קארין אלהרר, יש עתיד, טקס החתימה על ההסכם, 15.6.22 / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ
לפני כשבועיים נחתם באופן רשמי הסכם משולש בין ישראל, האיחוד האירופי ומצרים לייצוא גז ישראלי לאירופה. שרת האנרגיה קארין אלהרר מיהרה לחגוג את ההסכם וציינה כי "מזכר ההבנות יאפשר לישראל לייצא בפעם הראשונה גז טבעי ישראלי לאירופה". אלא שקודמה בתפקיד, השר לשעבר יובל שטייניץ, מיהר לצנן את ההתלהבות וטען ש"ישראל מייצאת גז לאירופה דרך מצרים (כבר) מתחילת 2020". אז מי מהם צודק? האמת שבאופן חריג שניהם לא ממש טועים. נשמע מוזר? מייד נסביר.
אלהרר צודקת בכך שלראשונה הוסדר מנגנון לייצוא גז מישראל לאירופה. על פי מזכר ההבנות שנחתם, ישראל תעביר גז למצרים, שם הוא יונזל ויועבר במיכליות לאירופה. עבור מדינות האיחוד האירופי הנושא קיבל חשיבות לאחרונה בשל הצורך שלהן להקטין את תלותן בגז הרוסי (הגז מישראל יהווה כמובן נדבך קטן מאוד בהיערכות הזאת: הצריכה של האיחוד האירופי עמדה ב-2021 על ב-412 BCM, בעוד כלל יצוא הגז הישראלי הסתכם ב-7.1 BCM). עבור ישראל, המהלך מגדיל את מספר המדינות שאליהן היא מייצאת גז באופן רשמי, אחרי שעד כה נמנו עם המדינות הללו רק מצרים וירדן (ישראל מוכרת גז גם לרשות הפלסטינית).
אז איפה הבעיה בדברים של אלהרר? במקום שבו שטייניץ צודק. מנגנון היצוא שהוסדר בהסכם החדש שעליו סיפרנו כאן - ישראל מוכרת גז למצרים, שם הוא מונזל ומועבר לאירופה - בעצם פעל עוד קודם. כבר בינואר 2020, שטייניץ כשר האנרגיה של ישראל ועמיתו המצרי יצאו בהודעה משותפת, שבה הוזכרה גם האפשרות של ישראל "לייצא חלק מהגז הטבעי שלה לאירופה באמצעות מתקני הנזלת הגז במצרים". לפי הסקירה של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, כבר מתחילת 2020 יצאה ישראל גז למצרים ממאגר לוויתן דרך צינור הולכה ימי - ובו מצרים יכולה לעשות שימוש לצריכה מקומית או ליצוא מחדש. על פי נתונים שהעביר לנו משרד האנרגיה, הייצוא הישראלי למצרים עמד על 2.12 BCM ב-2020 ו-4.19 BCM ב-2021.
אז נכון שאין אפשרות טכנית לעקוב בדיוק אחרי המקום שאליו הלך הגז שהגיע מישראל, אבל אין מחלוקת על כך שמצרים מנזילה ומייצאת חלק גדול מהגז הטבעי שהיא מייבאת. ב-2021 סך היצוא המצרי עמד על 8.9 BCM, וכשני שלישים מהכמות הזאת הגיעה למדינות באסיה, בעוד שכשליש הלך לאירופה (כולל טורקיה). כך שגם אם זה לא הוסדר רשמית בשום מקום, גז ישראלי ככל הנראה כבר הגיע לאירופה בשנתיים האחרונות.
מטעמה של השרה אלהרר נמסר: "זוהי הפעם הראשונה בה נחתם הסכם ישיר בין ישראל לאיחוד האירופי לייצוא גז טבעי. עצם החתימה על ההסכם היא בעלת חשיבות מדינית וגיאופוליטית עצומה למעמדה של ישראל".
בשורה התחתונה: דבריה של אלהרר חצי נכונים. אכן, ההסכם שנחתם יסדיר לראשונה, ובאופן רשמי, מכירת גז ישראלי למדינות באיחוד האירופי. יחד עם זאת, המנגנון שבאמצעותו מבוצע המהלך הזה - מכירת גז למצרים שם הוא מונזל - קיים כבר מאז 2020, ודרכו הגיע גז מישראל לאירופה עוד בטרם נחתם ההסכם הנוכחי.
תחקיר: אורי כהן ויובל אינהורן