פרופ' יובל אלבשן / צילום: איל יצהר
בשבוע שעבר הודיעה הוועדה לבדיקת מינויי בכירים (ועדת גילאור) על פסילת מינויו של פרופ' יובל אלבשן לתפקיד מנהל המוסד לביטוח לאומי. כעבור שלושה ימים, הועברה ההחלטה המנומקת של הוועדה, שנחשפת כאן לראשונה, לשר הרווחה מאיר כהן, שביקש למנות את אלבשן לתפקיד הבכיר. לפי מספר גורמים שונים, הנימוקים לפסילה הם חריגים ולא מוכרים מהחלטות קודמות.
קביעה לא מוכרת
תחילה קבעה הוועדה שאין מניעה משפטית למנות את אלבשן למרות תקופת הבחירות, ובהמשך התפעלה מהרקע המקצועי שצבר בלמעלה מ-20 השנים האחרונות. "חברי הוועדה התרשמו מפעילותו החברתית הרבה, ומתשוקתו ורצונו העז של המועמד בשיפור חברתי", נכתב בחוות-הדעת. "במשך שנים מר אלבשן מקדיש את מרצו וזמנו - גם האקדמי - לביסוס השוויון והסיוע המשפטי, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות. לכן, לאור כל המתואר בהחלטה, קבלת ההחלטה הייתה מורכבת".
פסילתו של אלבשן התמקדה בניסיונו הניהולי. הוועדה הציבה רף לפיו "במקרים בהם המועמדות היא לתאגיד בעל היקפים מאוד משמעותיים, נהוג לראות גם ניסיון בחברה עם היקף כספי של 10% מהיקפי התאגיד אליו נבחנת המועמדות, כעונה על הדרישה". זו קביעה שעד היום לא פורסמה ואינה מוכרת לשורה של גורמים משפטיים ומקצועיים שעסקו בסוגיות המינויים במשך שנים.
"מבחן ה-10%" הוא רף שמעטים יכולים לעמוד בו במקרה של הביטוח הלאומי, כפי שהודתה הוועדה. "כאשר מדובר במוסד בעל היקפי תקציב כה עצומים, העולים על 100 מיליארד שקל, הגובה מדי שנה כ-60 מיליארד שקל, ניתן אף היה לראות מועמד בעל ניסיון בניהול היקף כספי משמעותי ביותר, אך נמוך מ-10% כעונה על הדרישה".
לאחר מכן הוועדה בודקת את הכשירות של המועמד כמו בנוסחה מתמטית: "אף אם נתייחס להיקף התקציב המינהלי של המוסד בלבד, בלי להביא בחשבון את כלל התקציב העצום של המוסד, המועמד אינו עומד בתנאי זה ולא ונוהלו על ידו בתפקידיו השונים היקפים משמעותיים דיו. זאת, כאשר בשיאם, בתפקיד בו היה מעל חמש שנים, הגיעו ההיקפים שניהל המועמד ל-113 מיליון שקל ול-200 עובדים, כאשר 10% מהתקציב המינהלי בלבד של המוסד הוא כמעט כפול - 220 מיליון שקל, ומספר העובדים יותר מכפול - 450 עובדים".
בכך נפל המינוי. לא ברור האם מנהלים קודמים של הביטוח הלאומי, לפני המנכ"ל היוצא מאיר שפיגלר, עמדו בדרישה הזאת שהוצבה בפני אלבשן. אלבשן עצמו אמר: "אני כרגע לא מתכוון לוותר ובוחן את הדרכים להפוך את ההחלטה. הבעיה היא שאנו בימי בחירות וזה מקשה. לו הוועדה הייתה דנה במינוי שלי בתחילת מאי כפי שהיה אמור להיות הכל היה נראה אחרת. אני מאמין שגרירת הרגליים מצד הוועדה עד לאחר פיזור הכנסת נעשתה בתום לב אבל יש לה נפקויות לצערי".
חריגה מסמכויות הוועדה?
הסמכות של ועדת גילאור נחלקת לשתיים: האחת, קביעת כשירות של המועמד לכהן בתפקיד. השנייה, סמכות מייעצת לממשלה. בתחום הייעוץ, יכולה הממשלה לקבל החלטה בניגוד לעמדת הוועדה, כפי שמונה עמיר פרץ לתפקיד יו"ר תעשייה אווירית חרף פסילתו בגילאור. בהחלטות הנוגעות לכשירות, אין לממשלה אפשרות לעקוף את פסיקת הוועדה.
במקרה של אלבשן, קבעה הוועדה שאינו כשיר. אבל לפי גורמים ממשלתיים, קיימת היתכנות שהוועדה חרגה מסמכותה, כיוון שהעמדה המשפטית מאשרת את המינוי. לפי הטענה, מבחן ה-10% שבו נפסל אלבשן הוא בגדר סמכות הייעוץ של הוועדה ולא בסמכות הכשירות. לפי תזה זאת, אם ירצו השר כהן וראש מפלגתו, ראש הממשלה יאיר לפיד, להעביר את המינוי בהחלטת ממשלה - ייתכן שיוכלו לעשות זאת למרות קביעת הוועדה.