גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם להגדלת נאט"ו יעזור לארדואן לחזק את התמיכה בו בבית

שבדיה ופינלנד, שצפויות להצטרף לברית, מסכימות לסיים את התמיכה במיליציות כורדיות ולהסיר מגבלות על מכירת נשק לטורקיה

נשיא טורקיה ארדואן בפסגת נאט''ו במדריד, השבוע / צילום: Associated Press, Manu Fernandez
נשיא טורקיה ארדואן בפסגת נאט''ו במדריד, השבוע / צילום: Associated Press, Manu Fernandez

ההסכם השבוע על פיו טורקיה תסכים להצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו בתמורה לוויתורים במדיניות החוץ של מדינות אלה מעניק לנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן ניצחון שהוא יכול לנצל לחיזוק מעמדו הפוליטי מבית.

הברית הצבאית של העולם החופשי תוהה איך להתגונן מפני רודנים
שיעור אמריקאי איך לנצח בבחירות: לחמם את "הכפתורים החמים"

ההסכם מעניק לארדואן, על הנייר, את כל הדרישות שלו, ומסיים סכסוך שאיים להימשך חודשים רבים ולהפריע לתוכנית של מנהיגי נאט"ו להתרחבות היסטורית שנועדה לעמוד מול האיום הרוסי על ביטחונה של אירופה לאחר פלישתה לאוקראינה.

שבדיה ופינלנד הסכימו להפסיק לתמוך במיליציות כורדיות ולסיים את המגבלות על מכירת כלי נשק לטורקיה, ובכך מילאו דרישות שפירטה הממשלה הטורקית מאז שארדואן השמיע לראשונה את האיום לחסום את כניסת שתי המדינות לברית ההגנה.

"טורקיה קיבלה מה שרצתה"

ארודאן גם קיבל, כפי שרצה, שיחת טלפון ופגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שהתקשר לנשיא הטורקי ביום שלישי ונפגש אתו במדריד ביום רביעי.

הנשיא הטורקי כבר מבקש זמן רב לחזק את הקשרים עם נשיא ארה"ב כדי לבקש וויתורים נפרדים במערכת היחסים בין ארה"ב וטורקיה, כמו מכירת נשק, אם כי לא קישר באופן מפורש בין דרישות אלה והסכסוך הנוגע לנאט"ו, כך אמרו פקידים בכירים בארה"ב.

"טורקיה קיבלה מה שרצתה", נמסר ממשרד הנשיא הטורקי בהודעה לאחר סיום ההסכם.

בתחילה איים ארדואן לבלום את הגישה של שבדיה ופינלנד לנאט"ו במאי, ובכך הפתיע מנהיגים באירופה. הוא ציין את חוסר הנוחות של טורקיה לגבי קשרים בין שתי המדינות הנורדיות ומיליציה כורדית שהטורקים מגדירים כארגון טרור.

הווטו של הנשיא הטורקי הוליד שבועות ארוכים של דיפלומטיה שדשדשו והיו בהם מעט סימנים להצלחה. אפילו שעות בודדות לפני שהסכים להצטרפותן, זלזל ארדואן באופן ציבורי בהצעות של שבדיה ופינלנד כ"מלים ריקות".

ההסכם הסופי הגיע לאחר יומיים של דיפלומטיה אינטנסיבית בבריסל ובמדריד, שכללו פגישה באורך כמעט ארבע שעות בין מנהיגי שלוש המדינות ומזכ"ל נאט"ו בבירה הספרדית.

כשהחלה הפגישה, הציפיות היו נמוכות ולא היה בכלל בטוח שניתן להגיע להסכם, כך אמר אדם המכיר את האירועים.

עד יום שני, שבדיה ופינלנד כבר עשו ויתורים, ושבדיה הסכימה לפתוח בחקירות משטרה חדשות לגבי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), כך אמר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג.

ביום שלישי התקשר ביידן לארדואן כדי לדחוק בו להצטרף לשאר חברות הברית ולקבל את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד. במהלך השיחה, ביידן לא הציע לטורקיה וויתורים במערכת היחסים עם ארה"ב, וארדואן לא ביקש וויתורים אמריקאיים כתנאי להסרת הווטו שלו.

טורקיה מנהלת מו"מ נפרד עם ממשל ביידן לגבי הצעה לרכישת צי של מטוסי F-16, מכירה של טילים, ובעקבות האיומים של ארדואן לפתוח במבצע צבאי חדש נגד חמושים כורדים בסוריה.

"הטורקים למעשה התכוונו למה שאמרו. הם היו ממוקדים בפינלנד ובשבדיה ובשאלת הטרור ובשאלת אמברגו הנשק", אמר פקיד בכיר בממשל, שהתייחס לדרישה הטורקית ששתי המדינות יבטלו איסור על מכירת נשק לאנקרה שהוטל ב־2019 בעקבות הפלישה הטורקית לסוריה.

ביידן אמר גם שסגירת ההסכם עם שבדיה ופינלנד יוצרת את ההזדמנות לכך שהוא וארדואן ייפגשו ביום המחרת, אמר הפקיד האמריקאי. שניהם אכן נפגשו ביום רביעי במדריד, שם הודה ביידן לארדואן על תמיכתו בבקשה להצטרפות לנאט"ו מצד שתי המדינות הנורדיות.

הפגישה שעזרה לשנות את דעתו של ארדואן

דיפלומטים אמרו גם שסטולטנברג שיחק תפקיד מרכזי בהשגת ההסכם. הוא אמר שהחששות הטורקיים הם לגיטימיים ויש להתייחס אליהם, ויצא מגדרו על מנת להזכיר כל פעם את טורקיה בשם הרשמי בו היא מציגה עצמה בפורומים בינלאומיים.

סטולטנברג ניצל את יחסיו החמים עם כל שלושת המנהיגים ומינף את קשריו עם ארדואן על מנת לשכנע אותו להצטרף לפגישה המרובעת ביום שלישי. בזמן המפגש, ארדואן וסטולטנברג בילו זמן רב בשיחה ביניהם בזמן שהמשלחות התכנסו, כך אמר אדם אחר המכיר את הפגישה.

"היחסים שלו עם ארדואן עזרו לשכנע אותו להגיע לפגישה", אמר אלפר קוסקון, מנהל כללי לשעבר של נושאי ביטחון בינלאומיים במשרד החוץ הטורקי, וכיום עמית במכון קרנגי לשלום עולמי, בוושינגטון.

דיפלומט מערבי המכיר את השיחות אמר שהפגישה עזרה לשנות את דעתו של ארדואן. "הוא חש שמקשיבים שלו ושלוקחים את החששות שלו ברצינות", אמר הדיפלומט.

ההסכם הסופי נותן לפינלנד ולשבדיה את היכולת לשמור על פאסון לגבי כמה מהדרישות החריגות יותר של טורקיה, כמו הסגרת חשודים הקשורים ל־PKK - משהו שפקידים בממשלה השבדית התנגדו לו עד כה בגלל סיבות הנוגעות להליך משפטי תקין. ההסכם עוקף את הנושא בכך שהוא קובע שהמדינות הנורדיות יתייחסו לבקשות הטורקיות בהתאם להסכם הסגרה אירופאי - שישמש כמעצור מול התנהגות פוטנציאלית פסולה.

אף אחת משתי המדינות אינה ספקית נשק גדולה לטורקיה, כך שהמחויבות לבטל את אמברגו הנשק נגד אנקרה היא בעלת משקל מועט, מה שמוביל לשאלה למה ארדואן עשה מהנושא כזה עניין בינלאומי גדול.

"זה היה משהו שטורקיה הוציאה עליו הרבה אנרגיה וקיבלה מעט מאוד", אמר אילהן אוזגל, חוקר פוליטי טורקי עצמאי ולשעבר יושב הראש של מחלקת המחקר הפוליטי באוניברסיטת אנקרה.

בטורקיה, תומכיו של ארדואן כבר החלו בספין המציג את ההסכם כהישג גדול. התמיכה בארדואן קרסה בשנים האחרונות בגלל המצב הגרוע של הכלכלה הטורקית, וזה מביא לסיכון שיפסיד בבחירות שנקבעו לשנה הבאה. עיתון טורקי בתפוצה נרחבת, "סבאח", שיבח את ההסכם בכותרת "הניצחון של הנשיא ארדואן במדריד".

"ייתכן וזה הצעד הראשון בבניית דימוי חזק יותר לקראת הבחירות", אמר קוסקון.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים