גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock
כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

 

 

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייתה של דמות חדשה לתפקיד המנהל, כזו שאינה מתעייפת לעולם, שיכולה לשלוט ביד רמה ובמוטת שליטה של מאות אלפי ואף מיליוני עובדים, כשהיא יודעת להתאים טיפול מותאם אישית לכל עובד ועובדת. אם תגידו שכל זה נשמע לכם לא אנושי - אתם צודקים בהחלט. ברוכים הבאים לעידן הניהול האלגוריתמי, שבו המחשב הופך להיות המנהל הישיר של העובד.

על פי לי ושות' (2015), ניהול אלגוריתמי הוא השם לרכיבי תוכנה המיושמים בארגונים ולתהליכים הארגוניים שמשמשים לצורך השגחה ושליטה של החברה על מספר עובדים גדול ובהיקף גבוה ומשתנה.

אחד מתחומי העבודה הראשונים שמימשו זאת באופן מקיף הוא תחום ההיסעים החכמים, עם חברות הענק Uber ו-Lyft, וכן חברות השילוח כגון Wolt ו-Grubhub, שבהן העובדים (שברוב המוחלט של המקרים אינם מועסקים כשכירים), אינם מכירים שום "בוס" אחר, למעט האלגוריתמים שבאפליקציה, אשר מעניקים להם את הבונוסים מחד ומענישים אותם על עבודה לא איכותית מאידך.

 

החברה יודעת, הנהג נותר באפלה

רוזנבלט וסטארק (2016) ביצעו עבודת שטח של תשעה חודשים, שבהם צפו בעבודתם של עובדי אובר, והבחינו שיחסי השליטה בין אובר לעובדיה מבוססים על שני מאפיינים מרכזיים. הראשון הוא א-סימטריית מידע גבוהה. כלומר - הבדל משמעותי בין מה שהחברה יודעת על סביבת עבודתו של הנהג ומה שהנהג עצמו מודע אליו. בחברת אובר לדוגמה, החברה מודעת לבקשות הנוסעים ולכמות הנהגים המחוברים למערכת, והיא זו שמחשבת את ההתאמות ואת המחיר, בעוד שהנהג נותר באפלה.

אם בעבר, בתחנת המוניות, הכרת את מנהל התחנה ויכולת לנסות לכל הפחות להבין את המצב ולבקש לקבל נסיעות מסוימות, נהגי אובר מתמודדים עם מערכת אטומה יחסית מבחינתם. למערכת מסוג זה יש פוטנציאל לייצר מערך הוגן יותר של חלוקת עבודה, אך בפועל במקרים רבים נהגים שאינם מבינים את המערכת מרגישים מרומים על ידה.

הגורם השני שזיהו החוקרים הוא שימוש בשפה שדווקא מציגה מעין סימטריה ביחסי הכוחות שבין הנהלת אובר לנהגים. אובר אינה מעסיקה, ולכן אינה מדברת בשפה של יחסים היררכיים, אלא מתייחסת לנהגים כמשתמשים בפלטפורמה, בדיוק כמו משתמשים בפייסבוק או בגוגל. מחלקת השיווק של החברה אף מתייחסת אליהם פעמים רבות כשותפים ובכך נוצר שיוויון מזויף, שמשרת את חוסר הרצון של אובר להיות המעסיק של נהגיה, אך מצד שני מתכחש ליחסי הכוחות הא-סימטריים שבין החברה לנהגים.

מולמן וזלמנסון (2017) המשיכו לבחון את המתחים שחווים נהגים בעבודתם תחת ניהול אלגוריתמי, והתמקדו באופן בו הם מגיבים לא-סימטריה זו ביחסי הכוחות. הם זיהו שהנהגים משתמשים בשלוש טכניקות מרכזיות. הראשונה היא התנגדות לביצוע פעולות מסוימות, כמו לקיחת נוסע, או הסכמה לנסיעה שיתופית (שבה הנוסע מתחלק עם עוד נוסעים בהסעה, אך הנהג מקבל סכום פחות עבור כל נוסע).

החברות נלחמות בהתנגדות זו על ידי מתן נקודות רעות לנהגים על אי ציות והשעיה כאשר מספר הנקודות גבוה, אך בפועל נהגים רבים לוקחים את הסיכון בתקווה להשיג נסיעות רווחיות יותר.

משחקים משחק כפול

הטכניקה השנייה שנוקטים הנהגים היא מעבר בין מתחרים, כלומר - הפעלת כמה אפליקציות במקביל, באמצעות מכשירים סלולריים נוספים. בכך ממקסמים הנהגים את הסיכוי לקבלת נסיעות בכל זמן פנוי. החברות מתנגדות לאופן פעולה זה, שעלול גם לסכן את הנוסעים בשל התעסקות מסוכנת בזמן נהיגה, אך הנהגים, שאינם רואים עצמם חלק משום חברה, אינם מרגישים שהם אמורים לציית לנהלים אלו.

הטכניקה השלישית היא ניסיון לפצח את הדרך בה האלגוריתם עובד ולנסות לנצח אותו. אחת הדרכים לעשות זאת היא תיאום שביתות יזומות באזורים מסוימים של העיר, דבר הגורם לאלגוריתם להקפיץ את מחירי הנסיעה ולייצר הכנסה גבוהה יותר לנהגים.

במאמר המשך מולמן, זלמנסון, הנפרידסון וגרגורי (2021) זיהו שהן הנהגים והן הנהלת החברה משחקים משחק כפול באופן אופורטוניסטי. ההנהלה מפעילה את האלגוריתמים כשדכנית בין היצע לביקוש, אך גם כדי להשיג כוח היררכי של שליטה המאפיין חברות מסורתיות. הנהגים מתנגדים אף הם בשני אופנים. הם נוקטים שיטות המאפיינות את עולם ההעסקה המסורתי - כמו עיצומים או תביעות בבתי הדין לעבודה, ובמקביל מנסים להונות את האלגוריתם ולסטות מעקרונות התפעול של החברה.

ד''ר ליאור זלמנסון / צילום: בוריס גילטבורג

עולם ההיסעים והשליחויות וחברות כגון אובר וולט הם אמנם המאמצים הראשונים של טכניקה ניהולית זו, אך עם השינויים בשוק העבודה וכן עליית אפשרות העבודה מרחוק, ארגונים רבים שוקלים אימוץ טכנולוגיות שנותנות לאלגוריתמים יכולות פיקוח ושליטה על העובדים.

קשה להסיק כיצד ניהול אלגוריתמי ישפיע על עובדים בסביבה שבה הם מועסקים באופן פורמלי ואף מכירים אישית את הקולגות ואת ההנהלה, אך יש במחקרים אלו כדי לרמוז על הכיוון. 

Lee, M. K., Kusbit, D., Metsky, E., & Dabbish, L. (2015, April). Working with machines: The impact of algorithmic and data-driven management on human workers. In Proceedings of the 33rd annual ACM conference on human factors in computing systems (pp. 1603-1612).

Möhlmann, M., & Zalmanson, L. (2017, December). Hands on the wheel: Navigating algorithmic management and Uber drivers’. In Autonomy’, in proceedings of the international conference on information systems (ICIS), Seoul South Korea (pp. 10-13).

Möhlmann, M., Zalmanson, L., Henfridsson, O., & Gregory, R. W. (2021). Algorithmic Management of Work on Online Labor Platforms: When Matching Meets Control. MIS Quarterly , 45 (4).

Rosenblat, A., & Stark, L. (2016). Algorithmic labor and information asymmetries: A case study of Uber’s drivers. International journal of communication , 10 , 27.

עוד כתבות

אביטל פרדו בוועידת ישראל לעסקים

אביטל פרדו, שותף מייסד בפאגאיה: "בתוך עשור נוכל להפוך לאחת מחברות האשראי הצרכני הגדולות בעולם"

אביטל פרדו סיפר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על השוק התנודתי, מעבר החברה ממודל יוניקורן למוסד פיננסי – והאתגר של השנים הבאות ● בנוסף, הכריז כי "היתרון התחרותי האמיתי של ה-AI עוד לא נחשף"

יו'' אגד אמיר לוי / צילום: שלומי יוסף

יו"ר אגד אמיר לוי על הנפקה אפשרית: "זו חברה קלאסית לשוק ההון"

אמיר  לוי התארח בוועידת ישראל לעסקים של גלובס וקרא למנות בדחיפות ממונה חדש לאגף התקציבים, להימנע מתוספות מוגזמות לתקציב הביטחון - ורמז כי אגד במסלול להנפקה, אחרי השבחתה: "אנחנו מחזקים את הממשל התאגידי" ● על משבר התחבורה בישראל: "צריך לשטוף את המדינה עם נתיבי תחבורה ציבורית ולצאת במכרז אגרות הגודש"

מנכ''ל בזק, ניר דוד, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל בזק: "ביטול ההפרדה המבנית יעשה שינוי משמעותי וישפיע על יוקר המחיה"

ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "ישראל יכולה להפוך לצומת תקשורת עולמי, וזו הזדמנות גדולה" ● הוא הוסיף כי המשקיעים הזרים חוזרים לישראל: "הפוטנציאל עומד להתפוצץ"

באי הוועידה / צילום: ראי כץ

המגזר העסקי בוועידת ישראל לעסקים: תמונות ורגעים מהמפגש

כ-250 מנכ"לים ויושבי-ראש של חברות במשק לקחו חלק בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים, שהתקיים במוצאי שבת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ● היום, בפעם ה-32 התקיימה ועידת ישראל לעסקים של גלובס, בסימן "חוסן מול האתגרים" ● אירועים ומינויים

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א

למרות השיאים והתשואות החזקות בבורסה המקומית, איתי בן זאב, סבור שהיא רחוקה מלבטא את הפוטנציאל העתידי, ובטוח שמפולת במדדים לא על הפרק ● כך אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "ירידות חדות מגיעות בדרך כלל בתקופה של בועה וזה לא המצב כרגע"

גיל שויד בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האזהרה של גיל שויד: "שוק הסייבר מנותק"

בצל התמחור הגבוה של חברות סייבר והעניין מצד ענקיות הטכנולוגיה, יו"ר צ'ק פוינט גיל שויד מספר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, על האתגרים שמספקת הבינה המלאכותית לתחום, ועונה לשאלה האם הוא מתכנן לשוב לקדמת הבמה ● "בשנת 2001 הייתה בועה בעקבות מהפכת האינטרנט, אבל 20 שנה אחרי האינטרנט עדיין חי ובועט"

דירה במגדל המלך דוד בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

בכמה נמכרה דירה עם 7 חדרים במגדל המלך דוד בתל אביב?

הדירה במגדל המלך דוד בתל אביב, בת 7 חדרים, נמכרה במחיר נמוך מהמקובל בשוק ● מגדל המלך דוד צמוד למלון דן, ושייך למשפחת מגדלי יוקרה ראשונים שהוקמו בעיר - ביניהם גם גן העיר ובזל ● בעבר נרשמו במגדל עסקאות במחירים של 100 אלף שקל למ"ר ויותר

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

מימין: אלה לוי וינריב, שרית זוסמן ושירה שפירא / צילום: רמי זרנגר

"להחליט לשים זרקור על הדברים הטובים": שירה שפירא ושרית זוסמן בשיחה על שכול והכוח להמשיך הלאה

חברי הילדות ענר שפירא ז"ל, רס"ל בן זוסמן ז"ל והירש גולדברג פולין ז"ל, הפכו לסמל לגבורה בעקבות אירועי 7.10 ● האימהות של שניים מהם, שירה שפירא ושרית זוסמן, הגיעו לוועידת ישראל לעסקים של גלובס כדי לספר עליהם, על הדרך להמשיך הלאה ועל החשיבות של עשייה חיובית בחברה

אלונה בר און בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "גלובס, כמו הכלכלה הישראלית, הוא סיפור של חוסן מול האתגרים"

מו"ל גלובס אלונה בר און דיברה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על ימיו הראשונים של העיתון ב-1983 זמן קצר לאחר קריסת הבורסה, על האתגרים במציאות שמשתנה ללא הרף ועל ההתמקדות בסיקור מקצועי ואמין ● "הכלכלה הישראלית חשובה לנו מאוד, וזו גם התמה של גלובס", אמרה

יונתן לבנדר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

"האמנות האמיתית היא AI, וזה ישנה את עולם הבריאות"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הציג סגן השותף המנהל וראש מערך הייעוץ של KPMG, את האופן שבו הטכנולוגיות החדשות, ובעיקר ה-AI, משנים ועתידים לשנות את חוקי המשחק ● לדבריו, ישראל מובילה באימוץ אך מעוכבת בידי רגולציה

פול דונובן / צילום: UBS

מה הקשר בין מחירי הדיור לביטקוין? ההסבר של הכלכלן הבכיר מ-UBS

במהלך יותר מ־30 שנה ב־UBS, פול דונובן, הכלכלן הראשי של חטיבת ניהול ההון הגלובלי בבנק, ראה לא מעט משברים היסטוריים ● בראיון לגלובס הוא מציע לשמור על גישה זהירה בנוגע ל־AI, מעריך שהזהב מיצה את העליות, וגם: הקשר בין הקושי לקנות דירה להשקעה בביטקוין

גדי קוניא ושירה ספיר / צילום: גלובס

מנכ"ל תנובה: "ישראל לא יכולה לוותר על ייצור מוצרי המזון הבסיסיים, בטח לא המפוקחים"

ענף החלב ידע לא מעט סערות בשנתיים האחרונות - החל מהמחסורים בתקופות החגים, דרך העלאות המחירים ועד התוכניות החדשות שהוצגו בשבוע שעבר במשרדי הממשלה ● בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, מנכ"ל קבוצת תנובה גדי קוניא פתח את הכול והסביר מהן הבעיות השורשיות של הענף ● וגם: האם בקרוב תנובה תצא להנפקה?

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א־נפט וגז נפל במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● טאואר צנחה במעל 8%, נייס עלתה בכ-4% ● וול סטריט מסכמת סוף שבוע מטלטל נוסף, ודברים שנשא אחד מבכירי הפד הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב ● מחר, בשוק מצפים לראות הורדת ריבית של בנק ישראל ● וגם: האנליסט שמעריך - "שוק המניות האמריקאי לא יציב"

מייקל רפפורט, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

מייקל רפפורט: "ישראל צריכה להיפטר מהמושג הסברה, כי היא לא צריכה להסביר שום דבר"

"נעלבתי מכך ששחקנים לא יכלו לתמוך בישראל בזמן שהיו חטופים בשבי. זו מבוכה", אמר השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים של גלובס ● בעוד כמעט כל שחקני הוליווד, לרבות היהודים שבהם, נאלמו דום או יצאו כנגד ישראל אחרי ה-7 באוקטובר, רפפורט היה בין אלה שהשמיעו קול צלול וברור בעד ישראל

קורנליוס קורנליו בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

שגריר קפריסין: "הביקורת על ישראל עצומה, אבל רק כאן מבינים את המציאות של המדינה"

שגריר קפריסין בישראל, קורנליוס קורנליו, אומר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי היחסים הכלכליים בין המדינות רחוקים ממיצוי - לא רק תיירות ונדל"ן אלא גם הייטק ואנרגיה ● עוד אמר: "אל תשכחו שיש לכם חברים באיחוד האירופי, חשוב לא לסגור דלת לאיחוד"

חנן שטיינהרט בוועידת ישראל לעסקים / צילום: ש

חנן שטיינהרט: "שוק האג"ח האמריקאי הוא סכנת נפשות, הבינה המלאכותית לא תציל אותנו בזמן"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר חנן שטיינהרט כי החוב האמריקאי גדל בשני טריליון דולר בחודשים האחרונים, וכי הריבית על החוב גבוהה משמעותית מקצב הצמיחה הכלכלית ● "הריבית על כל החוב האמריקאי היא פי שלוש וחצי מהגידול בתל"ג בשנה", ציין בדבריו