מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר
במחילה מהדאגה ליוקר המחייה והבחירות המתקרבות, הטור להלן יעסוק בחיים עצמם. באחרונה סוקרה לא מעט חברת כתר פלסטיק בשל גניזת תוכניותיה לגייס מאות מיליוני דולרים בהנפקת מניות בניו יורק. אבל זה לא קרה כי בחודש האחרון נהרג במפעלה שבאלון תבור פועל בן 60, שנפל מתבנית הזרקה ומצא את מותו.
יום אחרי התאונה, בשקט תקשורתי מוחלט, הוציא מינהל הבטיחות במשרד העבודה שני צווי בטיחות חריגים לכתר - אחד מכיוון ש"מכין תוכנית לניהול בטיחות לא ניתח את כל הסיכונים" והשני כי "העובד בגובה אינו מאובטח במערכת מתאימה לבלימת או מניעת נפילה באמצעות רתמת בטיחות". אחרי ששני הצווים הוסרו במהירות, ביום חמישי הוצא לחברה צו בטיחות נוסף הפעם למפעל שבכרמיאל. ועדיין עולם כמנהגו שב לנהוג. בכתר מסרו: "לא נוכל לפרט את נסיבות האירוע בשל צנעת הפרט, אך לא מדובר במוות שמקורו בתאונת עבודה". זאת בעוד שבזרוע העבודה במינהל הבטיחות מצביעים על שורת מחדלים באירוע ומסרו כי "המשרד עוקב אחרי תיקון הליקויים ובמקביל נפתחה חקירה משטרתית על האירוע הקטלני המצער".
וזו לא רק כתר. לפני כחודש נפל ונהרג מילאד אבו עקל, בן 43, במפעל שטראוס בנצרת עלית. הארץ רעשה על הסלמונלה במוצרי שטראוס, אבל בודדים שמעו על פועל שנהרג באותו מפעל בדיוק ואפילו הודעה לבורסה לא יצאה. מוות של פועל אנונימי מעניין הרבה פחות מכאבי בטן של ילדים שאכלו שוקולד. בינואר נהרג עפו דיראווי, בן 65 מג’דיידה, בתאונת עבודה במפעל טמבור, עוד מפעל דגל ישראלי. דיראווי נמחץ בידי מדחס במפעל שבעכו.
הציבור מתעניין היום יותר בתאונות באתרי בנייה, לא מעט בזכות המאבק על התודעה גם פה בגלובס. אבל חייבים לתת את הדעת והלב גם על מותם המיותר והמקומם של פועלי הייצור. לפי נתוני "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה", במחצית הראשונה של 2022 נהרגו 10 עובדים בענף התעשייה, לעומת 12 פועלים שנהרגו בכל 2021. במחצית הראשונה דווח על 11 פצועים קשה, לעומת 15 בכל 2021.
התקדים המשפטי ששופך מעט תקווה
רק לפני שנה נקבע תקדים בתחום, כשבית משפט השלום הרשיע את בכירי חברת דלק תעשיות על פציעתו של עובד החברה. בשנת 2013 מאג’ד אבו גאנם עלה על גג המפעל בעזרת פיגום מאולתר, ונפל מגובה 6 מטר לרצפת הבטון. הנכות הקשה שלו נקבעה על 100%. המקרה של דלק תעשיות היה יוצא דופן, כבר עם החלטת המדינה לתבוע את בכירי חברת הדגל המקומית. זאת, למרות שדלק אפילו לא הוציאה תלוש שכר לאבו גאנם, והיא עבדה בשיטת האאוטסורסינג הבעייתית (מיקור חוץ).
בשנה שעברה הרשיע בית המשפט השלום בגרימת חבלה ברשלנות את המנכ"ל איתן זילביגר, את סמנכ"ל ההנדסה אבישי הרט, את ממונה הבטיחות יאיר יחיאל, ואת קבלן המשנה ראובן מתוק. על הארבעה נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי והם נדרשו לשלם (יחד עם החברה) 240 אלף שקל לאבו גאנם, ועוד 50 אלף שקל קנס.
החודש הסתיים הערעור במשפט. ארבעת המורשעים ערערו על חומרת העונש, בעוד המדינה ערערה על קלותו בטענה כי "אין בכוחו של גזר הדין להרתיע את היחיד והרבים מפני הישנות עבירה זו".
אין מי שימנע את האסון הבא
בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים, אבל לפחות נשארנו עם המאמץ מהמדינה לייצר יותר התרעה. ועם זאת, לפי נתוני הקבוצה למאבק בתאונות, במחצית הראשונה של 2022 הטילו מפקחי מנהל הבטיחות רק 385 צווי בטיחות בתעשייה - לעומת 615 בתקופה המקבילה אשתקד. רק לפני כשבועיים נערך דיון בנושא בכנסת ומפקח העבודה הראשי חזי שוורצמן סיפר כי במינהל הבטיחות מועסקים היום רק 70 מפקחי בטיחות, 60 מהם באתרי הבנייה. ובמילים אחרות: אין באמת סיכוי שמישהו יגלה ליקויים במפעל כלשהו לפני האסון הבא.