גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח ● מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? ● כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פרויקט המטרו שאומדנו התקציבי, שעוד צפוי לתפוח, עומד על 150 מיליארד שקל הוא פרויקט חיוני לכלכלה הישראלית ולנגישות של אזרחי המדינה להזדמנויות שונות - ובמיוחד במציאות של מדינה מצטופפת ופקקים מהגדולים בעולם המערבי. אם הפרויקט ייגנז, הכלכלה הישראלית תשותק. ליבה הפועם - גוש דן - ייסתם. טעימה קטנה אנחנו מרגישים כבר כעת, ועכשיו דמיינו את המצב בתוספת של שני מיליון בני אדם שיתגוררו במטרופולין ב-2040.

אלא שהפרויקט, שהגייתו היא פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה ומינהל התכנון לא נעצר. כדי לעשות סדר, נבהיר: הפרויקט נשען על שתי רגליים - הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון הפרויקט מקודם במסגרת ארבע תוכניות שיכללו שלושה קווים, כאשר שתי תוכניות מתוכן כבר אושרו בממשלה והן מוכנות לשימושם של גורמי הביצוע. במקביל התכנון כולל גם את תמ"א 70 לסביבת התחנות ותוכנית להקמת "האבים תחבורתיים" שיספקו קישוריות בין אמצעי התחבורה.

הרגל השנייה היא הרגל החוקית. כמו במקרים אחרים בעולם, גם בישראל מקודם חוק ייעודי לקידום הפרויקט השאפתני שאמור להסדיר את אופן המימון, גופי האסדרה והביצוע, רגולציה והסרת חסמים. החוק הובא כולו במסגרת חוק ההסדרים אך יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי דרשו לפצל אותו מהחוק ולהעביר את חלקו במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה רגילה.

החלק שעבר בהסדרים כולל את מנגנון מימון הפרויקט, הקמת רשות המטרו ומרכיבים חשובים נוספים. החלק שעבר בחקיקה רגילה מוכן לקריאות שנייה ושלישית כולל היבטי תיאום תשתיות ורגולציה שונים וכן הקמת דיור ודיור ציבורי מעל התחנות.

קדימות אצל חברות התשתיות

אז למה החוק כל כך חשוב כעת? בעיקר בשל החלק שנוגע לתיאום התשתיות. למעשה החוק מחייב את כל חברות התשתית במדינה - כמו לדוגמה חברת החשמל שלפי גורמים בממשלה היא מעכבת סדרתית פרויקטי תחבורה - "להתיישר" לפי צרכי הפרויקט ולאפשר לו אור ירוק מהיר.

הוא גם נותן עדיפות לקידום החוק על פני גחמותיהם של רשויות מקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.

החוק יצנן משמעותית את יכולתן של רשויות מקומיות לעצור את העבודות. הוא גם יקבע מסגרת רגולטורית לשעות העבודה ולהיבטים של רעש, הגנת הסביבה ועתיקות.

ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.

הפרויקט ממשיך אבל עתידו לא וודאי

גם מנכ"לית משרד התחבורה אמרה במסיבת עיתונאים שערך המשרד בשבוע שעבר כי לצד חשיבות החוק יש לציין שהפרויקט ממשיך להתקדם. ואכן, רק שלשום הודיע המשרד על "צעד נוסף לעבר המטרו" עם הקמתה של ועדת האיתור לבחירת מנהל\ת ראש רשות המטרו - גוף העל שיפקח על הפרויקט, ועל פרסום מכרז לניהול ולתכנון של קווי המטרו בשווי של מיליארדי שקלים. בתקציב המדינה האחרון, הפרויקט תוקצב בשישה מיליארד שקל שיוכלו לאפשר שלבים אלו.

בנוסף, החוקרת מטעם מוסדות התכנון מתקדמת בהגשת דוח ההתנגדויות גם בתוכניות האחרות וישנה עוד עבודה על מכרזי התכנון והביצוע.

לכן, הפתיע כל כך ששרת התחבורה מרב מיכאלי צייצה אתמול ש"אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה".

ובכן - הפרויקט לא נעצר. אבל חששות לגבי התקדמותו אכן קיימים. החשש הוא שהחוק ימוסמס או ינוטרל בכנסת הבאה. ועדה שתדון בו לא תמהר להעבירו ללא שינויים לאחר שוועדה אחרת, קודמת, הגישה אותו.

גם משך זמן החקיקה יכול לעכב את הפרויקט: החוק הועבר במהירות שיא בכנסת הנוכחית - בתוך מושב אחד בוועדת מיזמי תשתית בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי וללא שינויים אקוטיים מהנוסח שהציעו משרדי הממשלה.

גם השפעתם של לוביסטים שונים כמו מתנגדי הפרויקט מרעננה למשל, שהתוואי אמור לעבור בשכונת מגוריהם, עלולה להתחזק בהליכי החקיקה הבאים. כך גם השפעה וסחטנות של ראשי רשויות שבתוואי המטרו. חשש נוסף הוא שהחוק כלל לא יקודם כי הוא "מסומן" עם הממשלה הנוכחית שיתכן ותוחלף.

כלי משחק פוליטי של כולם

החששות, מוצדקים בחלקם ומוגזמים בחלקם האחר. ובעיקר המטרו, שהחל להיות מקודם בכלל בתקופת ממשלות נתניהו, משמש כלי פוליטי באופן שנראה מתואם בין ראשי מפלגות הקואליציה (ורה"מ החליפי לפיד בדיליי אחריהם). אלו האשימו את האופוזיציה בתקיעת הפרויקט, הקפאתו ועצירתו. הפיכתו של החוק לדגל המאבק עשויה אף לסכל את המאמצים להגיע להסכמות סביבו. ח"כ מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו האשימה את הליכוד בכניעה לפעיל ליכוד "מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צייץ "אני בעד להעביר את חוק המטרו רק אם תתקבל ההסתייגות שלי לגבי תחנה בבית לוינשטיין (ברעננה - א.ז)" ולכאורה אישש את התזה.

אלא שגם חברי כנסת מסיעת יש עתיד, שותפתה של מלינובסקי לקואליציה, הביעו תמיכה במתנגדים מרעננה.

יצוין גם שהחוק אושר בוועדה לפני ארבעה חודשים וחצי ומאז המתין שהקואליציה תביא אותו למליאת הכנסת. אלא שהקואליציה לא תעדפה את החוק, ועכשיו היא מפנה את האצבע המאשימה לאופוזיציה.

מנגד, גם במחנה השני הצביעות חוגגת. מבלי שיש הצדקה מקצועית להתנגדות לחוק, לאחר עשרות שעות דיונים גם בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, האופוזיציה עוצרת את החוק כדי למנוע הישגים מהקואליציה. המטרו קודם בנפש חפצה כשלא היו לו פטרונים פוליטיים. משהקואליציה פרסה עליו את חסותו (ולא הצליחה להעבירו במושב החורף) הוא נחשב "הישג".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הדגים "ממלכתיות" כשהציע על דוכן הכנסת להקדים את תאריך הבחירות ל-25.10 בתמורה לחוק המטרו. "אני מוכן להפסיד את הקולות של אתה יודע איך קוראים לו ברעננה בשביל תאריך הבחירות. אנחנו רוצים הישג ואם אתם רוצים את המטרו אני מוכן לשכנע", אמר קיש ועורר תמיהה האם ההתנגדות היא לא יותר ממסחטה לעניין מועד הבחירות.

עוד כתבות

כוחות צה''ל (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ

מזכ"ל האו"ם גינה את השעיית הפעילות של ארגונים בין-לאומיים בעזה ●  שגריר איראן לאו"ם פנה במכתב למזכ"ל וקרא לגנות את התבטאויותיו של טראמפ ● מייק פומפאו לשעבר שר החוץ של ארה"ב צייץ על רקע המחאות באיראן: "שנה טובה לכל איראני שנמצא ברחובות - וגם לכל סוכן מוסד שלצדם" ● האקרים איראנים: "פרצנו לטלפון של איילת שקד" ● משרד החוץ ממליץ לאזרחים ישראלים להימנע מהגעה לוונצואלה  ● דיווחים שוטפים 

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

באיראן מודים: המשטר נדחק למצב הישרדותי בגלל המחאות

ישראל וסוריה יחדשו מחר את המו"מ על הסכם ביטחוני בגבול ● שני אזרחים ישראלים חצו בשוגג את הגבול לירדן ● בישראל סבורים שהמבצע באמריקה הלטינית יהדהד גם במזרח התיכון ● BBC מפצה ב-120 אלף שקל משפחה ישראלית מהעוטף: "טעות בתום לב" ● צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ ● עדכונים שוטפים

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס

שדה התעופה של אתונה / צילום: ap, Thanassis Stavrakis

נתב"ג גם יושפע: תקלה סגרה את המרחב האווירי של יוון

בשל תקלה נסגר המרחב האווירי של יוון באופן זמני, והמראות ונחיתות בשדות תעופה ברחבי המדינה מעוכבות ● השבתת המרחב האווירי של יוון עלולה להשפיע גם על טיסות מישראל, שכן יוון משמשת נתיב מעבר מרכזי לטיסות רבות מישראל ליעדים באירופה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיזנקו בתל אביב מחר, ואיך תשפיע הדרמה בוונצואלה על הנפט?

השווקים בארץ ובעולם יגיבו מחר להשתלטות של ארה"ב על ונצואלה, ואנליסטים רבים מצביעים על כך שהמהלך מכוון גם נגד איראן ● הבורסה בת"א תזכה מחר לרוח גבית מהמניות הדואליות, שחוזרות עם פער ארביטראז' חיובי ● וגם: האם סנטה קלאוס ידלג השנה על וול סטריט, ומה אפשר ללמוד על ההמשך? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

"פיטורי בינה מלאכותית הם עובדה מוגמרת, אבל אף אחד לא כותב על גיוסי העובדים"

ניטין מיטל, סמכות הבינה המלאכותית של דלויט, מסביר מדוע גל הפיטורים בענף הייעוץ והטכנולוגיה יוצר אשליה של משבר, איך ה־AI דווקא מגדילה תעסוקה בתחומים אחרים, ולמה הדיון האמיתי צריך לעבור משאלת הקיצוצים לשאלת הכישורים והצמיחה ● הוא משוכנע שישראל לא פספסה את המהפכה, אך מזהיר: "קשה לסטארט־אפים לגדול פה"

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

מכירת צים לחברה זרה? ועד העובדים קרא למדינה להתנגד

בוועד מעלים חששות משליטה של גורמים עוינים כגון קטאר ומפגיעה ברציפות האספקה למדינה ● בדיון בוועדת הכלכלה נקבע כי מוקדם מדי לקבל החלטות, וברשות החברות הבהירו כי עד כה כלל לא התקבלה פנייה מצים לבחון העברת בעלות

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

בחירות אמצע בארה''ב / עיצוב: אלישע נדב

בחירות אמצע בארה"ב: העיניים נשואות ליום שאחרי טראמפ

יוקר המחיה המשתולל והכאוס השלטוני הותירו את הציבור מאוכזב, ומציבים את הדמוקרטים בנקודת פתיחה מצוינת בניסיון להשתלט על בית הנבחרים ● התוצאה בבחירות בנובמבר עשויה לעצב מחדש את מאזן הכוחות בוושינגטון לשנים ארוכות, וגם לקבוע את עתיד יחסיה עם העולם - ובמיוחד עם ישראל ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

שגיא דקל בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

"בקמפיין עם שגיא דקל חן אין ציניות אלא תקומה ותקווה"

בשבוע שעבר עלה בנק מזרחי טפחות בפרסומת בכיכובו של שגיא דקל חן - קמפיין מסחרי ראשון שבמרכזו נמצא שורד שבי. הביקורות לא איחרו לבוא ● בראיון בלעדי לגלובס מסבירה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק תרי ישכיל את הרציונל מאחורי המהלך, ומגיבה למקטרגים

5 הערות על השנה ששברה את כל השיאים בשוק הגמל / צילום: Shutterstock

"שוק ההון התנתק מהכלכלה": האם אחרי שנה פנטסטית הגיע הזמן להקטין חשיפה למניות?

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים ● את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ ● ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון? הורדת הריבית מסבכת את התשובה

השילוב בין התייקרות הקרנות לירידת הריבית מחייב את חוסכי הקרנות הכספיות לחשב מסלול מחדש ● מהזדמנויות באפיק הצמוד ועד לקרנות "תאריכי יעד": אלו החלופות שעל השולחן

מיליציות של אזרחים חמושים תומכי הנשיא מדורו יוצאים לרחובות / צילום: ap, Matias Delacroix

התגובות למהלך של טראמפ, ואיפה חוששים להיות הבאים בתור?

התגובות בעולם למהלך ההתקפי של ארה"ב על ונצואלה נעו בין גינויים חריפים מצד מתנגדי המדיניות האמריקאית, להימנעות מביקורת מצד מי שאמורים להיות בעלי בריתה של ארה"ב ● נשיא ברזיל טען בתגובה כי ארה"ב "חצתה רף מסוכן מאוד", ואילו באיחוד האירופי פרסמו הודעה מתונה שבה אמרו כי הם "בעד העברת השלטון בוונצואלה בדרכי שלום"

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

נפט, והרבה: המניע הכלכלי של טראמפ בוונצואלה והסיבה שטהרן יכולה בינתיים להירגע

נשיא ארה"ב ינמק את לכידתו של נשיא ונצואלה בהיותו מנהיג קרטל סמים, בדיכוי עמו, ובידידותו עם האויבות או היריבות של העולם המערבי - אך מדורו אינו היחיד שעושה זאת ● על כן, המניע המרכזי בפעולה שכזו הוא America First, ופוטנציאל הנפט האדיר, וההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות

אתר בנייה במרכז הארץ. מבנייה של שכונות חדשות הדגש עובר להתחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

"את העיניים אפשר לעצום, את האוזניים לא": מה עושים עם הרעש מאתרי בנייה

הבנייה המואצת וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית, מובילים לכך שרעשי הבנייה הפכו למטרד חמור לתושבים ● הציבור סובל מבעיות בריאות, לחץ נפשי, שחיקה, חוסר שינה ואובדן ערך כלכלי של נכסיו, ולא תמיד זוכה להגנה מצד הרשויות ● מה אפשר לעשות? "אל תתנו לעיריות שלכם ולקבלנים להרגיש יותר מדי בנוח עם בנייה רועשת"

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"