גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיוון תורם לשורת הרווח? הנימוק הזה עושה נזק לחברות

​​​​​​​סדרת מחקרים הראתה כי מועמדים לעבודה תופסים באופן שלילי ארגונים שמצדיקים את ערך הגיוון שלהם בנימוק עסקי או אפילו בנימוק מוסרי ● אז מה מנהלים צריכים לעשות? לא לנמק בכלל, כמו שהם אינם מנמקים חדשנות או יושרה

גיוון תורם לשורת הרווח? / צילום: Unsplash
גיוון תורם לשורת הרווח? / צילום: Unsplash

 

 

רוב הארגונים אינם מרגישים צורך להסביר מדוע אכפת להם מערכי ליבה כגון חדשנות, חוסן או יושרה. אולם בכל הנוגע לגיוון, הצדקות לערך של העסקת כוח עבודה מגוון הפכו לנורמה באמריקה התאגידית ומחוצה לה.

הצהרות אלו עשויות להיראות בלתי מזיקות. אבל המחקר שלנו מצביע על כך שלאופן שבו ארגון מדבר על גיוון יכולה להיות השפעה גדולה על יכולתו להשיג בפועל את יעדיו בתחום הזה. בסדרה של שישה מחקרים, חקרנו את השכיחות של סוגי רטוריקות גיוון בתקשורת ארגונית ועד כמה הנרטיבים הללו יעילים בכל מה שקשור למשיכת מועמדים מקבוצות שהייצוג שלהן חסר.

המועמדים לא מתרשמים

במחקר הראשון שלנו, אספנו טקסט זמין לציבור מכל אתרי האינטרנט של חברות Fortune 500, דוחות גיוון ובלוגים, ולאחר מכן השתמשנו באלגוריתם כדי לסווג את הנתונים לאחת משתי קטגוריות: "הנימוק העסקי" לגיוון ו"נימוק ההגינות" לגיוון.

מצאנו שהרוב המכריע של הארגונים - כ־80% - השתמשו בנימוק העסקי כדי להצדיק את חשיבות הגיוון. פחות מ־5% השתמשו בנימוק ההגינות. השאר לא ציינו את השונות כערך או שעשו זאת בלי לנמק מדוע זה חשוב לארגון.

בהתחשב בפופולריות של הנימוק העסקי, אפשר היה לקוות שמועמדים מקבוצות בעלות ייצוג חסר יחשבו שהוא משכנע ויגביר את העניין שלהם בעבודה עם החברה. אבל חמשת המחקרים הבאים שלנו הוכיחו את ההיפך.

במחקרים אלה ביקשנו יותר מ־2,500 אנשים, ובהם בעלי מקצוע מקהילת הלהטב"ק, נשים מתחומי ה־STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) וסטודנטיות וסטודנטים שחורים במכללות, לקרוא הודעות מדף אינטרנט של מעסיק פוטנציאלי שהציג את הנימוק העסקי או את נימוק ההגינות, או שלא הציעו שום הצדקה להערכת מגוון. לאחר מכן ביקשנו מהם לדווח עד כמה הם מרגישים שהיו יכולים להרגיש שייכים לארגון, עד כמה הם מודאגים מכך שהם יישפטו על סמך סטריאוטיפים ועד כמה הם יהיו מעוניינים לקבל עבודה שם.

מה גילינו? בתרגום לאחוזים, הממצאים שלנו מראים שבהשוואה למשתתפים שקראו נימוק של הגינות לגיוון, משתתפים מקבוצות בעלות ייצוג חסר שקראו נימוק עסקי ציפו להרגיש, בממוצע, 11% פחות תחושת שייכות לחברה, היו מודאגים ב־16% יותר מכך שהם יישפטו על בסיס סטריאוטיפים בחברה והיו מודאגים ב־10% יותר שהחברה תראה אותם כניתנים להחלפה עם חברים אחרים בקבוצת הזהות שלהם

עוד מצאנו שההשפעות המזיקות של הנימוק העסקי היו חריפות עוד יותר ביחס למסר ניטרלי. בהשוואה לאלה שקראו הודעות ניטרליות, משתתפים שקראו נימוק עסקי דיווחו שהם מודאגים ב־27% יותר מסטריאוטיפים וחוסר שייכות, והיו ב־21% יותר מודאגים מכך שהם ייתפסו כניתנים להחלפה.

 

בנוסף, נימוק עסקי הפחית ב־6% את התפיסה שמחויבות החברה לגיוון היא אמיתית. כל הגורמים הללו, בתורם, גרמו למשתתפים מקבוצות בעלות ייצוג חסר להתעניין פחות בעבודה עבור הארגון.

חשש מדה־פרסונליזציה

למרות כוונות חיוביות לכאורה, הצגת הנימוק העסקי לגיוון כנראה אינה הדרך הטובה ביותר למשוך מועמדים בעלי ייצוג חסר והיא אף עלולה לפגוע בתפיסות של מועמדים מיוצגים היטב לגבי מעסיק פוטנציאלי.

מדוע זה קורה? כדי לענות על השאלה הזאת, כדאי לבדוק מה בעצם אומר הנימוק העסקי.

הנימוק העסקי מניח שמועמדים מקבוצות בעלות ייצוג חסר מביאים כישורים שונים, נקודות מבט, חוויות וסגנונות עבודה שונים, ושדווקא "תרומות ייחודיות" אלו הן שמניעות את הצלחתן של חברות מגוונות. זה ממסגר גיוון לא כצורך מוסרי, אלא כנכס עסקי, שימושי רק במידה שהוא מחזק את השורה התחתונה של החברה.

הנימוק הזה גם מציע שארגונים עשויים לשפוט מה יש למועמדים לתרום על בסיס הגזע, המגדר, הנטייה המינית או זהויותיהם האחרות, במקום על סמך כישוריהם וניסיונם בפועל - גישה סטריאוטיפית ודה־פרסונליזציה המערערת את תחושת השייכות של המועמדים.

בסופו של דבר, הנימוק העסקי לגיוון פוגע כיוון שהוא שולח אות עדין אך רב עוצמה שארגונים רואים בעובדים מקבוצות שאינן מיוצגות אמצעי להשגת מטרה. זה מערער את מאמצי הגיוון של ארגונים, עוד לפני שהייתה להם אינטראקציה ישירה עם המועמדים הללו.

עדיף בלי הסברים בכלל

מה ארגונים צריכים לעשות במקום זאת? המחקר שלנו מראה שנימוק ההוגנות, המציג את הגיוון כמטרה בפני עצמה, מזיק הרבה פחות מהנימוק העסקי. במחקרים שלנו, זה הפחית בחצי את ההשפעה השלילית של הנימוק העסקי. אבל יש אפשרות נוספת שעשויה להיות אפילו טובה ופשוטה יותר: לא להצדיק בכלל את המחויבות לגיוון. זה אולי מנוגד לאינטואיציה, אבל הצגת טענה לגיוון (גם אם מדובר בטענה שמבוססת על נימוק מוסרי) מרמזת מטבעה שערכו של הגיוון עומד לדיון. לא צריך להסביר מדוע אתה מעריך חדשנות, חוסן או יושרה. אז מדוע להתייחס למגוון בצורה שונה?

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"