גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא אוזבקיסטן, שבקט מיראזייב / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

הרפובליקה האוטונומית קרקלפקסטן, שחולשת על כ־40% משטחה של אוזבקיסטן, הפכה בסוף השבוע למוקד עניין בינלאומי, לאחר שגל מחאה רחב היקף הוביל את נשיא אוזבקיסטן שבקט מירזאייב להכריז על מצב חירום.

בארץ חובשי הכובעים השחורים (התרגום לעברית של קרקלפקסטן מהשפה הקרקלפקית) זועמים בתקופה האחרונה על השלטון המרכזי בבירה טשקנט ועל הנשיא מירזאייב שתכננו להציג חוקה חדשה שבין היתר פוגעת בעצמאות החבל.

החוקה שצפויה לעבור למשאל עם בחודשים הקרובים התעלמה הן מהמעמד האוטונומי המיוחד של קרקלפקסטן והן מהאפשרות שלה להתנתק מאוזבקיסטן באמצעות משאל עם.

32% צמיחה מקומית

הקרקלפקים הם עם טורקי, בדומה לאוזבקים, שמתגוררים ברובם ברפובליקה האוטונומית בעלת שטח עצום שפרוש על פני כ־161 אלף קמ"ר - פי 7.3 ממדינת ישראל. זהו אמנם אזור מדברי נחשל, אך בחמשת החודשים הראשונים של 2022, כלכלת קרקלפקסטן צמחה ב־32%, כאשר היקף ההשקעות הזרות עלה ב־3.81 מיליארד דולר. זאת, לאחר שבשנה שעברה התוצר המחוזי צמח ב־7.4% לעומת 2020, והגיע לכ־26.3 טריליון סומים אוזבקים (כ־2.42 מיליארד דולר). אחת הסיבות לצמיחה, היא התפוקה התעשייתית לנפש הגדלה בחבל. בשנה שעברה היא צמחה ב־17.3% ביחס ל־2020, והפכה למחוז השישי בהיקף התפוקה מתוך 14 מחוזות אוזבקיסטן.

מדובר בתוצר של חיבור בין תהליכים שהחלו עם הצו הנשיאותי, שפרסם מירזאייב ב־2020, שכותרתו "אמצעים לפיתוח סוציו־אקונומי של הרפובליקה של קרקלפקסטן בשנים 2023-2020", לבין הקשרים הקרובים של האוטונומיה עם רוסיה. קיימות הערכות שכבר בצו הנשיאותי, מירזאייב תכנן להכשיר את הקרקע לטיוטת החוקה החדשה, שהתיימרה לבטל את האוטונומיה של קרקלפקסטן.

אלא שטיוטת החוקה הובילה לגל מחאה משמעותי של העם הקרקלפקי ביום שישי האחרון. אלפי מפגינים יצאו לרחובות בערי החבל, ובמיוחד בבירתו נוקוס. "כתוצאה מאי־הבנה בנוגע לשינויי החוקה, קבוצה של אזרחי קרקלפקסטן הקימו מחאה בשוק המרכזי של נוקוס", נמסר בתחילה ממשרד הפנים האוזבקי שניסה לשדר רוגע על אף המחאה. עם זאת, הלחץ בא לידי ביטוי בהודעת ממשלת קרקלפקסטן, שמסרה כי מתפרעים "ניסו להשתלט על מוסדות ממשל, מה שגרם למשטרה להתערב ולעצור את מנהיגיהם, ואת אלו שהביעו התנגדות".

המעמד המשפטי יישמר

תקריות אלו ונוספות ברחבי האוטונומיה הובילו את נשיא אוזבקיסטן להודיע על "מצב החירום" ועל העברת כוחות צבא רבים לאזור. במקביל, מירזאייב הגיע לפרלמנט המקומי בנוקוס, והציג את מה שמסתמן כנסיגה מהתכנון הראשוני. "בהתחשב במאפיינים האתניים והתרבותיים, המסורות והערכים הלאומיים, וכן המעמד המשפטי המיוחד של קרקלפקסטן", אמר הנשיא, "יש להותיר את המעמד המשפטי של קרקלפקסטן ללא שינוי".

מירזאייב הפך לנשיא אוזבקיסטן רק לאחר שקודמו בתפקיד אסלאם קרימוב, ששלט במדינה ביד רמה מאז התנתקותה מברית המועצות, מת ב־2016. בזמן שכלפי פנים הוא מציג מגמת ריכוזיות, כלפי חוץ הוא מציג לעולם מגמת פתיחות. לאחר שב־2016, הוא קיבל את המדינה עם היקף סחר בינלאומי של 24.2 מיליארד דולר, הוא הזניק אותו ל־41.8 מיליארד דולר ב־2019. בשנת הקורונה, 2020 הסחר ירד ל־36.3 מיליארד דולר.

כעת נשיא אוזבקיסטן מוצא עצמו במשבר תדמיתי: שאיפה לחזק את הריבונות של טשקנט בכל המדינה, בזמן ש"המותג", שהוא מנסה להציג לעולם נשחק בעקבות הפרסומים על הדיכוי האגרסיבי של גל המחאה בקרקלפקסטן, שכולל מעצרים רבים, השבתת מערכות תקשורת, במקביל לתיעודים שעשויים להצביע על מרחץ דמים ברחובות. בממשלת אוזבקיסטן הבינו במהרה כי ככל שלא יגיעו במהרה לעמק השווה עם הקרקלפקים, טשקנט עלולה לאבד כ־40% משטחה של המדינה - במקום לחזק את ריבונותה.