רוסיה הודיעה היום (רביעי) כי היא מפסיקה את יצוא הנפט של קזחסטן דרכה למשך 30 ימים בעקבות "שיקולים סביבתיים". האירוע תמוה במיוחד בגלל היקף הזיהום שלו גורמת תעשיית הנפט והגז הרוסית. כנראה שהסיבה האמיתית קשורה לתמיכה שהציגה קזחסטן באוקראינה ובאיחוד האירופי.
● מחירי הדלק מעמידים למבחן את התיאבון האמריקאי למלחמה קרה חדשה נגד רוסיה
● אוזבקיסטן: תושבי מחוז "חובשי הכובעים השחורים" יצאו לרחובות וקיפלו את הנשיא
רק אתמול שוחח טלפונית נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב עם נשיא המועצה האירופית שארל מישל, ואמר לו כי קזחסטן מוכנה לנצל את פוטנציאל הנפט והגז שלה - במטרה לייצב את משבר האנרגיה בעולם ככלל ובאירופה בפרט. "הנשיא גם קרא לאיחוד האירופי לשתף פעולה בפיתוח מסדרונות אלטרנטיביים, כולל הנתיב הבינלאומי הטרנס-כספי", נמסר מלשכת הנשיא בנור-סולטן. "המדינה שלנו מחוייבת לפיתוח קשרים ברי־קיימא עם האיחוד האירופי, שותפת הסחר הגדולה ביותר של קזחסטן".
אירוע דומה התרחש כבר ב-20 ביוני, אז הורה ולדימיר פוטין על הפסקת הובלת הנפט הקזחי לנמל נובורוסיסק שבים השחור. הסיבה שסיפקה אז רוסיה הייתה: "איתור 50 מוקשים מימי מלחמת העולם השנייה שינוטרלו עד סוף החודש".
אך לאותה הודעה קדמו דבריו של נשיא קזחסטן בפורום הכלכלי של סנט פטרבורג, בו אמר בהקשר לפלישת רוסיה לאוקראינה כי "אם זכות ההגדרה העצמית תוחל בכל מקום, יהיו יותר מ-600 מדינות במקום 193 באו"ם. אנו לא מכירים בטייוואן, קוסובו, דרום אוסטיה ואבחזיה, וכך ננהג עם דונייצק ולוהאנסק".
קזחסטן, שמדורגת במקום ה־12 בעולם בעתודות הזהב השחור (1.8% מהעתודות בעולם), מייצאת את הנפט שלה באמצעות שלושה צינורות, כאשר המרכזי שביניהם הוא מטנגיז לנובורוסיסק. בצינור זה, שאורכו יותר מ־1,500 ק"מ, הועברו בשנת 2019 לא פחות מ־63.2 מיליון טונות נפט קזחי, על פי ניתוח שביצעו ארנסט אנד יאנג. קזחסטן משתמשת בשני צינורות נוספים: בין אטאסו לאלאשנקו שבמערב סין, ובין אטיראו לסמארה שברוסיה. לצורך ההשוואה, בשני הצינורות הללו הועברו בתקופה המקבילה 16 ו־13.3 מיליון טונות של נפט בהתאמה.
עבור קזחסטן, מדובר במכה קשה: ענף הנפט והגז הטבעי מהווה 35% מהתמ"ג ו־75% מהיצוא . מעבר לכך, מאז קבלת העצמאות מברית המועצות ב־1991, בנור-סולטן (לשעבר אסטנה) נהנו מהשקעות זרות בהיקף 150 מיליארד דולר בתעשיית דלקי המאובנים.
פוגעת בקזחסטן כדי להמשיך לפגוע באירופה
עם זאת, כפי שרוסיה רצתה בצעד הזה לפגוע בקזחסטן - היא בוודאי מעוניינת להמשיך לפגוע באירופה שסובלת במילא ממשבר אנרגיה חמור. קזחסטן היא ספקית של 6% מצריכת הנפט של האיחוד האירופי, כאשר 70% מתוך יצוא הנפט של נור-סולטן הוא לאירופה. כלומר, דרך הטרמינל בנובורוסיסק. האיחוד האירופי הוא שותף המסחר הגדול ביותר של קזחסטן, עם 29.7% מכלל המסחר ב־2020. באותה השנה, 16.1% מהיבוא לקזחסטן הגיע מהאיחוד האירופי, ואילו 41% מהיצוא נשלח לאיחוד.
לא מן הנמנע כי ההחלטה של רוסיה מיועדת להוות "איתות אזהרה" לקזחסטן, לאחר כנס בילטראלי שהתקיים בבאקו ב־27 ביוני בין טורקיה, קזחסטן ואזרבייג'ן - והתמקד בפיתוח שיתוף הפעולה הטראנס־כספי. שלושת המשלחות, בראשות שרי החוץ, התחבורה, התעשייה והתשתיות, בחנו, למשל, את סוגיית האנרגיה. בקזחסטן, שמהווה מעצמה גם מבחינת עתודות האורניום (12% מכלל העתודות בעולם) והגז הטבעי (1.2% מכלל העתודות בעולם), מודעים היטב לפוטנציאל של חיבור צנרת טרנס־כספית לבאקו.
מבירת אזרבייג'ן יתאפשר להם להתחבר לתשתית הקיימת שמובילה נפט וגז דרך גיאורגיה וטורקיה לאירופה, וכך נור־סולטן תפחית משמעותית את התלות המוחלטת שלה ביצוא נפט דרך רוסיה. כעת, האפשרות הזו תיבחן מנקודת מבט שונה בתכלית מתקופות קודמות.
