מפרץ חיפה / צילום: Shutterstock, Max Zalevsky
מתכות כבדות ומסוכנות לבריאות הנפלטות בעת זיקוק דלקים ושריפתם בתחנות כוח, בפעילות אוניות, כלי רכב, תחבורה כבדה והליכי יצור בתעשייה הפטרוכימית, נמצאו בדמן של מרבית הנשים ההרות במפרץ חיפה שהשתתפו במחקר חדש, בו התבצע ניטור ביולוגי של מתכות ומזהמים בשתן של נשים בחיפה ובמרכז הארץ. לפי המחקר, מגורים באזור חיפה נמצאו קשורים באופן מובהק לרמות גבוהות יותר של קדמיום, כרום וניקל בגופן של הנשים. עוד נמצאו הבדלים במרחקים האנוגניטלים בילודים, שעלולים להיות קשורים לשינויים במעקרת האנדוקרינית.
המחקר המתפרסם היום (ה'), בוצע על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם, המרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במימון משרדי הגנת הסביבה והבריאות, במטרה לבדוק את חשיפת נשים הרות למזהמים סביבתיים באזור מפרץ חיפה, הנחשב לאחד האזורים בעלי הזיהום הסביבתי הגבוה בישראל, וההשלכות על הילודים. זאת, שכן באזור מפרץ חיפה ישנו ריכוז גבוה של תעשייה פטרוכימית, תשתיות ותחבורה ימית ויבשתית.
במחקר נמצא כי רמות חלק מהמתכות ותרכובות בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן בשתן של אימהות ממפרץ חיפה, גבוהות משמעותית בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ. אך הרמות אשר נמדדו במחקר במפרץ חיפה נמוכות מרמות שדווחו באזורים מזוהמים אחרים בעולם, ומאלו המוגדרות כמזיקות על-ידי ארגון הבריאות העולמי, בחשיפה למזהם בודד. החוקרים לא בדקו את ההשפעה המצרפית של מתכות רבות ומזהמים המצטברים בגוף, בשל הקושי הקיים בכך. לכן, לא ניתן לדעת מהי השפעתה של חשיפה מצטברת לריכוז גבוה של מזהמים באזור.
זיהום סביבתי הנגרם ממקורות תעשייתיים, מוביל לתחלואה ותמותה ברחבי העולם מדי יום. לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם בשנת 2016, אחד מכל ארבעה מקרי מוות בטרם עת ברחבי העולם נגרם בשל זיהום סביבה (זיהום אוויר ומים, חשיפה לכימיקלים וקרינה על סגולית). מחקר אחר, שפורסם בחודש שעבר בכת העת הרפואי lancet, מצא כי זיהום סביבתי הוא הגורם לאחד מכל שישה מוות בעולם - אך בהערכת חסר, שכן החוקרים לא העריכו תמותה מחומרים רעילים נפוצים, שמידת הפגיעה שלהם בגוף האדם לא ידועה. בשנים האחרונות חלה ירידה בתמותה בשל מים מזוהמים ובישול בחומרי בעירה כמו עץ ופחם, אך שיעורי מקרי המוות מחשיפה לעופרת וזיהום אוויר של מפעלים וכלי רכב - זינק ב-66% בשני העשורים האחרונים.
נשים בהריון ועובריהן הם קבוצת סיכון לפגיעה מרעלנים ממזהמים סביבתיים
את המחקר הובילו פרופ' עידו שולט ממרכז רפואי רמב"ם, פרופ' עמליה לוי מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' מתי ברקוביץ' מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). החוקרים דגמו 826 זוגות של אימהות וילודים המתגוררים בחיפה וסביבתה, שגויסו במחדר הלידה של המרכז הרפואי רמב״ם בחיפה, ובית החולים ״שמיר״ (אסף הרופא) במרכז הארץ, בין השנים 2016-2019. מגורים במפרץ חיפה נמצאו קשורים באופן מובהק לרמות גבוהות יותר של bma ו-mha (חלק ממשפחת ה-BTEX, קבוצת תרכובות כימיות הנמצאות בעיקר במוצרי נפט כתוצאה מהליך הזיקוק, שחשיפה ממושכת אליהם יכולה להוביל לנזקם לכליות, למערכת העצבים, לכבד, למערכת הנשימה ועוד), וכך גם חלק ממרכיבי ה-btex (תרכובות בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן), שנמצאו בקרב למעלה מ-98% מן הדגימות של האימהות אשר גויסו למחקר.
כרום, ניקל ארסניק, כספית, סלניום ותליום נמצאו בדגימותיהן של למעלה מ-86% מן האמהות, עפרת וקדיום נמצאו בשתן של כ-70% מהן. האמהות החיפאיות, נושאות בגופן רמות גבוהות בשיעור ניכר של ניקל, קדמיום, כספית ותליום, בהשוואה לאימהות המתגוררות במרכז הארץ. עופרת וכרומיום, נמצאו בשיעור גבוה יותר בדגימות שנאספו באסף הרופא. סלניום, שנמצא בשיעור גבוה בדגימות השתן של האימהות, הינו ברמות גבוהות מן המקובל בעולם. לפי החוקרים, נדרש בנושא מחקר נוסף כעת. לפי פרופ' שולט, מוביל המחקר, ״אנו יודעים באופן כללי כי כארבעים אחוז מפליטות הסלניום לאטמוספרה נגרמות בשל זיהום תעשייתי. אין מידע מדויק ממפרץ חיפה לגבי פליטות סלניום היות והוא לא בין החומרים המנוטרים על בסיס קבוע. יתכן כי המקור לסלניום הגבוה הוא תוספי התזונה שנשים נוטלות בהריון בכמות רבה״.
בשנים האחרונות פורסמו עדויות משמעותיות המציעות כי נשים בהיריון ועובריהן המתפתחים מהווים קבוצת סיכון לפגיעה מרעלנים ומזהמים סביבתיים, הגורמים להשלכות שליליות בעוברים. המחקרים מצאו קשרים בין רמת החשיפה למזהמים לבין שינויים תוך רחמיים בעוברי האימהות שנחשפו למזהמים. באשר לילודים, במחקר הנוכחי נמצא כי בבנים שנולדו באזור מפרץ חיפה נולדו במשקל גבוה יותר מבנים בקבוצת הביקורת, אך נראה שלנתון זה אין חשיבות קלינית שכן מדובר בעשרות בודדות של גרמים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בהיקפי הראש, אולם כן נמצאו הבדלים מובהקים במרחקים האנוגניטליים. לפי מחקרים שפורסמו בעולם, אנומליה במרחק בין האיברים הגניטלים עלולה להעיד על פגיעה אנדוקרינית. בזכרים, מרחק קצר עלול להוביל לספירת זרע נמוכה לירידה בפוריות.
למרות שסף המתכות הכבדות שנמצא לרוב נמוך מזה המוגדר כמסוכן לבריאות על ידי ארגון הבריאות העולמי, חוקרים בעולם מתקשים כיום לפענח כיצד מושפעת בריאות האדם מ'קוקטייל' של כימיקלים ומזהמים החודרים לגוף ממקורות שונים שאינם טבעיים. לפי שולט, יתכן כי בהמשך תהיה לחוקרים פריצת דרך בעניין. לדבריו, ״ נושא משלב מזהמים זה נושא סבוך מאד, בכל אחת מהנשים שבדקנו משלב חומרים שונים ברמות שונות, מאד מאד מורכב לנסות ולראות השפעה משולבת של כל אחד ממשלבי המזהמים. לצערנו הרב, עדיין אין נתונים מחקריים טובים שיצביעו על השפעה סינרגיסטית ולא איטיבית של משלבי מזהמים, אבל אנחנו עובדים עם צוות ביוססטיסטיקאים מעולה ומנסים להפריד בין המוץ לתבן, נקווה שבעתיד הקרוב תהיינה לנו תובנות חדשות״.
המחקר לא בדק את הקשר לתעשייה הפטרוכימית
מטרת המחקר הינה לבדוק אם נשים הרות נחשפות למתכות כבדות ומזהמים אורגנים נדיפים ואת הקשר שבין חשיפה אימהית לבין תוצאי היריון בלתי רצויים, אך לא את הקשר לתעשייה במפרץ חיפה או את שיוך המזהמים לנמל בו גוברת הפעילות והזיהום רב מאוד. במשרד להגנת הסביבה לא דרשו במחקר הנוכחי לבדוק את הקשר הישיר בין מקורות הזיהום להימצאות המתכות בגופן של הנשים, או מהם מקורות הפליטה אליהן חשופות האימהות, אלא הסתפק בבדיקה של הימצאות מתכות רעילות ומזהמים בגופן של הנשים בלבד (מחקרים בנושא נמצאים בשלבי ביצוע). ישנו קושי בהצלבה בין הדברים, שכן לא כל המזהמים והמתכות הרעילות הנפלטות ממקורות תעשייתיים מנוטרים באופן קבוע. לפי פרופ' שולט, ״מערכות הניטור בחיפה מנטרות BTEX, חלקיקי PM2.5 ו-PM10, גופרית דו חמצנית, אוזון, פחצן חד חמצני ותחמוצות חנקן. לכן אין לי מידע לגבי שמונה המתכות שבדקנו״.
ואמנם, ניקל נפלט בהליכים בתעשיות דלקים, תעשיות כימיות, תעשיות מתכת ומיחזור פסולת אלקטרונית, כרום בהליכי שריפה ובתעשיית המתכת, קדמיום הוא מזהם שמקורו בעיקר בהליכים של שריפת פחם ונפט, ואילו בנזן הינו תוצר של תעשיית הדלקים, מזיקוק של נפט ועד שריפה של תזקיקי נפט שונים. בנזן, הנפלט בעת שריפת וזיקוק דלקים, הינו חומר מסרטן ודאי, לו אין סף בטוח לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי. לפי ד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות, כך השבוע בכנסת, "חשיפה לבנזן בכל רמה שהיא מעל ל- 0 יכולה להיות מסוכנת לבריאות הציבור ולגרום לסרטן".
בשבוע שעבר, ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, דיווחה לוועד הבריאות והסביבה בכנסת, בדיון שערך ח״כ אלון טל, כי על פי בדיקה שערך משרד הבריאות בנתוני שנת 2019 וטרם פורסמה, נמצאו באזור מפרץ חיפה נתוני תחלואת סרטן גבוהים ביותר ביחס לממוצע הארצי. "לדעתנו ההשפעה הסביבתית של המפעלים היא משמעותית מאוד. במשך תקופה ארוכה הממצא הזה לא משתנה. תמכנו בסגירת המפעלים, חשוב להפסיק את המזהם הזה".
ד"ר ארנה מצנר מלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה מציינת, כי "מטרת המחקר הייתה לבדוק את החשיפה של נשים הרות למזהמים סביבתיים וההשלכות על ילודים במפרץ חיפה לעומת מרכז הארץ. המחקר בוצע בשיטה של ניטור ביולוגי (ניטור מזהמים בנוזלי גוף) ואין אפשרות, במסגרת מחקר זה, לשייך את הממצאים למקורות חשיפה כמו זיהום אוויר, מזון ועוד. בנוסף, המחקר בחן הבדלים בין היקף ראש ומשקל לידה בין ילודים במפרץ מחיפה ובאזור המרכז. חשוב לציין שלא נמצאו הבדלים בעלי חשיבות קלינית".