גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בטון בקו הים: עיריית אילת מבצעת עבודות שמסכנות את הסביבה

בעיריית אילת מבצעים בימים אלו עבודות פיתוח ותשתית בקו החוף, במסגרתן הוקמה רחבת בטון בקו המים ● העירייה התעלמה מהסתייגויות המשרד להגנת הסביבה, המתריע על סיכונים סביבתיים, צמצום רצועת החוף ונזק ארוך טווח ● מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד: "לא פרקטיקה מקובלת"

רחבת בטון המגיעה עד לקו המים / צילום: אלי ורבורג, המשרד להגנת הסביבה
רחבת בטון המגיעה עד לקו המים / צילום: אלי ורבורג, המשרד להגנת הסביבה

הפוקדים את חופי אילת בעת האחרונה, נתקלים בעבודות משמעותיות שמבצעת העירייה: רחבת בטון גדולה כבר ניצבת בקו המים בחוף קיוסקי, ועליה פועלים עסקים. הבטון שכיסה את החוף והעבודות שמבצעת עיריית אילת, לא רק מונעות מהמתרחצים גישה חופשית לקו המים ומצמצם את שטח החוף הפתוח לציבור, אלא גם פוגע בסביבה החופית, עלול להוביל לפגיעה בשוניות האלמוגים הרגישות במפרץ אילת, ומבוצע בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה. בחופים ציון, קיסוסקי ואלמוג, מתוכננות ומבוצעות עבודות בטון והקמת טיילות ״שלא לצורך ובאופן שפוגע בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים במקום״, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, הדורש ממנהל התכנון לקיים דיון דחוף בנושא במטרה לבלום את הרס הסביבה החופית.

בעיריית אילת, מבצעים בחופי העיר פרויקט ״לחידוש ושדרוג חופי העיר, במטרה להפוך אותם לנגישים, יפים ובטוחים יותר״, כך לפי העירייה. זאת, בית היתר לאחר שסערה שהתרחשה בשנת 2020 בחופי העיר הסבה נזק עצום, שנאמד בכ-100 מיליון שקלים לפי העירייה. עבור אותו צורך, ניתנו לעיר היתרי בניה על ידי מנהל התכנון, אך המשרד להגנת הסביבה - אינו חבר בוועדת הרישוי שאישרה את היתרי הבניה, ואלו ניתנו ללא תיאום עמו, למרות בקשת המשרד עוד בשנת 2020. לדברי מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: "השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית, לא צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת".

טריבונות בטון שצמצמו למטרים בודדים את רצועת החוף הזמינה לציבור / צילום: אלי ורבורג, המשרד להגנת הסביבה

במסגרת השיפוץ, דרשה העירייה להפוך את קו החוף לרצוף בטון, וכך נעשה בימים אלו: בטון מזוין נוצק לקרקע החופית החולית. לפי המשרד להגנת הסביבה, גריעת שטח הקרקע החופית היא כמעט בלתי הפיכה. בניית אלמנטים קשיחים מבטון בקו המים או בסמוך לו עלולה לגרום, בעת סערה חזקה, לא רק לגריעת הקרקע אלא גם להגברת ההרס של האלמוגים עקב הגברת אנרגית הגלים החוזרים לים. ״הניסיון מלמד כי הפתרון הנכון הוא להרחיק את הפיתוח ואת הבינוי מקו המים, ואת המתקנים שיש הכרח להצמיד לקו המים, יש להקים כמתקנים פריקים - לקח שהיה אמור להילמד לאחר הסערה שאירעה באילת בחודש מרץ 2020״, מסבירים אנשי המקצוע במשרד. יתר על כן, במסגרת העבודות, מוקמות שמשיות חוף שחלקן יהיו מוארות בלילה - באופן העלול לייצר זיהום אור בסביבה חופית רגישה, המשמשת בית לבעלי חיים העלולים להיפגע מכך.

מנהל התכנון: "קוראים לעיריית אילת שלא לקדם בשלב זה צעדים הסותרים את המסמך"

למרות הסכנה הסביבתית הגלומה בעבודות פיתוח על קו החוף, ההערות שהעביר המשרד במהלך 2020 בנוגע לקרבה המתוכננת של פיתוח לקו המים ולחומרי הבניה והביסוס, במסגרת תוכניות הבינוי - לא התקבלו. בשנת 2020, פנה מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לגורמים הרלוונטיים כדי לקבל את בקשות היתרי הבניה ולבחון את העבודות המתוכננות, בהן הקמת שבילי בטון בסמוך לקו המים, שימוש נרחב בבניה קשיחה מבטון, והקמת מזח בחוף אלמוג. המשרד הביע חשש מפגיעה חמורה בסביבה החופית, וסבר כי מדובר בפיתוח עודף ומיותר שאינו מותאם לסביבה זו. בהתאם, הודגש למהנדס העיר דאז של עיריית אילת כי יש ללוות את היתרי הבנייה בפרשה טכנית שתכלול הנחיות למניעת פגיעה בסביבה החופית. אך בעירייה בחרו להתעלם מכך ואף לכלול בתוכנית אלמנטים מהם הסתייג המשרד, ומבלי לפרט אף מהן ההנחיות שניתנו למתכננים ולקבלנים למניעת פגיעה בסביבה החופית, אם בכלל.

עבודות ליד חוף הים

לפי גורמי המקצוע במשרד, עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עולה כי יש מקטעים שלכתחילה התקיימה בהן רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים, וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר, ברמה של מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.

אלו לא העבודות היחידות שמתכננת עיריית אילת בקו החוף. לכן, דורשים במשרד להגנת הסביבה לערוך דיון נרחב במנהל התכנון, בכדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית הרגישה של הים האדום. במנהל התכנון אומרים על כך כי "המנהל רואה חשיבות בחופי הים בכלל וברצועת החוף של אילת בפרט כמשאב פתוח לכלל הציבור. בימים אלה מגבש מנהל התכנון יחד עם הגורמים הרלוונטיים מסמך המתווה תשתית תכנונית ארוכת טווח לחופי אילת ולמרחב הימי של אילת, תוך שימור המאפיינים הסביבתיים והאקולוגיים הייחודיים של החוף והים, לצד קידום תיירות מגוונת וייחודית הפוגשת את החופים מצד אחד ואת המדבר מצד שני. אחד העקרונות הבסיסיים במסמך הוא פתיחת חופי הים לכלל הציבור. למרות פניות חוזרות ונשנות לעיריית אילת ולרשות הטבע והגנים, לקדם את המסמך, המהלכים לא מוצו. אנו קוראים לעיריית אילת שלא לקדם בשלב זה צעדים הסותרים את המסמך".

עיריית אילת: ״העבודות נעשות בהתאם להיתרי הבניה שניתנו"

בעיריית אילת טוענים כי העבודות מתבצעות בפיקוח הדוק של רשות הטבע והגנים. ברשות הטבע והגנים אומרים כי מדובר בתוכניות שאושרו ברמה המקומית, בניגוד לעמדת הרשות. ״הפיתוח נעשה קרוב מידי לקו המים וקיים סיכון לפגיעה בטבע בשל כך. הרשות מצידה מפקחת על העבודות על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון לפגיעה בטבע. פעולות פיקוח אלו אף הובילו לעצירת העבודות לא אחת בשל חריגות״.

מעיריית אילת נמסר: ״העבודות נעשות בהתאם להיתרי הבניה שניתנו, לאחר מילוי כל דרישות רשויות הרישוי. ההיתרים תואמים באופן מלא את תוכנית הבינוי אשר אושרה גם בוועדה המקומית ובמליאת מועצת העיר. העבודה בשטח מתבצעת תחת נהלים מחמירים לשמירה על הסביבה ומניעת הפגיעה בה. חומת ההגנה בביץ’ רוק מוחלפת בתשתיות נקודתיות להגנה על מבני החוף והתשתיות. מקלחות החוף החדשות יחוברו לרשת הביוב העירונית כדי למנוע זרימה לים. התאורה מותאמת לדרישות הסביבתיות תוך מזעור זליגת האור למרחב הימי. מערכת ההשקיה תהיה מבוקרת ללא שימוש בחומרי דשן .

״העבודות יגדילו את היקף הקרקע המיועדת לחופי רחצה הפתוחים לציבור ואת ההצללה הציבורית לאורך החופים, תוך הבטחת נגישות מירבית של הציבור כולו עם ובלי מוגבלות אל החוף ולאורכו, יחד עם ביצוע הגנות ימיות על המבנים והתשתיות, אשר תוכננו באופן מוקפד ומקצועי על ידי מהנדסים מומחים על מנת להבטיח עמידותם בסערות עתידיות. מדובר בפרויקט שלצידו תועלות ציבוריות ועירוניות אדירות שיובילו להתפתחות הטובה והנכונה של העיר אילת״.

עוד כתבות

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?