גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעלי רשת האופנה שלא רוצה למכור באונליין, להנפיק או לעבוד עם עזריאלי

מעטים בעולם העסקי מכירים מקרוב את ברוך ריינר, שייסד את תמנון לפני כ–30 שנה. הוא גם לא מנהל מערכות יחסים עם המתחרים, למרות שיש לו דעה מאוד מגובשת על האופן השגוי שבו הם מתנהלים ● עכשיו, בראיון מקיף ראשון, הוא מדבר על אלה שגורסים עודפים כדי שהמותג לא ייפגע, טוען שלא משתלם לעבוד עם עזריאלי, מסביר למה הנפקה היא לא רעיון טוב, ובוחר את המיצוב שנכון לו: "אנחנו חיית הטרף של השוק"

מייסד ומנכ''ל רשת תמנון, ברוך ריינר / צילום: יוסי כהן
מייסד ומנכ''ל רשת תמנון, ברוך ריינר / צילום: יוסי כהן

אם יש דבר שיכול להוציא את ברוך ריינר, מייסד ומנכ"ל רשת האופנה תמנון, משלוותו, אלו מחירי הבגדים שנמכרים בארץ - והשאלה למה הוא לא נמצא באונליין.

בנובמבר האחרון התחייב ריינר שבשנה הקרובה הרשת לא תעלה מחירים, זאת לפני שמישהו העלה בדעתו שמחירי השילוח וההובלה יעלו בצורה דרסטית, בין היתר בשל מלחמת רוסיה אוקראינה. מאז, לדבריו, לא רק שעמד בהבטחתו ולא ייקר את מחירי הבגדים ברשת, אלא הוריד אותם עוד יותר.

לרשת שמלכתחילה ידועה כלא יקרה, בלשון המעטה, הדבר היה יכול לעלות בפגיעה ברווחים, במיוחד לאחר שרוב חברות האופנה דיווחו על רבעון הפסדי בתחילת 2022. אבל לדברי ריינר, הרבעונים האחרונים היו הטובים בהיסטוריה של הרשת.

"בתחום האופנה יש חוסר יעילות ומחירים מאוד גבוהים, חלקם הגדול ללא הצדקה", הוא מסביר בראיון מקיף ראשון ובלעדי. "חלק גדול מהמתחרים הישראלים שלנו מנפחים מחירים בצורה לא רציונלית. אני חושב שההערכות של 70%-80% רווח זה אפילו מעט מדי, אבל בסופו של דבר לדעתי הם לא מוכרים אפילו 10% מכלל המלאי שלהם במחיר האורגינלי. לא מתחילה העונה, וכבר פריט שני ב-40%. אני קובע מחיר טיקט שיש לי סיכוי למכור בו הרבה יותר מ-50% מהדגם.

"יש כמה חברות, אנחנו הבולטת שבהן, שכפילוסופיה ואסטרטגיה עסקית העלו את הסמן הימני של יוקר המחיה באופנה במדינה. אגב, חבל שכשבעיתונים מדברים על יוקר מחייה לא מתייחסים לביגוד, אלא רק לביסלי ולג'ילט.

"קפריסין רחוקה מכאן 35 דקות בטיסה. את יודעת מה הפרשי המחירים של H&M וקבוצת זארה בין קפריסין לארץ? עשרות אחוזים. זה יכול להגיע ל-50%-60%, לפעמים גם יותר. וזה לא הוגן ולא צודק כלפי הצרכנים".

נגד תופעת העדר

באוקטובר האחרון, עדיין בשיא הקורונה, פתחה תמנון סניף חדש בדימונה והגדילה את הסניף ברמת גן, בהשקעה כוללת של כ-2 מיליון שקל.

זה לא היה סיכון גדול מדי?
"לא. הקורונה עשתה טוב לכל שוק הקמעונאות, ובפרט לשוק האופנה. בישראל, חברות שהיו במצב מתמיד של הפסדים שינו את המגמה ועברו לרווח. היו חברות שהיו במצבים מאוד לא נוחים בקורונה, והתאוששו והראו דוחות יפים.

"קסטרו וגולף, לדוגמה, הצטיינו מול השנים הקודמות. 2021 הייתה ביי פאר השנה הכי טובה שלנו בהיסטוריה. זה נבע בין השאר מצמצום עלויות משמעותי, שכירויות ודמי ניהול שכמעט לא שילמנו, וקיבלנו גם הנחות יפות בארנונה.

מייסד ומנכ''ל רשת תמנון, ברוך ריינר / צילום: יוסי כהן

"סגירת השמיים התבטאה יפה באונליין, שלנו אין, אבל הייתה נהירה לחנויות הפיזיות. גם לא היה איזה זרז להורדת המחיר כמו בעונות רגילות, אז אני לא חושב שפתיחת חנויות חדשות הייתה משהו חריג. לא היה פה שום סיכון".

למה באמת אתם לא מוכרים באונליין?
"אני לא אוהב את תופעת העדר. לפני משהו כמו 15-20 שנה, המודה ברשתות האופנה הישראליות הייתה לפתוח תת רשת או כמה תתי רשתות. הגדיל לעשות הראל ויזל עם פוקס, כשהיה פוקס מן, פוקס נשים, פוקס קידס ופוקס בייבי. קסטרו היו עם קסטרו מן, גם רנואר והוניגמן.

"הרבה פעמים שאלו אותי 'ברוך, למה אתה לא פותח'. אמרתי: 'חבר'ה, מבחינתי השלם גדול בצורה משמעותית מסכום חלקיו, ואני חושב שיש יתרון מאוד גדול להיות במבנה כמו שלנו'. הקשו עליי ואמרו 'כן, אבל הילדה בת ה-17 לא אוהבת לקנות במקום שאימא שלה קונה עם אחיה הקטן בן העשר'. נו, בסדר.

"להראל ויזל יש חושים מאוד חדים, בעבר הוא נחלץ בדקה ה-90 ממצב עסקי לא קל. לפני 15 שנים היו להם כמה דוחות מאוד חלשים. הבחור התעשת, והיום בקניונים הוא זה שאומר מה התוצאה, מי השופט ומתי שורקים לסיום. הוא הצליח יחסית בתקופה מאוד קצרה לאחד חנויות, והכול תחת מותג אחד. ומה קרה? כולם סגרו. רנואר, קסטרו, לכולם היו חנויות נפרדות, ועכשיו כולם תחת קורת גג אחת. זו תופעת העדר.

"נסתכל על הנמשל - האונליין. מצד אחד, אין ספק, יש מגמה - העולם הולך לכיוון האונליין, וכולם רוצים להיות שם. אבל אם תבדקי לעומק את חברות האופנה הישראליות, חוץ מדלתא אין חברה אחת היום שמרוויחה באונליין. רובן מפסידות".

למה?
"כי אין בידול בין האונליין לחנויות הפיזיות. לא מבחינת המוצרים, ולא מבחינת המחירים. גם כשמנסים לעשות בידול, אפשר להגיד שכורתים את הענף שבו לא עושים את ההטבה. שאלתי כמה עשרות אנשים, רובם צעירים, אם יצא להם לקנות מותג בישראל באונליין בלי שהתנסו קודם בחנות הפיזית. לא היה אחד שאמר כן.

"גם כשאומרים שזה יביא קהלים חדשים, זה לא מדויק כי ישראל היא מדינה קטנה. אנחנו מקפידים לא יותר מדי להתפרס, יש לנו 80 חנויות שזה די והותר. תחת כל עץ רענן יש קניון ומרכז מסחרי, ובכל מקום בארץ - חוץ מאשר בערבה - בכל רדיוס של 10 ק"מ אין סיכוי שתפספסי חנות של תמנון.

חנות תמנון בקניון הדר בירושלים / צילום: איתן טל

"איזה ערך מוסף יש באונליין מלבד עניין הנוחות, כשבא ללקוחה פתאום בעשר בלילה להזמין משהו, וכמה כאלה יש? בואי נזכור שבכל זאת אנחנו מוכרים אופנה, וצריך למדוד את הבגדים פיזית. עם כל ההחזרות, והמשלוח שהוא בדרך כלל על חשבון הלקוח, איזו סיבה מיוחדת יש לקנות באונליין?".

בשיא הקורונה החנויות הפיזיות היו סגורות.
"בקורונה עצמה ביג טיים את צודקת, החברות שבאונליין בהחלט שגשגו אז. אבל היום, בחדרי חדרים, בברנז'ה של הענף, מדברים על זה שמפסידים כסף. אנחנו לקחנו סוג של הימור, שהקורונה לא תימשך לנצח.

"בכל מקרה, עשינו בדיקות, וברגע שנקבל החלטה - תוך 3-4 חודשים אפשר יהיה להקים אתר בועט וחזק. אבל אהיה קיצוני לרגע: אני מרגיש שברגע שאפתח אתר אונליין, אכניס סוס טרויאני לתוך תמנון. את מרגישה שיש לך איזה ערך מוסף כשאת קונה אונליין? הרי הקניון מתחת לבית פתוח".

זה תלוי גם במחירים. איך אפשר להתחרות בשיין, למשל?
"שיין זה מפלצת. מי אני שאדבר עליהם? קראתי לא מזמן שהם עברו את קבוצת אינדיטקס (שמחזיקה בין היתר את זארה, ברשקה ופול אנד בר, ש"ס). את יודעת מה זה לעבור אותם?

"כל מי שאומר 'יאללה בוא ניכנס לאונליין, מה זה משנה כבר, יש לי כבר את הבגדים, אני אשים מחירים, נסדר שילוח ויהיה בסדר', זה לא ככה. זו אופרציה אחרת לגמרי. אז נכון שזה הולך לשם, אבל היום זה עושה הרבה יותר נזק מתועלת, אתה מאבד המון אנרגיה ניהולית ואתה פחות ממוקד".

החושים של גב' כהן

תמנון היא חברה פרטית שנוסדה לפני כ-30 שנה, והחלה את דרכה כחנות קטנה בירושלים. בשנת 2021 מנתה הרשת כבר יותר מ-80 סניפים, ולמרות שדוחותיה אינם ציבוריים, חברת המידע העסקי Coface BDi העריכה באותה שנה שמחזור המכירות שלה עמד על כ-360 מיליון שקל.

חברת BDi אף דירגה אותה במקום השמיני מבין רשתות האופנה הגדולות בישראל מבחינת היקף הפעילות העסקית, רווחיות, שיעורי צמיחה לאורך זמן, רמת הסיכון ועוד. מאז, לפי הערכות בענף, המחזור גדל לכ-400 מיליון שקל וגם מיקומה של הרשת בדירוג השתפר. על פי אותן הערכות, מתחילת 2022 נמכרו 7 מיליון פריטים בחנויות הרשת.

המחירים שלכם הם בין הנמוכים בענף. איך אתה מסביר את העובדה שברשתות אופנה אחרות המחיר גבוה פי 2 או 3, ועדיין חלקן רושמות הפסדים?
"אני לא רוצה לדבר על ההיקף של המתחרים, אבל התמחור שגוי. יש הגזמה גדולה. זה בדיוק ההבדל המהותי בין תמנון לבין כל השוק. זה דנ"א אחר לגמרי. תמנון, וגם איכשהו אורבניקה שאני שם באותה סירה איתנו, הולכת על הגישה הישירה והשקופה שכל הרשתות האירופיות המוצלחות נוקטות בה בחו"ל - כמו פריימרק, אינדיטקס ו- H&M.

"אני צריך להגיע בכל נקודת זמן למחיר הנכון ביותר שימקסם לי את המכירות ואת השורה התחתונה, ולדאוג שמחיר הטיקט שלי זו לא סתם בדיחה ועוד מספר שזרקתי לאוויר, שאחר כך אני עושה עליו 50%, 60%, 70% או השד יודע כמה אחוזי הנחה.

"האני מאמין העסקי שלנו מאפשר לכל אחד בארץ לקנות במחירים שווים לכל נפש. בחורף הכרזנו שלא נעלה מחירים, ואמרנו שבקיץ לא רק שלא נעלה אלא אפילו נוריד. אנשים מאוד התפלאו, כי מלבד כל ההתייקרויות, ההובלה עלתה בצורה מאוד משמעותית - ואני לא צריך לספר לך שעל מותג כמו שלנו זה משפיע בצורה אכזרית. אבל אנחנו יודעים לקנות, ונחשבים לחברה שיודעת לקנות הכי טוב בשוק האופנה הישראלי.

"עדיין, אמרנו שני דברים: הראשון הוא שרצינו להיות החברה שעוצרת את הסחף של יוקר המחייה, ושתיים, הייתה לנו אפשרות לבדוק את עצמנו ולחזק את מחיר הטיקט. המהלך הזה הצליח יותר ממה שאני אפילו חשבתי. לדוגמה, ממרץ ועד עכשיו לא הורדנו שקל ממחיר הטיקט של שמלות וחצאיות לנשים.

"אנחנו מוכרים 15 מיליון פריטים בשנה. כמותג יחיד, לא בתוך קבוצה, אנחנו החברה שמוכרת את הכמות הכי גדולה במדינת ישראל, ולא הורדנו מחיר. למה? כי אנשים הפנימו שמה שתמנון אומרת מבחינת מחיר טיקט, היא מתכוונת".

מה אתה יודע שאחרים לא יודעים?
"אין פה סודות גדולים. זו שיטה סיזיפית של עבודה רציפה, וקשר מאוד הוגן והדוק עם הספקים שלנו, שרובם מאוד ותיקים ומבינים טוב את המטריה. מה חושבים, שאם יעלו את המחיר ב-20 שקל, גברת כהן מחדרה תאכל את זה? אני אגיד לך משהו, גברת כהן הזו מחדרה היא בנאדם מאוד מתוחכם, ויש לה חושים של חיית ציד. אני רואה את זה כל יום".

מעדיף כסף בכיס

בוא נדבר קצת על הדימוי של תמנון. היא נחשבת לרשת זולה, ולא בהכרח מזוהה עם איכות. אתה חי עם זה בשלום?
"לכי תקני ב-5-6 חברות אופנה מובילות, ואז תעשי בדיקת איכות. כביסה, מכון התקנים, הכול. אני מאמין שנהיה במקום טוב למעלה. גם הפרסום שלנו הוא בגובה העיניים. אני לא אקח עכשיו איזה פרזנטור שעולה לי 1-1.5 מיליון שקל לשנה. בחיים גם לא צילמנו בחו"ל. עם כל הכבוד, זה לא ערכי המותג.

"אין ספק שמבחינה מיתוגית, אנחנו לא בטופ של האופנה. אבל אנחנו המותג היחידי במדינת ישראל שהשם שלו בעברית. הציבור מאוד מעריך את גובה העיניים שלנו, ואת ההוגנות. אנחנו לא חברה ציבורית, אבל אני יכול להגיד לך שמי שרואה את הדוחות שלנו אומר 'וואו', בגדול. אנחנו מוכרים הכי זול, ומרוויחים מאוד יפה".

למה אתה לא מנפיק את החברה?
"מה רע לי בחיים? יש לנו תזרים מזומנים מצוין. חוץ מבתחילת הדרך לפני 30 שנה, בחיים לא לוויתי מהבנקים. אני אוהב שקט ויציבות, וגם זה חלק מכוח הקנייה שלנו. תמיד יש לנו את הכסף המזומן ששווה זהב. ואני מעדיף את הכסף שלי בכיס".

קרה לכם שנתקעתם עם מלאי?
"מהירות המדף היא ערך עליון בעינינו. אצלנו המהירות הזו עומדת על 30 יום, אולי טיפה יותר. אצל המתחרים זה לפחות פי 2. אם אנחנו מזהים שמשהו לא טוב, אנחנו לא מחכים הרבה. משחררים אותו, מפסידים לא מעט פעמים ומתקדמים הלאה.

"יש חברות ישראליות שאת העודפים שלהן אפילו גרסו, שחס וחלילה המותג לא ייפגע. אנחנו לא. הדגמים האלו לא הולכים? הזמנתי קצת יותר מדי? אז בואו קחו אותם ב-10 שקלים. אגב, אין לנו אופרציה של חנות עודפים.

"בזמן הקורונה נוצרה לנו גיבנת של איזה מיליון יחידות בגלל חילופי העונות והסגרים, אבל יישרנו את הקו אחרי שפתחנו כמה חנויות פופ-אפ שעזרו לנו להיפטר מזה. אנחנו משתדלים לסיים את הסחורה באותה עונה, גם במחיר הפסד גולמי. איזו עוד רשת עושה את זה? הם יעדיפו למלא את המחסנים שלהם, כדי לא לפגוע בערכי המותג חס וחלילה.

"לפעמים אני מוכר בהפסד של 30 שקל לפריט, רק כדי לנקות. אני מעדיף את זה מאשר להעביר את העודפים לשטחים או למזרח אירופה, רק כדי שלא יראו אותי מדמם. ואת זה לא תראי ברוב הרשתות שמתחרות בנו".

איך היחסים שלך עם המתחרים?
"אין לנו יותר מדי היכרות או יחסים עם המתחרים בענף. את ויזל אני מכיר מהעבר המשותף שלנו, הייתי פעם ספק שלו בתחילת שנות ה-90. הוא אחת הסיבות שפתחתי את רשת תמנון, וכל אחד יבין מזה מה שהוא רוצה. הוא איש הקמעונאות בעיניי מספר 1 במדינת ישראל. אני מאוד מכבד אותו. הוא מתחרה קשה ויש כאלה שיגידו דורסני, אבל למרות ויזל, תמנון היא החברה עם הפוזיציה הכי חזקה בשוק האופנה בארץ".

הראל ויזל / צילום: דימה טליאנסקי

רשת של הפריפריה

הנתונים של תמנון אינם חשופים, כאמור, אבל ריינר אוהב לזרוק מספרים. "בשנה יש לנו מעל 5 מיליון תנועות קופה, וקרוב ל-25 מיליון זוגות רגליים שנכנסים לחנויות", הוא אומר. "אלו נתונים חזקים מאוד, וגם הקניונים יודעים שאנחנו עוגן. לא ברמה של סופר פארם, אבל אנחנו יודעים לייצר טראפיק מאוד חזק.

"אנחנו שמים דגש מאוד גדול על חוויית הקנייה. לפני 5-7 שנים, חנות תמנון הייתה בין 100 ל-200 מ"ר. אלו היו חנויות מוצלחות, אבל יותר הזכירו מחסן בגדים. בשנים האחרונות עשינו מהלך שלדעתי מחק את הפער של חוויית הקנייה מול רשתות האופנה המובילות, ובעוד כמה חודשים נפתח בפתח תקווה בקניון הגדול חנות שתתפרס על פני 450 מ"ר".

איפה הסניפים הכי חזקים שלך?
"מבחינת אזורים גאוגרפיים אנחנו יותר רשת של הפריפריה מאשר מדינת תל אביב, וזה משתלב באופן טבעי עם הדנ"א שלנו. בגדול אנחנו יותר חזקים במרכזים הפתוחים, כי שם הקנייה יותר תועלתנית. מי שהולך לפאואר סנטר בא לקנות. לקניון הולכים לשתות קפה, למרות שגם שם אנחנו חזקים".

מעניין אותך להתרחב לחו"ל?
"אנחנו חיית הטרף של השוק, אבל אני מתקרב לגיל 60. יש לי דור המשך, שאם הם רוצים הם יכולים לעשות את זה. תמנון, בלי שחצנות, חברה מאוד מוצלחת, אבל לא המצאנו שום דבר. אין לנו את חטא ההיבריס. להתחרות היום בחו"ל מול החברות החזקות שם, שמוכרות במחירים לא הרבה יותר גבוהים משלנו? אני למדתי מהם איך להתנהל, אז אני לא חושב שלחברה כמו תמנון יש יתרונות רבים בחו"ל.

"בואי נזכור שיש ארבע-חמש חברות ישראליות שניסו לצאת לחו"ל. למיטב זכרוני, אף אחד לא הצליח שם. נקרא לזה שחצנות ישראלית? טעויות עסקיות? חוסר הכרת היתרונות והחסרונות שלך או השוק? כל מותג צריך לדעת מה הפוזיציה שלו".

"עזריאלי הם חברה שחצנית וכוחנית, אך היו הוגנים בקורונה"

לאחרונה הודיעה רשת תמנון לקבוצת עזריאלי כי היא עוזבת את סניפיה בקניוני הקבוצה, בעקבות מחלוקת על דמי הניהול והשכירות. מדובר בסניפי דגל כמו הסניף בעזריאלי בתל אביב שמתפרס על פני 900 מ"ר, וסניפים נוספים ברמלה, באר שבע, חיפה, עכו וירושלים. לדברי ריינר, נקודת השבר הייתה כשדמי הניהול והשכירות עברו את ה-20% ממחזור המכירות.

"לפני שנתיים הוצאתי מכתב לעזריאלי. אמרתי להם 'חברים יקרים, אני לא רואה מקום להמשיך אתכם את שיתוף הפעולה'. הקניונים של עזריאלי הם הכי פחות רווחיים מבחינת הפורטפוליו שלנו. הסניף בעזריאלי תל אביב למשל הוא הפסדי מיומו הראשון, וזה מאוד חריג. אין לנו סניפים הפסדיים.

"בעיניי הם חברה שחצנית, כוחנית ולא שקופה. הודעתי להם לפני שנתיים שבאופציה הראשונה אני יוצא מהרשת. תקראי לזה אומץ או טיפשות, אבל כך החלטתי. מבחינת התרבות העסקית והאנושית, הם לא הדנ"א שלנו. זה קשור גם לרוח המפקד, וכל מה שמסביב.

"מצד שני, בתקופת הקורונה, הם היו הכי הוגנים מכולם ביי פאר. לקחו על עצמם את הכול, בלי להניד עפעף. הם החברה הכי מושכת אש, אבל בשטח בסופו של דבר היו הכי הוגנים. מבחינת שאר הדברים, לי פחות מתאים".

לא פחדת מהשפעת המהלך?
"זה סיכון לא קטן, להפסיק לעבוד מול אחת החברות המובילות בתחום ולאבד שטחי מסחר, אבל תמנון חברה חזקה ורצינית. יש לנו כמה סכסוכים עם עזריאלי, בין היתר בקניון בתל אביב - שם עשו מעלינו עבודות שסיכנו חיי אדם. הם גם מאוד דרקוניים כלפי השוכרים בכל הנושא של בטיחות, אבל נאה דורש נאה לא מקיים. את סניף הדגל בקניון מלחה סגרנו, ומפברואר 2023 כשיסתיימו האופציות שם, נצא בצורה מכובדת ויפה".

כלומר, לשיטתך, הם מנצלים את הכוח שלהם?
"כן, ואפשר לראות את זה ברמת העומס של שכר הדירה ודמי הניהול על המחזור. העומס בעזריאלי הוא הגבוה ביותר בפער ניכר מול שאר חברות הנדל"ן המסחרי, וללא שום הצדקה. אני מאמין שזה שנעזוב את עזריאלי ישפר את השורה התחתונה שלנו. לדעתי זה שווה לנו כמה מיליונים בשנה בלי לפתוח עוד חנויות, רק לסגור אצלם.

"מה שעשיתי כבר שיפר בצורה משמעותית את תנאי השכירות להרבה חברות ריטייל בשוק, כולל כאלה שהן חזקות ומובילות. לא נראה לי שיהיה להם חשק שעוד חברה בסדר גודל כמו שלנו או יותר גדולה תגיד שהיא עוזבת. עזריאלי הגדולים דיברו על חלק מההתפוצצויות שלנו איתם כעל מכה בכנף. אני יכול להגיד כזה דבר: קיבלתי שריטה בכנף של האוטו לפני שבוע, והתבאסתי. אפילו מאוד".

דנה עזריאלי, בעלת קבוצת עזריאלי / צילום: רמי זרנגר

האם אתה מגדיר את השותפות עם עזריאלי כטעות?
"לא. בסיכום הכללי של 25 השנים שאני משתף איתם פעולה הרווחנו בצורה יפה, גם אם הרבה פחות ממה שהרווחנו מול מליסרון, למשל. יכול להיות שעוד שנתיים-שלוש אגיד שזו הייתה טעות לעזוב אותם".

במקביל לעזיבת עזריאלי החליט ריינר לטפח את הקשרים עם ראשי הקניונים האחרים ומתחמים פתוחים ברחבי הארץ. בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ישודרגו בחודשים הקרובים סניפים, וייפתחו סניפים חדשים בקניון הגדול בפתח תקווה, בגרנד קניון בבאר שבע, במעלה אדומים, בקרית גת ובאופקים.

בקבוצת עזריאלי בחרו שלא להגיב לדברים.

תעודת זהות: ברוך ריינר

אישי: 58, נשוי ואב לשלושה. מתגורר בירושלים
מקצועי: בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ומאסטר במימון מהאוניברסיטה העברית. היה בעברו קצין ביטחון, וספק חולצות של קבוצת פוקס. בגיל 29 הקים את תמנון
עוד משהו: אוהד בכדורגל את אטאלנטה מהליגה האיטלקית

תעודת זהות: תמנון

תחום עיסוק: רשת אופנה
היסטוריה: נוסדה ב-1993. כעבור 20 שנה כללה 60 סניפים, וכיום כוללת כ-80 סניפים בפריסה ארצית
נתונים: הרשת מעסיקה 1,200 עובדים, והמחזור השנתי שלה מוערך ב-400 מיליון שקל

עוד כתבות

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקצין הבכיר שנחקר במחלקה לחקירות שוטרים: ראש להב 433 - ניצב מני בנימין

החשדות נגד ניצב בנימין: הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה ● לאחר שהמפכ"ל דני לוי מינה ממלא מקום זמני לראש היחידה - השר בן גביר דרש לבטל את המינוי ובכך נוצרה מתיחות נוספת בין השניים ● בתוך כך, הניצב נחקר במשך שעות והורחק מכל מתקני המשטרה

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

ארון החטוף החלל הועבר לישראל

ישראל רוצה לגבש הסכם סיוע ביטחוני חדש וארוך טווח עם ארה"ב ● זעזוע בעולם מאלימות המתנחלים - והביקורת החריפה על אוזלת-היד של הרשויות ● דיווחים פלסטיניים: תקיפות מהאוויר בעיר עזה, כוחות צה"ל פתחו באש בח'אן יונס ● דיווח מלבנון: מטוסי חיל האוויר של צה"ל הפציצו בעיירה עייתרון ● עדכונים שוטפים

אדמירל (במיל') גארי ראפהד / צילום: נעמה קליין

"זה לא הזמן לנוח": האדמירל האמריקאי שמפציר בישראל להתכונן לעימות הבא מול איראן

אדמירל (מיל') גארי ראפהד, מפקד צי ארה"ב לשעבר, מזהיר כי האיום הימי של איראן ושלוחותיה רחוק מלהסתיים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלון מול החות'ים, על הלייזר שצפוי לשנות את מאזן ההגנה ועל עתיד שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ● ויש לו אזהרה: "דווקא עכשיו, כשהרובים שותקים, זה לא הזמן לנוח"

GAC HYPTEC HT / צילום: יח''צ

הרכב הסיני הזה מזכיר את טסלה Y, וזול ממנה בעשרות אלפי שקלים

AION HT, הקרוס-אובר החשמלי הגדול של GAC, מציב את טסלה Y על הכוונת, אבל זול ממנה בעשרות אלפי שקלים ● יש לו תא נוסעים מאובזר ויוקרתי, ואיכות נסיעה טובה, אם כי מערכת ההנעה צנועה למדי

טלטלה בשווקים / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; טסלה נפלה ב-6.5%, אנבידיה ב-3.5%

נאסד"ק ירד ב-2.3% ● נמשכת מגמת הרוטציה לסקטורים סולידיים ● הביטקוין בשפל, מייקל סיילור: "הביטקוין יהפוך לנכס גדול מזהב עד שנת 2035" ● בשווקים מתמחרים הסתברות של כ־50% בלבד להפחתת ריבית בהחלטה הבאה ● ישראליות: נייס וסלברייט עקפו את הציפיות ברבעון, נקסן איכזבה ● דוחות: סיסקו עקפה את התחזיות, דיסני הציגה חולשה ברשתות הטלוויזיה ובחטיבת הסרטים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הביטקוין ירד אל מתחת ל-95 אלף דולר

מניית גאוזי נופלת בנאסד"ק ביותר מ-30% לשפל של כל הזמנים, לאחר שהחברה דיווחה שבית המשפט המסחרי בצרפת הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון ● וולמארט יורדת ביותר מ-1% לאחר שמנכ"ל החברה, דאג מקמילן, הודיע ​​כי יפרוש מתפקידו ב-1 בפברואר ● הביטקוין ממשיך לרדת ● ארה"ב ודרום קוריאה פרסמו את פרטי הסכם הסחר ביניהן, הכולל השקעה קוריאנית של 350 מיליארד דולר

מטוס F-15 איגל אמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove/News Images/Sipa USA

השכנה של ישראל לוחצת על ארה"ב: תמכרו לנו מטוסי קרב חדשים

חברת וונדר רובוטיקס תשיק רחפן תקיפה חדש שיבצע את טיסותיו הראשונות כבר בימים הקרובים ● אזרבייג'ן מציגה מערכת הגנה אווירית חדשה שרכשה מסין ● מצרים מנהלת מו"מ עם ארה"ב לרכישת עשרות מטוסי קרב ● וגם: הסינים מעתיקים מל"ט מתאבד מאיראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הדמיה של מרכז הדיפ-טק של Awz בישראל שיוקם באזור התעשייה החדש טרה-פארק באשקלון / הדמיה: גליל הנדסה

הקרן הקנדית שרוצה להקים מפעל שבבים באשקלון בהשקעה של 5 מיליארד שקל

חברת השקעות הדיפנס-טק הקנדית עוז (Awz) של ירון אשכנזי, בה משמשים כיועצים גם הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, מתכננת להקים מפעל שבבים חדש בישראל ● מדובר בתוכנית גרנדיוזית שסך ההשקעה הכולל בה עשוי להגיע ל-40 מיליארד שקל

יעל אבירם רוזנפלד / צילום: כפיר זיו

מנהלת הגיוס של אנבידיה בישראל: "הג'וניורים הם השקעה לטווח ארוך"

יעל אבירם רוזנפלד, שמובילה את תחום הגיוס של ענקית השבבים בישראל, מגלה מה החברה מחפשת דווקא במועמדים צעירים - ומדוע סקרנות, גמישות ויכולת למידה חשובות יותר מניסיון ● בראיון לגלובס היא מדברת על האיזון בין טכנולוגיה לאנושיות, ועל החוסן שנדרש כדי להחזיק מעמד בעולם שמשתנה כל הזמן

תכני yes בשירות הטלוויזיה של פרטנר / צילום: פרטנר tv+

חשש לפגיעה בתחרות? התלונות בשוק על yes לאחר עסקת פרטנר

yes למעשה מנהלת את עסקאות התוכן המשותפות של פרטנר מול ספקים, וכך יש לה כוח מיקוח גדול יותר של 760 אלף הלקוחות של שתי החברות ● לגלובס נודע כי לרשות התחרות הוגשו מספר תלונות על פגיעה בעצמאותה של פרטנר, וכי הרשות פתחה בבדיקה ● גורמים ב-yes: "גופים מונופוליסטיים עושים הכול כדי לחבל בעסקה"

סבסוד משכנתאות הוא ''הנזק לתדמיתנו ומעמדנו'' / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מגיב בחריפות על ההצעה לסבסוד משכנתאות: "הנזק לתדמיתנו ומעמדנו – עצום"

הערב מעלה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, הצעה לסבסד את תשלומי המשכנתאות לציבור ולממן את המהלך שעלותו כ-3 מיליארד שקלים באמצעות היטל על רווחי הבנקים ● בנק ישראל: "ההצעה נטולת כל הגיון כלכלי"

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי ויה / צילום: יח''צ

הדוחות הראשונים של ויה: ההכנסות זינקו, ההפסד גדל

חברת ויה, שפיתחה טכנולוגיה לתחום התחבורה הציבורית החכמה, הונפקה בבורסת ניו יורק לפני כחודשיים ורושמת מאז תשואה חיובית של 9.8%, כשהיא נסחרת כיום לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר ● ההפסד הנקי החשבונאי שלה גדל ב-73% ל-36.9 מיליון דולר, אך ההפסד הנקי המתואם התכווץ ב-33% ל-9.7 מיליון דולר

ליאור סושרד בקמפיין לפרויקט UTOPIA / צילום: אייל נבו

כמה שילם ליאור סושרד על דירה בפרויקט שהוא מקדם בשדה דב?

המנטליסט רכש דירת 3 חדרים בפרויקט שאותו הוא מפרסם בשדה דב - עסקה שבוצעה בנפרד מהתקשרותו ועל פי ההערכות מיועדת להשקעה ● קרן Awz מקנדה תקים מפעל שבבים באשקלון בהשקעה מיידית של 5 מיליארד שקל ● בהאקתון השיקומי של עמותת Restart פותחו פתרונות מותאמים לעשרות פצועי ופצועות צה"ל ● וגם: בתחילת 2026 ייפתח בזכרון יעקב המלון החדש מבית רשת גורדוניה ● אירועים ומינויים

ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק / צילום: Shutterstock, NDAB Creativity

ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק, אבל השורות לא מתרחבות

במשך עשרות שנים המכללות הטכנולוגיות נמצאות במשבר ● החלטה מ־2023 ניסתה לשנות את המגמה, אבל גם היא לא הביאה לשינוי ממשי בשטח ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית

בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד החוק להגבלת התקציב של לשכת עורכי הדין

השופטים הקפיאו את יישום החוק שדרש מהלשכה לקצץ מיידית כ-20% מדמי החבר ל-2025 ואסר עליה לממן את פעילותה הציבורית באמצעות דמי החבר ● בג"ץ שוקל גם להורות על דחיית כניסתו של החוק לתוקף עד אחרי הבחירות הבאות ללשכת עוה"ד, הצפויות ב-2027

מתקן התפלה באשקלון / צילום: יח''צ

מחיר המים יעלה פחות מהצפוי בינואר - אך ההתייקרות הגדולה פשוט נדחית

רשות המים קבעה עלייה של כ־2.5%, שמסתכמת אמנם בתוספת שלושה שקלים בחודש למשק בבית ממוצע - אך מדובר במחיר הגבוה ביותר שנרשם בעשור האחרון ● ואולם, במקור המחיר צפוי היה לטפס בשיעור גבוה יותר של כ־7%, שהתמתן בעקבות דחייה של עלויות התפלה והשקעות לשנים הבאות

הדמיית הפרויקט בראשון לציון / הדמיה: A-studio

בראשון לציון מקדמים: מגדל בן 50 קומות במרכז העיר

שתי תוכניות ענק בראשל"צ מתוכננות ע"י הוועדה המחוזית מרכז ● רובי קפיטל תממן את פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בשטחים ● עיריית ת"א מחמירה את דרישות הבטיחות באתרי עבודה ובנייה ● וגם: חברת מיינדספייס, המציעה חללי עבודה להשכרה, פותחת מתחם עבודה חדש בפ"ת ● חדשות השבוע בנדל"ן

הדמיית פארק טבעון טק / הדמיה: Oilin

הפספוס של חיפה והאתגר הגדול: 6 הערות על המיזם הענק של אנבידיה בקריית טבעון

כפי שנחשף לראשונה בגלובס, אנבידיה תקים ככל הנראה את מיזם הענק שלה בצפון בקריית טבעון ● מה הסיבה שדווקא היא נבחרה, מה עומד מאחורי הפספוס הגדול של חיפה, ואיך ייראו לוחות הזמנים?

אוניות בתעלת סואץ / צילום: שלטונות נמל סואץ

אחרי הכרזת החות'ים על "פתיחת הים האדום": בענף הרכב נערכים לחזרת ההובלה הישירה מהמזרח

בימים האחרונים מתבצעת בדיקה מול יצרניות רכב גדולות מהמזרח על חידוש קווי ההובלה דרך תעלת סואץ, צעד אשר צפוי לחסוך עלויות הובלה של כ־1,000 דולר לרכב ● הערכה: אימוץ תקינת האמירויות יכול לחסוך עד עשרות אלפי שקלים למכונית ● וגם: טסלה מרחיבה נוכחות בישראל, דגם הפרימיום הסיני שבדרך והיונדאי המפוארת שתתחרה במכוניות שרד גרמניות • השבוע בענף הרכב 

סשימי טונה אדומה עם קרם פרש ותאנים / צילום: נמרוד סונדרס

באזור המוסכים התל אביבי מסתתרת הברקה שפויה וכיפית

אנשי "סניור" מארחים בגובה העיניים, ודווקא בגלל שאין להם יומרה להביא בשורה קולינרית, החוויה בה לא שגרתית, וכל מנה טובה ומדויקת