גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הופך מערכות אקולוגיות ליציבות, ואיך זה קשור לנפילת ממשלות?

בשנות ה-70 של המאה ה-20 הגדיר פרופ' רוברט מאי חוק מתמטי המנבא את מידת היציבות של מערכות אקולוגיות שונות - מהחיים בסוואנה באפריקה ועד קואליציות פוליטיות ● אלא שהחוק, שנחשב מאז מחוקי היסוד בתחום, מעולם לא הוכח בשטח. עכשיו קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחה להוכיח אותו בעזרת אוכלוסיות החיידקים בגוף האדם וספוגי ים

ריף אלמוגים / צילום: Shutterstock
ריף אלמוגים / צילום: Shutterstock

נניח שמחר בבוקר מגיע לראשונה זה זמן רב עובד חדש למקום העבודה שלכם. איך ישתנו מערכות היחסים במשרד עם הגעתו? ומה תהיה השפעתו של העובד החדש על משרד של חמישה אנשים, לעומת 15 איש או 50? ומה לגבי משרד שבו כולם עובדים כל היום יחד, לעומת כזה שבו כל אחד עושה את עבודתו באופן עצמאי?

מחקר חדש שהובילו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן מנסה לתת מענה על השאלות הללו. המחקר שלהם אמנם נערך באוכלוסיות חיידקים ולא בעובדי משרד, אבל את העיקרון שלו ניתן להחיל על משרדים, מדינות וגם ממשלות, כלומר, על כל מערכת אקולוגית. החוקרים הם ד"ר אמיר בשן מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן, הדוקטורנטים יונתן יוגב וגיא עמית. המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם ד"ר יונתן פרידמן מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.

גיא עמית, דוקטורנט / צילום: אוניברסיטת בר־אילן

שאלת הקשרים בין המינים

"השאלה הגדולה היא יציבותן של מערכות אקולוגיות", אומר בשן. "מהי מערכת אקולוגית? כזו שיש בה מינים רבים שחיים יחד. יער טרופי הוא מערכת אקולוגית, עם מינים רבים של חי וצומח. גם שונית אלמוגים, גם סוואנה, אבל גם חיידקי המעי שלנו".

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, עלתה לראשונה השאלה אם מערכות אקולוגיות הן יציבות יותר כאשר יש בהן מינים רבים או כאשר יש בהן מינים מעטים. יציבות, בהקשר הזה, משמעותה שהיחס המספרי בין המינים נותר זהה לאורך השנים. לדוגמה, אם במערכת היו בתחילת המחקר 70% זברות ו-30% צ'יטות, מה הסיכוי שגם לאחר שנים רבות יישמר היחס הזה? מערכת יציבה היא לא בהכרח מוצלחת יותר או פחות ממערכת לא יציבה. זהו פשוט עוד מאפיין שלה.

"חשוב לזכור שמתחת לפני השטח, שום מערכת היא לא יציבה", אומר בשן. "אם נדמיין אותה מערכת פיקטיבית שדיברנו עליה, שיש בה רק צ'יטות וזברות. זה לא שהגענו בתחילת המחקר ובסופו וראינו אותן צ'יטות ואותן זברות גרות כאן יחד בכיף. כל שנה הצ'יטות מולידות הרבה גורים ולא כולם שורדים. גם הזברות מולידות גורים וחלק מהם נאכלים על ידי הצ'יטות. גם אם המספרים נשארים דומים, זה לא אומר שהשטח היה רגוע אלא שאותם כוחות שאיזנו בין המספרים בעבר המשיכו לפעול באותה צורה, ולכן כל המאמצים והמאבקים הובילו לאותה תוצאה".

האינטואציה בדרך כלל תוביל אותנו לחשוב שמינים רבים יוצרים מערכת יציבה יותר, מעין תחושה של "ביזור סיכונים". אם מין אחד ייפול, אחרים ישמרו על החיים כפי שהכרנו אותם. בתוך מערכת של 1,000 מינים, מה כבר יקרה אם נאבד מין אחד? החיים בטח ימשיכו כהרגלם עבור רוב המינים האחרים.

אך בתחילת שנות ה-70, הציג פרופ' רוברט מאי מודל מתמטי של מערכות אקולוגיות כאלה. "והוא הראה שזה בדיוק להיפך", אומר עמית. "דווקא מערכות עם מינים רבים לא שומרות על יציבות". המודלים שלו התפרסמו במאמר בכתב העת Nature, שהיום נחשב קלאסיקה. מאי, שנולד באוסטרליה והיגר בהמשך לבריטניה, מת ב-2020, בגיל 84.

למעשה, הטיעון של מאי היה קצת יותר מורכב מזה. הוא אמר שהיציבות של מערכות גדולות וקטנות תלויה בחוזק הקשרים בין המינים, כלומר עד כמה הם משפיעים זה על זה. אינטואיטיבית, דמיינו מערכת עם המון מינים וקשרים חלשים ביניהם, כלומר שרובם משפיעים די מעט על סיכויי ההישרדות של האחרים. במקרה כזה, אם נוציא מין אחד, כל השאר יוכלו להסתדר, ובאמת נקבל מין ביזור סיכונים ונשמור על פחות או יותר אותם יחסים מספריים בין המינים שנותרו.

אבל יש מערכות שבהן הקשרים בין המינים חזקים, כלומר הם תלויים מאוד אלה באלה, לטוב או לרע. ובמערכות עם קשרים חזקים, ככל שישנם יותר מינים, כך דווקא קשה לשמור על יציבות. יש יותר סיכון שמשהו יקרה לאחד המינים, ואז דרך הקשרים החזקים, כל המינים האחרים ייכנסו גם הם לסחרור.

לדוגמה, אם מין אחד של זבוב מתחיל להתרבות בצורה מוצלחת יותר, וישנו במערכת מין צפרדע שאוכל רק את הזבוב הזה, אז עכשיו גם הוא יתרבה מאוד, ואם יש חיה שאוכלת את הצפרדע, גם היא תתרבה מאוד. לכל מין כזה יש מינים שמושפעים ממנו, וכך הדינמיקה בין המינים באותה מערכת אקולוגית משתנה לחלוטין.

עמית: "לפי המודל הזה, אנחנו רואים שני סוגים של מערכות יציבות. מערכות עם מעט מינים עם קשרים חזקים ביניהם, או מערכות עם הרבה מינים אבל קשרים חלשים ביניהם. מערכות מרובות מינים עם קשרים חזקים נוטות לצאת מאיזון. ככל שיש יותר מינים, כל הפרעה קטנה מתחילה ליצור תגובות שרשרת מרובות יותר ובסופו של דבר חזקות יותר מהלחצים שפועלים להחזיר את המצב לקדמותו".

התצפיות בג'ונגל לא הספיקו 

תיאוריה יפה, והגיונית כשחושבים עליה לעומק, אבל מה עם ההוכחות? "לאורך השנים היה מאוד קשה להביא את ההוכחות לתיאוריה הזאת", אומר בשן. "כדי לעשות זאת, צריך קודם כול להגיד לגבי שתי מערכות שאנחנו רוצים להשוות ביניהן כמה מינים יש בהן, מהם הקשרים ביניהם והאם הקשרים הללו חזקים או חלשים".

כדי לעשות זאת, עד היום היה צריך לתצפת. לראות את הצ'יטה אוכלת את הזברה, ולהבין מה רמת ההשפעה של הנשנוש הזה על סיכויי ההישרדות של מין הזברה, והאם יש עוד גורמים שמשפיעים עליו - לדוגמה, כמות העשבים למאכל, גובה הדשא להסתתר בו, חיידקים שאנחנו אפילו לא רואים שיכולים להרוג או רק להחליש את הזברה כך שתהיה טרף קל יותר. ואם החיידקים הללו גדלים במעיים של צפרדעים, האם נדע לשרטט את הקשר בין מספר הצפרדעים למספר הזברות? וכיצד מושפע הקשר בין צפרדעים וזברות מנוכחותם או היעדרם של זבובים? ונניח שכבר ראינו קשרים, איך נכמת אותם? איך נאמר שהקשר בין זברות לצ'יטות חזק מאשר בין זברות לצפרדעים ולזבובים ולדשא?

מערכת אקולוגית בסוואנה / צילום: Shutterstock

בשן ועמית בטוחים שהניסיונות הכושלים לשרטט את מערכות הקשרים האלה במערכות אקולוגיות מרובות מינים - כן, גם בעידן הביג דאטה - הם שלא אפשרו לאורך השנים להוכיח את התיאוריה של מאי. "ואם כבר בדקו", אומר עמית, "זה היה במערכות אקולוגיות קטנות".

זה לא אומר שלא ניסו. חוקרים בהחלט ישבו בג'ונגל וניסו למפות מי אוכל את מי, וגם ציירו מערכות קשרים מפורטות שנקראות "מפות מזון". ולאלה היו כל מיני שימושים, אבל הן לא היו מפורטות ומדויקות מספיק כדי להוכיח את חוק מאי.

עמית: "וכל פעם שיצא מאמר שטען שהוא הוכיח את חוק מאי, יצא מאמר נגדי שאמר שזה בכלל לא ככה. אולי זה יקרה גם למאמר שלנו, אבל אנחנו מאמינים שהוא יותר חזק".

מערכת החיידקים בגוף כמקרה מבחן

בשן וצוותו החליטו ללכת בכיוון אחר ולעקוף את כל נושא מפות המזון. "כמו למדוד את הטמפרטורה של המים במדחום ולא על ידי מיפוי כל המולקולות שמתנגשות זו בזו", אומר עמית. 

המערכות שהם החליטו לחקור היו חיידקים בגוף האדם. "אלה המערכות האקולוגיות הכי גדולות, עם הכי הרבה מינים, הכי פעילות, וגם הכי נגישות. הן כוללות בין עשרות למאות מינים", אומר בשן. אם יש 100 מינים במערכת, אז יש אלפי קשרים בה, ואת הקשרים האלה אי אפשר לראות בעין. "אבל היתרון הוא הזמינות של המידע. גורמים שונים מיפו את המיקרוביום האנושי לעומק, הפרוטוקולים מאוד מסודרים". כלומר, החוקרים לא היו צריכים לאסוף את המידע בעצמם.

"אז יש לנו מידע שאומר לנו אילו חיידקים יש בכל מערכת, אבל השאלה היא כמה המערכת הזאת 'חמה', כלומר עד כמה המינים בה משפיעים זה על זה". כדי לעשות זאת לקחו החוקרים, לדוגמה, דגימת חיידקים מהמעי של שני אנשים. "אנחנו אומרים, עבור כל שתי אוכלוסיות מעי שאני משווה זו לזו, נניח האוכלוסייה במעי שלי והאוכלוסייה במעי שלך, אני שואל - האם כשהמינים הלא-דומיננטיים משתנים, גם הכמויות של המינים הדומיננטיים משתנות? אם כן, אז למערכת כנראה יש קשרים חזקים. אם שינוי במינים הלא-דומיננטיים לא משנה את מספר המינים הדומיננטיים, אז כנראה יש במערכת קשרים חלשים יחסית".

החוקרים השוו הרבה אוכלוסיות מעיים אלה לאלה כדי להפיק מספר המתאר את "חוזק הקשרים בקהילת החיידקים במעיים אנושיים". אחר כך הם הפיקו מספר נוסף המתאר את "חוזק הקשרים באוזניים", וכך הלאה. באנלוגיה, אם באוכלוסייה של צ'יטות וזברות הוספנו קרפד או קיפוד או תוכי, ועדיין המאזן בין הצ'יטות לזברות לא השתנה, כנראה הקשרים במערכת הזאת חלשים. אם כל אחד מהמינים המוספים הללו הביא את האיזון בין הצ'יטות לזברות למקום אחר לגמרי, כנראה שהתלות ההדדית בין מינים במערכת הזאת היא חזקה.

זהירות ממניפולציות במקרוביום

נחזור לחוק מאי. האם ככל שבמערכת יש יותר מינים והקשרים ביניהם חזקים, כך היא פחות יציבה? "התוצאות שלנו הראו שיכולים להיות הרבה מינים וקישוריות חלשה, או מעט מינים וקישוריות חזקה, אבל מערכת עם קישוריות חזקה מוגבלת במספר המינים לפני שהיא מתחילה להתפרק", אומר בשן.

ד''ר אמיר בשן / צילום: אוניברסיטת בר־אילן

אחרי שהממצאים הללו אומתו בבני אדם, אימתו אותם החוקרים שוב בספוגי ים. "גם אצלם נאסף הרבה מידע בצורה מתודית ממערכות שונות", מסביר בשן.

אם כך אילו מערכות בגוף הן יציבות ואלו אינן יציבות, ומה זה אומר?
בשן: "המערכות עם מספר המינים הכי קטן הן אוכלוסיית חיידקי העור בכפות הידיים. אלה כנראה מערכות מאוד חשופות להפרעות. אם היו בהן מינים רבים, היה להן קשה מאוד להגיע לשיווי משקל. באזור המעי היו בין חלק מהחיידקים קשרים ברורים שאפשר לזהות, אבל ביחס לגודל האוכלוסייה הם חלשים. אולי זה קשור לזמינות של משאבים - אם יש מספיק אוכל אז התחרות פחות משמעותית, וגורמים אחרים, מלבד מי נמצא במעי יחד איתך, הם שמגבילים את גודלה של כל קבוצה".

זה אומר משהו על הבריאות?
עמית: "אחת התקוות של תחום המיקרוביום היא להרוג חיידק ספציפי או להוסיף חיידק ספציפי. ככל שהמערכת יותר רגישה, כך צריך יותר להיזהר מזה כי יכולה להיווצר תגובה שאנחנו לא מצפים לה".

בשן: "אנחנו יכולים לראות באמצעות מדד 'טמפרטורת' המערכת שלנו אם יש לנו מערכת שכבר מתקרבת לחוסר יציבות (כי יש בה קשרים חזקים יחסית ומספר מינים גדול יחסית), ובה צריך להיזהר יותר כשעושים את המניפולציות".

אז לאן אנחנו לוקחים את המחקר מכאן?
בשן: "כל השנים המחקר היה 'בוטום אפ', כלומר ניסו למפות את כל הקשרים במערכת מהיסוד, ואילו אנחנו הגענו 'טופ דאון', כלומר דיברנו על הממוצע של רמת הקישוריות, ולא דיברנו על מינים ספציפיים בכלל. המטרה בהמשך היא כן להיפגש באמצע, למשל לזהות בתוך הרשת את המינים היותר משפיעים ומושפעים, גם אם לא נדע בדיוק איך ועל מי הם משפיעים".

כיוון נוסף למחקר הוא הבחנה בין קבוצות של אנשים בריאים וקבוצות של חולים במחלות מסוימות בהתאם ליציבות מערכת המיקרוביום שלהם. "אם אנחנו רואים, למשל, שהקשרים נעלמים והמינים נשארים יציבים, לא משנה מה אנחנו עושים, לפעמים דווקא זו בעיה שצריך לטפל בה על ידי אילוץ המגוון", אומר בשן.

ריבוי מינים עם קשרים חזקים מדי: הקואליציה כמשל

אותו עיקרון שמתאר מערכות אקולוגיות בטבע אמור להיות יעיל גם לתיאור של כל מערכת שיש בה גורמים שמצד אחד יש קשרים ביניהם ומצד שני הם מתמודדים על משאבים. למשל, ממשלות.

בשן ועמית מצטטים טור שפרסם הפרשן הפוליטי עמית סגל, רגע אחרי התפרקות ממשלת בנט-לפיד: "אין אפשרות ממשית להחזיק לאורך זמן ממשלות של יהודים וערבים, מתנחלים ושמאלנים" (ובפרשנות שלהם - ממשלה של גורמים רבים שרגישים מאוד אלה לאלה). תמשוך את השמיכה לכיוון הראש - יתגלו הרגליים, תטה את הספינה שמאלה - ייכנסו מים ומימן".

עמית: "אם יש לנו רק שתי מפלגות בקואליציה, הן יכולות להגיע איכשהו להסכמות ביניהן. אם יש הרבה מפלגות, מתחילים לראות את הבעיה. הסכמנו למפלגה אחת במשהו, זה סדין אדום עבור מפלגה אחרת. פיצינו את המפלגה השנייה, והמפלגה השלישית חשה שזה על חשבונה".

ההצבעה על פיזור הכנסת / צילום: Reuters

הקשרים החזקים במקרה הזה הם קשרים שליליים - כל מפלגה ממש מעצבנת את השנייה. אם אפשר היה להנמיך את גובה הלהבות, אולי היינו מקבלים מערכת עם מה שעמית ובשן מכנים "קשרים חלשים", ואז הממשלה כן הייתה יכולה לשרוד, למרות ריבוי ומגוון השחקנים.

אפשר לראות דברים דומים גם ברמת המדינה. למשל, בתקופת הקורונה, כל הקלה בהגבלות שניתנה למגזר מסוים הובילה לעלייה במספרי הנדבקים ולמעשה האריכה את המגבלות על המגזרים האחרים, דבר שהוביל להסערת הרוחות והיחסים בין המגזרים היו אפילו יותר נפיצים מבדרך כלל. על פי התיאוריה הנוכחית, התוצאה צריכה להיות התכנסות המגזרים פנימה וקיטוב ביניהם - כך הם הופכים ליותר הומוגניים, כלומר, יש פחות מינים, ומנגד החלשת הקשרים, כלומר ניתוק בין המגזרים וניסיון למנוע השפעה הדדית.

עוד כתבות

משאית של חברת CAZOO שקרן Marcho Partners הימרה עליה והפסידה / צילום: Shutterstock

מה גרם לקרן הגידור הזו להתרסק ב-84% תוך חצי שנה?

קרן Marcho Partners הבריטית הפסידה כמעט 84% בשישה החודשים הראשונים של 2022, לאחר שמניות Shopify ומניות צמיחה אחרות ירדו בחדות ● ההפסד הגדול ביותר היה על Cazoo, חברה שרכבה על גל רכישת המכוניות המשומשות בזמן המגפה

איוב קרא, מתמודד בליכוד / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

האם פעילות אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב

האם יש מדינות ערביות שאסרו על אל-ג'זירה לפעול משטחן? כן, אך הן מעטות ● המשרוקית של גלובס

עופר בן-נון (מימין) ואוהד בוברוב, מייסדיי טאלון, ודן אמיגה (מימין) ומייק פיי, מייסדי איילנד / צילום: שי שרון, MKJ PHOTO

שתי החברות הישראליות שנלחמות על קטגוריית הסייבר החדשה. מי תשלוט בשוק?

חברות הסטארט־אפ איילנד וטאלון גייסו בשנה האחרונה מאות מיליוני דולרים כדי לפתח קטגוריית סייבר חדשה: דפדפן מאובטח לתאגידים ● מעבר לתחרות ביניהן, השתיים צריכות לדאוג גם מגוגל וגם מהקושי של המשתמשים לשנות הרגלים ● המשבצת

הבית ברחוב הבושם. בעיגול: עמיר שאלתיאל / צילום: איל יצהר

30 מיליון שקל ברמת השרון: הבית החדש של יו"ר קבוצת אלדר

עמיר שאלתיאל, יו"ר קבוצת אלדר ומאנשי הנדל"ן המוכרים בענף, רכש את הבית עם אישתו ● ברמת השרון עצמה בוצעו 11% מכלל העסקאות בשוק היוקרה בשנת 2022 ● וגם: מה מוביל בעלים של רשת סופרמרקטים להשקיע בהקמת מבנה קמפוס אקדמי ● אירועים ומינויים

בניין בורסת ת''א / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 90 ירד 1.1%, לייבפרסון נפלה 24%

מגמה מעורבת בבורסה ● קדימהסטם מזנקת ב-47% לאחר שהחברה הודיעה הבוקר על קבלת אישור פטנט בארהב לטיפול במחלת ALS ומחלות ניווניות של מערכת העצבים ● מניית שטראוס יורדת ב-1.5% לאחר התפטרות המנכ"ל ● לייבפרסון פרסמה דוחות מאכזבים, אמות פרסמה דוחות חזקים

העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. הנשיא ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis

שמים בצד את "היד הנעלמה": ביידן חתם היום על הזרמת 53 מיליארד דולר לתעשיית השבבים בארה"ב

התמיכה בייצור מעבדים בארה"ב היא חלק מחוק המדע והשבבים, שעלותו הכוללת עומדת על 280 מיליארד דולר ● חברי הסנאט ובית הנבחרים משתי המפלגות אישרו את הצעת החוק בשבוע שעבר, בעיקר בשל החששות מיכולות הייצור של הסינים והמזרח בכלל

מיזוג איירון סורס עם יוניטי / צילום: Shutterstock

עסקת המכירה של איירון סורס בסכנת ביטול; המניה צוללת בוול סטריט

חברת AppLovin הגישה הצעה לא מחייבת לרכישת יוניטי, שאמורה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית ב-4.4 מיליארד דולר, והעמידה כתנאי את ביטול העסקה ● מניית איירון סורס צונחת במעל ל-15% בוול סטריט

שיעור האבטלה והאינפלציה בישראל ובמדינות ה־OECD

האינפלציה נמוכה אך גם האבטלה: הנתון החריג והמעודד של ישראל

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: ברוב מדינות ה־OECD אינפלציה נמוכה מגיעה עם אבטלה גבוהה. ישראל היא אחת היחידות שמצליחה לשמור על שתיהן נמוכות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ירד 1.2%; למונייד זינקה12%, איירון סורס נפלה 11%

מדד דאו ג'ונס נסוג 0.2% ומדד S&P 500 נחלש 0.4% ● בנעילה באירופה: מדד דאקס ירד 1.1%, פוטסי 100 התקדם 0.1% וקאק 40 נסוג 0.5% ● הנפט נחלש והזהב התקדם ● לייבפרסון קרסה 24%

מרב מיכאלי, יו''ר מפלגת העבודה / צילום: יואב דודקביץ', ידיעות אחרונות

העבודה, הדור החדש: חברתית-כלכלית אך לא מפלגת שלטון

הרשימה החדשה שהציגה מרב מיכאלי היא מעבר סופי למפלגה חברתית שיושבת על ציר השמאל ● יו"ר המפלגה חלמה על השלטון בשנה האחרונה והרבתה לנגח את גנץ ולפיד כדי להפוך לאלטרנטיבה, אך תתקשה מאוד להסביר מדוע העבודה נדרשת להתמודד לבד בבחירות הקרובות ולא באיחוד עם מרצ

נשיא ארה''ב לשעבר דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock, Evan El-Amin

סוכני FBI פשטו על אחוזת נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ

הפשיטה על האחוזה של טראמפ בפאלם ביץ' פלורידה נערכה כחלק מחקירה שמנהל ה-FBI בנוגע למסמכים נשיאותיים מסווגים שנעלמו מתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר ● טראמפ טוען כי הפשיטה כללה פריצה לכספת שלו

לוין, ברבר-צדיק, משה לארי, דב קוטלר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון

פסגות: הבנקים הרוויחו מהאינפלציה ומהריבית, בהמשך הצמיחה תיפגע

השבוע יתחילו הבנקים לפרסם את דוחות הרבעון השני, ובבית ההשקעות פסגות צופים רווח מצרפי של כ-5 מיליארד שקל - נמוך בכ-14% מאשר ברבעון הראשון ● מיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר: "ההאטה של בנק הפועלים במתן האשראי העסקי מיתנה את הצמיחה ברמת הענף; צופים שכל הבנקים יחזרו לחלק דיבידנד"

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

ג'פריס: שוק המניות הגואה מתקרב לאיתות על מהלך "ענק", אבל באיזה כיוון?

קצב העלייה של שוק המניות, בעודו ממשיך להתאושש מהשפל של יוני, מתקרב לעוצמה שקדמה למהלכים "ענקיים" בעבר ● המשקיעים עומדים בפני דילמה, משום שמהלכים מסוג זה יכולים ללכת לשני הכיוונים, כפי שציינו אנליסטים בבנק ההשקעות ג'פריס

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

האם נטפליקס ודיסני פלוס יחויבו להשקיע ביצירה ישראלית?

המלצות מרכזיות נוספות בתזכיר חוק השידורים החדש: הוט ו-yes יוכלו להקים חברות חדשות, תבוטל הבלעדיות בשידורי ספורט, וסלקום ופרטנר יחויבו בהפקות מקור עם הגיען להכנסות של 300 מיליון שקל בטלוויזיה ● עם זאת, הכול עדיין תאורטי, שכן ההמלצות ייאלצו להמתין להכרעת הממשלה הבאה

שבתאי קמחי, מייסד טרק מרקט, בסניף כפר סבא החדש / צילום: פז פטל

רשת הטיולים טרק מרקט מתרחבת בהשקעה של 16 מיליון שקל

עד סוף השנה תכלול רשת הטיולים, שהוקמה ב-2020, 10 סניפים, מתוכם שמונה הוקמו ויוקמו השנה בהשקעה של 16 מיליון שקל ● טרק מרקט מוכרת מותגים בינלאומיים של תיקים, אוהלים, ציוד לקמפינג וביגוד לנשים ולגברים

יואב זייף - מנכל סטרטסיס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל סטרטסיס: "אם מישהו רוצה להשתלט על החברה, שישלם פרמיה ושיביא איתו ערך מוסף"

חברת הדפסות התלת-ממד רוכשת יחידת חומרים להדפסה פולימרית ב-43 מיליון אירו ● המנכ"ל, יואב זייף: "כדי להיות בעולם הזה, חייבים להציע ללקוחות המייצרים חבילה שלמה" ● על מנגנון "גלולת הרעל" שאימצה סטרטסיס לאחר רכישת מניותיה ע"י המתחרה ננו דיימנשן: "האנומליה בשוק מחייבת את הבורד שלנו לנסות להגן על בעלי המניות"

לוקחים משכנתה? כך תפיקו את המירב / אילוסטרציה: Shutterstock

רפורמת המידע במשכנתאות נכנסת לתוקף: מה היא תספק, ומה תצטרכו לחשב לבד

בסוף אוגוסט תיכנס לתוקף הרפורמה שנועדה להקל על תהליך ההשוואה בין הבנקים בטרם לקיחת המשכנתה ● בין השאר, הבנקים יצטרכו להציג למבקשי המשכנתאות את גובה הריבית הכוללת בהתאם לתחזיות, סך התשלומים הצפוי וסכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר

אבישי אברהמי WIX / צילום: שלומי יוסף

וויקס מתייעלת: מפטרת כ-100 עובדים, מרביתם בחו"ל

מדובר על פחות מ-2% מכלל עובדי החברה ● החברה צפויה לפרסם מחר את דוחות הרבעון השני, ואנליסטים צופים שהיא תציג בדוחות הפסד נקי (Non-GAAP) של 42 סנט למניה

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, Vintage Tone

העליות בשווקים וגיוסי הקרנות העניקו זריקת מרץ לשוק הנפקות האג"ח

ביקושי יתר בהנפקות של מספר חברות נדל"ן מקומיות מעידים על חזרתו של השוק לתפקוד, למרות הריבית העולה והחששות מפני מיתון אפשרי

פרויקט ''דירה להשכיר'' בגליל ים / צילום: איל יצהר

קבוצת איציק תשובה וקבוצת טריגו רכשו אופציה לזכויות פטורות ממכרז בשכונת גליל ים בהרצליה

החברות רכשו אופציה מקיבוץ גליל ים לייזום בשטח של כ-3 דונם, עליו יבנו 2 בניינים בני 10 קומות הכוללות 78 יח"ד וקומת מסחר בקרקע בשטח 700 מ"ר ● עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ-300 מיליון שקל