גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock
כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

 

 

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייתה של דמות חדשה לתפקיד המנהל, כזו שאינה מתעייפת לעולם, שיכולה לשלוט ביד רמה ובמוטת שליטה של מאות אלפי ואף מיליוני עובדים, כשהיא יודעת להתאים טיפול מותאם אישית לכל עובד ועובדת. אם תגידו שכל זה נשמע לכם לא אנושי - אתם צודקים בהחלט. ברוכים הבאים לעידן הניהול האלגוריתמי, שבו המחשב הופך להיות המנהל הישיר של העובד.

על פי לי ושות' (2015), ניהול אלגוריתמי הוא השם לרכיבי תוכנה המיושמים בארגונים ולתהליכים הארגוניים שמשמשים לצורך השגחה ושליטה של החברה על מספר עובדים גדול ובהיקף גבוה ומשתנה.

אחד מתחומי העבודה הראשונים שמימשו זאת באופן מקיף הוא תחום ההיסעים החכמים, עם חברות הענק Uber ו-Lyft, וכן חברות השילוח כגון Wolt ו-Grubhub, שבהן העובדים (שברוב המוחלט של המקרים אינם מועסקים כשכירים), אינם מכירים שום "בוס" אחר, למעט האלגוריתמים שבאפליקציה, אשר מעניקים להם את הבונוסים מחד ומענישים אותם על עבודה לא איכותית מאידך.

 

החברה יודעת, הנהג נותר באפלה

רוזנבלט וסטארק (2016) ביצעו עבודת שטח של תשעה חודשים, שבהם צפו בעבודתם של עובדי אובר, והבחינו שיחסי השליטה בין אובר לעובדיה מבוססים על שני מאפיינים מרכזיים. הראשון הוא א-סימטריית מידע גבוהה. כלומר - הבדל משמעותי בין מה שהחברה יודעת על סביבת עבודתו של הנהג ומה שהנהג עצמו מודע אליו. בחברת אובר לדוגמה, החברה מודעת לבקשות הנוסעים ולכמות הנהגים המחוברים למערכת, והיא זו שמחשבת את ההתאמות ואת המחיר, בעוד שהנהג נותר באפלה.

אם בעבר, בתחנת המוניות, הכרת את מנהל התחנה ויכולת לנסות לכל הפחות להבין את המצב ולבקש לקבל נסיעות מסוימות, נהגי אובר מתמודדים עם מערכת אטומה יחסית מבחינתם. למערכת מסוג זה יש פוטנציאל לייצר מערך הוגן יותר של חלוקת עבודה, אך בפועל במקרים רבים נהגים שאינם מבינים את המערכת מרגישים מרומים על ידה.

הגורם השני שזיהו החוקרים הוא שימוש בשפה שדווקא מציגה מעין סימטריה ביחסי הכוחות שבין הנהלת אובר לנהגים. אובר אינה מעסיקה, ולכן אינה מדברת בשפה של יחסים היררכיים, אלא מתייחסת לנהגים כמשתמשים בפלטפורמה, בדיוק כמו משתמשים בפייסבוק או בגוגל. מחלקת השיווק של החברה אף מתייחסת אליהם פעמים רבות כשותפים ובכך נוצר שיוויון מזויף, שמשרת את חוסר הרצון של אובר להיות המעסיק של נהגיה, אך מצד שני מתכחש ליחסי הכוחות הא-סימטריים שבין החברה לנהגים.

מולמן וזלמנסון (2017) המשיכו לבחון את המתחים שחווים נהגים בעבודתם תחת ניהול אלגוריתמי, והתמקדו באופן בו הם מגיבים לא-סימטריה זו ביחסי הכוחות. הם זיהו שהנהגים משתמשים בשלוש טכניקות מרכזיות. הראשונה היא התנגדות לביצוע פעולות מסוימות, כמו לקיחת נוסע, או הסכמה לנסיעה שיתופית (שבה הנוסע מתחלק עם עוד נוסעים בהסעה, אך הנהג מקבל סכום פחות עבור כל נוסע).

החברות נלחמות בהתנגדות זו על ידי מתן נקודות רעות לנהגים על אי ציות והשעיה כאשר מספר הנקודות גבוה, אך בפועל נהגים רבים לוקחים את הסיכון בתקווה להשיג נסיעות רווחיות יותר.

משחקים משחק כפול

הטכניקה השנייה שנוקטים הנהגים היא מעבר בין מתחרים, כלומר - הפעלת כמה אפליקציות במקביל, באמצעות מכשירים סלולריים נוספים. בכך ממקסמים הנהגים את הסיכוי לקבלת נסיעות בכל זמן פנוי. החברות מתנגדות לאופן פעולה זה, שעלול גם לסכן את הנוסעים בשל התעסקות מסוכנת בזמן נהיגה, אך הנהגים, שאינם רואים עצמם חלק משום חברה, אינם מרגישים שהם אמורים לציית לנהלים אלו.

הטכניקה השלישית היא ניסיון לפצח את הדרך בה האלגוריתם עובד ולנסות לנצח אותו. אחת הדרכים לעשות זאת היא תיאום שביתות יזומות באזורים מסוימים של העיר, דבר הגורם לאלגוריתם להקפיץ את מחירי הנסיעה ולייצר הכנסה גבוהה יותר לנהגים.

במאמר המשך מולמן, זלמנסון, הנפרידסון וגרגורי (2021) זיהו שהן הנהגים והן הנהלת החברה משחקים משחק כפול באופן אופורטוניסטי. ההנהלה מפעילה את האלגוריתמים כשדכנית בין היצע לביקוש, אך גם כדי להשיג כוח היררכי של שליטה המאפיין חברות מסורתיות. הנהגים מתנגדים אף הם בשני אופנים. הם נוקטים שיטות המאפיינות את עולם ההעסקה המסורתי - כמו עיצומים או תביעות בבתי הדין לעבודה, ובמקביל מנסים להונות את האלגוריתם ולסטות מעקרונות התפעול של החברה.

ד''ר ליאור זלמנסון / צילום: בוריס גילטבורג

עולם ההיסעים והשליחויות וחברות כגון אובר וולט הם אמנם המאמצים הראשונים של טכניקה ניהולית זו, אך עם השינויים בשוק העבודה וכן עליית אפשרות העבודה מרחוק, ארגונים רבים שוקלים אימוץ טכנולוגיות שנותנות לאלגוריתמים יכולות פיקוח ושליטה על העובדים.

קשה להסיק כיצד ניהול אלגוריתמי ישפיע על עובדים בסביבה שבה הם מועסקים באופן פורמלי ואף מכירים אישית את הקולגות ואת ההנהלה, אך יש במחקרים אלו כדי לרמוז על הכיוון. 

Lee, M. K., Kusbit, D., Metsky, E., & Dabbish, L. (2015, April). Working with machines: The impact of algorithmic and data-driven management on human workers. In Proceedings of the 33rd annual ACM conference on human factors in computing systems (pp. 1603-1612).

Möhlmann, M., & Zalmanson, L. (2017, December). Hands on the wheel: Navigating algorithmic management and Uber drivers’. In Autonomy’, in proceedings of the international conference on information systems (ICIS), Seoul South Korea (pp. 10-13).

Möhlmann, M., Zalmanson, L., Henfridsson, O., & Gregory, R. W. (2021). Algorithmic Management of Work on Online Labor Platforms: When Matching Meets Control. MIS Quarterly , 45 (4).

Rosenblat, A., & Stark, L. (2016). Algorithmic labor and information asymmetries: A case study of Uber’s drivers. International journal of communication , 10 , 27.

עוד כתבות

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

שער הדולר מגלה תמונה חלקית: השקל חזק יותר ממה שנראה

המטבע המקומי שבר את שיא כל הזמנים מול סל המטבעות, ומתקרב בצעדי ענק לנקודה שבה לא היה כבר 4 שנים אל מול הדולר ● בין הסיבות: העליות בוול סטריט שגורמות למוסדיים למכור דולרים והירידה בסיכונים הגיאו־פוליטיים ● האם בנק ישראל עשוי להתערב?

המתפרעים הגיעו רעולי פנים, הכו את הפלסטינים ושרפו כ-10 רכבים ומשאיות / צילום: לפי סעיף 27 א'

שני עצורים הצליחו לברוח לכוח הצבאי - ולהיעלם

בצבא ממשיכים בחיפושים נרחבים אחר 50 מתנחלים קיצוניים שתקפו אמש פלסטינים והבעירו רכוש רב ● הבוקר 2 עצורים הצליחו לחמוק מהכוחות ● במערכת הביטחון מבהירים כי זהות החשודים ידועה ● על רקע תקופת המסיק, אירועי האלימות מסלימים, ושר הביטחון שותק - המספרים מאחורי הפשיעה הלאומנית

הדמיית פארק טבעון טק / הדמיה: Oilin

הדיון המכריע סימן: הקמפוס החדש של אנבידיה יוקם בקריית טבעון

לגלובס נודע כי הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה להקצות קרקע בפטור ממכרז בקריית טבעון עבור ענקית השבבים ● בדיון שהתקיים השבוע ברמ"י בנוכחות בכירי החברה בישראל, נציגי ממשלה ומנהל התכנון, סוכמו מרבית הפרטים ● אנבידיה: בוחנים את כלל החלופות

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל במתקפה חריפה: "חציית קו אדום, לא נסבול את זה"

הרמטכ"ל, אייל זמיר, גינה בתוקף את מעשי האלימות של הפורעים היהודים ביו"ש ●  כוחות חטיבת גולני חיסלו חוליית מחבלים חמושה ברפיח ● אל-ג'זירה: צוות של הצלב האדום והזרוע הצבאית של חמאס נכנס לאזור שמעבר לקו הצהוב לצורך חיפוש אחר חטופים חללים ● נשיא סוריה א-שרע: "בשביל הסכם - ישראל צריכה לעזוב את השטחים שכבשה" ● בלחץ ארה"ב: הפתרון המסתמן למשבר המחבלים שלכודים ברפיח ● עדכונים שוטפים

נמל אילת / צילום: תמר מצפי

ההצעה בוועדת כספים: סיוע לנמל אילת על חשבון תקציב הרכבות הקלות

מאז תחילת המלחמה נמל אילת הושבת כמעט לחלוטין ● נוסף על תקציבים שהופנו לתמיכה בו, כעת מבקשים בכנסת לחייב אוניות לבצע עיקוף יקר של 12 יום דרך אפריקה, ולממן אותו באמצעות כספים המיועדות למערכות להסעת המונים ● בינתיים, באוצר מתנגדים

שבוע המסחר המקוצר בתל אביב נפתח במגמה חיובית / צילום: Shutterstock

46 שיאים מתחילת השנה: הבורסה בתל אביב התנתקה מוול סטריט, וזה השתלם למשקיעים

מהלך העליות המשמעותי של הבורסה המקומית, ששברה את השיא פעם אחר פעם בשנה האחרונה, חושף את העובדה כי בשנים האחרונות היא מתנהלת במתאם נמוך לשוק האמריקאי ● מה גרם להיפרדות בין השתיים, אילו מניות דוחפות את מדדי תל אביב והאם המגמה החיובית צפויה להימשך

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים קפצו, מניות הטכנולוגיה נפלו

הדאו ג'ונס קפץ בכ-0.7% לשיא חדש, הנאסד"ק נפל בהובלת ענקיות הטכנולוגיה ● AMD זינקה בניגוד למגמה, בעקבות תחזיות אופטימיות במיוחד שפרסמה ● בוול סטריט מצפים לסיום השבתת הממשל האמריקאי כבר במהלך הלילה ● מחירי הנפט נפלו על רקע חששות מעודף היצע, מחירי הזהב והכסף קפצו ● הביטקוין צנח ונסחר סביב 101 אלף דולר ● מייקל בארי מזהיר: ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים

אבי כץ, מייסד ומנכ''ל GigCapital / צילום: באדיבות המצולם

מיליארד וחצי דולר לרכישות דיפנס ישראליות: חברות הספאק בקאמבק

חברות הספאק חוזרות לבמה ומגייסות סכומי עתק ● המשקיעים הישראלים מובילים את הגל החדש בוול־סטריט, כשהמוקד הוא החברות הביטחוניות מישראל ● ברקע: ההתחמשות הגדולה במערב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בשיאים חדשים של כל הזמנים; מדד הבנקים קפץ במעל 2%

מדד ת"א 35 ננעל לראשונה מעל 3,400 נקודות ● בעקבות הדוחות של מטריקס - מטריקס ומג'יק זינקו בכ-9% ● מנורה רוכשת את יתרת 30% ממניות חברת האשראי "מנורה ERN" ● איי.בי.איי: הניסיונות להחלשת מערכת המשפט מעכבים את ירידת פרמיית הסיכון של ישראל ● בלומברג: אסטרטגיית ה-carry trade חוזרת והדולר שוב אטרקטיבי

מנכ''ל רשת 13, אמיליאנו קלמזוק / צילום: יח''צ

ועד עובדי חדשות 13: הודיעו לנו על קיצוץ

המשמעות המיידית של מהלך הקיצוץ בחדשות 13, כפי שהוצגה רשמית לוועד בימים האחרונים, היא הורדת תוכניות יומיות ● החשש הוא מפיטורים של 50-40 אנשים, ולפי ועד העובדים, "מדובר בהימור על עתיד החברה"

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל ימתן, מחירי הטיסות והפירות יגבירו: מה צפוי באינפלציה ביום שישי

בשוק מעריכים כי המחירים עלו בכ-0.5% באוקטובר, וזאת על רקע צפי להשפעות מקזזות ● גם רכיב ההלבשה וההנעלה זוכה לחודש חזק עם תחילת החורף - "זה עשוי להיות הגורם הדומיננטי החודש", אומר יוני פנינג מבנק מזרחי ● וגם: איך המדד ישפיע על החלטת הריבית בסוף החודש?

הבורסה הגיבה בחיוב ככל שגברו הסיכויים להסכם

רווחיות של חברת הייטק: הזינוק במחזורי המסחר הפך למכרה זהב עבור הבורסה

על רקע שבירת השיאים של מדדי המניות בת"א, מציגה הבורסה עצמה זינוק אדיר ברווחיה, שכבר עומדים על 34% מההכנסות לעומת פחות מ־7% בשנת 2019 ● העלייה במחזורי המסחר ובתעריפים הובילה לכך שברבעון האחרון לבדו הרוויחה הבורסה יותר מבשנים שלמות בעבר

מזומן שנתפס על ידי משטרת ישראל. יש אתגרים באכיפה / צילום: דוברות משטרת ישראל

ההגבלות החדשות על החזקת מזומן בחוק ההסדרים: מה הן כוללות?

ההצעה הכלולה בפרק המאבק בהון השחור מבקשת לקבוע איסור פלילי על החזקת מזומן מעל סכום של 200 אלף שקל ● המתנגדים טוענים שהחוק יפגע קשות בפרטיות ויגביל את החופש הכלכלי ● בינתיים, כלל לא ברור איך תתבצע האכיפה ● מנתחים את חוק ההסדרים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

מנכ"לית AMD הציגה תחזית אופטימית במיוחד, והמניה זינקה

המנכ"לית ליסה סו הציגה תחזית אופטימית באירוע למשקיעים ואנליסטים בניו יורק: צמיחה שנתית של 35% בהכנסות, כשהכנסות מרכזי הנתונים יזנקו ב־60%-80% בשנה ● מניית החברה זינקה בכ-9% בוול סטריט

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

ההשקעה החמה של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים שצמחו במוסכים מאולתרים

מאז הפלישה הרוסית ב־2020, מאות יזמים באוקראינה הפכו מחסנים מאולתרים למרכזים לפיתוח נשק מתקדם ● כעת, משקיעים מהמערב מזדרזים להזרים הון לחברות שצמחו מהחזית ● אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר גם שוק צפוף, מסוכן - ומאבק הישרדות על כל דולר

המומחה שבטוח: מצרים מתקרבת לאחת האויבות הגדולות של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: טורקיה ומצרים מודאגות מהאיום הישראלי ובונות ציר אזורי חדש, הפוליטיקו חושף מסמכים לפיהם האמריקאים חוששים לעתיד תוכנית טראמפ, והאם ישראל ממציאה עלילות דם על האיראנים? • כותרות העיתונים בעולם

ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס

בכיר במאנדיי על המניה: "לפעמים אי אפשר לנצח מומנטום בשוק"

תחזית צמיחה מתונה הובילה לצניחת מניית מאנדיי, אף שחברת התוכנה מציגה תוצאות פיננסיות חזקות ● במקביל למעבר ללקוחות ולארגונים גדולים יותר ולשילוב הבינה מלאכותית במוצריה, בתי ההשקעות חלוקים – אופנהיימר נזהר, ג’פריס אופטימי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ

היועמ"שית: לדחות את העתירות נגד מינוי זיני לראש השב"כ

בעמדה שהוגשה מטעם בהרב-מיארה לבג"ץ נכתב כי הליך המינוי "התנהל באופן סדור ובהתאם למתווה ההסכמה שגובש בהמלצת ביהמ"ש", וכי אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת גרוניס לאשר את המינוי ● מוקדם יותר תקף זיני את העתירות נגדו וטען כי יש בהן "נסיון למשטור דעות"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

"אם שואלים אותך את לא מכירה אותי": מתווך נדל"ן ועו"ד מואשמים בהעלמת מס ממכירת קרקעות חקלאיות

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד עו"ד ומתווך נדל"ן בגין שורת עבירות מס, שבוצעו במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון ● עוד באישום: המתווך יצר קשר עם רוכשים וניסה לשכנע אותם לשקר בחקירה לגבי סכום העסקאות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?

המלחמה האיצה עוד יותר את העזיבה מהארץ והיא הגיעה לשיא של 78 אלף ב-2024 ● העיר ממנה עוזבים הכי הרבה את הארץ היא תל אביב, ממנה מגיעים 14% מהעוזבים; מירושלים, הגדולה יותר, מגיעים 6.3% מהעוזבים