צילום מסך מתוך OpenSea. רכש יצירות רגע לפני העלאתן לאתר
הסערות של החודש האחרון בעולם הקריפטו מעבירות את התעשייה תהליך של דילול: פרויקטים - חלקם ענקיים - נפלטים מהשוק, ואחרים מתאימים את עצמם למצב החדש. השבוע נדבר על ההתפתחויות בתחום הלוהט ביותר של השנה החולפת: ה-NFT.
בבורסת ה-NFT הגדולה OpenSea ניכרים סימני המשבר, מחירי הרצפה של האוספים, גם המבוקשים ביותר - כמו הקופים המשועממים, נחתכו. המחירים נקובים באיתריום, והירידה במחירי הרצפה מתווספת לירידה החזקה של שער האיתריום מול הדולר.
למרות זאת, התחום ממשיך להתפתח: בתחילת החודש הודיעה חברת התוכנה סיילספורס כי היא מפתחת שירות NFT בענן. גם חברת הענן עליבאבא, השייכת לקבוצת עליבאבא הסינית, החלה לפעול בתחום המסחר ב-NFT, והיא מכוונת לבניית זירות מסחר, ומתן שירותי אחסון וערוצי שיווק לאומנים. לאחרונה התחום מתחיל לאט לאט לפרוץ מחוץ לגבולות האומנות, כך למשל הושקו כרטיסי טיסה ב-NFT, שכוללים גם אפשרות כניסה לתערוכות ולאטרקציות.
התפתחויות מעניינות גם בזירה הרגולטורית
ההתפתחויות המעניינות בתחום נמצאות גם בזירה הרגולטורית. בתחילת חודש יוני הודיע משרד המשפטים האמריקאי כי הגיש כתב אישום נגד מנהל מוצר ב-OpenSea, הפלטפורמה הגדולה ביותר למסחר ב-NFT, אשר היה אחראי על בחירת היצירות שיוצגו בעמוד הבית של האתר.
על פי כתב האישום, אותו עובד לשעבר, נת'נאל צ'סטיין, פתח כמה חשבונות אנונימיים באתר ומספר ארנקים דיגיטליים אנונימיים, שבאמצעותם נהג לרכוש בזול יצירות רגע לפני שהעלה אותן לעמוד הבית, ואז, לאחר החשיפה בעמוד הבית ועליית המחירים, הוא היה מוכר אותן ברווח של פי שניים עד פי חמישה מהמחיר שבו רכש את היצירות.
צ'סטיין מואשם בשני סעיפי אישום: הונאה והלבנת הון, ובהודעת משרד המשפטים נכתב כי האישום הוא בשל מסחר על בסיס מידע פנים בנכס דיגיטלי, שכן לאותו עובד היה מידע מוקדם על זהות היצירות שיעלו באתר הבית של OS, והוא השתמש בו לרווח אישי. כאן בעצם עולה שאלה מעניינת: מסחר על בסיס מידע פנים אסור כאשר מדובר בניירות ערך. כיצד מחילים איסור כזה על NFT, שלפחות כרגע, לא מוגדר כנייר ערך?
OpenSea היא פלטפורמת המסחר הגדולה ביותר של NFTs, עם מיליוני משתמשים ו-NFT שמוצעים למכירה. כל קולקציה חדשה צריכה להתחרות על תשומת הלב של המשתמשים, ואנשי האתר בוחרים את היצירות שמוצגות בעמוד הבית ומקבלות חשיפה ניכרת.
"ניסיון לערבב בין דיני ני"ע והגנה מהונאת משקיעים"
"יש כאן ניסיון לערבוב בין עולמות של דיני ניירות ערך והגנה מפני הונאת משקיעים, ובין עולם של צרכנים אשר שילמו את מה שהם חשבו שראוי לשלם, למישהו שהרוויח על חשבון החברה שהעסיקה אותו", מציין עו"ד שאול אדרת, שותף מוביל במחלקת הבלוקצ'יין בשבלת עורכי דין.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים ניסיונות של הרגולטורים השונים בארה"ב ובישראל להרחיב את הסמכות שלהם, ולהחיל אותה על כלל מוצרי הקריפטו. בחודשים האחרונים אנחנו שומעים בארה"ב טענות שצריך להחיל רגולציה ופיקוח על תחום המטבעות הקריפטוגרפיים היציבים. עכשיו אנחנו רואים ניסיון להחיל עקרונות וכללים של שוק ההון על אתר למסחר ביצירות אומנות דיגיטליות", אומר אדרת.
כתב האישום מגדיר את ה-NFT כנכס דיגיטלי, ובהודעה שפרסם משרד המשפטים נכתב כי האישום "נועד להכחיד את מסחר הפנים - בין שהוא מתרחש בבורסה ובין שבבלוקצ'יין", כלומר, מבחינתם זירת המסחר של ה-NFT כפופה לאותם כללים של זירות מסחר לניירות ערך.
ומה מעמד ה-NFT בישראל? הרגולטורים כולם ממתינים לשר האוצר שיכריע על מבנה הרגולציה בכל הקשור לתחום הקריפטו. עם זאת, נציין שלפני מספר חודשים פרסמה רשות המסים הבהרה לעניין NFT, שלפיה היא רואה בו "זכות חזקה בלתי מוחשית בתמונה או דמות וירטואלית, עונה להגדרת נכס והוא אינו לשימוש אישי". ההגדרה הזו מאפשרת למסות את ה-NFT באופן שבו ממוסים כלל המטבעות הדיגיטליים, כלומר מס רווחי הון במכירה או בהמרה.
המתחזים של מייק טייסון וקים קרדישיאן
תחום ה-NFT, שהיה אחד התחומים המובילים בעולם הקריפטו בשנה החולפת, סובל גם הוא מהקשיים שמאפיינים את העולם: בעיות אבטחה, התקפות סייבר והונאות. חברת הסייבר הישראלית BrandShield ביצעה מחקר על הונאות NFT שקשורות לידוענים שקידמו תוכני קריפטו במהלך השנה האחרונה. לעשרת הידוענים האמריקאים שקידמו במהלך השנה האחרונה NFT, ארנקי קריפטו ונכסים דיגיטליים, היו למעלה מ-16.5 אלף מתחזים ברשתות החברתיות: בטוויטר (44%), פייסבוק 28%), אינסטגרם (4%) ופינטרסט (24%). המובילים הם תום בריידי, מאט דיימון, מייק טייסון וקים קרדשיאן.
נוסף על כך, בחברת הסייבר זיהו למעלה מ-41 אלף NFT מזויפים שהתחזו ל-NFT הרשמי של אותם ידוענים פופולריים, וחלק מהפרופילים המזויפים ברשתות קידמו קישורים לאותם NFT מזויפים ב-OS. מיפוי מעלה ש-75.5% היו של תום בריידי, 16.65% היו של מייק טייסון ו-4.23% היו של קים קרדישיאן.
"מפורסמים רבים לא מודעים להשלכות כאשר הם מסכימים לקדם תכנים הקשורים בקריפטו במסגרת הסכמי פרסום לגיטימיים. בסופו של דבר עבריינים משתמשים בקידומים הללו באופן זדוני, ומתמקדים בעיקר בציבור המעריצים של אותם מפורסמים", מציין יואב קרן, מנכ"ל BrandShield.