מעלה קורצ'אק / צילום: אורלי גנוסר
מבעד לשרידי עצים שרופים ומפוחמים, עדות לאש שהשתוללה ברכס, נראים נופי עמק החולה הפסטורליים, כמו טובלים בתוך שלווה גלילית, לא מסגירים את הדרמה שהתרחשה במקום בקיץ שעבר. רחש של רוח קלה חולף בצמרות העצים שיכלו לה, מעורר את הטבע להמשיך בגלגל החיים. בתוך אלה נחנך ביום השואה האחרון "מעלה קורצ'אק", שביל טיול שמנציח את ביקורו של המחנך המפורסם יאנוש קורצ'אק בקיבוץ כפר גלעדי בשנת 1936.
קורצ'אק הוזמן לקיבוץ על ידי המחנך מרדכי סגל, ובמהלך שהותו יצא לטייל בהרים, התפעל מנופי הפרא של האזור ונשבה ביופיים. נראה כי צפון הארץ הילך עליו קסמים עד כי ביומני הגטו כתב על חלומו להקים בהר מעל הקיבוץ בית יתומים. בבית הספר שבקיבוץ הוא פגש את רחל סגל, אמה של הסופרת מיריק שניר, שבגיל מופלג סיפרה לבתה על חלומו.
שניר חיפשה דרך להנציח את האיש והחלום, ויחד עם יואב יעקובי הגו מסלול טיול. השביל ישחזר את מסעו של קורצ'אק בקיבוץ ואמור להתחיל במבנה אבן יפהפה משנות ה-20, ששימש בזמנו את בית הספר. משם יוביל לתחנה שנייה מחוץ לקיבוץ, בה הוצב זה מכבר "סלע הביקור", ימשיך אל המחצבה וממנה יטפס לראש ההר. המקטע האחרון נחנך כאמור ביום השואה, במלאת 80 להירצחו של קורצ'אק. אורכו כארבעה קילומטרים והוא עולה בהר עד למחנה צה"ל מצפה עדי (שלידו גם אתר קמפינג).
עפיפונים וציפורים
נתיב הטיול מתפתל בעדינות בתוך יער נטוע, מגלה בכל עיקול פיסת נוף אחרת, מסתתר מהשמש ומגיח אליה. אנחנו טיילנו לאורכה מלמעלה למטה, בירידה הנוחה לכל גיל. כששחזרו את מסלול ההליכה של קורצ'אק הסיקו שצעד לאורכו של הכביש הנוכחי, כשעוד היה דרך עפר בלויה. לכן מצאו חלופה מקבילה, דרך ג'יפים, שלטובתה פרצו חיבור קצר לכביש סמוך למחצבה, והסבו אותה ל"מעלה קורצ'אק".
השביל משובץ בעפיפוני עץ, שקורצ'אק אהב, ועליהם סימוני דרך וציטטות נבחרות. עפיפונים נוספים יונחו ממש בקרוב. באמצע המעלה ניצב סלע שלישי, עליו הותקן לוח שמספר על החלום שהגה בימיו בגטו. בתחקיר התברר שאהבתו של קורצ'אק לטבע התבטאה גם בחיבה גדולה לציפורים. הפסל אסף בן צבי גויס למשימה ויצר ציפורי אבן טבעיות, אותן הניח על סלע סביב גומחה שחצב, והמטיילים מוזמנים למלא אותה במים סמליים להשקיית הציפורים.
כשהשמש יורדת
לשניר ויעקובי יש חזון שאפתני. אולי למרכז חינוכי שיתנוסס בראש המעלה, בהשראת רעיונותיו של קורצ'אק על חינוך בר קיימא, והם עדיין שוקדים על החלקים החסרים בפאזל. בימות קיץ חמים יש הצועדים בו בשעת בוקר מוקדמת, אבל אני אוהבת אותו בשעות אחר הצהריים, כאשר השמש מסתתרת מאחורי הרכס, משאירה את האוויר צונן יותר ומאירה את העמק. המסלול דורש הקפצת מכוניות לתחילת השביל, אם אין אפשרות, ניתן להחנות בכניסה למחצבה לעלות לחצי הדרך ולשוב בחזרה.
אם אתם מחפשים לינה ללילה, כדאי לדעת שמלון גלעדי הוותיק שבקיבוץ שופץ ונפתח מחדש לפני כשנה. החדרים משודרגים, יש בניין אירוח חדש, בריכות, ספא וחדר אוכל, באווירה קיבוצית כפרית.