גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock
כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

 

 

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייתה של דמות חדשה לתפקיד המנהל, כזו שאינה מתעייפת לעולם, שיכולה לשלוט ביד רמה ובמוטת שליטה של מאות אלפי ואף מיליוני עובדים, כשהיא יודעת להתאים טיפול מותאם אישית לכל עובד ועובדת. אם תגידו שכל זה נשמע לכם לא אנושי - אתם צודקים בהחלט. ברוכים הבאים לעידן הניהול האלגוריתמי, שבו המחשב הופך להיות המנהל הישיר של העובד.

על פי לי ושות' (2015), ניהול אלגוריתמי הוא השם לרכיבי תוכנה המיושמים בארגונים ולתהליכים הארגוניים שמשמשים לצורך השגחה ושליטה של החברה על מספר עובדים גדול ובהיקף גבוה ומשתנה.

אחד מתחומי העבודה הראשונים שמימשו זאת באופן מקיף הוא תחום ההיסעים החכמים, עם חברות הענק Uber ו-Lyft, וכן חברות השילוח כגון Wolt ו-Grubhub, שבהן העובדים (שברוב המוחלט של המקרים אינם מועסקים כשכירים), אינם מכירים שום "בוס" אחר, למעט האלגוריתמים שבאפליקציה, אשר מעניקים להם את הבונוסים מחד ומענישים אותם על עבודה לא איכותית מאידך.

 

החברה יודעת, הנהג נותר באפלה

רוזנבלט וסטארק (2016) ביצעו עבודת שטח של תשעה חודשים, שבהם צפו בעבודתם של עובדי אובר, והבחינו שיחסי השליטה בין אובר לעובדיה מבוססים על שני מאפיינים מרכזיים. הראשון הוא א-סימטריית מידע גבוהה. כלומר - הבדל משמעותי בין מה שהחברה יודעת על סביבת עבודתו של הנהג ומה שהנהג עצמו מודע אליו. בחברת אובר לדוגמה, החברה מודעת לבקשות הנוסעים ולכמות הנהגים המחוברים למערכת, והיא זו שמחשבת את ההתאמות ואת המחיר, בעוד שהנהג נותר באפלה.

אם בעבר, בתחנת המוניות, הכרת את מנהל התחנה ויכולת לנסות לכל הפחות להבין את המצב ולבקש לקבל נסיעות מסוימות, נהגי אובר מתמודדים עם מערכת אטומה יחסית מבחינתם. למערכת מסוג זה יש פוטנציאל לייצר מערך הוגן יותר של חלוקת עבודה, אך בפועל במקרים רבים נהגים שאינם מבינים את המערכת מרגישים מרומים על ידה.

הגורם השני שזיהו החוקרים הוא שימוש בשפה שדווקא מציגה מעין סימטריה ביחסי הכוחות שבין הנהלת אובר לנהגים. אובר אינה מעסיקה, ולכן אינה מדברת בשפה של יחסים היררכיים, אלא מתייחסת לנהגים כמשתמשים בפלטפורמה, בדיוק כמו משתמשים בפייסבוק או בגוגל. מחלקת השיווק של החברה אף מתייחסת אליהם פעמים רבות כשותפים ובכך נוצר שיוויון מזויף, שמשרת את חוסר הרצון של אובר להיות המעסיק של נהגיה, אך מצד שני מתכחש ליחסי הכוחות הא-סימטריים שבין החברה לנהגים.

מולמן וזלמנסון (2017) המשיכו לבחון את המתחים שחווים נהגים בעבודתם תחת ניהול אלגוריתמי, והתמקדו באופן בו הם מגיבים לא-סימטריה זו ביחסי הכוחות. הם זיהו שהנהגים משתמשים בשלוש טכניקות מרכזיות. הראשונה היא התנגדות לביצוע פעולות מסוימות, כמו לקיחת נוסע, או הסכמה לנסיעה שיתופית (שבה הנוסע מתחלק עם עוד נוסעים בהסעה, אך הנהג מקבל סכום פחות עבור כל נוסע).

החברות נלחמות בהתנגדות זו על ידי מתן נקודות רעות לנהגים על אי ציות והשעיה כאשר מספר הנקודות גבוה, אך בפועל נהגים רבים לוקחים את הסיכון בתקווה להשיג נסיעות רווחיות יותר.

משחקים משחק כפול

הטכניקה השנייה שנוקטים הנהגים היא מעבר בין מתחרים, כלומר - הפעלת כמה אפליקציות במקביל, באמצעות מכשירים סלולריים נוספים. בכך ממקסמים הנהגים את הסיכוי לקבלת נסיעות בכל זמן פנוי. החברות מתנגדות לאופן פעולה זה, שעלול גם לסכן את הנוסעים בשל התעסקות מסוכנת בזמן נהיגה, אך הנהגים, שאינם רואים עצמם חלק משום חברה, אינם מרגישים שהם אמורים לציית לנהלים אלו.

הטכניקה השלישית היא ניסיון לפצח את הדרך בה האלגוריתם עובד ולנסות לנצח אותו. אחת הדרכים לעשות זאת היא תיאום שביתות יזומות באזורים מסוימים של העיר, דבר הגורם לאלגוריתם להקפיץ את מחירי הנסיעה ולייצר הכנסה גבוהה יותר לנהגים.

במאמר המשך מולמן, זלמנסון, הנפרידסון וגרגורי (2021) זיהו שהן הנהגים והן הנהלת החברה משחקים משחק כפול באופן אופורטוניסטי. ההנהלה מפעילה את האלגוריתמים כשדכנית בין היצע לביקוש, אך גם כדי להשיג כוח היררכי של שליטה המאפיין חברות מסורתיות. הנהגים מתנגדים אף הם בשני אופנים. הם נוקטים שיטות המאפיינות את עולם ההעסקה המסורתי - כמו עיצומים או תביעות בבתי הדין לעבודה, ובמקביל מנסים להונות את האלגוריתם ולסטות מעקרונות התפעול של החברה.

ד''ר ליאור זלמנסון / צילום: בוריס גילטבורג

עולם ההיסעים והשליחויות וחברות כגון אובר וולט הם אמנם המאמצים הראשונים של טכניקה ניהולית זו, אך עם השינויים בשוק העבודה וכן עליית אפשרות העבודה מרחוק, ארגונים רבים שוקלים אימוץ טכנולוגיות שנותנות לאלגוריתמים יכולות פיקוח ושליטה על העובדים.

קשה להסיק כיצד ניהול אלגוריתמי ישפיע על עובדים בסביבה שבה הם מועסקים באופן פורמלי ואף מכירים אישית את הקולגות ואת ההנהלה, אך יש במחקרים אלו כדי לרמוז על הכיוון. 

Lee, M. K., Kusbit, D., Metsky, E., & Dabbish, L. (2015, April). Working with machines: The impact of algorithmic and data-driven management on human workers. In Proceedings of the 33rd annual ACM conference on human factors in computing systems (pp. 1603-1612).

Möhlmann, M., & Zalmanson, L. (2017, December). Hands on the wheel: Navigating algorithmic management and Uber drivers’. In Autonomy’, in proceedings of the international conference on information systems (ICIS), Seoul South Korea (pp. 10-13).

Möhlmann, M., Zalmanson, L., Henfridsson, O., & Gregory, R. W. (2021). Algorithmic Management of Work on Online Labor Platforms: When Matching Meets Control. MIS Quarterly , 45 (4).

Rosenblat, A., & Stark, L. (2016). Algorithmic labor and information asymmetries: A case study of Uber’s drivers. International journal of communication , 10 , 27.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ הודיע: אעצור לצמיתות את ההגירה לארה"ב ממדינות עולם שלישי

בפוסט שפתח בברכה לחג ההודיה, טען הנשיא: "נטל הפליטים - הגורם המוביל לתפקוד חברתי לקוי באמריקה" • הוא כתב שיגרש כל אזרח זר "המהווה סיכון ביטחוני" ויבטל את כל ההטבות הפדרליות למהגרים • "מאות אלפי פליטים מסומליה משתלטים על מינסוטה", טען - ותקף את המושל וולז: "הוא מפגר ולא עושה דבר בגלל פחד וחוסר יכולת" • דבריו מגיעים לאחר הירי שביצע השבוע מהגר סמוך לבית הלבן

50 שנה ל"קן הקוקייה": המרד של מק'מרפי הוא עדיין שיעור רלוונטי על מבני כוח

יובל לסרט האייקוני "קן הקוקייה" מתברר שהוא פחות סרט על מוסד פסיכיאטרי ויותר שיעור על כוח ושליטה ● סיפורו של מק'מרפי מזכיר עד כמה מערכות מעצבות את המציאות, וכמה מעטים עדיין מצליחים לשבור את החלון ולברוח

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

מה גרם למניית דוראל לזנק בחדות בבורסת ת"א?

מניית דוראל זינקה ביותר מ-17% ביום המסחר, בעקבות התוצאות החיוביות של הדוח שלה לרבעון השלישי של 2025: עלייה של יותר מ-50% בהכנסות, מגוון רחב של פרויקטים עתירי הון בארה"ב, וצפי לביקוש גבוה במיוחד ● בחצי השנה האחרונה מניית דוראל יותר מהכפילה את עצמה

יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן / צילום: Associated Press, Jade Gao

הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון ספגה פגיעה אנושה - ויש ריקושטים גם בישראל

בעקבות המלחמה, יהודה ושומרון חווה צניחה כלכלית חסרת תקדים: עסקים נסגרים ו־43% מתקשים לרכוש מזון ● ברמאללה מנסים למתוח את התקציב - אך עדיין משלמים משכורות למחבלים ● במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי מנצלים את המשבר לחיזוק זרועות ארגוני הטרור

דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery

האיש שדוחק את גבולות ה-AI עושה עוד צעד לשינוי העולם שהכרנו

מעטים תרמו להתקדמות הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות כמו דמיס הסביס, אם בכלל ● מי שייסד את חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל ומקדמת אותה להובלה בתחום, התעניין מגיל צעיר בחיבור בין המוח האנושי לבין עולם המחשוב, הוכתר כאמן שחמט צעיר, למד נוירו־ביולוגיה וזכה לפרס נובל על יצירת מודל שהפך את ה–AI לכלי לגיטימי במדע

גילדת השוחטים בחו''ל חוגגת / צילום: Shutterstock

שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס לכל המשפחה: הגילדה שחוגגת בחו"ל - על חשבוננו

צריכת הבשר זינקה וישראל מסתמכת על יבוא ● אך הרבנות לא ממהרת להכשיר שוחטים שיטוסו לחו"ל וכך יוצא שקבוצה קטנה וסגורה נותנת מענה לעשרות יבואנים ● הם מצדם נאלצים לשלם כל שכר, שמגיע למאות אלפי שקלים בחודש, ולהיענות לעוד גחמות ● בינתיים העלויות מתגלגלות לצרכן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

חברת בנייה חדשה בדרך לבורסה: עומר הנדסה תנסה לגייס לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל

חברת הבנייה צפויה להצטרף בקרוב לבורסה עם השלמת ההנפקה, שתכלול הנפקת מכר בהיקף של 120 מיליון שקל ● בין הפרויקטים שהוקמו על ידיה: מגדלי בסר ברמת גן, מגדל ART בבני ברק וקניון רמות בירושלים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל

צמיחה של 14.5% במכירות לכ־1.59 מיליארד דולר מתחילת השנה, וצמיחה של 17.6% לכ־4.46 מיליארד דולר, כך עולה מדוחות הרבעון השלישי של רפאל ● זהו רבעון שיא בהיבט הרווח הנקי: 95.23 מיליארד דולר, זינוק של 39.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

"קודם כול תגידו לא": ד"ר זואי צ'אנס רוצה ללמד אותנו איך להשפיע על אחרים

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

זום גלובלי / צילום: Reuters

אסון בהונג קונג, מהפכה צבאית באפריקה ועוד חדשות מהעולם

הונג קונג מתמודדת עם השריפה הגדולה ביותר בעשרות שנים ● גינאה־ביסאו תחת עוצר בעקבות מהפכה צבאית ● ובאיטליה - חוק חדש מגדיר רצח נשים כעבירה נפרדת • זום גלובלי, מדור חדש

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנפקת סוגת מתקרבת: תגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל

חברת המזון, שבשליטת פורטיסימו, ממשיכה לקדם את הנפקתה שצפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● הנהלת סוגת, בראשות המנכ"ל גיא פרופר, תחזיק מניות בהיקף של כ-28 מיליון שקל

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

"תפסיקו להדליף ואני אענה": החקירה הנגדית של ח"כ דוד ביטן יצאה לדרך

במהלך החקירה הנגדית ניסתה התובעת להראות שוב ושוב כי ח"כ דוד ביטן התחמק מלמסור תשובות מלאות על אף שידע אותן ● ביטן, שמואשם בקבלת שוחד לצד עבירות של הלבנת הון והפרת אמונים, טען כי חשש מהדלפות וכי הוא "לא יכול לזכור את כל הפרטים ב-12 שעות חקירה" ● וגם: איך הוא מפרש את המילה "שטינקר"?

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה תוכנית שאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה של כ-400 מיליארד אירו, תקציב שהמדינות עצמן לא יכולות לעמוד בו ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע באלטרנטיבה

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם חושבים שהפסקות האש בלבנון ועזה עלולות לקרוס, איראן רוצה להבטיח שפקיסטן תפעל איתה נגד ישראל אבל לא בטוח שזה יקרה, מה ישראל רוצה בסוריה, ואיך נשיא סוריה עוזר לסכל הברחות נשק של חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

כשהמטפלת הופכת ליורשת: שני פסקי דין חדשים חושפים טפח מתופעת ניצול הקשישים

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״

לכולם ברור שהתקציב שהיה לפני המלחמה יגדל באופן דרמטי, אולם בין משרד האוצר למערכת הביטחון נרשמו פערים של עשרות מיליארדים ביחס לתקציב ● ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי בכוונתו להוביל החלטה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך עשור ● גורמים במשרד האוצר: לא ברור איך בכוונת נתניהו לגשר על הפערים האלה

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות