גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות התרופות לא עומדות בקצב הווריאנטים: לאן נעלם החיסון נגד האומיקרון

במשך שנה וחצי חברות החיסונים מנסות לפתח חיסון ייעודי אפקטיבי ללא הצלחה ● מדוע הן מתקשות להשיק חיסונים רלוונטיים, איזה שוק בכלל מחכה לחיסונים האלה והאם הפרסום הצפוי של הנחיות מינהל המזון והתרופות האמריקאי לגבי הפיתוח שלהם יוציא את החברות מהקיפאון

פיתוח חיסונים במעבדה של פייזר / צילום: Reuters, EyePress
פיתוח חיסונים במעבדה של פייזר / צילום: Reuters, EyePress

"איך יכול להיות שעברנו מאפס ידע על קורונה לשני חיסונים עם יעילות של 95% בעשרה חודשים, ולא הצלחנו בשנה וחצי שאחרי כן לפתח חיסון נוסף שבאמת נועד נגד וריאנטים חדשים או חיסון מוצלח יותר במניעת הדבקה?" זו השאלה ששאל פרופ' אריק טופול, מדען מוביל ממכון המחקר סקריפס בארה"ב ואחד המגיבים הפוריים ומוערכים בתחום הקורונה בטוויטר.

התשובה לשאלה הזאת טמונה לא רק באתגרים טכנולוגיים אלא גם באופן שבו פועל התחום של פיתוח חיסונים, ובין היתר באינטרסים ובאילוצים הבירוקרטיים המושתים על כל אחד מהשחקנים המרכזיים: הרגולטורים, חברות החיסונים והממשלות.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) צפוי לתדרך את חברות החיסונים ולהגדיר להן איך צריכים להיראות החיסונים הייעודיים שיושקו לקראת הסתיו. ההגדרות האלה ישפיעו באופן משמעותי על סוג החיסונים שנקבל בעתיד - באיזו תדירות יעודכנו, כמה לעומק תיבדק כל גרסה לפני השקתה, אילו סוגי חיסונים יקבלו עדיפות, וכתוצאה מכך גם מה יהיה מחירם. הציבור, עם זאת, הוא זה שיקבע אם הוא ימשיך להתחסן בהם.

דרישות לא רלוונטיות מהחברות

חברת מודרנה מיהרה להקדים את הצהרות ה-FDA ולהוציא מידע מניסוי מעבדה שהראה כי החיסון שלה, המבוסס על וריאנט אומיקרון מסוג BA.1, יכול להיות יעיל גם נגד הווריאנט הנוכחי, BA.5. מודרנה הצהירה כי בסוף אוגוסט החיסון הזה יהיה מוכן, מה שגרר גם את פייזר להכריז שיש לה חיסון ייעודי, והשבוע היא גם פרסמה תוצאות: החיסון הייעודי שלה, שפותח על בסיס וריאנט BA.1, מנטרל את BA.5 טוב יותר מהחיסונים הקיימים, אם כי פחות טוב מכפי שהוא מנטרל את BA.1. "נמשיך לעדכן את החיסון שלנו על פי המידע האפידמיולוגי והמעבדתי שיגיע אלינו", אמר פרופ' אוגור שהין, מנכ"ל חברת ביונטק המפתחת את החיסונים לקורונה עם פייזר.

האם החברות הללו ידרשו כעת לפתח חיסון ייעודי נגד BA.5? והאם הוא יספיק להגיע לשוק עוד במהלך הגל הנוכחי? התקופה הקרובה תהיה סוערת יחסית בתחרות על השוק הזה. למרות הירידה בביקוש לחיסונים חדשים, שנובעת בין היתר מהיעדרו של חיסון ייעודי יעיל, השוק עדיין מגלגל מיליארדי דולרים במונחי קצב מכירות שנתי.

הסיבה העיקרית לכך שאין לנו עדיין חיסון מותאם וריאנטים היא הפער בין הקצב של התפתחות הווריאנטים לבין הדרישות הרגולטוריות הקיימות. כשהניסוי הקליני בחיסון מותאם וריאנט נגמר, הגל של אותו וריאנט כבר אחרי השיא שלו.

הרגולטורים מצדם מנסים להגיע לאיזון בין הדרישות המקובלות מניסוי לבין המציאות. לא תמיד זה מצליח. לדוגמה, בניסוי בחיסון מותאם וריאנט שבו החלה פייזר בתחילת 2022, נדרשה קבוצת מתנדבים שטרם חוסנה. האם הגיוני שדווקא בגל האומיקרון, שנתפס כווריאנט חלש יותר ובמהלכו הוסרו רוב מגבלות התו הירוק, יגיעו להתחסן בחיסון ניסיוני אנשים שסירבו להתחסן עד היום בחיסון מאושר?

בינתיים ה-FDA כבר ירד מהעץ הזה וציין שיתייחס אל החיסונים הייעודיים כבוסטר בלבד מלכתחילה. הוא לא ידרוש כחלק מהניסוי בדיקה שלהם באוכלוסייה לא מחוסנת.

ועדיין, חברות החיסונים בדילמה. כבר יש בשוק חיסון יחסית יעיל במניעת תחלואה קשה ותמותה, גם מול הווריאנטים החדשים, ולחברות ולממשלות יש כבר במחסנים מלאים גדולים ממנו. החיסון הייעודי צריך להיות הרבה יותר טוב מבוסטר של החיסון הקיים כדי שיאומץ על ידי הממשלות והמתחסנים. וככל שהווירוס משתנה, כך הפוטנטיות של כל חיסון חדש נשחקת במהירות.

ככל שההבדל בתועלת החיסונים קטנה יותר, כך יש לגייס בניסוי קליני נבדקים רבים יותר כדי בכל זאת להוכיח שיש לו תועלת.

חוסר ודאות משתק: צריך או לא צריך חיסון ייעודי?

נוסיף לכך שבינתיים, הווירוסים מדביקים אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה, כך שהחיסון החדש צריך להראות יעילות עודפת לא רק על נוגדני מחוסנים בחיסונים המקוריים, אלא גם על נוגדני מחוסנים שהם גם מחלימים. אם לא תהיה לו עדיפות כזאת, הרי שלא יהיה צפוי ביקוש גבוה לחיסון נוסף בקרב המחלימים, שחלקם באוכלוסייה הולך ועולה.

התנאים האלה הפכו את הפיתוח של חיסון נגד אומיקרון BA.1 לכמעט לא כלכלי, אבל בינתיים המשיכה התמותה והתחלואה הקשה גם של מחוסנים בשלושה חיסונים מקוריים. בישראל, וגם במדינות אחרות, כמחצית מהתמותה מקורונה התרחשה בגל האומיקרון. אחרי שכבר היו חיסונים.

חיסון ייעודי היה יכול להציל רבים מהמתים ומהחולים קשה. מבחינתם, הממשלות שלהם אכזבו אותם בכך שלא יצרו תמריץ מספיק לחברות החיסונים לפתח חיסון כזה.

דברים קצת השתנו עם הגעת BA.5. הווריאנט הזה עוקף את שלוש וארבע מנות החיסון הקיים וגם את נוגדני המחלימים. אמנם מי שמחוסן ומי שמחלים (ובעיקר מי שגם וגם) מוגנים יותר מפני הדבקה ומפני תחלואה קשה, אבל ההגנה אינה מלאה. אם החיסון לא מגן על מי שבאמת צריך אותו, ולא מעניין את מי שממילא יעבור את המחלה בקלות, הרי שבעולם של BA.5 אין באמת שוק לחיסון המקורי. כך שגם לחברות החיסונים כבר כדאי לייצר את העדכון שלו.

סיבות של תגמול מיידי הן רק חלק מהשיקולים של חברות המפתחות חיסונים. גם מבחינת מוניטין לשנים הבאות והאמון הכללי של הציבור בקונספט של חיסונים, לא כדאי להן להיתפס כמי שמכרו לציבור חיסון לא מעודכן ולא כל כך מועיל.

אבל מי שרוצה חיסון נגד BA.5 בשבת היה צריך לטרוח ולהכין אותו בערב שבת. ומי ידע שדווקא הווריאנט הזה יפרוץ את ההגנות בכל העולם, ולא, למשל, BA.2.12.1 שעשה שמות בארה"ב? ומי יודע מתי יוחלף BA.5 בווריאנט הבא ומה יהיו מאפייניו? האם יהיה דומה מספיק לאומיקרון כדי שחיסון שפותח עד כה יהיה רלוונטי? אולי יהיה זה וראינט כה קל שלא ידרש חיסון. או אולי להיפך, אולי הוא יעקוף את החיסון כל כך טוב ויהיה יותר קטלני, והשוק כולו ירוץ לקבל חיסון ייעודי, ומי שיקדים לייצרו יזכה בכל הקופה? אין לדעת, והאי-ודאות משתקת את החברות.

המתחרות שנושפות בעורף של פייזר ומודרנה

אם פייזר ומודרנה יקפאו במקום, אולי מישהו אחר יעקוף אותן. חברת נובהווקס כבר נכנסה בסוף מאי לניסוי עם חיסון ייעודי לאומיקרון (על בסיס BA.1). זהו חיסון מבוסס חלבון, שיוצע כבוסטר למי שכבר חוסנו בחיסוני ה-RNA של פייזר ומודרנה. לחיסון של נובהווקס, בהנחה שייפתרו בעיות הייצור, שכרגע מונעות את אישורו על ידי ה-FDA, עשויים להיות יתרונות הנובעים מעצם היותו חלבון. כרגע אנחנו עדיין לא יודעים אם החיסונים הקיימים מגינים פחות טוב מפני הווריאנטים החדשים רק בגלל השינוי בווריאנט או גם משום שיעילותם דועכת עם הזמן. ייתכן שחיסונים מבוססי חלבון ידעכו לאט יותר מחיסונים מבוססי RNA, ואז יהיה בהם ערך גם אם ההתאמה שלהם לווריאנטים תהיה איטית יותר.

ד''ר רוברט קאליף, ראש ה־FDA / צילום: Reuters, EyePress News

אולם המקרה של נובהווקס גם מדגים את הקושי בפיתוח חיסונים ייעודיים. אף שהחברה מתכננת ניסוי יחסית קטן בתחום חיסוני הקורונה, של כ-1,000 נבדקים בלבד, היא צופה שהתוצאות יגיעו רק לקראת סוף 2022. הכול יכול לקרות עד אז מבחינת וריאנטים, ומבחינת כניסת חברות חדשות לשוק.

עוד מתחרות שפתאום חזרו למשחק הן סאנופי ו-GSK. סאנופי מפתחת את החיסון מבוסס החלבון ו-GSK מוסיפה אדג'ובנט, חומר שנועד לשפר את יעילות החיסון על ידי הפעלת מערכת החיסון בזמן הזריקה. לפני יומיים הן הודיעו כי למרות שהחיסון שלהן פותח נגד הווריאנטים ווהאן ובטא, הוא עובד לא רע נגד אומיקרון, גם באנשים שכבר נדבקו בקורונה בעבר. לא נראה כי החיסון הזה נבדק ספציפית מול וריאנט BA.5, ובכל מקרה, על החברות עוד לקבל אישור ראשוני של ה-FDA לכך שהחיסון הזה בטוח. אבל בתחרות על הוריאנטים של 2023 והלאה, אלה מתחרות שיש להביא בחשבון.

ה-FDA יצטרך לקבל החלטות קשות

כשפייזר ומודרנה הביאו לשוק את החיסונים הראשונים שלהן, היעילות שלהם הייתה כל כך גבוהה, אפילו במניעת הדבקה, עד שהחיסונים (בשילוב עם צעדי הריחוק החברתי) ממש עצרו את המגפה. אין סיבה עקרונית לכך שהחיסונים הייעודיים לא יהיו יעילים באותה מידה - אם יתאימו בדיוק לווריאנט שמסתובב בעולם באותו רגע. במקרה כזה, גם יואט קצב ייצור הווריאנטים החדשים.

כרגע נראה שהדרך היחידה לאפשר כניסה לשוק של חיסונים שמותאמים לווריאנט הנוכחי היא לקצר מאוד את הניסויים הקליניים, או אפילו לאפשר לחברות להיכנס לשוק עם חיסונים מותאמי וריאנט בלי ניסויים קליניים בכלל. זה יכול לקרות אם ה-FDA ישתכנע שמדובר רק ב"עדכון גרסה", שאינו משפיע בצורה משמעותית על הבטיחות של החיסון. זה המצב למשל לגבי חיסוני שפעת, שבהם הזן מתעדכן ללא ניסוי קליני נוסף.

צעד כזה הוא סיכון, ועם זאת אנשים מתים עדיין מקורונה. בישראל הקצב כרגע הוא ארבעה נפטרים ביום. זה לא סיכון. זה אסון שכבר מתרחש.

לציבור נמאס להתחסן

אחד האתגרים העומדים היום בפני חברה שמעוניינת להכניס לשוק חיסון חדש הוא "העייפות החיסונית" של הציבור. כמה חיסונים עוד מצפים מאיתנו לקחת? אחד לכל וריאנט? והאם באמת מישהו יכול להבטיח לנו שלא נחלה שוב ושוב גם אחרי שהתחסנו? ככל שהווריאנטים יותר קלים (לפחות עבור מי שכבר התחסנו) והחיסון פחות מתאים, כך באמת קשה לציבור הרחב למצוא סיבות להתחסן שוב. אם החיסון יהיה יעיל מאוד, ייתכן ומלאכת השכנוע תהיה קלה יותר. ועדיין לא ברור אם אפשר להגיע לחלקים מספיק נרחבים מהאוכלוסייה כדי ליצור הגנת עדר נגד הווריאניטים החדשים בעזרתו של החיסון.

לכן המיקוד של החברות הוא כרגע הגנה על קבוצות הסיכון. אם אפשר לדאוג כי אלה יידבקו פחות ולא יחלו קשה, הרי שהחיסון ממלא את תפקידו. אבל לשם כך, החיסון צריך באמת להגן על מי שנוטל אותו. הפחתה סטטיסטית של הסיכון כבר לא נותנת אותה תמורה כשהרוב לא מתחסנים.

תרסיס לאף וחיסון בבליעה: החברות שמפתחות חיסונים מסוג אחר

אחת התקוות הגדולות לעתיד ההתמודדות עם המגפה היא חיסון הניתן דרך האף. מלבד היותו צורת מתן נעימה יותר, חיסון דרך האף אולי - זאת יש להוכיח - מגן טוב יותר מפני הדבקה. חיסונים תוך-אפיים הם פשוטים יותר לשינוע וזולים יותר לייצור. בנוסף, ייתכן שיהיה קל יותר לשכנע את הציבור לקבל תרסיס לאף לעתים קרובות יותר ממתן זריקה. התחושה היא פולשנית פחות.

אז איפה הוא החיסון התוך-אפי? כ-12 קבוצות מחקר בעולם כבר החלו לפתח אותו, וכמה חברות כבר החלו בניסויים קליניים. הניסויים המתקדמים ביותר הם דווקא של שתי חברות הודיות (אחת בשיתוף עם חברה אמריקאית), וחברה סינית אחת. נראה שהפיתוח של המוצרים הללו בהודו ובסין התקדם בתקופה שבה בארה"ב ובאירופה התקוות נתלו בחיסון המוזרק.

מוצר נוסף שנמצא בפיתוח הוא חיסון בבליעה. בתחום הזה יש נציגה ישראלית, חברת אורמד, שהקימה עם חברת פרמס ביוטק ההודית את OraVax. "חלבון הספייק הוא אמצעי הקשר בין הווירוס לגוף. זו הסיבה שבגללה כל החיסונים מנסים לחסום את חלבון הספייק דווקא, וזו גם הסיבה שהוא כל הזמן משתנה. שינוי בו הופך את הווירוס למידבק יותר, והיום שינוי בו גם מאפשר לווירוס לעקוף את החיסונים, וגם את נוגדני המחלימים", אומר פרהבודהה קונדו, מנכ"ל ומייסד חברת פרמס ביוטק.

לכן החיסון שפיתחה OraVax כולל עוד שני חלקים מהווירוס: חלק בשם M וחלק בשם E. "להוסיף את החלקים הללו לחיסון - זה לא ישפיע על האופן שבו הווירוס נקשר לתאים, אבל אחרי שהוא נקשר, הוא יוצר נזקים בדרכים נוספות. חלק E מעורר כנראה את סערת הציטוקינים המסוכנת, וחלק M מחורר מעין חורים בתאים. אז החיסון שלנו ימנע הדבקה באמצעות יצירת נוגדנים נגד הספייק, אבל גם ייצור נוגדנים שיחסמו את הפעילות הזו של הווירוס, ולכן גם הדבקה עוקפת חיסון".

בניסוי שערכה החברה באוגרים, היא הראתה שגם אם נותנים להם מנה עצומה של הווירוס, שעוקפת את היכולת של החיסון למנוע הדבקה, האוגרים מתאוששים מהמחלה ונפטרים מן הווירוס בתוך שלושה ימים. זאת ועוד, החיסון הפחית מאוד את היכולת של הווירוס לעבור מהחיות המחוסנות לחיות אחרות.

אורמד פיתחה את הרכיב בטכנולוגיה המאפשר לקחת את החיסון בבליעה. זו צורת מתן שיכולה להיות נעימה יותר, והחברות גם מאמינות שחיסוניות בריריות המעי תשפיע על ריריות האף והפה, משום שמערכות החיסון האלה קשורות. כך התקווה היא לקבל במקרה הזו תגובה של מניעת הידבקות ומניעת הדבקה של אחרים, כמו בחיסון תוך אפי.

המוצר היום נמצא בשלב I של הניסויים בדרום אפריקה.

מדוע בפייזר ובמודרנה לא חושבים לשים חלקי M ו-E בחיסון המעודכן שלהן?
"זה וירוס חדש ואנחנו רק עכשיו מבינים עד כמה הוא עובר מוטציות. אולי הם קצת חוששים לעשות משהו שהוא מאוד שונה ממה שכבר עשו והצליח. אבל רוב הגורמים שמפתחים את הדורות הבאים של החיסון רוצים לכלול בו לפחות שני חלקים מן הווירוס".

ציינת שני מנגנונים שבהם החיסון שלך יכול למנוע הדבקה של אחרים. זה יהיה משמעותי רק אם רבים יתחסנו. אולי כך נשיג בכל זאת חיסוניות עדר, וגם נפחית את הקצב שבו נוצרות מוטציות חדשות.
"כן, זה אפשרי, ולצערי זה כרגע לא הסנטימנט הציבורי".

התחרות על החיסון הייעודי: השחקניות שעשויות לעקוף את פייזר ומודרנה

■ נובהווקס

נכנסה בסוף מאי לניסוי עם חיסון ייעודי לאומיקרון, מבוסס חלבון, שיוצע כבוסטר למי שכבר חוסנו בחיסוני ה-RNA של פייזר ומודרנה

■ סאנופי ו-GSK

סאנופי מפתחת חיסון מבוסס חלבון ו-GSK מוסיפה אדג'ובנט, חומר שנועד לשפר את יעילותו על ידי הפעלת מערכת החיסון בזמן הזריקה. הן כבר הודיעו שהחיסון עובד לא רע נגד אומיקרון, גם באנשים שכבר נדבקו בקורונה בעבר

עוד כתבות

הפקולטה לניהול.  עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעם או פעמיים בשבוע? / צילום: Shutterstock

עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעמיים בשבוע? מחקר חדש מגלה שזה לא מספיק

ידוע ששעות עבודה ארוכות תורמות לריבוי של מקרי מוות ממחלות לב ושבץ ● מחקר חדש מצא כי בניגוד למה שחשבנו עד כה, פעילות גופנית מתונה אינה מגינה עלינו מנזקי עומס העבודה, ובמובן מסוים אפילו להפך ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

חברים בקהילה הלהט''בית, אשר רואים בהורותו המוכרת של ההורה הלא ביולוגי כ''הורות על תנאי'' / צילום: Shutterstock, fizkes

בית המשפט העליון קבע: פרידה אינה מצדיקה שלילת זכויות מהורה לא ביולוגי

מדאיג לראות כי מי שמערער את הלגיטימיות של הורות לא ביולוגית הם דווקא חברים בקהילה הלהט"בית, שרואים בהורותו המוכרת של ההורה הלא ביולוגי כ"הורות על-תנאי", שניתן להפקיעה במקרה של פרידה ● לאחרונה ניתנה שורת פסקי דין העוסקים בניסיונות של ההורה הביולוגי לבטל את זכויות ההורות של בן זוגו לשעבר, מה שמעיד כי מדובר בתופעה רחבת-היקף

שמרית לב וגיתית להב, מייסדות ומנכ״ליות משותפות של Sweet Victory / צילום: עידו לביא

היזמיות שפיתחו מסטיק המסייע להפחית את צריכת המזונות המתוקים: "הרגולציה מאתגרת, לא רק בישראל"

שמרית לב וגיתית להב, תושבות רמת ישי ● מייסדות ומנכ״ליות משותפות של Sweet Victory ● "ההתחלה הייתה ללא תקציב. ככל שהתקדמנו, הבנק המלווה נתן בנו אמון והעמיד לנו אשראי כפי הנדרש" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

עירא פלטי, דירקטור כיום ובעבר מנכ''ל סרגון / צילום: אורה בשן

מאבק השליטה בסרגון: חברת הייעוץ ISS תומכת בהדחת שני דירקטורים, אך מתנגדת למועמדי אוויאט לדירקטוריון

לקראת אסיפת בעלי המניות ממליצה ISS להדיח את המנכ"ל לשעבר עירא פלטי ואת יעל לנגר מהדירקטוריון, אך לא את דוד ריפשטיין שגם אותו ביקשה אוויאט להחליף ● קוראת לא לבחור במועמדי אוויאט לדירקטוריון, משום שאין להם ניסיון מתאים בתעשייה

עו''ד זאב פרל / צילום: דודו בכר

"אחרי 7 שנים אפשר להפוך לשותף": עו"ד זאב פרל מספר איך מנהלים משרד עורכי דין מרחוק

עו''ד זאב פרל, ראש משרד עורכי הדין פרל כהן, מסמן בראיון לגלובס את האתגר הבא של הפירמות בישראל ("גלובליות אמיתית, הלקוחות רוצים למכור לארה"ב") • וטוען: "בינתיים המשבר בהייטק הוא משברון. רואים יותר זהירות מצד החברות, ואולי זו זהירות טובה"

התפלגות העובדים בהייטק לפי מגדר וחברה

הפרופיל הממוצע של עובד הייטק בישראל: גבר, יהודי, לא חרדי

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: שני שלישים מהמועסקים בהייטק הם גברים, והשאר נשים ● למרות ניסיונות לשלב אוכלוסיות נוספות, עדיין מדובר בתחום יחסית הומוגני

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: באדיבות ישראכרט

ההסכם עם הפועלים כבר בא לידי ביטוי בדוחות ישראכרט: הכפילה את התשלום לבנקים ברבעון השני

חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל רשמה רווח של 32 מיליון שקל ברבעון השני, בעיקר נוכח גידול בהעברת הכספים לבנקים וכן בשל בגין גידול בהפרשה לשומות מע"מ בגין שנים קודמות ● החדשות הטובות מבחינת החברה: נמשך הגידול באשראי ובפעילות הכרטיסים, שהביא לצמיחה של 13% בהכנסות

עודד פורר, ישראל ביתנו / צילום: יוסי כהן

האם הירידה במחירי הפירות והירקות היא בזכות הרפורמה בחקלאות?

הרפורמה בחקלאות עשויה להוביל להורדת מחירים. האם היא כבר עושה זאת? ● המשרוקית של גלובס

3 יזמים מספרים על החיים בצל המשבר / אילוסטרציה: גלובס

"שיחות הפיטורים היו נוראיות, לא יכולתי לזוז": 3 יזמי הייטק מספרים על קשיי המשבר

המשבר בהייטק וגל הפיטורים שבא בעקבותיו מובילים לחוסר ודאות בקרב עובדי הענף ● אלא שגם המנהלים שלהם, שעד לפני חודשים בודדים התרברבו בהכנסות גבוהות ורווחי עתק, נאלצים להתמודד עם השינוי הדרמטי ● שלושה יזמים, שסירבו להיחשף בשמם ובחרו להתראיין באופן אנונימי, מספרים לגלובס כיצד המשבר משפיע על מצבם הנפשי

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: באדיבות ישראכרט

המכה שהנחית הפועלים על ישראכרט כבר מורגשת: מציגה רווח נמוך משל המתחרה הקטנה יותר כאל

חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל העבירה ברבעון השני 47 מיליון שקל נוספים לבנק הפועלים, כתוצאה מהסכם התפעול החדש, שכבר הפיל את מניית החברה ● הרווח הנקי של ישראכרט ברבעון צנח בכ-70%, אך המנכ"ל רן עוז משוכנע: "הבטחנו את בסיס הלקוחות שנים קדימה, נדע להפיק תוצאות יפות בשנים הבאות ובדרך כלל זה בא לידי ביטוי בשווי של החברה"

מחקר בתחום הביולוגיה הסינטטית / צילום: Shutterstock

תעשיית הביולוגיה הסינתטית בארץ מנסה להדביק את הפער מול ארה"ב

ביולוגיה סינתטית היא אחד התחומים החמים היום בביוטק, שמבטיח לשנות סדרי עולם ברפואה ובכל תחומי החיים כמעט ● חברת אלאג'ין, שזכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת שירות לסטארט־אפים בתחום, רוצה להיות הצעד הראשון בדרך לתעשייה מקומית ● מה היא יכולה ללמוד מהמודל של חברת גינקגו האמריקאית, שחוותה הייפ וגם חטפה ביקורת חריפה

יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Manuel Balce Ceneta

שיא האינפלציה מאחורינו? הנתונים בארה"ב מספקים סיבות לאופטימיות

האינפלציה בארה"ב לחודש יולי ירדה לקצב שנתי של 8.5% ובקצב מהר מהצפוי בין היתר בשל ירידת מחירי הנפט ● אבל סביבת המחירים עדיין לא יציבה והפדרל ריזרב צפוי להמשיך להעלות את הריבית, גם אם בקצב מתון יותר של 0.5% ● טור אורח

בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, ואליזבת' דור, סמנכ''לית בכירה ב-Whirlpool באירוע קידום חקיקה לייצור מקומי / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

בניסיון להתמודד עם סין ומשבר האקלים, בארה"ב שואפים להחליף מדיניות כלכלית

בשנים האחרונות גוברות בארה"ב הקריאות לאמץ מדיניות כלכלית שתשפר את הייצור המקומי ותתמודד עם חולשות במודל הנוכחי ● מהתחדשות בדיור ובתחבורה ועד ניסיון להחזיר ליבשת מפעלי תעשייה שעברו אל מעבר לים, בארה"ב מנסים לאמץ מדיניות תעשייתית חדשה

סניף שופרסל / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

רשות ניירות ערך החלה בבדיקה בחשד לאי-סדרים ברשת שופרסל

אי-הסדרים קשורים ככל הנראה לחשד כי ברשת העבירו כספים מפעילות המזון, שהיא הרווחית ביותר עבור שופרסל, לפעילות הנון-פוד, בעיקר לרשת הפארם Be

צביעת הנת''צ החדש בנתיבי איילון / צילום: באדיבות נתיבי איילון

על חשבון כלי רכב פרטיים: נתיבי העדפה חדשים יסומנו בגוש דן

עיריית ת"א ומשרד התחבורה קרובים לסיכום על הכשרת 5 ק"מ של נתיבים לתחבורה ציבורית בחודשים הקרובים, שיבוצעו בין-לילה ● נתיבים דומים מתוכננים גם בבת ים ובראשון לציון ● גם בכביש 1 יסומן נתיב, אך האכיפה בו שנויה במחלוקת

ח''כ יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מסתמן: שינוי דרמטי בעשירייה הפותחת של הליכוד; יריב לוין בראש

לפי ספירת הקולות עד כה (כ-50%), את המקום הראשון כבש ח"כ יריב לוין, ואחריו אלי כהן, יואב גלנט, דודי אמסלם ואמיר אוחנה, שיחד עם נתניהו בראש – הם החמישייה הפותחת החדשה של הליכוד שמחליפים את נבחרי פריימריז 2019

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בשוקי אסיה; מדד ניקיי מזנק בקרוב ל-2.5%

מדד ניקיי ביפן חזר למסחר לאחר יום חופשה ומזנק, ירידות קלות בשנגחאי ואוסטרליה ● מחירי הנפט יורדים בכ-0.3% ● מניית סופטבנק מזנקת לאחר שבנק ההשקעות הפחית החזקות בחברת המסחר המקוון עליבאבא ● המסחר בוול סטריט אמש ננעל במגמה מעורבת, נאסד"ק מחק 0.6% מערכו

מטוס אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

"שיפור בכל הפרמטרים": אל-על מדווחת על ביקושים דומים לאלה שחוותה טרם פרוץ המגפה

חברת התעופה עברה להציג רווח נקי ברבעון השני בזכות הטבת מס גדולה, כאשר גם בנטרולה היא מציגה עלייה בהכנסות ומעבר לרווח גולמי ותפעולי על רקע הסרת הגבלות הקורונה ● עם זאת, הערת עסק חי עדיין מתנוססת בדוחות החברה לנוכח גירעון בהון העצמי של קרוב לחצי מיליארד דולר

אישה מצביעה בכפר מנדא / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הציבור הערבי יגיע הפעם לקלפי רק אם ירגיש שיש אופק, ולא בגלל חשש מנתניהו

כדי לעודד את המצביעים להגיע בהמוניהם לקלפיות, המפלגות הערביות משנות אסטרטגיה ומנהלות קמפיין ללא הכפשות ואיומים מפני חזרתו של נתניהו לשלטון ● כנראה שגם להן נפל האסימון שהאזרחים הערבים ייצאו להצביע הפעם רק מתוך תקווה לעתיד טוב יותר ולא מתוך פחד

בית משפט השלום בחיפה / צילום: פאול אורלייב

עלילות השופטת מעין צור: יזמה ארבעה הליכים משפטיים פרטיים והפסידה בכולם

מקרה כזה לא רואים כל יום: שופטת מכהנת, זו שבסמכותה להכריע בפסקי דין, הפסידה בארבעה הליכים משפטיים תוך מספר חודשים ספורים ● אם זה לא מספיק, השופטת צור ניסתה לכאורה להתחמק מתשלום אגרה, ואף ננזפה ע"י המפקחת על רישום מקרקעין