גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכספים אישרה את השינוי במדד תשומות הבנייה. כך זה ייראה

אחרי ארבעה דיונים הושגו הסכמות סביב תיקון חוק המכר, שכוללות אימוץ של ההצמדה לרכיב הבנייה במדד רק לאחר תקופת מעבר, ושיפור מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה לטובת הקבלנים • סעיף שכר הטרחה וסוגיית הרטרואקטיביות הושארו בחוץ • ההערכות: החקיקה תושלם מחר

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחרי אינספור מאבקים, דיונים ואמוציות, נראה כי תיקון 9 לחוק המכר (דירות) מגיע לישורת האחרונה - ולמרות המורכבות הפוליטית, השלמת חקיקתו הולכת ומתקרבת. השינויים שהוא מציע צפויים לחולל שינוי בענף, ולכן ישנה חשיבות רבה להשלמתו, בטח רגעים לפני שהכנסת מתפזרת.

בדיון שנערך היום (ג') בוועדת הכספים של הכנסת הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, על ההסכמות שהושגו ואשר יאפשרו את אישור החוק, והן כוללות כמה פרטים שלא הופיעו בהצעה המקורית: מתווה הפיצויים לרוכש במקרה של איחור במסירת דירה ישונה - כמעין "הטבה" לקבלנים; שינוי ההצמדה למדד תשומות הבנייה ייכנס לתוקף, אבל יחול רק לאחר תקופת מעבר; וסעיף שכר טרחת עורך דין היזם הוצא מהחוק. גם סוגיית הרטרואקטיביות של החוק, שעמדה במרכז הדיונים, נותרה בחוץ.

בתחילת חודש מאי פורסם תזכיר החוק הממשלתי, אשר הציע שלושה תיקונים מרכזיים ל"חוק המכר (דירות)": הגבלת הצמדת מחירי הדירות לרכיב הבנייה בלבד במדד תשומות הבנייה - מהלך שאותו חשפנו כאן לראשונה עוד בדצמבר 2021; קביעה כי הקבלן יחויב לשלם פיצויים בכל מקרה של איחור במסירת דירה, למעט מקרים שבהם האיחור נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הרוכש עצמו; ואיסור גביית שכר טרחה מרוכש הדירה, מעבר לעלות הדירה עצמה, לעורך דין אשר מייצג את היזם.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת בסוף החודש שעבר, ומאז היא נמצאת בדיונים בוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ קושניר, להכנתה לקריאה שנייה ושלישית ולאישורה הסופי. היום (ג') נערך הדיון הרביעי והאחרון, כנראה, ובו הושגו ההסכמות הסופיות - ובהן כמה שינויים מהותיים לעומת ההצעה המקורית.

איך ייראה השינוי במדד תשומות הבנייה?

באשר לשינוי הרכב ההצמדה למדד תשומות הבנייה, הוחלט על הוראת מעבר עד להחלת השינוי במלואו - הוראות שלפיהן התשלום הראשון על הדירה, בגובה של 20%, לא יוצמד למדד כנהוג ברוב המקרים כיום ויתר התשלומים יוצמדו למדד בשיעור של 50%. בשורה התחתונה - רק 40% ממחיר דירה חדשה יוצמד למדד תשומות הבנייה בתקופה זו.

תקופת המעבר (שנקבעת כדי לאפשר לשוק להסתגל לחקיקה או להנחיה חדשה) תימשך עד שמשרד הבינוי והשיכון יסיים את כתיבת התקנות הנוגעות לתיקון החוק (מבלי שהוועדה נקבה בתאריך מדויק). עם סיום התקופה, מחיר דירה חדשה יוצמד לרכיב הבנייה בלבד במדד תשומות הבנייה, כפי שהציע החוק במקורו.

"לעניין שינוי הרכב ההצמדה למדד, היות שההצעה להצמיד רק חלק מהרכיבים מייצרת הרבה מאוד מורכבות, ויש כאן תלות באישור התקנות, החלטנו להציע הצעה להוראת מעבר", אמר ח"כ קושניר. "מאחר שהשוק כבר עובד כיום בשיטה לפיה התשלום הראשון, של 20% ממחיר הדירה, לא מוצמד למדד, כך יהיה גם לאורך הוראת המעבר, ושאר התשלומים יוצמדו למדד תשומות הבנייה בערך של 50% בלבד".

ממתיקים את הגלולה המרה עבור הקבלנים?

לאורך הדרך ציינו אנשי משרד הבינוי והשיכון, וכך גם השר זאב אלקין, כי ניטש קרב של ממש בינם לבין הקבלנים סביב התיקון המוצע לחוק. ההסכמות שעליהן הודיע היום יו"ר ועדת הכספים מעידות בעיקר על ריכוך עמדות, ועל מתן "סוכריות" מסוימות לקבלנים, אולי כפיצוי על סעיפים קשים לעיכול מצידם, אשר נכללים בהצעה וצפויים לעבור בכנסת.

על פי ההסכמות, מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה ישונה, כך שהקבלן ישלם 100% משכר הדירה "הראוי" (כפי שנקבע בחוק המכר) מחודש האיחור השני, 125% שכר דירה מהחודש החמישי ו־150% שכר דירה רק מהחודש ה־11 ואילך. נזכיר כי כיום משלם הקבלן 150% משכר הדירה עבור שמונת החודשים הראשונים לאיחור המסירה, ו־125% משכר הדירה עבור כל חודש איחור לאחר מכן. "אנחנו מבינים שלא כל האחריות נמצאת תמיד אצל הקבלנים", אמר ח"כ קושניר. "החלטנו להשאיר את הסעיף כפי שהוא, בשל חוסר הסימטריה בין הקבלן לבין הרוכש, אך לתקן את נוסחת הפיצויים".

"את הסעיף הנוגע לשכר הטרחה של עורך דין היזם לא נאמץ כוועדה", ציין ח"כ קושניר. "אנחנו מבקשים ממשרד הבינוי והשיכון לבצע עבודה מקצועית בנושא ולהביא אותה לבחינת ועדת הכלכלה, היות שאנחנו מבינים כי נוצרת בעיה של מחויבות בין עורך דין לרוכש ברגע שאין כלל תשלום".

ח"כ קושניר התייחס לעוד כמה סוגיות שעלו לאורך ארבעת הדיונים בהצעת החוק, ביניהן שאלת החלת החוק בצורה רטרואקטיבית. גם העניין הזה ייוותר, כך הוסכם, מחוץ להצעת החוק בסופו של דבר. "מדובר בסוגיה כואבת לכולם", אמר יו"ר הוועדה, "אבל קיים פה מכשול משפטי קשה מאוד. לכן החלטנו שלא לכלול את הסוגיה הזו בחוק, וננסה לפתור את זה בדרכים אחרות, למשל דרך הגדלת המימון שניתן לרוכשי הדירות בהתאם לגידול במדד תשומות הבנייה".

כעת יתפנו הגורמים הרלוונטיים לניסוח ההסכמות ולגיבוש הצעת החוק המעודכנת, שאמורה להיות זו שתוגש להצבעה בכנסת בסופו של דבר. על פי ההערכות, ההצבעה על ההצעה המעודכנת תתקיים מחר בבוקר, במטרה להשלים את החקיקה בכנסת לאחר מכן, גם כן מחר - כדי לאשר את החוק סופית לפני פיזור הכנסת.

עוד כתבות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים