המדינה צריכה להילחם בפרוטקשן כאילו מדובר בטרור לכל דבר
הכותב הוא מנכ"ל תנועת רגבים
לפני עשורים בודדים המילה "פרוטקשן" העלתה בראשנו תמונה של אדם אקראי שמגיע לקבלן בדרום הארץ ומציע לו לשלם עבור "שמירה", ולא - יבולע לו. כיום המצב השתנה; תופעת הפרוטקשן חצתה מזמן את גבול באר שבע לכל קצוות הארץ, ודמי החסות המסורתיים נגבים על-ידי משפחות פשע מאורגן המוכרות היטב למשטרה.
שתי הצעות חוק הונחו על שולחן הכנסת היוצאת בשבועות האחרונים: בראשונה ביקשה ח"כ שרן השכל להגדיר את פעולת הסחטנות הידועה כעבירה שבצידה עונש מאסר חמור, ולתת כלים נוספים בידי רשויות המדינה להתמודדות עם התופעה; ובשנייה ניסו חברי כנסת נוספים להחמיר את העונש על חוק הלבנת הון כדי ליצור הרתעה נוספת.
אנו מתריעים כבר שנים רבות: מדובר באירוע לא קונבנציונלי, ועל כן ההתמודדות עמו צריכה להיות בלתי קונבנציונלית בהתאמה. כיום, גם אם המשטרה כבר הצליחה לשים את ידה על חשוד בנושא הגבייה האלימה, בתי המשפט דורשים סטנדרטים גבוהים ביותר של ראיות שהמשטרה לא מצליחה לעמוד בהם.
ארגוני הפשע העומדים מאחוריי התופעה יודעים היטב את עבודתם; קבלן או אפילו חברות ממשלתיות המשלמות ל"חברת שמירה" עבור שמירה על אתר בנייה מקבלות קבלות כדת וכדין ואפילו אישור על הוצאה המוכרת למס הכנסה. במקרים אחרים של הצתות, תאונות או רצח, קשה מאוד להוכיח את הקשר לפרוטקשן, וכך גם מי שכבר נעצר משוחרר מחוסר ראיות מספיקות.
מקור פרנסה של רבים
גביית דמי החסות כאמור רווחת בקרב משפחות פשע ברחבי הארץ, אך בקרב החברה הבדואית היא הלכה למעשה מטה לחמן של משפחות רבות. לאחרונה הגיעה אישה לרשויות בבקשת סיוע, מכיוון שבעלה נעצר בעוון פרוטקשן, ומקור פרנסתה נפגע.
יחד עם זאת, מדובר בטרור לכל דבר ועניין, והאמצעים העומדים לצד הגובים כוללים נשק חי, מטעני חבלה, הצתות והשחתות רכוש. מיליוני שקלים מתגלגלים בחוסר ברירה על-ידי אזרחים, קבלנים, ארגונים ואף חברות ממשלתיות ומרפדים היטב את הכיס של המשפחות המטילות את מוראן ברחבי הארץ כולה.
לצד הצעות החוק שמוכיחות כי הציבור מתחיל להתעורר, יש לפעול בארבעה צירי פעולה מידיים:
א. לערב את השב"כ. משטרת ישראל מוגבלת, ובמלחמה כזו שרוחשת בעיקר מתחת לפני השטח, אין ברירה אלא להפעיל את שירותי הביטחון החשאיים של מדינת ישראל.
ב. טיפול שורש במערכת המשפט. גם כאשר המשטרה משקיעה המון משאבים, בתי המשפט פעם אחר פעם פוסקים עונשים מגוחכים אם בכלל.
תקנות לשעת חירום
ג. לחוקק תקנות לשעת חירום שתאפשרנה למערכת המשפטית לשמור על החוק בצורה מהודקת יותר תוך הנמכת סטנדרט הראיות כדי שהעבריינים יוכלו להיענש.
ד. לערב את רשויות המס שתפתחנה בחקירה ותבדוקנה כיצד באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך במיוחד מתגוררות משפחות שלכאורה מתבססות על קצבאות המדינה מרוב עניות, אך גרות בבתי פאר ומחזיקות צי רכבי יוקרה בחצר.
עלינו לשמור בחירוף נפש על זכויות הפרט והביטחון האישי, ורק באמצעים חריגים יהיה אפשר להתחיל ולהתמודד עם הבעיה שבינתיים פושה במדינת ישראל כולה.
