אינסייט פרטנרס, קרן הענק הניו יורקית / צילום: Shutterstock
קרן אינסייט פרטנרס, אחת מהמשקיעות הגדולות שנכנסו כרוח סערה לענף ההייטק הישראלי בשנים האחרונות, הייתה המשקיעה הפעילה ביותר בישראל בשנה שעברה. במסגרת פעילותה, היא השקיעה ב-37 חברות חדשות - קרוב לפי שלוש ממספר השקעותיה בשנה שלפניה, כך עולה ממחקר של משרד עורכי הדין גרוס וחברת IVC, המדרג את המשקיעות הפעילות ביותר בישראל.
עם זאת, ייתכן שאינסייט תתקשה לשמור על מעמדה הגבוה. לאחרונה, באתר החדשות דה אינפורמיישן נחשף שבקרן הוחלט לצמצם את ההשקעה בחברות בוגרות בכשליש בשנה האחרונה. במקביל, ורטקס, קרן ישראלית שיוסדה על ידי משפחת אורון - מהמשקיעות בסולאראדג’, ורביט ויוטפו - הכפילה את השקעותיה בחברות חדשות ל-16 ביחס לשנה שעברה, ו-NFX של גיגי לוי הגדילה את מספר ההשקעות שלה ל-15. עוד מדורגות בצמרת הרשימה אנטרי קפיטל, המשקיעה הראשונה במאנדיי ובריסקיפייד (15 השקעות), טייגר גלובל, קרן הגידור האמריקאית שהתפרסמה במתן מהיר של המחאות, וקרן פיטנגו הוותיקה (13).
לא כל קרנות ההון סיכון ניצלו את שנת השפע של 2021 כדי להגביר את השקעותיהן בהייטק הישראלי. ייתכן שהן העדיפו להימנע מהשקעה בשווי שהתברר כמופרך, בזמן שקרנות אחרות ממתינות לגייס הון נוסף על מנת לחזור ולהשקיע בחברות חדשות. בהן, למשל, קרן F2 של יוצאי ג’נסיס, שהפחיתו את מספר ההשקעות החדשות שלהן מ-14 לתשעה בשנה שעברה, או קרן TLV של יוצאי פיטנגו, שהשקיעו בשנה שעברה בשש חברות חדשות בלבד, ירידה מתשע חברות בשנה קודם לכן. קרנות אחרות, דוגמת לייטספיד, JVP ואלטאיר הרוסית לא נכללו בדירוג בגלל מספר השקעות חדשות נמוך, בעוד שאחרות, כמו סופטבנק, גרוב של דב מורן וטרגט גלובל האירופית - נכנסו לרשימה השנה עם מספר חד ספרתי של השקעות.
האם הקרנות הישראליות ישובו למרכז הבמה?
לדברי עו"ד איל שנהב ממשרד גרוס, אחד המחברים של דירוג הקרנות המשקיעות בישראל, הגידול הדרמטי בהשקעות הייטק ב-2021 הוא תוצר של כניסת קרנות הענק הזרות. "באותה המידה, מאז תחילת השנה אנחנו עדים לכך שהמציאות השתנתה, והיא עדות להשפעה הדרמטית שהיו לחודשים האחרונים על הקרנות הזרות", אמר עו"ד שנהב.
כעת, הוא חוזה את חזרתן של המשקיעות הישראליות למרכז הבמה. עם גיוסי הון חדשים לקרנות כמו וינטג’, אלף, סטייג’ וואן, ורטקס, גלילות ו-TLV פרטנרס - אשר גייסו בסך הכל כ-2 מיליארד דולר בתקופת השפע של 2021 - יש למספיק קרנות ישראליות הון כדי להשיג את העסקאות שהקרנות הזרות אולי יפילו. "יש כאן מה שקוראים לו אבק שריפה יבש", תיאר שנהב. "כלומר, סף שממתין להזדמנות השקעה".
גם אור לנצ’נר, מנכ"ל ברייט דאטה, חברה שנרכשה על ידי קרן הפרייבט אקוויטי EMK, מביע אופטימיות לגבי העתיד. לדבריו, השינוי בגישה של המשקיעים - בדגש על חברות צומחות לחברות רווחיות - צפוי להביא לישראל קרנות פרייבט אקוויטי רבות בחיפוש אחר חברות רווחיות. "אלה חברות שמתמקדות לא רק בהשקעה בחברות, אלא לפעמים ברכישה לשם השבחה או אף בהוצאת חברות ממשבר", אמר. "ייתכן וקרנות הפרייבט אקוויטי ייקחו את ההובלה מקרנות ההון סיכון כבר בסוף השנה הזו או בשנה הבאה".
מלבד EMK, פועלות בישראל - או שוקלות לפעול כאן - קרנות ענק כמו פרמירה, TCV, H&F וג’נרל אטלנטיק, שהגבירה מאוד את השקעותיה בארץ באחרונה.
ירידות של 50% ומעלה בהיקף ההשקעות בעולם
לא רק בהייטק הישראלי נרשם שינוי בהשתתפות קרנות הענק בהשקעות. לפי מחקר של חברת המחקר PitchBook ואתר חדשות הטכנולוגיה דה אינפורמיישן, בין קרנות הענק שביצעו את הירידה הגדולה בהשקעות בעולם ובשיעור של לפחות 35% ביחס לתקופה המקבילה בשעברה, נמצאות הקרנות גרין אוקס, אינדקס וקוואטיו - כולן משקיעות פעילות מאוד בהייטק הישראלי.
קרן גרין אוקס, שברשימת השקעותיה בישראל חדי קרן בלבד, בהן וויז, סטארקוור, וטיפלתי, הפחיתה באופן דרמטי את מספר השקעותיה מ-13 עסקאות בתקופה המקבילה אשתקד לחמש מתחילת השנה. קוואטיו, שפרופיל ההשקעות שלה דומה לזה של גרין אוקס, ובין חברות הפורטפוליו שלה בישראל נמצאות מליו, ראפיד, סניק ופיירבלוקס, ירדה גם היא ל-18 השקעות בחודשי תחילת השנה מ-28 אשתקד.
המשותף לקרנות אלה הוא היותן משקיעות חדשות יחסית בחברות הייטק. מדובר בקרנות קרוס אובר, חברות השקעה שיש להן קרן גידור או היסטוריה של פרייבט אקוויטי. גופים כאלה גייסו סכומי ענק במהלך השנתיים האחרונות כחלק מנהירת הכסף הזול לענף הטכנולוגיה, והצמיחה במניות של חברות הענק.
אחרי מפולת המניות שהחלה כבר בקיץ שעבר, המגמה התהפכה, ואותן קרנות - כמו טייגר גלובל שמחזיקה קרן גידור שהפסידה רבות ממניות בבורסה בארה"ב ובסין. הפסדי קרן הגידור של טייגר נאמדים במעל 50% מאז תחילת השנה, והשקעותיה בחברות צמיחה הצטמקו במחצית ל-5.7 מיליארד דולר בחמשת החודשים הראשונים של השנה ביחס לשנה שעברה. היא הגבירה, מאידך את השקעותיה בחברות צעירות, ובין השאר גם בישראל.
יש לציין שטייגר גלובל, אחת הקרנות הפעלתניות בארץ בשנה שעברה שעמדה מאחורי שורה של השקעות הון סיכון בחדי קרן בעלי שווי גבוה במיוחד כמו ראפיד וסניק, גם צמצמה את מספר סבבי הגיוס לחברות הייטק בוגרות במהלך חמשת החודשים האחרונים. מדובר בירידה בהיקף של 17% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כך גם אינסייט, כאמור, ירדה ב-30% ביחס להשקעותיה בשנה שעברה ואילו סופטבנק צמצמה את השקעותיה ב-27%.
מנגד, קרנות כמו לייטספיד או סקויה ישבו על הגדר, והשקעותיהן השנה דומות לאלו של השנה שעברה, מכיוון שהן ככל הנראה ככל חששו מהשקעות בשווי גבוה מדי. הקרן של סיילספורס, גם היא מיתנה את השקעותיה בתחום החברות הבוגרות, אך לא בהרבה. אחרי שבשנה שעברה השקיעה לפני ההנפקה של מאנדיי, היא הפחיתה את השקעותיה ב-10% בלבד.
שותפויות המו"פ לא הוכיחו את עצמן
תופעה נוספת עליה מצביעים בדוח היא היחלשות משמעותית של שותפויות המו"פ. מחיר המנייה של קרנות ההשקעה הציבוריות האלה, כמו מילניום, ביג טק 50, יוניקורן טכנולוגיות ופיט השקעות, ירד בשיעור שנע בדרך כלל בין 40% ל-70%, למעט שותפות מנרה שירדה בסך הכל ב-20%. מדובר בשותפויות קטנות בהשוואה לגופי השקעה אחרים, וסך ההון שגייסו 16 השותפויות הגדולות עולה רק במקצת על 200 מיליון דולר - סכום שמאפיין כיום קרן הון סיכון קטנה.
"בעבר הוא נחשב לאפיק השקעות קלאסי, אבל זה לא קרה", ציין עו"ד שנהב. "המודל העסקי שלהן לא הוכיח את עצמו, הסחירות שלהן נמוכה והיקף ההון שגייסו נמוך ביחס לתקופה. התברר שלציבור הרחב אין באמת אפיק השקעות רציני בחברות הייטק, כיוון שקרנות ההון סיכון עדיין סגורות בפניו והקרנות הציבוריות לא צברו מומנטום".