בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock
חצי השנה הראשונה של 2022 הייתה ללא ספק אחת מפתיחות השנה הרעות של שוקי ההון האמריקאיים בפרט וכן במקומות רבים נוספים בעולם, המושפעים מהמתרחש בבורסות בניו יורק. מדד החברות המובילות בוול סטריט, S&P 500 , רשם את חצי השנה הראשונה הגרועה ביותר שלו מאז 1970.
עם סגירת המסחר ביום חמישי, המדד ירד בקצת יותר מ-20% מתחילת השנה מה שמגדיר אותו כשוק דובי. לפי בדיקה שערכנו בגלובס כשהמדד הגיע לשיא השלילי, זו הייתה הירידה החדה ביותר במדד בתקופה המקבילה מאז 1962, אז איבד 23%. ירידה חדה עוד יותר נרשמה רק ב-1932, אז איבד המדד 35%.
אז למה בכל זאת כדאי למשקיעים להיות אופטימיים? על פי נתונים שנאספו על ידי Dow Jones Market Data ופורסמו באתר marketwatch, מדד S&P 500 קפץ בחזרה במחצית השנייה של שנים בהן הוא נפל ב-15% או יותר במחצית הראשונה.
נציין כי לשמחת המשקיעים קרו בעבר חמישה מקרים כאלה בלבד, לכן מדובר ברקורד היסטורי קטן יחסית, אך בהחלט כזה שיכול לעודד את ציבור המשקיעים. בשנת 1970, האחרונה בשנים האדומות, המדד קפץ ב-26.5% בין החודשים יולי לדצמבר. ב-1932, אז איבד כאמור המדד כ-35% בחודשים הראשונים, הריבאונד היה אף דרסטי יותר ועמד על 55.5%. בסך הכל, כאשר מרכזים את נתוני חמש השנים האדומות, מדד ה-S&P 500 עלה במחצית השנייה של אותן שנים ב-23.7% בממוצע.
לצד האופטימיות שעשויים להשרות נתוני העבר, יש לקחת בחשבון כי מדיניות ההידוק האגרסיבית של הבנק המרכזי בארה"ב, הפד, עשויה להוביל את הכלכלה למיתון ומצב כזה עלול לשנות את התמונה לחלוטין. ב- marketwatch ציטטו ניתוח של מכון ההשקעות וולס פארגו שמצא כי מיתונים נמשכו בממוצע 20 חודשים והניבו תשואה שלילית של 37.8%, בעוד שוקים דוביים ללא מיתון נמשכו בממוצע 6 חודשים - פרק הזמון הנוכחי בו אנו נמצאים כעת שראו תשואה שלילית ממוצעת של 28.9%. כאשר מחברים את שני סוגי השוקים הדוביים יחד, פרק הזמן הממוצע שלהם הוא 16 חודשים שהניבו תשואה שלילית של 35.1%, כך שעוד קשה לדעת לאן הולכים השווקים מכאן, למרות שהתחזיות צופות המשך של מגמת הירידה גם בחודשים הקרובים, בעיקר נוכח כוונתו של הפד להמשיך בהעלאת ריבית.
נציין כי ה-S&P 500 לא לבדו כאשר גם מדדים מרכזיים אחרים צפויים לרשום ירידות היסטוריות במחצית הראשונה של השנה. מדד הדאו ג'ונס ירד נכון לתום יום המסחר של רביעי ב-14.6% מתחילת השנה, וזו הנפילה הגדולה ביותר שלו במחצית הראשונה מאז המשבר של 2008.
אולם בניגוד ל-S&P 500 הריקברי של הדאו ג'ונס לא עקבי באשר לביצועי המחצית השנייה לאחר ירידות של 10% או יותר במחצית הראשונה. בפעם האחרונה שזה קרה, כאמור ב-2008, הדאו המשיך וירד ב-22.68% נוספים במחצית השנייה של השנה. מנגד, אם נחזור ל-1932, חצי השנה הקשה ביותר של ה-S&P 500, הרי שבאותה שנה רשם הדאו ג'ונס את ההתאוששות הגדולה ביותר במחצית השנייה של השנה, וזו עמדה על תשואה חיובית של 39.9%.
בסך הכל, במהלך 15 השנים שהדאו ג'ונס סיים את ששת החודשים הראשונים של השנה עם תשואה שלילית גדולה מ-10%, בשני שליש מהפעמים הוא סיים את השנה עם תשואה חיובית. בשקלול כל אותן 15 השנים התשואה הממוצעת עמדה על 4.45%.
באשר למדד האמריקאי המרכזי השלישי, הנאסד"ק, הנתונים שנאספו מראים כי הוא נמצא עמוק בשוק הדובי, ונושק לירידה של 30% מתחילת השנה. פעמיים בעבר המדד סיים את המחצית הראשונה של השנה עם תשואה שלילית של יותר מ-20%, כלומר בשוק דובי. זה קרה ב-2008 וב-1973, כאשר בשתי הפעמים מגמת הירידה נמשכה גם במחצית השנייה של אותן שנים, עם ירידה ממוצעת של 8.7% בכל פעם.