פרוייקט ''תקצוב תמורת הישגים'' מעודד לימודי ליבה במוסדות חרדים / צילום: רשת עמל
הכותב הוא חבר כנסת מטעם יש עתיד
החברה החרדית הינה הקבוצה הצומחת ביותר בישראל ומהאוכלוסיות הצומחות בעולם. ממוצע הילדים לאישה חרדית עומד על 6.6 ילדים נכון לשנת 2021 ומשמעות הנתון הזה היא כי החברה החרדית מכפילה את גודלה כל 16 שנים(!). נכון לשנת 2022 חיים בישראל כמיליון ורבע אנשים המזהים את עצמם כחרדים, כלומר כ-13% מהישראלים הם חרדים. אם בוחנים את מערכת החינוך, הרי שכ-500 אלף ילדים נמצאים תחת פיקוח חרדי, והם מהווים כ-20% מכלל התלמידים במערכת החינוך בגילאי חינוך חובה (3-18 שנים). ונתון אחרון- כ-28% מילדי כיתות א' בשנת הלימודים האחרונה (תשפ"ב) למדו בחינוך.
החברה החרדית מתאפיינת באוריינות גבוהה וביחס של כבוד והערכה לאנשים מבוגרים וכן בתפיסה בדלנית, בחוסר מיצוי בעולם התעסוקה (כ-50% מהגברים עובדים, לצד כ-80% מהנשים), בממוצע משכורות הנמוך ב-40% משאר האוכלוסייה היהודית ובוויתור על השירות הצבאי או האזרחי, בהם נוטלים חלק אחוזים בודדים בלבד (כ-1,500 גברים חרדים מתגייסים לצה"ל בשנה והם מהווים כ-12% בלבד מבני השנתון החרדי).
אתגרים אלו אינם רלבנטיים רק לחברה החרדית. בתור האוכלוסייה הצומחת בישראל, יש להם משמעויות מרחיקות לכת על כלל המשק. בלא שילוב משמעותי של חרדים בשוק התעסוקה ובתחומים נוספים של נשיאה בנטל, ספק אם תוכל החברה הישראלית לשמור על חוסנה הכלכלי ורמת חייה הנוכחית, ופניה מועדות בתוך פחות מ-20 שנה לרמת חיים של עולם שלישי.
שנים מבוזבזות
באופן מדהים, מי שהיה אמור להיות ראש החץ של הגדלת והנגשת לימודי היסוד לחברה החרדית, משרד החינוך, הסיר ידיו מן הסוגיה הנפיצה ובמשך 6 שנים (2015-2021) לא נקף אצבע לקידום הקניית מיומנויות הבסיס לשוק העבודה עבור התלמידים החרדים. הניסיון האחרון נעשה בשנת 2014, עת השיקו שי פירון ויאיר לפיד, שר החינוך ושר האוצר דאז, את החינוך החרדי ממלכתי (ממ"ח), המשלב לימודים מלאים לקראת בגרות בכל מוסדותיו. הלחץ הפוליטי החרדי קטע מאמץ זה באיבו וכיום לומדים רק כ-3% מהתלמידים החרדים בחינוך הממלכתי חרדי. לפי מחקרים שונים עומד הפוטנציאל על פי 4 ויותר, והביקוש לפתיחת בתי ספר ממ"חים קיים ומתגבר אך משרד החינוך לא הושיט יד למאמצים אלו.
לפני כשנה וחצי נולד מתווה "תקצוב תמורת הישגים" שהחל כיוזמה של ועד החינוך של חסידות בעלז שהגיע בתיווכו של רב מבעלז בשם יונתן רייס למספר פגישות עימי. בתיאום עם משרד האוצר (אך ללא מעורבות משרד החינוך) נבנה המתווה של תקצוב תמורת הישגים. כלומר, מוסדות חרדים שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו ללמוד ולהיבחן במספר מקצועות יסוד (מתמטיקה, אנגלית ועוד) ויקבלו בתמורה תקצוב מוגדל, עד רמה של 100% תקצוב.
הסיבה למהפך לא היתה אלטרואיזם או אהבה יתרה למתמטיקה אלא הבנה של אנשי בעלז שללא תקצוב משמעותי הם יתקשו לשאת בנטל אחזקת מוסדותיהם, וכן הבנה מתקדמת יותר שהשתלבות בשוק העבודה הטכנולוגי מחייבת לימודי יסוד מגיל צעיר. בשלב מסוים בפגישות שאלתי את אנשי בעלז האם הם מכירים מישהו העובד בהייטק. הם נדו בראשם בשלילה. הצגתי להם את הנתון כי כ-10% מהישראלים מועסקים בעולם ההייטק, ותהיתי האם אי השתלבות החרדים בעולם זה נובעת מרמתם האישית הנמוכה, או שמא מישהו מונע מהם את השכלת היסוד המביאה אנשים לכשירות לעולם הטכנולוגי. התשובה היתה ברורה.
השטח מתעורר
בתוך הפוליטיקה הפנים חרדית לא נהנו מוסדות החינוך של בעלז ושל חסידויות נוספות מתקצוב מלא, כפי שנהנים הליטאים ומוסדות החינוך של ש"ס. המתווה שכונה "מתווה בעלז" יהפוך בקרוב לקול קורא של משרד החינוך, שמאז כניסת המנכ"לית דלית שטאובר והשרה שאשא ביטון ידע להיענות למתווה ולהפוך אותו לתוכנית עבודה מעשית. המתווה אמנם מתוקצב באופן חלקי (20 מיליון שקלים לשנה בלבד), והעדויות מהשטח מעידות על ביקוש רב שיגבר על ההיצע עליו סיכמו החינוך והאוצר, אך יש לקוות כי גם בתקופת בחירות ידעו המשרדים להגדיל את התקציב ולתת מקום למהלך האסטרטגי ביותר שהתרחש בשנים האחרונות בתחום הגברת נגישות החרדים להשכלה ותעסוקה.
ישנן מעט סוגיות המהוות מפתח לקיומה הכלכלי וחברתי של ישראל. סוגיית ההשכלה והתעסוקה החרדית הינה אחת מסוגיות אלו. אחרי שנים של שיתוק מעשי, ישנה הזדמנות אדירה להפיץ את ההשכלה והתעסוקה החרדית לרמתם הראויה. אסור לפספס הזדמנות זו.