בספרם בן החמישים Take Today, חזו חוקרי התקשורת מרשל מקלוהן וברינגטון נביט, כי הטכנולוגיות העתידיות יהפכו את הצרכנים גם ליצרנים. היה זה אלבין טופלר שטבע את המושג המתאים; Prosumer, ובעברית יצרכן. יצרן שהוא גם צרכן. צרכן שהוא גם יצרן. ואכן יצרכנות מתקיימת בכל שקשור ליצירה וצריכה של תוכן ברשתות החברתיות, ב- Youtube, ובבלוגים. היא מתקיימת גם בקהילות קוד פתוח, ובאופן התחלתי ביצור חשמל. האם יצרכנות רלוונטית גם לעולם הבנקאות והפיננסים?
בטור קצר זה ננסה לשרטט, לצורך תרגיל חשיבה, מערכת פיננסית ישירה, ללא מתווכים קלסיים (ללא בנקים, למשל), המופעלת על ידי יצרכנים פיננסיים.
אנו נמצאים בליבו של השלב השני של מהפכת הפינטק; שיתופי-פעולה חדשים, מודלים עסקיים ומוצרים חדשניים - כל אלה נולדים ללא הרף ומשנים את לוח המשחק. אבל מבט מקרוב יזהה ניצנים טכנולוגיים ועסקיים ראשונים לשלב השלישי. יכולות התיכנות, עולם ה - API'S, התפתחות הבינה המלאכותית, דורות חדשים של חוזים חכמים, ריבוי עצום של פינטקים ומודלים חלוציים של שירותים חינמיים - כל אלה מהווים מצע להתפתחות נוספת; לוח משחק תלת ממדי שבתוכו, כל השחקנים, הם צרכנים וגם יצרנים של שירותים פיננסיים.
ננסה להביט על העולם הפיננסי המדומיין ביתר פירוט. את לוח המשחק שלנו מרכיבים שלושה טיפוסי שחקנים:
● יצרכנים פיננסיים. מיליארדי שחקנים פיננסיים; אנשים פרטיים, עמותות, ארגונים אוטונומיים, עסקים קטנים וחברות ענק. כל אחד מהשחקנים האלה לווה או מלווה סימני כסף לישויות אחרות.
● כמה מאות שחקנים מתפקדים כרשמים. מדובר ב-Dao's, מעין ארגונים עם/ ללא מטרות רווח המבוססים על מערכות בלוקצ'יין/ חוזים חכמים.
● כמה מאות שחקנים מתפקדים כמאתרים-קשרים. מדובר ב"מכונות" בינה מלאכותית המסוגלות למצוא עבור כל שחקן שמנוי לשירותן את הזדמנויות ההלוואה וההשקעה הפיננסיות הטובות ביותר. זאת בתוך שניות. המאתרים-קשרים מנהלים את האינטראקציה בין השחקנים ורושמים את תוצאותיה בתוך הרשמים.
ההנחה היא כי אפשר להעמיד כל פעולה פיננסית על יחסי חבות וזמן. הלוואה היא העברת סימני כסף והחזרתם בזמנים קצובים, ביטוח הוא העברת תשלומים וקבלתם חזרה בעתיד כלשהו בהתאם למוסכם, פנסיה היא העברת תשלומים, גלגולם בשוק וקבלתם בעתיד כלשהו מוסכם.
ומכאן, יצרכן פיננסי יכול להיות בשני סוגי זיקות עם יצרכנים אחרים: יצרכן א' יכול להיות חייב מספר מסוים של יחידות דיגיטליות ליצרכן ב', או שיצרכן ב' חייב מספר מסוים של יחידות דיגיטליות ליצרכן א'. ומכאן, כל יצרכן פיננסי ( משק בית, יחיד או חברה) "מפקיד כסף" אצל הרשם של שחקן שני (ומאזנו של הראשון מתעדכן ב רשם שלו), או "לווה כסף" אצל הרשם של אחד השחקנים האחרים (ומאזנו של הראשון מתעדכן ב רשם שלו). כלומר, כל יחסי החוב ההדדיים נרשמים אצל ה רשמים שתפקידם לארגן את המאזנים בשוק. היצרכנים פועלים כמעט ישירות האחד מול השני, ומאתרים אחד את השני באמצעות המאתרים-קשרים מבוססי הבינה המלאכותית.
נדגים: אני מקבל משכורת מאחד הגופים (יצרכן פיננסי שהוא חברת הייטק), סימני הכסף נרשמים אצל הרשם שלי. המאתרים-קשרים מאתרים עבורי בשניות יצרכן או מספר יצרכנים ברחבי המרחב הפיננסי העולמי הזקוקים בשניות מסוימות אלה לסימני כסף). למשל, אחד מהם עומד ליד קופה בחנות המקררים ומחפש הסדר של BNPL. המאתרים קשרים "סוגרים" עסקת ריבית, החוזה החכם נוצר ונתעדכן אצל הרשמים של שנינו, וסימני הכסף מועברים. הכסף שלי מפוצל על פי צרכי היצרכנים הפיננסיים האחרים, ומופקד בחלקיקים אצלם, וכשאני זקוק לסימני כסף חוזר המהלך על עצמו. עוד ועוד. המערכת דינמית ללא סוף, ברמות של העברות סימנים ועדכונם בשניות. נוצרת יעילות פיננסית מרבית.
האם כך ייראה העתיד? ספק. הניסיון מלמד שתרגילי חשיבה כגון זה המוצג פה, נוטים לפספס אפשרויות שייווצרו בהתאם לטכנולוגיות חדשות, ומצד שני כופים על העתיד הנחות יסוד וטכנולוגיות של זמנינו. אך לתחושתו (הבלתי מבוססת) של כותב שורות אלה, אנו הולכים לכיוון הכללי של הפרטה מוחלטת של התיווך (וייעשה הדבר באופן הטכנולוגי שבו ייעשה), ופעילות ישירה ומפוצלת בטווחי זמן של שניות ופחות. כל אלה ייעלו את השוק. נראה כי העתיד שייך לצרכנות הפיננסית.
