סניף של רשת קסטרו / צילום: כדיה לוי
החלטת בית המשפט העליון, בתפקידו כבית המשפט הגבוה לצדק, לבטל החלטה של בית הדין הארצי לעבודה, היא בעלת השלכות רוחב בשני מובנים: פעם אחת, העובדה שפסק דין מבוטל היא חריגה ביותר. מרבית העתירות לביטול פסקי דין נדחות על הסף ללא בקשה לתגובה. פעם שנייה, משמעות ההחלטה היא פתיחת הדלת שעד היום הייתה סגורה למחצה בפני עובדים, להגיש תביעות ייצוגיות כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם.
באופן תקדימי וחריג, בג"ץ ביטל החלטה של בית הדין הארצי לעבודה לדחות בקשה לתביעה ייצוגית של עובד קסטרו בנוגע לחישוב שכרו ושכר עמיתיו, וזאת בשל מורכבות החישוב והצורך בחישוב פרטני. כמו כן, בג"ץ הורה לבית הדין האזורי לעבודה לדון בשתיים מהעילות שנטענו בו, וקסטרו חויבה בשכר-טרחה והוצאות בסכום כולל של 130 אלף שקל.
ההחלטה, פרי מאבק של תשע שנים, נותנת אור ירוק לתביעות ייצוגיות בתחום העבודה. בכך, בית המשפט העליון שירטט את גבולות הגזרה ביחס לשימוש ראוי בכלי התביעות הייצוגיות לטובת זכויות העובדים.
לדברי עו"ד רונן בן צבי שהוביל את העתירה: "בג"ץ ביטל את 'הלכת קסטרו' לפיה עד היום היו בתי הדין לעבודה דוחים תביעות ייצוגיות בדיני עבודה בנימוק של 'חישובים מורכבים', ובכך פתח את הדלת לכל העובדים החלשים לעמוד על זכויותיהם בבתי הדין לעבודה בעילות שעד היום היו חסומות בפניהם".
עו"ד ירון קוסטליץ מסביר כי מדובר בהחלטה חשובה לאותם עובדים בחברות גדולות ולא מאוגדים בארגון המייצג אותם. לצד זאת, מבהיר קוסטליץ שגם עובדים מאוגדים יכולים להגיש תביעה ייצוגית, אך לאלו בדרך כלל איגוד העובדים דואג לזכויות.
עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית, גרוס, אומר: "פסק הדין יוצא הדופן של בג"ץ צפוי להוביל לגלי תביעה גדולים נגד מעסיקים על סכומים של מיליוני שקלים ולהעלות סוגיות שלא נדונו קודם לכן בתחום דיני העבודה. צפויה גם הגדלה משמעותית בעומס המוטל על מערכת המשפט העמוסה ממילא".
מדוע הוגשה התביעה?
אור שחם, עובד לשעבר בקסטרו בקניון איילון בין השנים 2009-2013, יצא למאבק נגד החברה. הוא הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סכום של 150 מיליון שקל באמצעות עו"ד בן צבי, בטענה ששכרו ושכר עמיתיו מחושב באופן שגוי. לדבריו, עמלות המכירה לא מחושבות בגמול דמי חגים, גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית. בנוסף, טען שחם שקסטרו הפרה את חובתה כשלא שילמה שעות נוספות מעבר ל-43 שעות בשבוע כפי שנקבע בחוק.
בתחילת הדרך, בית הדין האזורי אישר לדון באופן חישוב הגמול עבור שעות נוספות ומנוחה שבועית. החברה ערערה לבית הדין הארצי בשנת 2018, מה שהוביל להלכה שצימצמה את כמות התביעות הייצוגיות שהתקבלו. לפי הלכה זו, הדרך היעילה וההוגנת לברר את הסוגיה אינה באמצעות תביעה ייצוגית כי היא דורשת בירור פרטני מורכב.
שחם ועו"ד בן צבי לא התייאשו והגישו בג"ץ על החלטת בית הדין הארצי. היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, נדרש לעסוק בסוגיה ותמך בעובדים. הוא התנגד להחלטת בית הדין בשל חשיבות הדיון שיש בתביעות עובדים והאפקט המצנן שהייתה להחלטה.
מה היה עד היום?
בפני עובד שזכויותיו נפגעו עומדת האפשרות להגיש תביעה אישית או תביעה ייצוגית בשם קבוצת עובדים דומים. עד פסיקת בג"ץ הנוכחית, האפשרות המקובלת הייתה להגיש תביעה פרטית. מי שניסה להילחם באופן קולקטיבי, קרי בשם קבוצת עובדים - נדחה במרבית המקרים.
כאמור, בתי הדין חסמו את העובדים בטענה שהחישובים בתביעות ייצוגיות הם מורכבים, ולכן לא ניתן לדון בהם. מצב זה פגע בעובדים שוויתרו פעמים רבות על תביעת סכומים של מאות או אלפי שקלים. החלטת בית הדין הארצי לעבודה ב־2018 חיזקה גישה משפטית זו, ואליה היו מחויבים בתי הדין האזוריים. מכאן חשיבות ביטולה.
פתיחת דלת לעובדים
החלטת בג"ץ פתחה את הדלת לבקשות ייצוגיות של עובדים, תוך התנגדות לטיעון שמורכבות היא סיבה מוצדקת להימנע מדיון. "לא היה מקום לדחות את בקשת האישור שלא על יסוד הכרעה בעניין הקונקרטי, אלא רק משום שהשאלה העקרונית שעל הפרק", כתבו השופטים.
שופטי בג"ץ ענת ברון, ניל הנדל ויוסף אלרון הבהירו שמורכבות השאלות שעל הפרק והתמודדות עם קשיי הוכחה הם חלק חשוב בהליך ייצוגי, והתובענות הייצוגיות בתחום משפט העבודה אינן "בן חורג". נקודת המוצא של השופטים היא שהעובד הבודד הוא צד מוחלש.
צד זאת, בג"ץ נמנע מלהכריע בשאלות בדיני עבודה שהועלו בבקשה ופסק כי אלו יוכרעו על ידי בית הדין לעבודה. עו"ד גלית גולן רותם, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד מ. פירון, מסבירה שהשאלה העקרונית בדבר הכללת עמלות המכירה בגמול השעות הנוספות טרם הוכרעה, וכשתתקבל הכרעה - היא צפויה להשליך על מעסיקים רבים במשק הישראלי. עו"ד גולן רותם מוסיפה כי היה ויפסק שיש להכליל את עמלות המכירה בחישוב גמול השעות הנוספות, ראוי שפסיקת העליון תחול רק בתביעות ייצוגיות עתידיות.