ציוץ בטוויטר, 25.4.22
בתחילת נובמבר יתייצבו אזרחי ישראל בקלפי בפעם החמישית תוך שלוש שנים וחצי. עד שתסתיים מערכת הבחירות הארוכה שיוצאת כעת לדרך סביר להניח שכולנו, כמצביעים פוטנציאליים, נוצף באין ספור טענות לא נכונות, הטעיות ופייקים. אבל אם אצלנו המסע רק בתחילתו, בעולם יש מדינות שבהן הסתיימו לאחרונה מערכות בחירות. מה אפשר ללמוד מהמידע הכוזב שהופץ שם? אספנו שלוש דוגמאות.
טעות סופר בצרפת. זאת אולי הדוגמה המפורסמת ביותר מהעת האחרונה. באפריל האחרון התייצב נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לסיבוב שני של בחירות מול נציגת הימין מרין לה פן. הסוף ידוע, מקרון ניצח בפער די גדול כשהשיג 18.8 מיליון קולות (58.8%) לעומת 13.3 מיליון קולות שאספה יריבתו, אבל טעות שביצע אחד מערוצי הטלוויזיה במדינה הולידה גל של שמועות לגבי אמינות התוצאות.
קצת אחרי השעה 21:00 בליל הבחירות, כשהתוצאות החלו לזרום, פרסם ערוץ הטלוויזיה France 2, בשני מקרים סמוכים, נתוני אמת שהראו כי לה פן מובילה במעט על מקרון. תחילה 13.9 מיליון קולות מול 13.7 מיליון, ולאחר מכן 14.4 מיליון קולות לעומת 14.2 מיליון. אלא שכעבור כשעה וחצי, כשהגיע עדכון נוסף, התוצאה כבר נראתה אחרת לגמרי: מקרון הוביל עם 14.2 מיליון קולות לעומת 11.7 מיליון ללה פן. כשסופרים קולות בזמן אמת ההובלה יכולה לעבור מצד לצד, אבל מספר הקולות של המתמודדים לא אמור לרדת, בטח לא בשיעור כה דרמטי. אז מה קרה?
השאלה הזאת, שעוררה הרבה הדים וקונספירציות, נבחנה על ידי לא מעט ארגוני בדיקת עובדות. ב-AFP הצרפתי ערכו בדיקה מעמיקה, כולל הצלבה מול נתוני האמת שסיפק משרד הפנים בכל רגע נתון במהלך ערב הבחירות, והראו כי המספרים שהעניקו באותם שלבים ב-France 2 לשני המועמדים היו גבוהים משמעותית מכמות הקולות שנספרה עד אז. בערוץ עצמו פרסמו התנצלות יום לאחר הבחירות והסבירו כי במהלך ערב הבחירות אירעה "תקלת מחשב" שגרמה לכך שקולות ממקומות מסוימים נספרו פעמיים.
קונספירציה בקנדה. גם זאת סוגיה שמטרידה בשנים האחרונות יותר ויותר בוחרים. האם ניתן לנצל את הטלפונים שברשותנו כדי לעקוב אחרינו בקלפי? קרלה אולסון, מועמדת לפרלמנט של מחוז אונטריו בקנדה, הזהירה בסרטון ויראלי שפרטיות הבוחרים תעמוד בסכנה במהלך הבחירות על רקע מערכות מעקב סלולרי שהותקנו בקלפיות במחוז.
בממשל אכן התקינו מערכות כאלה אך המטרה המוצהרת שלהן הייתה לבדוק את זמני ההמתנה בקלפיות. איך מוכיחים שהמערכת לא בודקת גם דברים אחרים? כדרכן של קונספירציות אין דרך חד משמעית להוכיח זאת, אבל ב-AFP, שם בדקו את הסוגיה, ראיינו מספר מומחים בנושא שמנו סיבות שונות לכך שהתיאוריה לא נראית סבירה במיוחד.
לא בורחים מקולומביה. לפני כשבועיים זכה מועמד השמאל בקולומביה, גוסטבו פטרו, בבחירות והפך לנשיא המדינה. איך הגיבו האזרחים לתוצאה הזו? חלק מהדיווחים על כך התגלגלו דווקא לרשת היוונית שם גולשים, ביניהם גם חבר פרלמנט, שיתפו שתי תמונות שלכאורה מראות את מי שהתאכזבו מהבחירה מבצעים בריחה המונית באמצעות מטוסים או אוניות. התמונות הללו התגלו על ידי ארגון בדיקת העובדות היווני, Ellinka Hoaxes, כישנות מאוד, וכאלה שכלל לא קשורות לקולומביה. תמונת המטוסים צולמה בשדה תעופה בשיקגו ב-2006; התמונה של הספינה היא מ-1991 ומקורה באלבניה.
תחקיר: טלאור שמש
לקריאה נוספת:
- הבדיקה של AFP לגבי הטעות של France 2
- הבדיקה של AFP לגבי ה"מעקב הסלולרי" בקלפיות בקנדה
- הבדיקה של Ellinka Hoaxes לגבי תגובת הקולומביאנים לתוצאות הבחירות