נשיאת הבנק האירופי, כריסטין לגארד / צילום: Associated Press, Daniel Roland
הבנק המרכזי האירופי מתמודד בימים אלה עם בעיה בהיקף של 24 מיליארד אירו מכספי משלמי המסים ביבשת, שעשויה להחיות את הביקורת הציבורית על חמדנות הבנקים ולקרוא להגברת הרגולציה הפיננסית עליהם.
עם פרוץ מגפת הקורונה החל הבנק המרכזי האירופי (ECB) להעניק למוסדות פיננסיים ביבשת הלוואות־עתק בתנאים יוצאי דופן, כולל ריבית שלילית של 1%. המטרה הייתה להקל על שווקי האשראי שאיימו להתכווץ בגלל השפעות המגפה והסגרים, ולתמוך בהמשך הפעילות הכלכלית בגוש האירו. במלים אחרות, הבנק המרכזי האירופי למעשה שילם למאות בנקים בגוש האירו כדי שילוו ממנו כסף ו"יגלגלו אותו מחדש" בשווקים, בתוכניות לארבע שנים.
הבעיה היא שכעת, כאשר הבנק המרכזי האירופי נאלץ להעלות את הריבית בגוש כדי להיאבק באינפלציה ו"ליישר קו" עם בנקים מרכזיים אחרים - המוסדות הפיננסיים יכולים פשוט להפקיד את ההלוואות הללו חזרה ב-ECB, וליהנות מהפרשי הריבית העצומים לטובתם, ללא סיכון. לפי הערכות של אנליסטים ב"מורגן סטנלי", בנקים יכולים להרוויח בשנתיים הקרובות כ־24 מיליארד אירו, תלוי בשיעור הריבית שייקבע בסופו של דבר בגוש האירו, ללא כל פעילות פיננסית שתתרום לשווקים ואפילו תוך כדי צמצום היצע הכסף בגוש.
לחץ להעלות את הריבית
השאלה כיצד להתמודד עם האפשרות הזו נמצאת בדיונים בימים אלה במועצת הנגידים של הבנק המרכזי האירופי, לפי דיווח שפורסם בתחילת השבוע ב"פייננשייל טיימס". היא חלק מההשלכות של שינוי המדיניות החד שמתבצע בימים אלה, בהם תמה מדיניות ריבית אפסית ושלילית שנמשכה קרוב לעשור, ושיעורי הריבית מתחילים לעלות.
נתוני האינפלציה הגבוהים ליוני (8.6% בחישוב שנתי), שפורסמו בסוף השבוע, מגבירים את הלחץ על ה־ECB להעלות את הריבית מהר יותר וגבוה יותר, מעבר ל־0.75% אליהם כבר התחייב בשתי פעימות עד הסתיו הקרוב. בעבור הבנקים האירופיים, מדובר בבוננזה אפשרית, וכזו שיוכלו לגרוף בקלות רבה.
התוכנית לחלוקת הלוואות מסובסדות צברה תאוצה עם תחילת מגפת הקורונה במרץ 2020, כאשר ה־ECB הוריד את הריבית שהוא מציע להם מאפס או מינוס 0.5% למינוס 1%. מאז חולקו הלוואות בסדר גודל של 2.2 טריליון אירו. חצי טריליון אירו לפחות נלקחו על ידי בנקים צרפתיים ואחריהם בשיעור ההלוואות נמצאים מוסדות פיננסיים מגרמניה ומאיטליה. יותר מ־740 בנקים, לפי ההערכות, קיבלו הלוואות מסובסדות, בתוכנית שנמשכת עד 2024. הריבית על ההלוואות אינה קבועה לחלוטין, אך היא משתנה כממוצע של הריביות במהלך שנות ההלוואה. כלומר, גם אם הריבית תעלה החל מיולי הקרוב ועד ל־2024, הבנקים ייהנו משנתיים של ריביות שליליות. למעשה, הם ייהנו מסבסוד חסר־סיכון של הרווחים שלהם.
האם ניתן להרתיע את הבנקים
פביו איאנו, מסוכנות הדירוג "מודי'ס", אמר לעיתון הבריטי שהוא מעריך שרוב הכסף שהבנקים לוו לא יילך לטובת אשראי והלוואות, אלא יופקד חזרה בבנק המרכזי למטרות ריבית. "מורגן סטנלי" העריך את הרווחים של הבנקים בטווח שבין 4 מיליארד ל־24 מיליארד. ב־ECB עצמו העריכו את הרווחים האפשריים ב־12 מיליארד אירו.
בכל מקרה, כפי שדיווח העיתון, זה יהיה "בלתי מקובל לחלוטין מבחינה פוליטית שה־ECB יספק למעשה רווחים עודפים לבנקים, רווחים הממומנים מכספי משלמי המסים, בעוד הבנקים עצמם מעלים את עלויות ההלוואות למשקי בית ומחלקים דיבידנדים למשקיעים". כעת מנסה ה־ECB לבדוק כיצד הוא יכול להרתיע את הבנקים מלנקוט במדיניות זו, אך לא בטוח מבחינה משפטית אם הוא יכול לעשות זאת.