שריפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
קצב אובדן השטחים הפתוחים בישראל בשנים האחרונות עומד על כ-30 קמ"ר בשנה, יותר משטחה של העיר נתניה. בשנים 2017-2020, אבדו 72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים, בדומה לשטחן של תל אביב וחולון גם יחד. כך לפי ממצאי דוח המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, של המשרד להגנת הסביבה ומוזיאון הטבע. מדובר בקצב גבוה במיוחד גם בהשוואה עולמית, שכן לפי ה-OECD, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות בקצב גריעה של השטחים הפתוחים שבה יחסית לכלל השטח הפתוח במדינה. בשנים 2017-2020, בהן עוסק הדוח, איבדו חולות מישור החוף 2% משטחם.
ממצאים נוספים המעוררים דאגה בדוח, נוגעים לקצב השריפות בשטחים המיוערים והטבעיים בישראל, שריפות שאת חלקן הגדול ניתן היה למנוע, אילו הייתה מוקדשת לכך תשומת לב שלטונית. כ-500 קמ"ר (כ-15%) מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים-תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015-2021, ותדירות השריפות בישראל נמצאת במגמת עלייה.
שריפות חוזרות בתדירות גבוהה פוגעות באופן משמעותית במערכות האקולוגיות ומקשות על השתקמותן. למרות זאת, רוב השטחים שתדירות השריפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל, המבצע תרגילים באש חיה בשטח, גם בימים היבשים והחמים בעונת הקיץ, ובמקרים מסויימים ללא תיאום עם רשות הטבע והגנים ולמרות התנגדותה. מדובר במצב מדאיג במיוחד, שכן כמחצית משטחי שמורות הטבע בישראל וכשמינית משטחי היער בניהול קק"ל נמצאים בתוך שטחי אש פעילים. מגמות שינוי האקלים החזויות צפויות להגדיל עוד יותר את תדירות השריפות ואת עוצמתן.
דוח המארג מציג את השפעת האדם ופעולותיו על כלל המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית, רשת התמיכה הטבעית החיונית לאדם. מטרתו היא להציג למקבלי ההחלטות תמונת מצב עדכנית על הסינויים החלים בסביבה, והתהליכים המרכזיים המאיימים על מצב הטבע בישראל בטווח הקרוב והרחוק. לפי מחברי הדוח, מדובר בכלי המאפשר לרגולטורים המנהלים את השטחים הפתוחים להחליט החלטות מושכלות ולנהל את השטחים הפתוחים תוך הבנת ההשלכות על המגוון הביולוגי ורווחת האדם. הדוח מתפרסם יומיים בלבד לאחר שהחליטה המועצה הארצית לתעדף הקמת שני ישובים חדשים על חשבון השטחים הפתוחים ברמת הגולן, למרות התנגדות ארגוני הסביבה, המשרד להגנת הסביבה ואנשי המקצוע בתחום.
הטמפרטורה בעולם לא הייתה כה חמה מזה לפחות 125 אלף שנים
קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי. הטמפרטורה הממוצעת העולמית בעשור החולף חמה יותר בכ-1.1 מעלות צלזיוס לעומת הטמפרטורה הממוצעת במחצית השנייה של המאה ה-19. הטמפרטורה בכדור הארץ לא הייתה כה חמה מזה לפחות 125 אלף שנים. ב-30 השנה האחרונות התחממה ישראל ב-1.7 מעלות, והים התיכון לחופו שוכנת ישראל, התחמם בכמעלה וחצי ב-40 השנה האחרונות - קצב מהיר משמעותית מזה של האוקיינוסים בעולם.
בארצות אגן הים התיכון הטמפרטורה עלתה בין השנים 1961-2015 בקצב של 0.24 מעלות לעשור - קצב מהיר ב-13% מהממוצע העולמי, העומד על 0.21 מעלות לעשור. הטמפרטורה היבשתית הממוצעת צפויה עוד לעלות בכ-1.5-3.7 מעלות עד השנים 2070-2100 ביחס לממוצע בשלושת העשורים האחרונים. עיקר ההתחממות תתרחש בעונת הקיץ.
בשל התחממות הים התיכון, צפויה הכחדה של חמישית ממני הדגים האנדמיים לו עד סוף המאה ה-21. בעקבות מגמת הירידה בכמות המשקעים והעלייה בטמפרטורה הממוצעת בישראל, צפויה פגיעה משמעותית בבתי גידול של בעלי חיים בנחלים, מעיינות וברכות חורף. גם אזורי הספר, בין החבל המדברי לחבל הים תיכוני ואזורים המתאפיינים בטמפרטורות קרירות, פגיעים מאוד. שינויים במשטר הגשמים יובילו לפגיעה בצומח ובחי גם באזורים המדבריים. התחממות הים תקל על התבססותם ושגשוגם של מינים פולשים באזור, מה שיוביל לפגיעה נוספת בהרכב המינים המקומי.
67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור
לראשונה, הוגדר ערך סף לזיהום אור אקולוגי. השימוש בערכי הסף מאפשר לזהות ולאפיין אזורים שבהם המערכות האקולוגיות חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה שפוגעת בהן. "זיהום אור" הוא מכלול ההשפעות השליליות של תאורת חוץ מלאכותית בשעות החשיכה. לאותה תופעה ישנה השפעה שלילית על בריאות האדם, וכך גם על תהליכים טבעיים ועל מערכות טבעיות. עוצמת אור חזקה עלולה לפגוע במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי בהן. בשל לחצי הפיתוח, כך גם גובר איום זיהום האור על המערכות הרגישות.
מהדוח עולה, כי 67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור במידה הפוגעת במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי. באילת, זיהום האור החופי מאיים על עתידה של שונית האלמוגים. 78% מרצועת החוף בישראל חשופים לזיהום אור גבוה. עוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת בשטח ישראל עלתה ב-30% בעשור האחרון. זיהום אור זולג אל השטחים הפתוחים בישראל, כולל שמורות טבע ויערות קק"ל. 30% משטחי יערות קק"ל ו-16% משטחי שמורות הטבע מצפון לבאר שבע חשופים באופן קבוע לזיהום אור.
למרות המגמות המדאיגות, המארג מסמן גם כמה נקודות מעודדות: היקף השטחים המוגנים כשמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים עמד בדצמבר 2021 על כ-26.1% משטחה של ישראל - עלייה של 9.6% בשטחם בארבע השנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות הוכרזו לראשונה שמורות טבע ימיות בשטחים נרחבים בישראל, וכיום כ-4% משטח המים הריבוניים מוגדרים כשמורות טבע.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל רבות למניעת דליקות בכלל תחומי פעילותו, זאת תוך למידה, ניתוח הנתונים והפקת לקחים. הפעילות למניעת דליקות מבוצעת בכלל המישורים ומושקעים בה משאבים רבים. בתוך כך נרכשים האמצעים הנדרשים, נכתבות הוראות מתאימות, מתבצעות הדרכות ומתקיימות פעולות מניעה בהתאם. צה"ל פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הארצית לכבאות והצלה, רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים להגברת בטיחות האש ומניעת דליקות".