גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלף שקל לקרטון קראנץ' פיסטוק: השיעור שנסטלה נותנת למתחרים

השלגון שיצא לשוק במהדורה מוגבלת הפך קשה להשגה, מה שהוליד "שוק אפור" חוצה גילאים ומדיות - ומיצב אותו כאחד המותגים הנחשקים בקיץ הנוכחי ● כיצד פועלת הפסיכולוגיה הצרכנית, עד כמה אחראיות הרשתות החברתיות ליצירת הביקושים, ואיך נוצר החיבור עם וולט

 

ארטיק קראנץ' פיסטוק / צילום: שירה ספיר
ארטיק קראנץ' פיסטוק / צילום: שירה ספיר

בשעת אחר צהריים מוקדמת השתרך תור ארוך בחנות גלידות במרכז הארץ. חבורה של ילדים כבני 10 התפרצו פנימה, והחלו לפתוח את המקררים ולהפוך את הארטיקים. "יש לך את הקראנץ'?", צעקו למוכר, שהשיב בעייפות "לא, נגמר, תפסיקו לשאול אותי את השאלה הזו".

למחרת בבוקר, המוכר שוב נדרש לשאלה האם הוא מחזיק בארטיק שכולם מדברים עליו - הקראנץ' פיסטוק של גלידות נסטלה. התשובה הייתה כן, "אבל אי אפשר לקנות יותר מארבע". המוכר נכנס למקרר האחורי, ויצא משם עם השלל עטוף ונסתר בתוך שתי שקיות. בזמן התשלום נכנס בסערה בחור כבן 40, ושאל "יש לכם את הארטיק של הצווארון הלבן? הבן שלי יהרוג אותי עם זה בסוף". שוב התשובה הייתה כן, אבל הפעם אפשר היה לקבל רק שניים. "אז למה היא קיבלה יותר?", שאל הבחור ברוגז.

אפקט שנאת ההפסד

המרדף אחרי ארטיק הקראנץ' פיסטוק של גלידות נסטלה, שיצא לשוק במהדורה מוגבלת בחודש שעבר, הוא חוצה גילאים, רשתות ומדיות, מה שהופך אותו לאחד המותגים החזקים בעת הנוכחית. "המוצר נולד על ידי בחור חובב פיסטוק, שיצר סקיצות של מוצרים מוכרים בשילוב פיסטוק. אחד המוצרים היה ארטיק של נסטלה, והוא התחיל להטריל את הקהילה של קבוצת 'רעבים ברעבך' בפייסבוק", מספרת ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים מבית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן.

"אנשים נדלקו על הרעיון, ופנו לנסטלה עם בקשות להתחיל לייצר גלידה כזו. בנסטלה הקשיבו, וזה יצר באזז מטורף. זו התגשמות פנטזיה. אני יושבת בבית וחושבת 'הלוואי שיעשו לי מילקי דובדבנים וקצפת', ומישהו שומע אותי ומתחיל לייצר את המוצר".

אבל אז קשה להשיג אותו, ומתחיל המרדף.
"לבני אדם יש מכניזם שמפעיל אותם. אנחנו פועלים קודם כל משנאת הפסד. מדובר בפחד שלנו להפסיד משהו, והכאב שבהפסד הוא הרבה יותר גדול מאשר עונג של אותו הדבר. לאבד 20 שקלים יכאב לך יותר מאשר השמחה שתחושי אם תמצאי 20 שקל ברחוב. זה משפיע על קבלת ההחלטות שלנו, הרבה פעמים זה לא רציונלי, וההשלכות מבחינה שיווקית הן אדירות.

"כמובן שמעבר לשנאת ההפסד, הדבר השני הוא הנדירות, שגם יושבת על הנקודה הזו. כשאומרים לנו שמשהו נדיר, מוגבל בזמן או בכמות, זה מניע. כמו בבלאק פריידיי, כשאנשים מוכנים להרוג אחד את השני בשביל המוצרים שנמצאים בסייל לזמן מוגבל ובכמות מוגבלת.

"אבולוציונית, עוד לפני שבני אדם גידלו את הבקר והתוצרת החקלאית שלהם, הם היו צריכים להילחם אחד בשני בשביל להשיג אוכל. הגבלה מייצרת בנו את הרצון להשיג את הדבר, ומוצרים מוגבלים מקבלים ערך גבוה יותר".

איזו תחושה נוצרת אצל מי שהצליח?
"אני חלק מהברנז'ה, אני בעניינים. גם הסושיאל משחק פה תפקיד - איזה יופי אני איראה כשאצטלם עם זה. לעומת זאת, אם כל מי שמקיף אותי טעם ורק אני לא, זה מעורר אצלי את התחושה הנוראית שאני לא חלק מהקבוצה הנכספת. להערכתי, המחסור שיש בשוק לא מכוון, חברות מוציאות מהדורות מוגבלות מכל מיני סיבות. אבל גם אם נסטלה תחליט בהמשך להוציא את הארטיק כטעם קבוע, היום זו התקופה המרגשת".

למי אכפת מהטעם

"הטרנד של לחשוף מוצרים חדשים על ידי קריאייטיב הוא העתיד, וזה נהיה המדד אם משהו מצליח או לא", אומר אורי אוברוצקי, פרסומאי ומומחה לשיווק מהמכללה האקדמית נתניה. "זה לא שישראלים באמת אוהבים פיסטוק, אבל הם כן אוהבים באופן מיוחד את מה שנקרא מהדורה מוגבלת, מיוחדת או מהדורת קיץ.

"בעידן הטיקטוק והרשתות החברתיות, העניין הוא לא לאכול את זה אלא להצטלם עם זה. כך התחילה המגמה שאנשים מעלים פוסטים של 'ניצחתי, הצלחתי להשיג את הגלידה'. אף אחד לא כותב שזה טעים ומדהים, בכלל לא מדברים על הטעם. מה שחשוב זה להיות מעודכן, בטרנד".

ד''ר דנה טבת, בי''ס אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן / צילום: רענן כהן

בהקשר הזה מזכירה טבת את תורת הערך, תיאוריה העוסקת בהתנהגות האנושית בזמן קבלת החלטות תחת תנאי אי ודאות. "יש פה חברה שהבינה שריל טיים מרקטינג זה שם המשחק, והלכה על כל הקופה, אבל כנראה לא צפתה את הטרפת והביקוש. אני חושבת שהם ייצרו כמות לכמה חודשים, זה אזל בשבועיים ונוצר הסחרור - שיש לו חיים משל עצמו. נוצר 'שוק אפור', ואנשים מוכנים לשלם הרבה על הארטיק הזה".

השוק האפור שעליו מדברת טבת כולל אנשים שהצליחו לשים את ידיהם על המוצר הנחשק של הקיץ, ומציעים את השלל למכירה במחירים שיכולים להגיע ל-1,000 שקל לקרטון (אחרים היו "זולים" יותר, והציעו 28 ארטיקים ב-750 שקל). זאת לצד קבוצות שנפתחו בפייסבוק ובטלגרם, שמטרתן לחשוף באילו מקומות ניתן למצוא אותו.

"יש כאלו שיגידו שנסטלה יצרו את המחסור בכוונה כדי לראות את השוק מגיב, אבל אני לא חושב שהם צפו את הממדים האלה. הילדים מניעים את הביקוש דרך הטיקטוק והאינסטגרם, וזה נהיה ויראלי עד אימה", אומר אבי זיתן, מומחה לשיווק ואסטרטגיה.

אבי זיתן / צילום: יבגני שוורץ

"כל חברה הייתה רוצה מהלך שיווקי גאוני כזה, שאגב הקפיץ את כל מותג הקראנץ', בכל הטעמים. אם בגזרת השלגונים המלך היה המגנום, המותג הזה הוא המלך החדש. סביר להניח שכל קטגוריית הפיסטוק עלתה, כולל בגלידריות, כך שגם נסטלה מרוויחים מזה וגם המתחרים".

המהלך של וולט

הסטארט-אפ Humanz, שפיתח מערכת המחברת בין משפיענים, יוצרי תוכן וחברות באמצעות דאטה מבוסס בינה מלאכותית, בדק בשבועות האחרונים את נתוני ההאשטגים הקשורים לשלגון המדובר. בטיקטוק, ההאשטגים הרלוונטיים לטרנד הגיעו לחשיפה של מעל 52 מיליון צפיות. באינסטגרם נרשמה חשיפה כוללת של יותר מרבע מיליון impressions.

"הטירוף הצרכני סביב הקראנץ' פיסטוק הוא תופעה קלאסית של יצירת ביקושים דרך משפיענים ברשתות החברתיות", אומרת לירון טמיר לוי, מנהלת הפעילות של humanz בישראל. "זו מדיה עם עוצמה, וידוע שהמלצה אותנטית על חוויה אישית בנוגע למוצר כלשהו מניעה לפעולה, ודוחפת לגידול בביקושים.

"כמובן שמשחק מכוון (או לא) של מלאים ויצירת נחשקות מיתוגית מוסיפים באזז, ומייצרים פיקים של מכר. הכוח של הרשת הוא הכוח הצרכני המשמעותי ביותר כיום. לא סתם רוב המותגים נמצאים במגרש הזה, ומדברים במושגי מכר כמעט בכל מהלך משפיענים".

אוברוצקי מזכיר כי הישראלים נוטים לאמץ טרנדים במהירות, "ופה יש קבוצת מיקוד מדינית. להערכתי, נסטלה ירחיבו את הפיסטוק לכל מיני מוצרים, כמו שעשו עם המילקי. בישראל אוהבים למתוח את המותג, וזה יהיה גם פה. אבל אני מאמין שעד ספטמבר, כשמזג האוויר יתקרר, נהיה אחרי השיגעון".

אז אולי יוציאו קרמבו פיסטוק.
"יכול להיות. אני יכול להכין בפוטושופ תמונה של ארטיקים אלכוהוליים, להעלות אותה לרשתות, ולפי מצב התגובות, אולי בעוד שנה תהיה חברה שתוציא את המוצר. זה בלון ניסוי עם פוטושופ, שתוך כמה ימים מאפשר לדעת אם יש מוצר - וזה מחליף פלטפורמות מאוד ותיקות וישנות".

אורי אוברוצקי, פרסומאי ומומחה לשיווק, ביה''ס לתקשורת ומנהל עסקים המכללה האקדמית נתניה / צילום: המכללה האקדמית נתניה

לאחרונה פורסם כי נסטלה החלה בשיתוף פעולה עם וולט, שבמסגרתו ניתן להזמין את השלגון תמורת 10 שקלים ליחידה. "זיהינו את הביקוש לקראנץ' פיסטוק ודאגנו לפריסה ארצית, במטרה להקפיד על הזמינות והנגישות של המוצר", אומרים בוולט. "התחלנו למכור אותו בסוף השבוע שעבר ומאז המלאי נגמר, אבל חודש כעת".

מגלידות נסטלה נמסר: "אנו שמחים לראות את ההתלהבות מקראנץ' פיסטוק ולצד זה, אנו מגנים בכל תוקף ספסרות שמתפתחת ברחבי הרשת. מדובר במהדורה מוגבלת שהפצתה אמורה הייתה להסתיים מזה זמן מה, אך עם זאת, קבלנו החלטה לייצר מאות אלפי יחידות נוספות שישווקו בשבועות הקרובים ובזה נחתום את המהדורה המוגבלת.
בכוונתנו לעשות כל מאמץ על מנת שהציבור יוכל למצוא אותו בקרבת מקום ומבטיחים להמשיך להפתיע בטעמים חדשים בהמשך".

עוד כתבות

תמיר מנדובסקי / צילום: יונתן בלום

"אני לא המוח הפיננסי המבריק בישראל": תמיר מנדובסקי עונה לסולידית

קרב בין משפיעני הפיננסים הפופולריים "הסולידית" ותמיר מנדובסקי: הראשונה העלתה ביקורת נוקבת נגד הספר "השקעות לעצלנים" שכתב מנדובסקי וטענה שהוא "מעודד בורות" ● כעת, מנדובסקי משיב לטענות בשיחה עם גלובס: "כמו שרמי לוי יכתוב ביקורת עניינית על שופרסל"

ג'פרי גונדלאך / צילום: ap, Richard Drew

מזומן וזהב: ההמלצות של מלך האג״ח והאזהרה שהוא משגר

ג'פרי גונדלאך, משקיע אג"ח אגדי, טוען כי הסיכון המרכזי לשווקים כיום הוא האטה דרמטית בקצב המתוכנן של הורדות הריבית, עד כדי סיכוי להעלאה שלה ● לדבריו שוק המניות מתומחר גבוה ולכן הוא ממליץ לבסס חלקים נכבדים בתיק על מזומן וסחורות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הערכות באוצר: סמוטריץ' יתנגד לסבסוד המשכנתאות

שר האוצר אומנם מסרב להתבטא בעניין, אבל עפ"י הערכות הוא צפוי להתנגד להצעה, שעלותה נאמדת ב־5.5 עד 10 מיליארד שקל לחמש שנים ללא מקור תקציבי ● הדיון בוועדת השרים שהיה צפוי היום נדחה ברגע האחרון

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

מכבות GPS ועוברות: ענקיות האנרגיה שחוצות את הורמוז למרות האיום האיראני

עראמקו ואדנוק מהמפרציות מגלות שלמרות השקעות העתק בתשתיות עוקפות, הדרך לשווקי אסיה עדיין עוברת באיום האיראני ● עובדה זו מאלצת אותן לכבות GPS כדי לשמר את היצוא ● עם זינוק במחירי הנפט ועלויות ביטוח שנסקו פי עשרה, שוק האנרגיה בעיצומו של משבר

מגדל בורג' חליפה בדובאי, איחוד האמירויות הערביות / צילום: ap, Altaf Qadri

נפט וחברות קש: כך הבריחה איראן 9 מיליארד דולר בשנה דרך האמירויות

נכסים איראניים בשווי עשרות מיליארדי דולרים יושבים באיחוד האמירויות, ועל אף לחצים אמריקאיים מתחילת המלחמה - אבו דאבי מסרבת להקפיא אותם ● מהם השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה, ואילו עסקים מצליחה טהרן להפעיל בלב האמירויות?

ח''כ שלום דנינו, יוזם הצעת החוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פגיעה בשירות הציבורי": קודם החוק למינוי בכירים

ועדת השרים אישרה את הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, לפיה הממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי, ולאחר פירוקה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד ● ההצעה אושרה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שהתריעה כי מדובר בפוליטיזציה של מינויים

כארים כנעאן / צילום: יונתן בלום

רואה החשבון שהוביל חקיקה שהכניסה למדינה 20 מיליארד שקל בשנה

כארים כנעאן גדל בכפר קרע וחלם להיות חקלאי, אבל ההצטיינות בתיכון שלחה אותו ללמוד ראיית חשבון ● כראש מטה מנהל רשות המסים הוא הכוח המניע מאחורי רפורמת הרווחים הכלואים ● פרויקט 40 עד 40 

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

חוות הדעת העדכנית של גיורא איילנד: זה מה שהמדינה צריכה לדרוש בעסקת צים

חוות הדעת המעודכנת של האלוף במיל' גיורא איילנד: "אין לאפשר את מימוש עסקת צים", ואם אי אפשר לסגת ממנה – רק בתנאים האלה ● את חוות הדעת המקורית שפרסם, כפי שנחשף בגלובס, איילנד החליט לעכב ולבחון חלקים ממנה מחדש ● קרן פימי: "כל חוות הדעת הזאת מתחילתה ועד סופה מחייבת את עסקת צים החדשה, שהיא הרבה יותר טובה למדינת ישראל"

סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, היום במפגש החודשי של שרי החוץ האירופיים / צילום: ap

המסר מבריסל: סנקציות על ארגוני מתנחלים, אך הימנעות בינתיים מצעדים נוספים

האיחוד האירופי אישר סנקציות נגד שבעה ארגונים ואישים הקשורים להתנחלויות, לאחר שהונגריה הסירה את התנגדותה למהלך, ובמקביל הכניס לרשימותיו גם בכירי חמאס ● למרות הלחץ מצד מדינות כמו צרפת, ספרד ואירלנד, שרי החוץ לא הגיעו להסכמות על צעדים חריפים יותר נגד ישראל - בהם הגבלת הסחר עם ההתנחלויות או השעיית הסכם האסוציאציה ● שר החוץ גדעון סער תקף את ההחלטה: "השוואה מעוותת מוסרית בין אזרחים ישראלים למחבלי חמאס"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון לחודש אפריל ירד במפתיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2023

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.8% מהתוצר והסתכם בסוף אפריל ב-81.3 מיליארד שקל ● ההפתעה החיובית בגירעון מתבטאת בשני צידי המאזן: הוצאות הממשלה קטנו במקביל לכך שהכנסות המדינה ממסים באפריל המשיכו במגמת העלייה

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

עלתה על הציפיות: מאנדיי מסכמת רבעון בצמיחה של 24.5%

מאנדיי סיכמה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 24.5% בהכנסות ל-351 מיליון דולר ● החברה, שמנייתה צנחה ב-51% מאז תחילת השנה, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון של השנה גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, והעלתה את התחזית השנתית שלה

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

2 מיליארד שקל לכל שותף: שלושת המרוויחים הצפויים מהנפקת הנדל"ן של העשור

בעיתוי מאתגר לשוק הנדל"ן, תנסה תדהר לגייס 1.5 מיליארד שקל לפי שווי של כ–7 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם תצליח בכך, תהפוך ליזמית הנדל"ן השלישית בגודלה בת"א, והמרוויחים הגדולים מכך יהיו בעלי השליטה - גיל גבע, אריה בכר ומארק וייסמן ● וגם: הצפת הערך שתניב ההנפקה להראל ולמנכ"ל תדהר, אורי לוין

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

המניה חזרה עשור אחורה: נייס כבר לא בין 30 החברות הגדולות בת"א

חברת תוכנה שהייתה עד לפני שנים ספורות הגדולה בבורסה המקומית, ממשיכה לצלול ומחקה 75% מהשיא ● בחברה מאמינים שהשנה היא "שנת מפנה" ומקווים שה -AI, שבינתיים מפיל את המניה, דווקא יבוא לעזרתה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדדי הנדל"ן צנחו ביותר מ-3%

ת"א 35 ירד ב-0.1%, ת"א 90 נפל ב-1.3% ות"א 125 איבד 0.3% ● המניות הביטחוניות נפלו: אירודרום ב-10%, נקסט ויז'ן ב-5% ● מחיר הנפט מזנק, השקל נחלש ● לידר שוקי הון: "ככל שהשקל מתחזק, הסבירות להתערבות בנק ישראל גוברת" ● מיטב: "ייסוף השקל מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר"

פטריק דרהי, בעלי הוט וטל גרנות מנכלית קבוצת HOT / צילום: גד פרץ, יונתן בלום

דרהי בדרך החוצה? מגעים בין המוסדיים ל-HOT על רכישת הפעילות

מספר גופים מוסדיים, בהם מגדל, הראל, כלל ביטוח ופועלים אקוויטי, מנהלים מגעים עם מנכ”לית החברה טל גרנות-גולדשטיין לרכישת פעילות הטלוויזיה של הוט • לפי ההערכות, שווי פעילות הטלוויזיה, האינטרנט, החשמל והחטיבה העסקית עומד על כ־2 מיליארד שקל • לאחר מכירת HOT מובייל והחזקות החברה ב־IBC, בשוק מזהים הזדמנות לעסקה מצומצמת וממוקדת יותר

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: ap, Leo Correa

המגדל נפגע מטיל לפני שנה, כעת עלות השיפוץ נחשפת

מנהל קרן פיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, ציין כי עלות התיקון של מגדלי דה וינצ'י בתל אביב, שנפגע מטיל ביוני 2025, תגיע לכחצי מיליארד שקל ● גם העלויות המוערכות לשיפוץ מגדל ז'בוטינסקי ברמת גן מגיעות לכחצי מיליארד שקל

המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה

התחזקות השקל מציבה את המשק בפני אתגר מבני הולך ומחריף, כאשר מטבע חזק מדי עלול לפגוע ביצוא ולהכביד על התעשייה המקומית ● אלא שישראל היא לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה ● בהולנד גילוי משאב טבע הוביל להתחזקות המטבע ולפגיעה בתחרות, בנורבגיה הקדימו תרופה למכה והקימו קרן עושר ובערב הסעודית הצמידו את הריאל לדולר כדי למנוע ייסוף

זינוק של 6.5% ביומיים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחפשים הזדמנויות חדשות בבורסה? כדאי להכיר את המדד הקטן הזה

עדכון המדדים האחרון בבורסה יצר עיוות טכני חריג, שהזניק את מדד SME 60 בשיעור של 6.5% ביומיים, בעוד שמדד ת"א 90 נצבע אדום ● עם תשואה עודפת מתחילת השנה, חשיפה של 77% לכלכלה המקומית וכמעט ללא כסף פסיבי, האם כדאי להמר על המדד הזה?

''קראנץ' אמריקה'' / צילום: גלידות נסטלה

הקראנץ' החדש של הקיץ הושק. מה יש בו הפעם?

נסטלה משיקה את "קראנץ’ אמריקה", טעם חדש בסדרה, לצד שורת מוצרים חדשים נוספים ● במקביל, קריסטלינו בחרה במגי אזרזר וקותי סבג להוביל את קמפיין המזגנים של FAMILY בהשקעה של כ־10 מיליון שקל ● וגם: אנבידיה מקימה מגדל משרדים חדש ביקנעם בהשקעה של כ־167 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

החשבת הכללית מתנגדת למתווה ההנפקה של רפאל

על פי מתווה רשות החברות, רפאל תונפק קודם כל למוסדיים ● אלא שהחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו מתנגדת למהלך וקוראת לחתור להנפקה ציבורית ישירה ושקופה