גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח ● מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? ● כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פרויקט המטרו שאומדנו התקציבי, שעוד צפוי לתפוח, עומד על 150 מיליארד שקל הוא פרויקט חיוני לכלכלה הישראלית ולנגישות של אזרחי המדינה להזדמנויות שונות - ובמיוחד במציאות של מדינה מצטופפת ופקקים מהגדולים בעולם המערבי. אם הפרויקט ייגנז, הכלכלה הישראלית תשותק. ליבה הפועם - גוש דן - ייסתם. טעימה קטנה אנחנו מרגישים כבר כעת, ועכשיו דמיינו את המצב בתוספת של שני מיליון בני אדם שיתגוררו במטרופולין ב-2040.

אלא שהפרויקט, שהגייתו היא פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה ומינהל התכנון לא נעצר. כדי לעשות סדר, נבהיר: הפרויקט נשען על שתי רגליים - הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון הפרויקט מקודם במסגרת ארבע תוכניות שיכללו שלושה קווים, כאשר שתי תוכניות מתוכן כבר אושרו בממשלה והן מוכנות לשימושם של גורמי הביצוע. במקביל התכנון כולל גם את תמ"א 70 לסביבת התחנות ותוכנית להקמת "האבים תחבורתיים" שיספקו קישוריות בין אמצעי התחבורה.

הרגל השנייה היא הרגל החוקית. כמו במקרים אחרים בעולם, גם בישראל מקודם חוק ייעודי לקידום הפרויקט השאפתני שאמור להסדיר את אופן המימון, גופי האסדרה והביצוע, רגולציה והסרת חסמים. החוק הובא כולו במסגרת חוק ההסדרים אך יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי דרשו לפצל אותו מהחוק ולהעביר את חלקו במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה רגילה.

החלק שעבר בהסדרים כולל את מנגנון מימון הפרויקט, הקמת רשות המטרו ומרכיבים חשובים נוספים. החלק שעבר בחקיקה רגילה מוכן לקריאות שנייה ושלישית כולל היבטי תיאום תשתיות ורגולציה שונים וכן הקמת דיור ודיור ציבורי מעל התחנות.

קדימות אצל חברות התשתיות

אז למה החוק כל כך חשוב כעת? בעיקר בשל החלק שנוגע לתיאום התשתיות. למעשה החוק מחייב את כל חברות התשתית במדינה - כמו לדוגמה חברת החשמל שלפי גורמים בממשלה היא מעכבת סדרתית פרויקטי תחבורה - "להתיישר" לפי צרכי הפרויקט ולאפשר לו אור ירוק מהיר.

הוא גם נותן עדיפות לקידום החוק על פני גחמותיהם של רשויות מקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.

החוק יצנן משמעותית את יכולתן של רשויות מקומיות לעצור את העבודות. הוא גם יקבע מסגרת רגולטורית לשעות העבודה ולהיבטים של רעש, הגנת הסביבה ועתיקות.

ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.

הפרויקט ממשיך אבל עתידו לא וודאי

גם מנכ"לית משרד התחבורה אמרה במסיבת עיתונאים שערך המשרד בשבוע שעבר כי לצד חשיבות החוק יש לציין שהפרויקט ממשיך להתקדם. ואכן, רק שלשום הודיע המשרד על "צעד נוסף לעבר המטרו" עם הקמתה של ועדת האיתור לבחירת מנהל\ת ראש רשות המטרו - גוף העל שיפקח על הפרויקט, ועל פרסום מכרז לניהול ולתכנון של קווי המטרו בשווי של מיליארדי שקלים. בתקציב המדינה האחרון, הפרויקט תוקצב בשישה מיליארד שקל שיוכלו לאפשר שלבים אלו. 

בנוסף, החוקרת מטעם מוסדות התכנון מתקדמת בהגשת דוח ההתנגדויות גם בתוכניות האחרות וישנה עוד עבודה על מכרזי התכנון והביצוע.

לכן, הפתיע כל כך ששרת התחבורה מרב מיכאלי צייצה אתמול ש"אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה".

ובכן - הפרויקט לא נעצר. אבל חששות לגבי התקדמותו אכן קיימים. החשש הוא שהחוק ימוסמס או ינוטרל בכנסת הבאה. ועדה שתדון בו לא תמהר להעבירו ללא שינויים לאחר שוועדה אחרת, קודמת, הגישה אותו.

גם משך זמן החקיקה יכול לעכב את הפרויקט: החוק הועבר במהירות שיא בכנסת הנוכחית - בתוך מושב אחד בוועדת מיזמי תשתית בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי וללא שינויים אקוטיים מהנוסח שהציעו משרדי הממשלה.

גם השפעתם של לוביסטים שונים כמו מתנגדי הפרויקט מרעננה למשל, שהתוואי אמור לעבור בשכונת מגוריהם, עלולה להתחזק בהליכי החקיקה הבאים. כך גם השפעה וסחטנות של ראשי רשויות שבתוואי המטרו. חשש נוסף הוא שהחוק כלל לא יקודם כי הוא "מסומן" עם הממשלה הנוכחית שיתכן ותוחלף.

כלי משחק פוליטי של כולם

החששות, מוצדקים בחלקם ומוגזמים בחלקם האחר. ובעיקר המטרו, שהחל להיות מקודם בכלל בתקופת ממשלות נתניהו, משמש כלי פוליטי באופן שנראה מתואם בין ראשי מפלגות הקואליציה (ורה"מ החליפי לפיד בדיליי אחריהם). אלו האשימו את האופוזיציה בתקיעת הפרויקט, הקפאתו ועצירתו. הפיכתו של החוק לדגל המאבק עשויה אף לסכל את המאמצים להגיע להסכמות סביבו. ח"כ מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו האשימה את הליכוד בכניעה לפעיל ליכוד "מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צייץ "אני בעד להעביר את חוק המטרו רק אם תתקבל ההסתייגות שלי לגבי תחנה בבית לוינשטיין (ברעננה - א.ז)" ולכאורה אישש את התזה.

אלא שגם חברי כנסת מסיעת יש עתיד, שותפתה של מלינובסקי לקואליציה, הביעו תמיכה במתנגדים מרעננה.

יצוין גם שהחוק אושר בוועדה לפני ארבעה חודשים וחצי ומאז המתין שהקואליציה תביא אותו למליאת הכנסת. אלא שהקואליציה לא תעדפה את החוק, ועכשיו היא מפנה את האצבע המאשימה לאופוזיציה.

מנגד, גם במחנה השני הצביעות חוגגת. מבלי שיש הצדקה מקצועית להתנגדות לחוק, לאחר עשרות שעות דיונים גם בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, האופוזיציה עוצרת את החוק כדי למנוע הישגים מהקואליציה. המטרו קודם בנפש חפצה כשלא היו לו פטרונים פוליטיים. משהקואליציה פרסה עליו את חסותו (ולא הצליחה להעבירו במושב החורף) הוא נחשב "הישג".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הדגים "ממלכתיות" כשהציע על דוכן הכנסת להקדים את תאריך הבחירות ל-25.10 בתמורה לחוק המטרו. "אני מוכן להפסיד את הקולות של אתה יודע איך קוראים לו ברעננה בשביל תאריך הבחירות. אנחנו רוצים הישג ואם אתם רוצים את המטרו אני מוכן לשכנע", אמר קיש ועורר תמיהה האם ההתנגדות היא לא יותר ממסחטה לעניין מועד הבחירות.

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

מגמה מעורבת באסיה; עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הקוספי בדרום קוריאה קופץ ב-1.6%, מדד הניקיי מאבד מערכו כ-1.1%, שנזן בעלייה של כ-0.9% ● בהמשך היום יפורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) ● וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד