקטובר במושב יתד ● בסך הכול 10 מחבלים שהצליחו לחדור למושב נתפסו ונעצרו - בזכות גבורתם של חברי כיתת הכוננות והרבש"ץ ● טראמפ התעמת עם בן סלמאן על ההצטרפות להסכמי אברהם ●  שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ יגיע בשבוע השני של דצמבר לביקור רשמי ראשון בישראל ● עדכונים שוטפים

שכר דירה זינק ב-31% ב-7 שנים / צילום: Shutterstock

השכירות החודשית זינקה, אך השכר הממוצע זינק יותר

בשנים האחרונות הוצאות הדיור עלו בחדות, אך בדיקת מחירי השכירות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה ממצא מעניין: השכר הממוצע עלה בשיעור חד יותר מהשכירות החודשית ● אלא שלא הכל ורוד, ומומחים מזהירים מפני חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין המשכירים לשוכרים

דליה קורקין / צילום: נועה זני

המנכ"לית שיצרה לעצמה הון של חצי מיליארד שקל: המסע המופלא של דליה קורקין

מהחשש ל"לגור באוהל" ועד להנפקת הענק של עמל ומעבר: קורקין שהימרה בכל כספה על החברה שניהלה לפני כעשור, מכרה השבוע מניות ב-180 מיליון שקל ● ומי עוד במרוויחים מההנפקה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ירדה ב-2.5%, מטא טיפסה בכ-4%

מטא מנהלת שיחות להוציא מיליארדים על שבבי ה-AI של גוגל ● צים זינקה לאחר שהדירקטוריון הודיע על בחינת חלופות אסטרטגיות לרכישת החברה ● אירופה ננעלה בעליות, על רקע ההתקדמות במגעים להפסקת אש באוקראינה ● חברות פרטיות בארה"ב איבדו 13 אלף משרות ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־ 0.2% בספטמבר, פחות מהצפי ● רמזים על אינפלציה עיקשת: מדד מחירי היצרן עלה ב־0.3% בספטמבר

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט מתחילים להספיד את עידן "שבע המופלאות" ולסמן מנצחות במרוץ ה-AI

כשברקע החששות מפני התפתחות בועה בוול סטריט והסקפטיות סביב הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, האופוריה הכללית מתחלפת בסלקטיביות הולכת וגוברת לגבי המניות בפורטפוליו של המשקיעים ● בבנק סיטי מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו", ומצביעים על שלוש המניות שלדעתם יובילו את השוק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

התיירים מתחילים לחזור? שיא בתפוסת המלונות על ידי זרים מתחילת המלחמה

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר לינות התיירים במלונות בישראל הכפיל את עצמו ל-347 אלף לינות בחודש, בממוצע של שלושת החודשים האחרונים, וזאת לעומת 183 אלף לינות לחודש בממוצע בשלושת החודשים הקודמים

קובי שגב, שותף בבית ההשקעות אקורד / צילום: דודי פרץ

אחרי הורדת הריבית: מנהל ההשקעות שממליץ על ההזדמנות הבאה

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, קלע כשהמליץ לפני שנה על מניות הבנקים, חברות ה–IT ומניות הגז והנפט ● עכשיו הוא מסביר למה הוא עובר ל"סטוק פיקינג", בעיקר בת"א 90 וה–SME 60, ומדוע הוא מעדיף בחו"ל את מדד ראסל 2000 על פני ה–S&P 500

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

מאבק השליטה בצים: אלי גליקמן הגיש הצעה, הדירקטוריון מעדיף חלופות אחרות

חברת התובלה הימית אישרה כי היא בוחנת בחודשים האחרונים "חלופות אסטרטגיות", לרבות מכירתה ● דירקטוריון צים החליט שלא להתקדם בינתיים עם הצעה שהגישו המנכ"ל גליקמן ורמי אונגר לרכישת החברה ● בתגובה לדיווח: מניית צים מזנקת בשיעור דו ספרתי

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: ap, RONEN ZVULUN

באוצר צופים שיחס החוב יחזור לרמתו ערב המלחמה בעוד עשור, וזה התרחיש האופטימי

במשרד האוצר מעריכים כי בתרחיש הסביר יחס החוב–תוצר יירד לרמה של 60% רק ב–2035 ● ברקע: דרישת הביטחון לגיוס 60 אלף אנשי מילואים בשנה ● ומה בנוגע להפחתות הריבית?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח נפל ב-4%, רשתות השיווק ב-2.5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1%, מדד הביטחוניות יורד בכ-3% ● בנק ישראל הוריד את הריבית, אך מסתמן כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● התאוששות מרשימה בוול סטריט לאחר ימים של ירידות: הנאסד"ק סיכם את היום הטוב ביותר שלו מאז אמצע מאי ● מניית אלפאבית זינקה במעל 6% וגררה מעלה שחקניות נוספות בתחום ה-AI

שר החקלאות אבי דיכטר / צילום: רפי קוץ

דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה

מחירי הירקות אכן ירדו בשנה האחרונה, אבל המגמה הזאת נעצרה ביולי ● מאז, הירקות התייקרו בשיעור דו־ספרתי ● המשרוקית של גלובס

העיר מודיעין / צילום: Shutterstock

זו העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בישראל על פי הלמ"ס

על פי דוח הלמ"ס, העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בארץ היא מודיעין, עם 87.5 שנים, ואילו באום אל פאחם נרשמה תוחלת החיים הנמוכה ביותר – 78.8 שנים ● גם שיעורי הזכאות לתעודת בגרות היו גבוהים יותר בערים החזקות כלכלית: בגבעתיים ובמודיעין הוא הגיע ליותר מ-90%, בהרצליה, הוד השרון ורעננה הוא הגיע לכ-90%

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

הממונה על שוק ההון לגמזו: מתנגד למינויך מחדש לדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שמגדל אחזקות החליטה בספטמבר למנות את גמזו לדירקטור בחברת הביטוח למרות התנגדות הממונה, עמית גל הודיע כעת לפרופ׳ רוני גמזו כי יתנגד למינוי ● בין הסיבות: אי-הארכת כהונתו של הדירקטור אבי דותן והניסיון להכשיר את מינוי גמזו ליו"ר ● עו"ד גליה כהן, המייצגת את גמזו: "נעתור לבית המשפט על מנת לאפשר למנותו כדירקטור במגדל ביטוח"

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

פעילויות הליבה והרווח הפיננסי העודף הקפיצו את הרווח הכולל של מגדל ב-47%

מגדל ביטוח מדווחת כי ברבעון השלישי זינק הרווח הכולל שלה בכ-47% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם לכ-535 מיליון שקל ● בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הרווח הכולל הסתכם ב-1.36 מיליארד שקל, עלייה של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

חברת התקשורת שחוזרת לחלק דיבידנד - לראשונה אחרי 12 שנים

הרווח הנקי של סלקום זינק בכ-35% ברבעון, והחברה הודיעה שתחלק דיבידנד בסך 200 מיליון שקל ● הנהנית המרכזית מהדיבידנד תהיה בעלת השליטה קרן פורטיסימו

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

במקום שדות סולאריים: הפיצוי החדש של המדינה ליישובי העוטף

רמ"י נאלצת לשנות כיוון לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים בלמה את הצעת הפיצוי לישובי עוטף עזה ● במקום הקצאה למכסות פאנלים סולאריים, הישובים יוכלו להקים שדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות ואגירה סולארית ● שדות אגרו-וולטאיים נחשבים לרווחיים פחות ובתנועה הקיבוצית מוחים נגד ההחלטה