שדה סולארי / צילום: Shutterstock, Thongsuk7824
הכותב הוא מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר
אוקטובר 1973, העולם רוגש. מחירי האנרגיה מרקיעים שחקים. תורים משתרכים בתחנות הדלק, מפעלים ברחבי העולם סוגרים את שעריהם לאור מחסור במזוט וסולר, האינפלציה מרימה ראש. משבר האנרגיה של שנות השבעים היה תולדה של החלטת מדינות ערב מפיקות הנפט להשתמש במשאב הטבע העומד לרשותן כנשק כלכלי-פוליטי לשם הגברת השפעתן על העולם המערבי. בטווח הבינוני והארוך הביא המשבר להגברת תפוקת הנפט ובעיקר הגז הטבעי באירופה ובארצות הברית, להשתחררות, גם אם חלקית, מהתלות המוחלטת במדינות אופ"ק, כמו גם לשינויים בהרגלי הצריכה; החל משינוי טכנולוגי בענף הרכב וכלה ביישום שעון קיץ. ישראל אמנם לא הייתה מהנפגעות העיקריות מהמשבר, אך הוא הוביל למעבר חד לשימוש בפחם ובתוך כ-15 שנה עתיד היה משק החשמל הישראלי להתבסס על פחם כדלק עיקרי ובכך לפחות במשק החשמל השתחררה ישראל מהתלות בנפט ובתזקיקיו.
50 שנה חלפו והעולם ניצב שוב בפני משבר אנרגיה. גם הפעם נדמה לרבים כי המשבר הינו תולדה של אירוע גיאופוליטי, המלחמה באוקראינה. אך הסתכלות ביקורתית בנתונים מראה אחרת, מחירי האנרגיה, ובפרט מחירי הגז הטבעי, החלו לעלות באופן חד כבר באביב 2021, הרבה לפני שנורה הכדור הראשון על אדמתה של אוקרינה. הקורונה והיציאה ממנה אמנם תעתעה בשווקים אך אינה מסבירה את עומק המשבר. נראה כי רעמי התותחים כמו גם נגיפי הקורונה הסיטו לרגע את תשומת הלב מכך שהעולם מצוי בעיצומו של משבר. משבר האקלים, משבר אשר לדעת רבים מאיים על קיומה של האנושות כפי שאנו מכירים אותה.
שינויים מרחיקי לכת
ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת שינויים מרחיקי לכת במשקים רבים, אך נדמה כי במשק האנרגיה מדובר בשינוי בסדר גודל שכמוהו לא התרחש מאז ראשית המאה שעברה, עת החל השימוש בנפט כדלק עיקרי. ממדי השינוי, גדולים ככל שיהיו, אינם מספרים את התמונה כולה. לראשונה, המנוע המניע את המהפכה אינו הגדלת היעילות הכלכלית או השגתה של צמיחה כלכלית ואף לא הבטחתה של אנרגיה זמינה, אלא ההכרח בהקטנת טביעת הרגל הפחמנית. הכרח שאולי אף זר לתפיסה הכלכלית הרווחת זה עשרות רבות של שנים, תפיסה על פיה הגברת הצריכה ואיתה הצמיחה הכלכלית הינה מטרת העל של הכלכלה המודרנית. כדרכן של מהפכות הן גובות מחיר, שלבי המעבר מטכנולוגיה אחת לאחרת הינם על פי רוב מורכבים יותר מהמצופה, רצופים קשיים ומחייבים פתרונות שאינם טכניים בלבד. כאשר מדובר באנרגיה, שהינה משאב חיוני לקיומה של כלכלה מודרנית ואף מעבר לכך לקיום האנושי כולו, המחירים גבוהים במיוחד.
משבר האנרגיה באירופה נמצא עדיין בעיצומו, החורף הבא צפוי להוות אתגר של ממש לקיומו של אורח חיים תקין, ביבשת המסתמכת על גז טבעי כאמצעי עיקרי לחימום הבתים, מחסור בו מהווה סכנה של ממש. המלחמה באוקרינה אף היא מחריפה את המשבר בכך שחוסמת את הפתרון הזמין ביותר לאספקת גז - רוסיה. על כן, בטווח הזמן הקצר אנו צפויים לראות את מדינות אירופה מחפשות אחר כל מקור גז אפשרי, מגייסות מחדש את כוחותיהן לפיתוח משאבי הגז והנפט המקומיים וזאת על מנת למתן את השפעת המשבר ואיתו את הלחצים האינפלציוניים הנלווים. לא מן הנמנע כי ככל שצעדים אלו לא יספקו מענה, תידרש אירופה למעורבות של ממש בשווקי האנרגיה בדמות קיצוב ופיקוח על מחירי הגז. מעניינת יותר עם זאת הינה השפעת המשבר בטווח הזמן הבינוני והארוך. הנבואה ניתנה אמנם לשוטים, אך נדמה כי אנו צפויים לחזות בהאצה משמעותית של קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות וחיפוש אחר פתרונות למכלול השימושים הקיימים היום לתזקיקי נפט. לשיקול הסביבתי המחייב מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת, נוסף כעת שיקול גאופוליטי - הצורך בהשתחררות מתלות במדינות המפיקות גז ונפט, מדינות אשר לאו דווקא חולקות את אותו עולם ערכים עם מדינות האיחוד האירופאי. התהליך ידרוש חדשנות טכנולוגית ותהליכית ברמה הגבוהה ביותר, כמו גם שינויים בהרגלי הצריכה.
גיבוי אנרגטי
לצד שינויים אלו, ניתן לצפות כי תשומת לב גבוהה יותר תינתן לשמירת הגיבוי האנרגטי הנדרש לתקופת המעבר, על מנת שאספקת האנרגיה תהיה רציפה הן בעתות מלחמה והן לנוכח אירועי אקלים קיצוניים, שגם שכיחותם עולה על פני השנים.
המשבר הינו כמובן גם הזדמנות ובימים אלו אנו רואים את הצורך האירופאי בהגברת ובגיוון מקורות האספקה של גז טבעי, צורך שישראל עשויה ליהנות ממנו בהיותה חלק מהפתרון. בטווח הזמן הארוך יותר מהווה המשבר הזדמנות של ממש לחברות טכנולוגיה ישראליות ליצור את הפתרונות שיאפשרו לעולם לצעוד בבטחה אל עבר עתיד של אנרגיה בת קיימה.