נשים מהחברה החרדית בחברת הייטק. בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש להשתתפות בתוכנית / צילום: Reuters, Darren Whiteside
לאחרונה פרסמנו בגלובס ששיעור הבנות החרדיות שניגשות לבחינות הבגרות עומד על 58%, אך שיעור הזכאיות לתעודת בגרות עדיין נמוך מאוד ועומד על 22% בלבד.
איך זה יכול להיות? אחד ההסברים לכך הוא הפופולריות הגוברת בקרב נשים חרדיות לתוכניות הכשרה לתעודת הנדסאית תוכנה המיועדים לנשים צעירות מהחברה החרדית.
התעודה אינה דורשת תעודת בגרות מלאה, אך כן לימודי ליבה: שלוש יח"ל במתמטיקה, שלוש יחידות באנגלית ושתיים בעברית. כך תלמידות תיכון חרדיות ממקדות את מאמציהן במה שיאפשר להן להשיג מקצוע ופרנסה. אחת מאותן תוכניות ההכשרה הייעודיות הללו הוקמה במסגרת שיתוף פעולה בין משרדי ("הכשרה חלופית בסמינרים"), ומעניקה הזדמנות לנשים מהחברה החרדית להשתלב בעולם ההייטק.
בין לימודי תוכנה והוראה
בזמן שבמערכת החינוך הכללית מדברים על מחסור במורים ובמורות, במערכת החינוך החרדית מקצוע ההוראה נפוץ מאוד בקרב נשים חרדיות, מה שמוביל למשרות חלקיות שפעמים רבות אינן מספיקות לפרנסת המשפחה.
לטענת ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, לאורך שנים רבות נתפסה ההוראה כמקצוע הנחשק ביותר בחברה החרדית. אולם, בשני העשורים האחרונים חלה שחיקה במקצוע. הסיבה: הצפה במספר המורות שלא מצא עבודה בתחום.
אם יש עודף במקום אחד ומחסור במקום אחר, הפתרון הטבעי הוא הסבה מקצועית - וכך היה. הניסיונות הראשוניים התחילו מיד לאחר הקיצוץ בקצבאות הילדים שהתרחש ב־2003. לדברי שירה ברלינר, מנהלת המכון הממשלתי לטכנולוגיה ומדע (מה"ט) בזרוע העבודה, כבר ב־2004 החל שיתוף פעולה ייחודי בין משרדי הממשלה, שתכליתו לשלב לימודי הנדסה בסמינרים המיועדים לחברה החרדית.
על פי איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, אמנם המסלול העיקרי של נשים חרדיות הינו לימודי הוראה, אך בשל העובדה שחלק גדול מהגברים בחברה החרדית אינם מפרנסים, התחזק הצורך בפתיחת הכשרות שיאפשרו שילוב במקצועות איכותיים בעלי פריון גבוה. כל זאת מבלי לציין את יוקר המחייה בישראל, שזינק בחדות לאורך השנים.
זינוק חד בביקוש
בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש להשתתפות בתוכנית - ב-2016 למדו 1,153 חרדיות במסלול הדו שנתי לתעודת הנדסאית תוכנה, וכיום המספר כמעט והכפיל את עצמו - 2,196 בנות חרדיות. אמנם תחום תוכנה הוא המקצוע הפופולרי ביותר בתוכנית (75% מהתלמידות), אך יש גם עלייה ניכרת במקצועות האחרים, כמו הנדסאית עיצוב מדיה והנדסאית אדריכלות.
הסיבה לפופולריות הרבה של התוכנית היא ברורה - על פי מחקר שביצעו בזרוע העבודה, בוגרת התוכנית מרוויחה כ־14,650 שקל בחודש בממוצע לאחר שלוש שנים מסיום ההכשרה, כש-90% מהן עובדות במשרה מלאה. מדובר בשכר נמוך ביחס לענף ההייטק, אך הוא גבוה מהשכר הממוצע במשק וכפול מהשכר הממוצע של אישה חרדית.
סך התקציב של התוכנית עומד על 23 מיליון שקל בשנה, והתוכניות הנוספות דורשות תקציב שנע בין 10 ל-13 מיליון שקל בשנה. כלומר, בהנחה שהתוכנית מכשירה כאלף הנדסאיות תוכנה בשנה מהחברה החרדית, ההשקעה עומדת על כ-36 אלף שקל עבור כל הנדסאית. לצד זאת, בהינתן העובדה שהן מרוויחות עוד 7,000 שקלים בכל חודש בזכות ההכשרה, ההשקעה מחזירה את עצמה תוך זמן קצר. בהתחשב בביקוש האדיר לעובדות ועובדים בהייטק, מדובר במשאב אנושי יקר.
פוטנציאל לשילוב גברים
לצד החלק החיובי בתוכנית ההכשרה, ההצלחה הגדולה של הנשים החרדיות מאפילה על מספרים צנועים בהרבה בקרב גברים חרדים - בעוד שמספר הנשים שהוכשרו בתחום התוכנה במסגרת התוכנית עומד על 2,196 נכון ל-2022, מספר הגברים הגיע ל-310 בלבד. בניגוד לנשים, לימודי תעודת ההנדסאית שולבו במסגרת מקובלת כמו סמינר להוראה, בעוד שעבור הגברים מדובר במוסדות ייחודיים שהולכים אליהם אך ורק עבור התעודה.
עם זאת, זו לא חזות הכל וקיימים מכשולים נוספים הגורמים לאותם פערים בין הגברים לנשים. "גברים חרדים מתחילים את מסלול ההכשרה שלהם בגיל יותר מבוגר", הסביר קרומבי. "כל עוד הם לא משרתים בצבא, הם לא יכולים להתחיל את המסלול לפני גיל 24. בגיל הזה רובם כבר נשואים ובעלי משפחות, ומתקשים מאוד להשקיע בהכשרה איכותית".
חרף הקשיים, קרומבי קורא לייצר מודל המותאם לגברים חרדים, לאור ההצלחה בקרב נשים: "בימים אלו ממש אנחנו עובדים ביחד עם הממשלה וקרנות פילנתרופיות על פתיחת תוכנית מעטפת חדשה ללימודי הנדסאים לגברים חרדים". גם שירה ברלינר מביעה אופטימיות: "לקראת השנה הבאה ניכרת התעניינות מוגברת לפתיחת כיתות. עבור הגברים, מאפשרת מה"ט קבלת מכינה מלאה לשם השלמת פערים, וכן מגוון של מסלולי לימודים".