קנצלר גרמניה אולף שולץ נואם בפסגת G7 / צילום: Associated Press, Martin Meissner
הרחק ממחירי האנרגיה המשתוללים, מהקורבנות החפים-מפשע בסופרמרקט באוקראינה או מהשווקים הפיננסים ההפכפכים, התכנסו בשלושת הימים האחרונים מנהיגי שבע הכלכלות המובילות בעולם בטירת אלמאו - גבוה באלפים הבוואריים - כדי לדון בתגובות ההולמות לפלישת רוסיה לאוקראינה ולהשלכותיה הגלובליות של המלחמה המשתוללת כבר 125 יום.
ארגון ה-G7 כבר מזמן אינו מייצג את הכלכלות הגדולות ביותר בעולם - סין והודו עקפו את רוב החברות בו - אבל חותר להציג ערכים דמוקרטיים משותפים ולהיות כוח גלובלי משמעותי. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אולי התכוון להתלוצץ כשפלט בתחילת הדיונים ש"אנחנו צריכים להראות את השרירים שלנו" ביחס לפוטין, אבל זו היתה למעשה מהות המפגש - ניסיון להציג אחדות ועוצמה מערבית, מלווה בתמיכת נציגי מדינות מתפתחות, שהגיעו גם הם לדיונים.
מבחינה זו, התוצאות בשטח די עגומות. הן השתקפו בין היתר בעובדה שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן אפילו לא השתתף בתדרוך העיתונאים המסורתי בתום הפסגה היום (ג'), בנימוק שהיה חייב לעזוב את המקום לפסגת נאט"ו במדריד "בשל מזג האוויר".
המחויבות לאוקראינה נשחקת, האיומים הכלכליים גוברים
למעשה, המערב הפגין את המחויבות הרבה ביותר שלו לאוקראינה ונגד רוסיה בתחילת המלחמה - אך כעת היא הולכת ונשחקת. גרמניה לא מספקת נשק משמעותי לאוקראינה ורועדת מחשש להפסקת הזרמת גז רוסית טוטאלית בחודשים הקרובים. גם איטליה נמצאת במצב דומה. שתי המדינות מתמודדות עם סיכון אמיתי למיתון ואיטליה אף בסיכון למשבר חוב חדש, בשל התנאים המוניטריים המשתנים. בריטניה נאבקת עם משבר כלכלי חריף יותר משל שתיהן, וראש הממשלה ג'ונסון נמצא בסכנה פוליטית ממשית. קנדה מתקשה להגדיל את הוצאות הביטחון שלה לפי דרישות נאט"ו, וגם יפן נמצאת תחת איום כלכלי. ארה"ב, עם אינפלציה גבוהה, העלאות ריבית, שווקים יורדים וגם סוגיית ההפלות שמפלגת את הציבור מבפנים - גם היא לא נמצאת בשיא כוחה.
לכן, הודעת הסיכום של הפסגה והצהרות המנהיגים במסיבות העיתונאים היום בצהריים הסתפקו בעיקר בהבטחות נחרצות "להמשיך ולעבוד" על תגובה הולמת לרוסיה. רעיונות רבים עלו על שולחן הדיונים, אך אף צעד משמעותי לא אומץ.
כך לגבי אחד הנושאים המבטיחים ביותר שהיו על סדר היום - קביעת מחיר-גג בינלאומי לנפט, שיפחית את ההכנסות של רוסיה מייצוא דלק המאובנים. המנהיגים הסתפקו בהחלטה "להמשיך ולדון במנגנון" "ולבדוק באופן דחוף דרכים להפחתת מחירי האנרגיה". הרעיון היה להשתמש בכוח של המערב בתחום הביטוח הימי כדי לכופף את ידם של קונים מרחבי העולם לרכוש נפט במחיר גג. מבחינת גז טבעי, גרמניה ואיטליה יכולות לעשות זאת בהחלטה ממשלתית, בשל מרכזיותן כלקוחות. אבל הנושא לא הוכרע. "נמשיך ונדון בצעדים הללו באופן דחוף", נכתב בהודעת הסיכום.
נושא אחר בו התמקדו הדיונים, ושגם בו לא נרשמה התקדמות רבה, הוא תחום יצוא הדגנים. אוקראינה נאבקת לייצא את הדגנים שהיא קצרה ואגרה בחודשים האחרונים, למרות המלחמה. הדבר יקל גם על מצוקת המזון הגלובלית, במיוחד במזרח התיכון, אך בשלב זה נתקל בקשיים מהותיים. רוסיה מטילה מצור ימי על נמל אודסה המשמש ליצוא, וכל הרעיונות ליצוא דרך רומניה או משאיות למערב אירופה לא התממשו עד כה. גם בנושא זה, מנהיגי ה-G7 הבטיחו לבדוק אפשרויות לפתרון בעתיד. כאשר ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון נשאל אם הפסגה "מצאה פתרון לבעיה", הוא ענה: "אנחנו עובדים על זה. כולנו עובדים על זה". ההתחייבות המשמעותית היחידה בתחום זה היתה לסייע למדינות נחלשות ב-4.5 מיליארד דולר כדי לתמוך בתזונת התושבים.
היו אמנם התחייבויות לשקם את אוקראינה בסגנון "תוכנית מרשל" כאשר המלחמה תסתיים, אבל לא ברור אם ומתי המלחמה כלל תסתיים, וכיצד תמומן תוכנית שכזו. נרשמו גם סנקציות חדשות על העברת רכיבים לתעשייה הביטחונית הרוסית, אבל הן מהוות המשך של המדיניות הקודמת. אם העולם חיכה לצעדים חדשים שייגבו מחיר כלכלי משמעותי מרוסיה, הרי שפסגת ה-G7 הנוכחית הסתיימה באכזבה.
שינוי מדיניות קונקרטי אחד דווקא כן נרשם, בתחום האנרגיה. בניגוד להתחייבות של מדינות ה-G7 בשנה החולפת להפסיק לחלוטין את ההשקעות בפרויקטים להפקת דלקי מאובנים, ההודעה המסכמת של הפסגה הנוכחית מבצעת סיבוב פרסה מפואר, וקובעת כי בשל הנסיבות יוצאות הדופן - יש להרשות השקעה בפרויקטים של גז טבעי "באופן זמני". מי שהובילה את הלחץ לשנות את המדיניות - בניגוד להתחייבויות אקלים קודמות - היא גרמניה, שעובדת בין היתר על פיתוח אספקת גז חדשה מהמזרח התיכון (כולל ישראל) ומסנגל.
כעת עוברת תשומת הלב לפסגת נאט"ו במדריד שתחל הערב ותמשך עד יום שלישי. ובעתיד הרחוק יותר, אל פסגת ה-G20 שתתקיים בנובמבר באי באלי שבאינדונזיה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הבטיח להגיע. גם נשיאת הנציבות האירופית ומנהיגים אחרים.