גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock
כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייתה של דמות חדשה לתפקיד המנהל, כזו שאינה מתעייפת לעולם, שיכולה לשלוט ביד רמה ובמוטת שליטה של מאות אלפי ואף מיליוני עובדים, כשהיא יודעת להתאים טיפול מותאם אישית לכל עובד ועובדת. אם תגידו שכל זה נשמע לכם לא אנושי - אתם צודקים בהחלט. ברוכים הבאים לעידן הניהול האלגוריתמי, שבו המחשב הופך להיות המנהל הישיר של העובד.

על פי לי ושות' (2015), ניהול אלגוריתמי הוא השם לרכיבי תוכנה המיושמים בארגונים ולתהליכים הארגוניים שמשמשים לצורך השגחה ושליטה של החברה על מספר עובדים גדול ובהיקף גבוה ומשתנה.

אחד מתחומי העבודה הראשונים שמימשו זאת באופן מקיף הוא תחום ההיסעים החכמים, עם חברות הענק Uber ו-Lyft, וכן חברות השילוח כגון Wolt ו-Grubhub, שבהן העובדים (שברוב המוחלט של המקרים אינם מועסקים כשכירים), אינם מכירים שום "בוס" אחר, למעט האלגוריתמים שבאפליקציה, אשר מעניקים להם את הבונוסים מחד ומענישים אותם על עבודה לא איכותית מאידך.

 

החברה יודעת, הנהג נותר באפלה

רוזנבלט וסטארק (2016) ביצעו עבודת שטח של תשעה חודשים, שבהם צפו בעבודתם של עובדי אובר, והבחינו שיחסי השליטה בין אובר לעובדיה מבוססים על שני מאפיינים מרכזיים. הראשון הוא א-סימטריית מידע גבוהה. כלומר - הבדל משמעותי בין מה שהחברה יודעת על סביבת עבודתו של הנהג ומה שהנהג עצמו מודע אליו. בחברת אובר לדוגמה, החברה מודעת לבקשות הנוסעים ולכמות הנהגים המחוברים למערכת, והיא זו שמחשבת את ההתאמות ואת המחיר, בעוד שהנהג נותר באפלה.

אם בעבר, בתחנת המוניות, הכרת את מנהל התחנה ויכולת לנסות לכל הפחות להבין את המצב ולבקש לקבל נסיעות מסוימות, נהגי אובר מתמודדים עם מערכת אטומה יחסית מבחינתם. למערכת מסוג זה יש פוטנציאל לייצר מערך הוגן יותר של חלוקת עבודה, אך בפועל במקרים רבים נהגים שאינם מבינים את המערכת מרגישים מרומים על ידה.

הגורם השני שזיהו החוקרים הוא שימוש בשפה שדווקא מציגה מעין סימטריה ביחסי הכוחות שבין הנהלת אובר לנהגים. אובר אינה מעסיקה, ולכן אינה מדברת בשפה של יחסים היררכיים, אלא מתייחסת לנהגים כמשתמשים בפלטפורמה, בדיוק כמו משתמשים בפייסבוק או בגוגל. מחלקת השיווק של החברה אף מתייחסת אליהם פעמים רבות כשותפים ובכך נוצר שיוויון מזויף, שמשרת את חוסר הרצון של אובר להיות המעסיק של נהגיה, אך מצד שני מתכחש ליחסי הכוחות הא-סימטריים שבין החברה לנהגים.

מולמן וזלמנסון (2017) המשיכו לבחון את המתחים שחווים נהגים בעבודתם תחת ניהול אלגוריתמי, והתמקדו באופן בו הם מגיבים לא-סימטריה זו ביחסי הכוחות. הם זיהו שהנהגים משתמשים בשלוש טכניקות מרכזיות. הראשונה היא התנגדות לביצוע פעולות מסוימות, כמו לקיחת נוסע, או הסכמה לנסיעה שיתופית (שבה הנוסע מתחלק עם עוד נוסעים בהסעה, אך הנהג מקבל סכום פחות עבור כל נוסע).

החברות נלחמות בהתנגדות זו על ידי מתן נקודות רעות לנהגים על אי ציות והשעיה כאשר מספר הנקודות גבוה, אך בפועל נהגים רבים לוקחים את הסיכון בתקווה להשיג נסיעות רווחיות יותר.

משחקים משחק כפול

הטכניקה השנייה שנוקטים הנהגים היא מעבר בין מתחרים, כלומר - הפעלת כמה אפליקציות במקביל, באמצעות מכשירים סלולריים נוספים. בכך ממקסמים הנהגים את הסיכוי לקבלת נסיעות בכל זמן פנוי. החברות מתנגדות לאופן פעולה זה, שעלול גם לסכן את הנוסעים בשל התעסקות מסוכנת בזמן נהיגה, אך הנהגים, שאינם רואים עצמם חלק משום חברה, אינם מרגישים שהם אמורים לציית לנהלים אלו.

הטכניקה השלישית היא ניסיון לפצח את הדרך בה האלגוריתם עובד ולנסות לנצח אותו. אחת הדרכים לעשות זאת היא תיאום שביתות יזומות באזורים מסוימים של העיר, דבר הגורם לאלגוריתם להקפיץ את מחירי הנסיעה ולייצר הכנסה גבוהה יותר לנהגים.

במאמר המשך מולמן, זלמנסון, הנפרידסון וגרגורי (2021) זיהו שהן הנהגים והן הנהלת החברה משחקים משחק כפול באופן אופורטוניסטי. ההנהלה מפעילה את האלגוריתמים כשדכנית בין היצע לביקוש, אך גם כדי להשיג כוח היררכי של שליטה המאפיין חברות מסורתיות. הנהגים מתנגדים אף הם בשני אופנים. הם נוקטים שיטות המאפיינות את עולם ההעסקה המסורתי - כמו עיצומים או תביעות בבתי הדין לעבודה, ובמקביל מנסים להונות את האלגוריתם ולסטות מעקרונות התפעול של החברה.

ד''ר ליאור זלמנסון / צילום: בוריס גילטבורג

עולם ההיסעים והשליחויות וחברות כגון אובר וולט הם אמנם המאמצים הראשונים של טכניקה ניהולית זו, אך עם השינויים בשוק העבודה וכן עליית אפשרות העבודה מרחוק, ארגונים רבים שוקלים אימוץ טכנולוגיות שנותנות לאלגוריתמים יכולות פיקוח ושליטה על העובדים.

קשה להסיק כיצד ניהול אלגוריתמי ישפיע על עובדים בסביבה שבה הם מועסקים באופן פורמלי ואף מכירים אישית את הקולגות ואת ההנהלה, אך יש במחקרים אלו כדי לרמוז על הכיוון.

Lee, M. K., Kusbit, D., Metsky, E., & Dabbish, L. (2015, April). Working with machines: The impact of algorithmic and data-driven management on human workers. In Proceedings of the 33rd annual ACM conference on human factors in computing systems (pp. 1603-1612).

Möhlmann, M., & Zalmanson, L. (2017, December). Hands on the wheel: Navigating algorithmic management and Uber drivers’. In Autonomy’, in proceedings of the international conference on information systems (ICIS), Seoul South Korea (pp. 10-13).

Möhlmann, M., Zalmanson, L., Henfridsson, O., & Gregory, R. W. (2021). Algorithmic Management of Work on Online Labor Platforms: When Matching Meets Control. MIS Quarterly , 45 (4).

Rosenblat, A., & Stark, L. (2016). Algorithmic labor and information asymmetries: A case study of Uber’s drivers. International journal of communication , 10 , 27.

עוד כתבות

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

הטנק הפופולרי ביותר בעולם. טנק לאופרד הגרמני / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

להתנתק מהתלות בארה"ב: האם אירופה תצליח להקים תעשיית נשק עצמאית

על רקע התוקפנות הרוסית והחשש מנסיגה אמריקאית, אירופה משקיעה סכומי עתק בהקמת תעשיית נשק עצמאית, פותחת מפעלים ומכפילה ייצור ● אולם בתחומים הקריטיים ביותר, מחלל ועד הגנה אווירית, היא עדיין רחוקה מלעמוד לבד ● האם היבשת תצליח להתחמש מחדש?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד (נאום במליאת הכנסת, 05.01.26) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025 – כמה מהם ילידי הארץ?

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025, והנתון עורר סערה במערכת הפוליטית ● יאיר לפיד קבע שאי־אפשר לתרץ את זה באוקראינים שחזרו לארצם - האם הוא צודק? ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

לוגו נתג''ז

דירקטוריון נתג"ז מינה מנכ"ל ללא ניסיון בתפקיד או בתחום תשתיות ואנרגיה

דירקטוריון נתג"ז דיווח לבורסה על בחירתו במנכ"ל חדש: קובי נודלמן, עד לאחרונה סמנכ"ל כוח-האדם של דואר ישראל ● לנודלמן אין ניסיון כמנכ"ל חברה ולא ניסיון בשום חברה בתחום התשתיות והאנרגיה; אם ייפסל, ימונה מ"מ המנכ"ל, סמנכ"ל ההנדסה שלמה קרסנר

ישראל מזין, מייסד ומנכ''ל ממסיקו / צילום: דורון לצטר

היזם הסדרתי חוזר: סטארט-אפ הסייבר ממסיקו גייס 37 מיליון דולר

ממסיקו, המפתחת פתרונות להגנה מפני אתרים מזויפים והונאות השתלטות על חשבונות, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס A ● המייסד והמנכ"ל ישראל מזין: "ארגונים השקיעו מיליארדים בהגנה על המערכות הפנימיות שלהם. אנחנו מגנים על החוליה החלשה הזו באמצעות מניעה מוקדמת, ולא תגובה מאוחרת למתקפה"

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של מעל חצי מיליארד שקל

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

במקום הפקעה: המתווה שיאפשר לבעלי דירות בתוואי המטרו למכור אותן למדינה

אלפי יח"ד ותשלומים בשווי מיליארדים: משרד המשפטים מגבש פתרון ל"מלכוד" הפיצויים של פרויקט התשתית הגדול בישראל ● איך יחושבו המחירים, למה רשות המסים צפויה להעניק פטור, ומהם התנאים שבהם ניתן לדלג על הבירוקרטיה המנדטורית ולראות את הכסף מיידית

הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה / צילום: Shutterstock

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

הגאות בשווקים והקפצת מחירים לקרנות הסל, הזניקו את הכנסות הבורסה ממדדי המניות והאג"ח שאותם היא מייצרת ● כעת היא במו"מ למכירת הפעילות תמורת מאות מיליוני שקלים, אך עשויה להותיר חלק ממנה לעצמה, במטרה להמשיך וליהנות מהצמיחה המהירה בתחום

רכבי BYD לקראת יצוא מסין / צילום: Reuters, CFOTO

הרכבים הנחשקים שנעלמו מאולמות התצוגה

שנת 2026 נפתחת במחסור בהיצע של דגמי כלי רכב חשמליים חדשים ● בין הסיבות: עליית מס הקנייה, הצטברות רכבי "אפס ק"מ" ומלחמת מחירים ● לפי חלק מהיבואנים, מדובר בהקפאת יבוא זמנית ● הצפי הוא שהדבר יוביל לירידה בנתח השוק של כלי הרכב החשמליים

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

ספארי רמת גן / צילום: תמר מצפי

הספארי ברמת גן יעבור דירה. מה ייבנה במקומו?

עיריית רמת גן והממשלה הגיעו להסכם לפיו הספארי ברמת גן יועבר לפארק אריאל שרון בעלות של 500 מיליון שקל ● עפ"י ההסכם, יוקם מחלף נוסף מהעיר רמת גן לכביש 4, ומתוכננת הקמת שכונת מגורים חדשה עם אלפי יחידות דיור

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

משרד הכלכלה מקצץ בתקציבי התוכנית להכשרות מקצועיות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה

לגלובס נודע כי התקציב שמשרד הכלכלה השקיע בפרויקט "מנהלת המעסיקים" צפוי להצטמצם משמעותית ● כמות העובדים תיחתך בחצי, והמנהלת תיאלץ למצוא מימון ממקורות אחרים ● אלו המשמעויות

רשת 13. בעיגול: ניר זוהר, נשיא וויקס / צילום: שאטרסטוק, כדיה לוי

הקבוצה לרכישת רשת 13 מתרחבת: נשיא וויקס ניר זוהר במגעים להצטרפות

נשיא וויקס ניר זוהר עשוי לחבור ליוזמת מייסדי וויז לרכישת רשת 13, אליה כבר הצטרפה יזמית ההייטק מרב בהט ● הקבוצה מתכננת להשקיע כ־100 מיליון דולר בשיקום הערוץ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; פוםוום התרסקה בכ-60%, הדולר נסחר סביב 3.10 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1% ● מדד המניות הביטחוניות קפץ בכ-1.4%, בהובלת נקסט ויז'ן ● פוםוום הודיעה על אובדן לקוח מהותי ● שוב אנרגיה גייסה 240 מיליון שקל במכרז מוסדי ● מדד ת"א 35 ננעל אתמול לראשונה במעל 4,000 נקודות, פי 2.5 מאז השפל באוקטובר 2023

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מענק מפקדים ואיך יחושב שובר החופשה: חבילת התגמול המעודכנת למילואים

הממשלה אישרה חבילת תגמול מעודכנת לחיילי המילואים בהיקף של 6.2 מיליארד שקל ● אף שהמסגרת הכללית נותרה דומה לזו המוכרת מתחילת המלחמה, בוצעו בה התאמות משמעותיות ● מהן ההטבות המרכזיות?

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

דרור ברגר / צילום: אסף בן עמי

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה

דרור ברגר, מנהל השקעות באלטשולר שחם, מציע לפזר את ההשקעות בחו"ל גם מחוץ לארה"ב, ואופטימי לגבי השווקים בשנה הקרובה בשל ירידת הריבית בעולם וגם ההחלפה הצפויה של יו"ר הפד ● וגם: אלה הסקטורים ה"מדוכאים" של 2025 שעשויים לפרוח השנה