"הקרקעות שהמדינה משווקת לא מתאימות לציבור עצמו, לא מיועדות ל־70% מהאוכלוסייה. כשמשווקים בצורה ספקולטיבית, המחירים עולים, וככל שההיצע גדל בספקולציה, המחירים ימשיכו לעלות. זה אחד הכזבים שלא מגיעים לעיתונות. מי ששיווק במשך השנים האלה, שנים של פריחה שאפשר היה לעשות בהן דבר גדול לתושבי המדינה, גרף באמצעות השיווק הספקולטיבי את האוצר הגדול וזרק את יתר התושבים לעוני". כך אמר היום (א') עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון לרפורמות מבניות, בשיחה עם דרור מרמור, סגן עורכת גלובס, בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות.
תחת הכותרת של הפאנל "דרושה מדיניות דיור לאומית בתכנון, בקרקע ובמימון", אמר עו"ד בירן כי "צריך תוכנית שיווק ששמה מול העיניים את כל תושבי המדינה. צריך לשווק על פי מסמך לפילוח התכנון, שיורד עד לערים ולשכונות. פילוח סוציואקונומי, דמוגרפי, שכולל קודם כול את חסרי הדיור במדינת ישראל.
"במדינת ישראל 750 אלף משפחות ללא קורת גג, והקרקע שוכבת בבתוליה וזועקת. 400 אלף עובדים הם עובדים עניים. זו בושה. יש כ־100 אלף פנסיונרים שאין להם פנסיה, וחיים על ביטוח לאומי. אין להם קורת גג, והם מתגוררים בכל מיני חניונים ומרתפים. לפני הפרידה ממנהל התכנון, צריכה המנכ"לית דלית זילבר לאמץ את העניין הזה, ולהכין תוכנית מתאר לפילוח הדיור במדינת ישראל, לכל התושבים. זה יהיה תחילתו של השינוי".
"הנחות זו לא מדיניות"
לשאלת התועלת של תוכניות הדיור המציעות הגרלת דירות, כדוגמת תוכנית "דירה בהנחה" שהבוקר השיקה את סבב ההגרלות השני, אמר עו"ד בירן: "מדברים על מתנות ועל הנחות - אבל זו לא מדיניות. צריך לתת את זה כזכות; הפילוח צריך להגיע לשכונות, לכל הערים, ושם כל אדם שיוגדר זכאי - הרשות המקומית תוכל להקצות עבורו זכות מוקנית ל־25 שנים לדיור בהישג יד".
"ההתחדשות העירונית נכשלה. משווקים קרקע בנפחים אדירים של 80 אלף ו־90 אלף יחידות דיור, נפחים עצומים, אבל לא מבצעים מדיניות דיור בצורה הוליסטית. שיווק חייב ללכת אחרי הפילוח. תקן 21 שעודכן לאחרונה היה לולאה שקרית כוזבת. התרמית הזאת נפלה, והיום למעשה אין יותר תקן 21. מדובר בתקן כזב".
גילוי מלא: הוועידה בשיתוף המכון לרפורמות מבניות.
