הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הכלכלנית הראשית פרסמה היום (ה') את דוח המגמות הכלכליות לשנת 2022. על פי הדוח, הכלכלה הישראלית הצטמקה ברבעון הראשון של 2022 בשיעור שנתי של 1.9%, כתיקון לאחר צמיחה שנתית של 15.6% ברבעון האחרון של 2021. סך הכל, הצמיחה בשנת 2022 צפויה להסתכם ב-4.9%, שנחשבת גבוהה, ולאחר מכן היא תתמתן ל-3.5% בשנת 2023. עם זאת, בשל הגידול באוכלוסיה בישראל, הצמיחה הריאלית לנפש תעמוד על 2.9% בשנת 2022.
רמת התעסוקה חזרה לרמתה טרום משבר הקורונה, והאבטלה הגיעה לרמה נמוכה יחסית של 3.5%. גם הכנסות המדינה ממסים מציגות תמונה חיובית יחסית: בחודשים ינואר-מאי 2022 הכנסות המדינה ממסים ואגרות עמדה על 194 מיליארד שקל, שהם 22.3% יותר מאשר התקופה המקבילה ב-2021. המסים הישירים (כמו מס הכנסה) עלו ב-29.5% בעוד המסים העקיפים (כמו מע"מ) עלו ב-13.3% בלבד. מדובר בהכנסה גבוהה מהצפוי - על פי התחזית המעודכנת, ישראל צפויה להכניס 429 מיליארד שקל ממסים ב-2022, 19.5% יותר מאשר התחזית ל-2022 שניתנה בינואר 2020 - 359 מיליארד שקל בשנה.
על פי הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, "את הגידול החד בהכנסות ממסים החל מאפריל 2021 ניתן לייחס לשחרור ביקושים כבושים מתקופת הקורונה, גאות בענף הנדל"ן שהושפעה בין היתר מהקדמת רכישות בעקבות העלייה במס רכישה בחודש ינואר 2022, וגאות בענף ההייטק. ההתפתחויות האחרונות בסביבה המקרו כלכלית מצביעות על התמתנות קרבה בגידול בהכנסות ממסים. שחרור הביקושים הכבושים כבר מוצה, ולצד העלייה באינפלציה ניכרת התמתנות בצריכה הפרטית. השפעת הקדמת הרכישות בעקבות עליית מס הרכישה מתפוגגת. מאז נובמבר 2021 חלו ירידות בשוקי ההון, העלולות להצביע על שינוי מגמה בכמות ההנפקות, האקזיטים ומימושי האופציות בתקופה הקרובה".
או במילים אחרות - הקפיצה בהכנסות ממסים שסגרה לאחרונה את הגרעון ב-12 החודשים האחרונים היא זמנית בלבד, ונובעת מזינוק-חזרה מהשפל בקורונה, ואינה צפויה להחזיק לאורך זמן.