פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Reuters, Monster Ztudio
הכותבת היא מומחית למשפט פלילי
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים ייכנס לתוקף ביולי הקרוב ויחליף את החוק הקיים. התיקון לחוק מבוסס על מסקנות ועדת קנאי (2010) ובא לתת מענה למצוקה של בעלי רישום פלילי שנתקלו בקושי להשתלב בשוק העבודה.
החוק החדש מקצר משמעותית את תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרשעות שעומדת היום על 17 שנים ומעמיד אותה על 8 שנים בלבד. הרשעה שנמחקה תחשף למספר מצומצם של גורמים ומי שהרשעתו נמחקה רשאי להכחיש את קיומה בפני כל מי שלא זכאי לדעת עליה.
חרף מחאות רמות של מעסיקים ממגזרים שונים כנגד החוק, החוק עבר וייכנס לתוקף בקרוב.
נדמה שהחוק החדש אכן הולך כברת דרך לטובת החזרתם לחברה של מי שסטו מדרך הישר, אבל מבלי משים, בד בבד עם ההקלה במצבם של המורשעים בעלי העבר הפלילי, מרע החוק באופן משמעותי את מצבם של אלו שנחקרו בעבר במשטרה והתיק נגדם נסגר מבלי שהוגש בו כתב אישום.
על פי התיקון לחוק הרישומים שנוהלו על ידי המשטרה "כרישומים אחרים" יוגדרו מעתה כ"רישום משטרתי" ויהיו חשופים לשורה של גופים בישראל ומחו"ל. בין רישומים אלה גם מידע על תיקים שנסגרו במשטרה, אשר יהיה מעתה חשוף ומותר לשימוש לצורך קבלת החלטות כמו מינויים בכירים בשרות הציבורי, אימוץ, משמורת קטינים ומשפטים אזרחיים ופליליים.
התיק נסגר אבל הכתם נשאר
השפעת התיקון לחוק רחבה ועל פי דוח מבקר המדינה שיצא בקמפיין נגד התיקים הסגורים במאי השנה, לאחד מכל 7.5 אזרחים בגירים במדינת ישראל יש רישום משטרתי ובסך הכל, נכון ליוני 2021 ל-כ830,000 אזרחים בגירים קיים רישום משטרתי, לחלקם מלפני עשרות שנים.
תיקים סגורים קיימים דווקא לאנשים נורמטיביים. כך למשל, הליכי גירושין מלווים לא פעם בתלונות הדדיות למשטרה וכך גם מריבות שכנים. תיקים אלה נשארים במרשם המשטרתי שהחל מחודש יולי יוכר כמידע פלילי מכח החוק.
הדעת לא נוחה עם התוצאה, ונדמה גם שהעוול הוא כפול. אותם אלו שהוגש כנגדם כתב אישום זכו לנהל משפט והורשעו, בזמן שמי שהתיק נגדו נסגר בלי שהוגש בו כתב אישום, לא זוכה להזדמנות לטהר את שמו והוא עשוי להסתובב כשקיים ספק לגבי חפותו כל חייו.
שלא כמו ההרשעות הפליליות שיימחקו מאליהן בחלוף הזמן, הרישום המשטרתי בעבירות מסוימות יימחק רק בחלוף 7 שנים ובעבירות אחרות - למשל תקיפת בן זוג או פגיעה בפרטיות לא יימחק לעולם. אזרח שמבקש לנקות את רישום התיק הסגור נדרש להגיש בעצמו או באמצעות עורך דין בקשה מיוחדת לשינוי עילת גניזה או למחיקת הרישום המשטרתי.
חריג לכך הוא תיק שנסגר בעילה של "חוסר אשמה" שאז התיק יימחק גם מהרישומים המשטרתיים.
מדוח המבקר עולה כי כ-55,000 מהתיקים שנפתחו בשנת 2020 נסגרו בעילה של "חוסר ראיות" ורק 6000 בעילה של "חוסר אשמה". ביהמ"ש העליון התריע כבר לא פעם כי התוצאה עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה, ומשום כך ראוי שאמות המידה לסגירת תיק בעילה זו יוסדרו בחקיקה ראשית של הכנסת. עד כה הדבר לא נעשה ולאור השינוי בחוק נראה כי העניין יובא אל פתחו של בג"ץ בקרוב.
חלון הזדמנויות
רישום התיק והעילה שבה הוא נסגר מופיעים בתדפיס המידע הפלילי ואזרחים שינצלו את חלון הזמן שנותר יוכלו להוציא אותו ללא תשלום עד ליום 12.7.22 בכל תחנת משטרה. לאחר מכן לא ימסרו יותר תדפיסים ולצורך קבלת תדפיס יהיה צורך להעזר בשירותים של עורך דין שיהיו כרוכים כבר בתשלום.
נותר עוד זמן לא רב עד לכניסת החוק לתוקף, ולא מן הנמנע שגם הסנגוריה הציבורית תעתור כנגד החוק שיאפשר מעתה לתביעה לעשות שימוש ברישום התיקים הסגורים כדי לעבות חשדות נגד חשודים. מידע על תיקי חקירה פתוחים היה חשוף לשופט הדן במעצר חשוד גם לפני התיקון לחוק, אבל אין להשוות מידע על תיק חקירה פתוח למידע על תיק שכבר נסגר, לאחר שהתביעה או המשטרה הביעו עמדתם לגביו.
התוצאה של החוק החדש עשוייה אם כן להייטיב עם אלו שהורשעו בפלילים ומבקשים לשוב אל החברה במהרה, אך נדמה שהנזק הטמון בו לכ-830,000 אזרחים במדינת ישראל מצדיק בחינה מחודשת של התוספת השישית לחוק, הקלה בקריטריונים למחיקה של תיקים סגורים והסדרה בחקיקה ראשית של נושא עילות סגירת התיקים ויפה שעה אחת קודם.