גיל שרון, מוטי רוזן, עופר בלוך, אייל לפידות, אבי צבי / איור: גיל ג'יבלי
לעבוד חודשיים בלבד עבור שכר בעלות של כ-2 מיליון שקל? סביר להניח כי רובנו היינו חותמים על דיל שכזה. וזה אכן, פחות או יותר, מה שיקבל עופר בלוך, המנכ"ל המודח של רשת שופרסל, שנאלץ לעזוב השבוע את תפקידו בתום חודשיים בלבד. זהו עוד אחד מאותם מקרים שבהם חברה ציבורית מוכנה לשלם מיליוני שקלים (בודדים ואף עשרות) רק כדי להיפרד ממי שמינתה זמן קצר לפני כן לתפקיד הבכיר בארגון.
● מהמינוי ועד ההדחה: מאחורי הקלעים של פיטורי מנכ"ל שופרסל, לאחר חודשיים בלבד בתפקיד
● הכירו את המנכ"ל החדש של רשת שופרסל
בשנים האחרונות דיווחו מספר חברות גדולות הנסחרות בבורסה בת"א, אשר פועלות בתחומי הביטוח, התקשורת והנדל"ן, על פרידה מוקדמת מהמנכ"ל שמינו, אגב תשלומי עתק לפורש. הסיבות לכך שונות: העברת שליטה, מחלוקת על היקף התגמול או סכסוך בצמרת ההנהלה - מה שמחזיר אותנו למקרה של בלוך.
בדיווח לקוני שהועבר בשעות הערב של יום ג' השבוע, הודיעה שופרסל, רשת המזון הגדולה בישראל, על סיום הסכסוך המתוקשר שניצת יומיים קודם לכן בין דירקטוריון החברה, בראשות היו"ר החדש איציק אברכהן, למנכ"ל עופר בלוך.
בלוך נכנס לתפקיד מנכ"ל שופרסל לפני כחודשיים בלבד, אך הכתובת על פיטוריו הייתה על הקיר מרגע שבו נבחר אברכהן, לפני כשלושה שבועות, לדירקטוריון החברה באסיפת בעלי המניות, ובהמשך מונה ליו"ר.
אברכהן, ששימש כמנכ"ל שופרסל הדומיננטי במשך שנים ארוכות, עד לעזיבתו בתחילת השנה הנוכחית (בשל מחלוקות עם היו"ר דאז יקי ודמני, שמאז התפטר מתפקידו), לא הסתיר את אי-שביעות רצונו ממינוי בלוך (שהובא על ידי אותו ודמני) לתפקיד המנכ"ל. כמו בעלי המניות הגדולים בחברה, גם אברכהן היה מעוניין לראות בתפקיד זה דמות בכירה מעולמות הקמעונות - שבהם אין לבלוך ניסיון קודם.
למרות חוסר האמון בין השניים, הופתע שוק ההון המקומי לגלות כמה מהר הפכה עזיבתו הצפויה של בלוך למהלך הדחה כוחני, בהחלטה שהתקבלה בתחילת השבוע "פה אחד" על ידי דירקטוריון שופרסל בראשותו של אברכהן - אותו דירקטוריון שכמעט מחצית מחבריו הביעו תמיכה פומבית במינויו של בלוך לפני כחודש בלבד, והצהירו אז כי הם "עומדים כסלע איתן על תהליך הבחירה ומינויו של עופר".
בזימונו של בלוך לשימוע לפני פיטוריו נטען, בין היתר, כי אף שהוענקה לו הזדמנות, למרות שלא היו לו "העומק והניסיון המתאימים בקמעונות מזון", הוא "לא הראה מובילות, יכולת הנהגה ורעב מקצועי".
בלוך לא נותר חייב, ובאמצעות עורכי הדין שבהם הצטייד לצורך הבטחת תנאי פרישה הולמים, טען בתגובה כי השימוע שאליו זומן הינו "טקס ריק מתוכן... הוצאה לפועל של החלטה שלמעשה כבר התקבלה, משיקולים זרים ופסולים, על ידי דירקטוריון של מריונטות שטובת החברה היא הדבר האחרון שמעניין אותו".
יום לאחר פרסום המכתבים, שאיימו לגלוש למאבק משפטי, הגיעו הצדדים להסכמה מהירה על סיום כהונתו של בלוך, שוויתר מצידו על זכות השימוע. על פי אותו סיכום יקבל המנכ"ל המודח את הפיצוי שאושר בתנאי העסקתו - שישה חודשי שכר (בגין תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות), ונוסף על כך, "לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב", אושר לו מענק הסתגלות נוסף של שלושה חודשים.
בסך הכול מדובר אפוא בתשעה חודשי שכר - פיצוי המוערך בעלות של כ-1.6 מיליון שקל. יחד עם השכר ששולם לו בתקופת כהונתו הקצרה, צפוי בלוך כאמור לצאת משופרסל עם תגמולים בעלות כוללת של כ-2 מיליון שקל.
בלוך, שבעבר ניהל מספר חברות גדולות במשק, ושעבור מינויו לתפקיד המאתגר והמתגמל של מנכ"ל שופרסל נפרד מניהול חברת החשמל, היה קרוב לוודאי מוותר בשמחה על האירוע כולו, שלא מוסיף לרזומה שאותו יציג לצורך מציאת משרה בכירה חדשה. עם זאת, הוא יכול להתנחם בכך שבחודשיים בלבד ניתנו לו תגמולים בעלות גבוהה מזו שהשתכר במשך שנה שלמה בחברת החשמל (תגמולים בעלות של 1.66 מיליון שקל ב-2021).
אורח לרגע עם 1.6 מיליון שקל
כאמור, בלוך מצטרף למנהלים בכירים נוספים שנאלצו בשנים האחרונות לפנות מוקדם מהצפוי את כיסאותיהם, לא לפני שרופדו ב"מצנח זהב" שנועד להקהות את עוגמת הנפש - לרוב מעבר לתשלומים שנקבעו בהסכם העסקתם - העיקר שילכו. מי שסופגים את המחיר, בין שמדובר במיליוני שקלים בודדים ובין שבמקרים חריגים של עשרות מיליוני שקלים, הם קופת החברה והמשקיעים במניותיה.
אחד המקרים החריגים של מנכ"ל שלא כיהן ולו יום אחד בתפקיד, ובכל זאת זכה לפיצוי, הוא זה של גיל שרון, כיום יו"ר בזק, שהיה אמור להתמנות בשנת 2015 לתפקיד מנכ"ל חברת ההחזקות דיסקונט השקעות, אז חלק מקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין.
הסכם ההעסקה שנתפר עבור שרון - שהגיע לדסק"ש מניהול חברת הסלולר פלאפון - היה חריג: תגמולים בהיקף של כ-70 מיליון שקל במהלך חמש שנים, עיקרם חבילת מניות של חברות הקבוצה (בהן סלקום ושופרסל) בשווי של 42 מיליון שקל. בהמשך, עקב ביקורת חריפה מצד התקשורת ובעלי מניות המיעוט בדסק"ש על גובה התגמול, נאות שרון לוותר על 40% מהתגמול, כך שיעמוד על כ-11 מיליון שקל בשנה.
אלא שגם ההצעה ה"מכווצת" זו לא עברה את מבחן אסיפת בעלי המניות של דסק"ש, וכל המשקיעים הישראלים כמעט, מוסדיים ופרטיים כאחד, התנגדו לה. שרון הודיע כי הוא מוותר על תפקיד המנכ"ל (ודסק"ש פרסמה הודעה כי "הצדדים הגיעו להסכמה משותפת שלפיה נכון להפסיק את תהליך המינוי. זאת, עקב התארכותו וקשיים רבים שעלו במהלכו, לרבות פערים בין הצדדים באשר לגישה הניהולית הנדרשת בקבוצה".
שרון, כאמור, לא יצא מדסק"ש בידיים ריקות, וזכה ממנה לפיצוי כספי של שמונה משכורות, בסכום מוערך של 1.6 מיליון שקל. הוא פנה לעסקה משתלמת הרבה יותר מבחינתו - רכישה וניהול בשנים הבאות של חברת התקשורת גולן טלקום, שהניבה לו בהמשך אקזיט של כ-60 מיליון שקל, עם מכירת החברה לסלקום לפני כשנתיים.
שלושה חודשים שהסתיימו ב-3.5 מיליון שקל
בניגוד לשרון, איש הביטוח הוותיק מוטי רוזן כיהן "תקופת נצח" של שלושה חודשים תמימים כיו"ר חברת מגדל, ובהתאם, הפיצוי שקיבל עם פרידתו ממנה היה גבוה בהרבה. רוזן מונה לתפקיד יו"ר חברת הביטוח שבשליטת שלמה אליהו בתחילת שנת 2021, במקביל למינויו למנכ"ל החברה האם שמחזיקה בה. בתוך זמן קצר התברר כי בינו ובין מנכ"ל החברה, רן עוז, שוררים יחסים מתוחים, שהתפרצו לעימות חריף שהגיע לכותרות העיתונים.
לאחר שהתברר כי השניים אינם מסוגלים לעבוד יחד, הכריע דירקטוריון מגדל בעד השארת המנכ"ל עוז. רוזן הושעה מתפקידיו בחודש מרץ, וסיים אותם פורמלית בחודש אפריל שעבר, "נוכח אי-הסכמות ופערים שלא היו ניתנים לגישור" בינו ובין המנכ"ל עוז (שבהמשך עזב בעצמו את מגדל, לטובת ניהול חברת כרטיסי האשראי ישראכרט).
רוזן ומגדל לא נפרדו כידידים: לאחר מספר שבועות של מתיחות, הגיעו הצדדים להבנות, שהוציאו את היו"ר הפורש עם תגמולים של 3.5 מיליון שקל. כמו במקרה של בלוך, שילמה מגדל לרוזן תגמולים עבור תקופת הודעה מוקדמת של תשעה חודשים (ולא שישה חודשים כפי שמופיע במדיניות התגמול של החברה), וכן פיצוי בגובה מיליון שקל בגין עיכוב שחל באישור כניסתו לתפקיד.
בין הצדדים נותרה מחלוקת ביחס לתשלומים נוספים שרוזן דורש, ושנוגעים לתקופת אי-תחרות של תשעה חודשים (בעלות של 2.5 מיליון שקל), ופיצוי בגין נזקים שנגרמו לטענתו לו ולשמו הטוב על ידי דירקטוריון החברה. הללו נידונות כיום בארכאות משפטיות, לאחר שהליך גישור בין הצדדים לא צלח.
תגמול הוני של 17 מיליון שקל אחרי שנה
ויש גם מנכ"לים שפרשו מתפקידיהם כשבכיסיהם סכומים גבוהים בהרבה. אחד כזה הוא אבי צבי (שניהל בעבר את זכיינית הטלוויזיה רשת), אשר מונה במאי אשתקד לתפקיד מנכ"ל חברת התקשורת פרטנר, וסיים את תפקידו כשהוא צוחק כל הדרך אל הבנק.
חודשים ספורים לאחר כניסת צבי לתפקיד (שאליו הגיע ללא ניסיון קודם בענף) סוכמה עסקה למכירת מניות השליטה בפרטנר לידי קבוצת משקיעים שאותה הובילו אבי גבאי, שניהל קודם לכן את החברה המתחרה סלקום, ושלמה רודב.
בעקבות העברת השליטה, וכניסתו לחברה של גבאי עתיר הניסיון בניהול חברות תקשורת (בעבר היה גם מנכ"ל בזק), נאלץ צבי לסיים את תפקידו באפריל השנה, אחרי פחות משנה בתפקיד וחודש לאחר שמשרד התקשורת העניק לקבוצה החדשה את היתר השליטה בפרטנר.
בניגוד לבלוך בשופרסל, שנאלץ לוותר על תגמול הוני בשווי תיאורטי של מיליוני שקלים עם עזיבת החברה, הקפיד צבי להכניס בתנאי העסקתו סעיף המאפשר הבשלה מיידית של האופציות והמניות החסומות שהוענקו לו בנדיבות, במקרה שבו מתחלפת השליטה בחברה.
כך, סיים צבי אפיזודה של פחות משנה כמנכ"ל חברת הסלולר, עם סכום כולל שמוערך בכ-20 מיליון שקל (3 מיליון שקל בגין שכר, מענק ותשלומים בגין פרישתו, ותגמול הוני שמוערך בכ-17 מיליון שקל).
יותר מ-20 מיליון שקל על כל חצי שנה
מי שכיהן זמן רב יותר מהאחרים, וגם זכה לתגמולים שמנים בהרבה, הוא אייל לפידות, שנכנס ועזב בסערה את קבוצת שיכון ובינוי בתום שנה בלבד, עם תגמולים בעלות של כ-45 מיליון שקל.
לפידות החל לכהן כמנכ"ל שיכון ובינוי בתחילת יוני 2019, אחרי שאושרה לו אחת מחבילות התגמול הגבוהות אי פעם למנהל שכיר בישראל, שהתבססה בעיקרה על חבילת אופציות שבמימושן המלא הייתה מהווה כ-5% מהון החברה.
הגעתו של לפידות לחברה תמכה באותה תקופה גם בביצועי מניית שיכון ובינוי, נוכח ציפיות המשקיעים כי המנכ"ל המוערך והדומיננטי, שהגיע לשיכון ובינוי לאחר עשור מוצלח כמנכ"ל קבוצת הביטוח הפניקס, יידע לייצר ערך גם בענקית הנדל"ן והתשתיות שבשליטת נתי סיידוף.
ואולם, כאמור, כשנה בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, סיים לפידות בסוף חודש יוני 2020 את כהונתו - לנוכח חילוקי דעות עם דירקטוריון החברה, בראשות היו"ר דאז והמנכ"ל הנוכחי תמיר כהן, איש אמונו של בעל השליטה סיידוף.
גם התקבול שעימו עזב יצר לו הון לא מבוטל: על חצי שנת עבודה ב-2019 זכה לפידות לתגמולים בעלות של 24 מיליון שקל (מתוכם 17.5 מיליון שקל תגמול מנייתי), ועל מחצית השנה שלאחר מכן עמדה עלות העסקתו על 21.5 מיליון שקל (כולל תגמול מנייתי של 10.1 מיליון שקל ותשלומי פרישה של 7.4 מיליון שקל).
"לפעמים לשלם כמה מיליונים זה 'זול' יותר מלהשאיר בתפקיד מישהו שלא דרוש"
בהתייחס לפיצויי הפרישה של עופר בלוך בשופרסל, סבור עו"ד בכיר כי לפעמים כדאי לחברות "לשלם כמה מיליונים" כדי לסיים את הסאגה, ולא להיגרר לבית המשפט - אירוע שעלול להוביל לפגיעה תדמיתית בחברה. לדבריו זהו פתרון שמועדף בדרך כלל על ידי שני הצדדים, שכן אם יגיעו לבית המשפט, יידרש כנראה המנכ"ל המודח להוכיח שההחלטה על הזזתו מהתפקיד התקבלה בחוסר תום לב. לדברי אותו עו"ד, "מה שצריך לבדוק במקרה של קבלת החלטה על הזזת מנכ"ל היא האם זה לטובת החברה.
"כלומר, חשוב קודם כל להבין אם התקבלה כאן החלטה מתוך ניגוד עניינים, למשל אם מישהו אמר 'הבחור הזה פעם כשהיינו ילדים קטנים נתן לי מכה, וזאת ההזדמנות להחזיר לו'. אבל אם הצעד שעליו החליט הדירקטוריון נעשה בתום לב ומתוך מחשבה שזה הצעד הנכון לחברה, לאחר שהדירקטורים עיינו בנתונים ושקלו אותם, אז בית המשפט לא יתערב", הוא מסביר.
לדברי עורך הדין, "באופן עקרוני עמדה בפני דירקטוריון שופרסל ההחלטה - אנחנו רוצים את אברכהן כיו"ר וחושבים שהוא עשה עבודה מצוינת כשהיה מנכ"ל, ומהצד השני יש את המנכ"ל הנוכחי בלוך. אם בלוך בעצמו אמר בעבר שעם אברכהן הוא לא יכול לעבוד, אז מה יש לדירקטוריון לעשות? הוא צריך להחליט את מי הוא מעדיף. כמו כן, התוצאות הכספיות האחרונות של שופרסל היו לא טובות.
נראה שהדירקטוריון החליט שעדיף לו להמשיך עם אברכהן, גם אם זה יעלה לו עוד כמה מיליונים שישולמו לעופר, אחרת הצדדים היו נגררים כנראה לביהמ"ש, על כל הכרוך בכך".
עוד טוען העו"ד כי "הדבר הכי טריוויאלי זה לבדוק את הרקורד של האדם ואת הניסיון שלו עוד קודם שמונה לתפקיד. מנכ"ל חברת חשמל אין דינו כמנכ"ל רשת קמעונות". הוא מוסיף בהקשר הרחב יותר כי "מנכ"לים בחברות גדולות מקבלים תגמולים גבוהים כי השוק מאוד חפץ בהם, אבל לפעמים משתנות הנסיבות ואז הדירקטוריון חייב לקבל החלטה לטובת החברה. במקרים כאלה כדאי לפעמים לשלם כמה מיליונים נוספים, זה 'זול' יותר מלהשאיר בתפקיד מישהו שלא דרוש".