גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח ● מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? ● כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פרויקט המטרו שאומדנו התקציבי, שעוד צפוי לתפוח, עומד על 150 מיליארד שקל הוא פרויקט חיוני לכלכלה הישראלית ולנגישות של אזרחי המדינה להזדמנויות שונות - ובמיוחד במציאות של מדינה מצטופפת ופקקים מהגדולים בעולם המערבי. אם הפרויקט ייגנז, הכלכלה הישראלית תשותק. ליבה הפועם - גוש דן - ייסתם. טעימה קטנה אנחנו מרגישים כבר כעת, ועכשיו דמיינו את המצב בתוספת של שני מיליון בני אדם שיתגוררו במטרופולין ב-2040.

אלא שהפרויקט, שהגייתו היא פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה ומינהל התכנון לא נעצר. כדי לעשות סדר, נבהיר: הפרויקט נשען על שתי רגליים - הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון הפרויקט מקודם במסגרת ארבע תוכניות שיכללו שלושה קווים, כאשר שתי תוכניות מתוכן כבר אושרו בממשלה והן מוכנות לשימושם של גורמי הביצוע. במקביל התכנון כולל גם את תמ"א 70 לסביבת התחנות ותוכנית להקמת "האבים תחבורתיים" שיספקו קישוריות בין אמצעי התחבורה.

הרגל השנייה היא הרגל החוקית. כמו במקרים אחרים בעולם, גם בישראל מקודם חוק ייעודי לקידום הפרויקט השאפתני שאמור להסדיר את אופן המימון, גופי האסדרה והביצוע, רגולציה והסרת חסמים. החוק הובא כולו במסגרת חוק ההסדרים אך יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי דרשו לפצל אותו מהחוק ולהעביר את חלקו במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה רגילה.

החלק שעבר בהסדרים כולל את מנגנון מימון הפרויקט, הקמת רשות המטרו ומרכיבים חשובים נוספים. החלק שעבר בחקיקה רגילה מוכן לקריאות שנייה ושלישית כולל היבטי תיאום תשתיות ורגולציה שונים וכן הקמת דיור ודיור ציבורי מעל התחנות.

קדימות אצל חברות התשתיות

אז למה החוק כל כך חשוב כעת? בעיקר בשל החלק שנוגע לתיאום התשתיות. למעשה החוק מחייב את כל חברות התשתית במדינה - כמו לדוגמה חברת החשמל שלפי גורמים בממשלה היא מעכבת סדרתית פרויקטי תחבורה - "להתיישר" לפי צרכי הפרויקט ולאפשר לו אור ירוק מהיר.

הוא גם נותן עדיפות לקידום החוק על פני גחמותיהם של רשויות מקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.

החוק יצנן משמעותית את יכולתן של רשויות מקומיות לעצור את העבודות. הוא גם יקבע מסגרת רגולטורית לשעות העבודה ולהיבטים של רעש, הגנת הסביבה ועתיקות.

ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.

הפרויקט ממשיך אבל עתידו לא וודאי

גם מנכ"לית משרד התחבורה אמרה במסיבת עיתונאים שערך המשרד בשבוע שעבר כי לצד חשיבות החוק יש לציין שהפרויקט ממשיך להתקדם. ואכן, רק שלשום הודיע המשרד על "צעד נוסף לעבר המטרו" עם הקמתה של ועדת האיתור לבחירת מנהל\ת ראש רשות המטרו - גוף העל שיפקח על הפרויקט, ועל פרסום מכרז לניהול ולתכנון של קווי המטרו בשווי של מיליארדי שקלים. בתקציב המדינה האחרון, הפרויקט תוקצב בשישה מיליארד שקל שיוכלו לאפשר שלבים אלו.

בנוסף, החוקרת מטעם מוסדות התכנון מתקדמת בהגשת דוח ההתנגדויות גם בתוכניות האחרות וישנה עוד עבודה על מכרזי התכנון והביצוע.

לכן, הפתיע כל כך ששרת התחבורה מרב מיכאלי צייצה אתמול ש"אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה".

ובכן - הפרויקט לא נעצר. אבל חששות לגבי התקדמותו אכן קיימים. החשש הוא שהחוק ימוסמס או ינוטרל בכנסת הבאה. ועדה שתדון בו לא תמהר להעבירו ללא שינויים לאחר שוועדה אחרת, קודמת, הגישה אותו.

גם משך זמן החקיקה יכול לעכב את הפרויקט: החוק הועבר במהירות שיא בכנסת הנוכחית - בתוך מושב אחד בוועדת מיזמי תשתית בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי וללא שינויים אקוטיים מהנוסח שהציעו משרדי הממשלה.

גם השפעתם של לוביסטים שונים כמו מתנגדי הפרויקט מרעננה למשל, שהתוואי אמור לעבור בשכונת מגוריהם, עלולה להתחזק בהליכי החקיקה הבאים. כך גם השפעה וסחטנות של ראשי רשויות שבתוואי המטרו. חשש נוסף הוא שהחוק כלל לא יקודם כי הוא "מסומן" עם הממשלה הנוכחית שיתכן ותוחלף.

כלי משחק פוליטי של כולם

החששות, מוצדקים בחלקם ומוגזמים בחלקם האחר. ובעיקר המטרו, שהחל להיות מקודם בכלל בתקופת ממשלות נתניהו, משמש כלי פוליטי באופן שנראה מתואם בין ראשי מפלגות הקואליציה (ורה"מ החליפי לפיד בדיליי אחריהם). אלו האשימו את האופוזיציה בתקיעת הפרויקט, הקפאתו ועצירתו. הפיכתו של החוק לדגל המאבק עשויה אף לסכל את המאמצים להגיע להסכמות סביבו. ח"כ מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו האשימה את הליכוד בכניעה לפעיל ליכוד "מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צייץ "אני בעד להעביר את חוק המטרו רק אם תתקבל ההסתייגות שלי לגבי תחנה בבית לוינשטיין (ברעננה - א.ז)" ולכאורה אישש את התזה.

אלא שגם חברי כנסת מסיעת יש עתיד, שותפתה של מלינובסקי לקואליציה, הביעו תמיכה במתנגדים מרעננה.

יצוין גם שהחוק אושר בוועדה לפני ארבעה חודשים וחצי ומאז המתין שהקואליציה תביא אותו למליאת הכנסת. אלא שהקואליציה לא תעדפה את החוק, ועכשיו היא מפנה את האצבע המאשימה לאופוזיציה.

מנגד, גם במחנה השני הצביעות חוגגת. מבלי שיש הצדקה מקצועית להתנגדות לחוק, לאחר עשרות שעות דיונים גם בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, האופוזיציה עוצרת את החוק כדי למנוע הישגים מהקואליציה. המטרו קודם בנפש חפצה כשלא היו לו פטרונים פוליטיים. משהקואליציה פרסה עליו את חסותו (ולא הצליחה להעבירו במושב החורף) הוא נחשב "הישג".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הדגים "ממלכתיות" כשהציע על דוכן הכנסת להקדים את תאריך הבחירות ל-25.10 בתמורה לחוק המטרו. "אני מוכן להפסיד את הקולות של אתה יודע איך קוראים לו ברעננה בשביל תאריך הבחירות. אנחנו רוצים הישג ואם אתם רוצים את המטרו אני מוכן לשכנע", אמר קיש ועורר תמיהה האם ההתנגדות היא לא יותר ממסחטה לעניין מועד הבחירות.

עוד כתבות

קרן נויבך / צילום: מיכה לובטון

התוכנית שיורדת אחרי 17 שנה: קרן נויבך מסיימת להגיש את "סדר יום" ברשת ב'

העיתונאית קרן נויבך מסיימת את תפקידה כמגישת התוכנית "סדר יום" בכאן חדשות ברשת ב' ● נויבך תמשיך את עבודתה בתאגיד השידור הישראלי ותעמיק ביצירה דוקומנטרית ובהסכת יומי שיעלה בחודשים הקרובים לשידור

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, והתסמונת המפתיעה

דמיינו שאתם נעצרים על ידי שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" – מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

מבוטחי כלל לא יקבלו יותר ניתוחים בהדסה, ויופנו לשערי צדק

פערי מחירים של עד פי 5 שמשלמת חברת הביטוח ביחס לשאר בתי החולים בארץ, הובילו להפסקת ההסדר למתן טיפולים רפואיים פרטיים כמו ניתוחים בין חברת הביטוח לבין הדסה • המטופלים יופנו לשערי צדק

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

מאות פקיסטנים ממתינים בכניסה לקונסוליה הפקיסטנית בברצלונה בעקבות החלטת ממשלת ספרד להעניק אישורים למהגרים / צילום: ap, Emilio Morenatti

בניגוד למגמה ביבשת, ספרד מעניקה תושבות למאות אלפי מהגרים לא חוקיים

ממשלת ספרד מובילה מהלך היסטורי להענקת תושבות לשנה עם אפשרות להארכה למהגרים לא חוקיים ● המטרה: להילחם בהעסקה לא חוקית ולתמוך בצמיחה הכלכלית במדינה ● באופוזיציה מיהרו להזהיר כי המהלך יביא "לקריסת השירותים הציבוריים" ו"רק יחמיר את בעיית הדיור"

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● שני מהלכים מרכזיים נוספים, בראשם חוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים שבנק ישראל קרא לחברי הכנסת לקדם, נתקלים בהתנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת שדורש הליך חקיקה רגיל

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"