גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוד של מפתח שיטת הביודיזיין להמצאת מכשור רפואי מוצלח

פרופ' ג'וש מקובר פיתח שיטה לעידוד חדשנות רפואית ומכשיר יזמים במרכז הביודיזיין שייסד באוניברסיטת סטנפורד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע סטארט-אפים נתקעים בפיתוח מוצרים, ומגלה את הסוד שלו לפתרון בעיות ● בישראל, שיתוף פעולה עם בית החולים רמב"ם הוליד תוכנית הכשרה ייחודית לאנשי ביומד

פרופ' ג'וש מקובר / צילום: דוברות בית חולים רמב''ם
פרופ' ג'וש מקובר / צילום: דוברות בית חולים רמב''ם

כשקיבל פרופ’ ג’וש מקובר את המשרה הראשונה שלו בחברת התרופות פייזר , הוצגה בפניו בעיה שעליו לפתור: "המנכ"ל אמר לי, ‘אנחנו קונים את כל החברות הקטנות הללו בזכות חדשנות פורצת דרך, וברגע שהן עוברות את האינטגרציה לחברה, הן מהר מאוד מפסיקות לחדש. לך תגלה מה קורה ומה אפשר לעשות עם זה".

מקובר החל לשוחח עם האנשים שמובילים את הצוותים בחברות שהיו בשלבי אינטגרציה שונים - מיזמים-מנהלים שהחברות שלהם זה עתה נרכשו ועד צוותים ותיקים שכבר התערו בחברה האם. הוא השווה בין תהליכי החדשנות שתיארו שתי הקבוצות.

"חברות הסטארט-אפ תיארו תהליך שבו הן איתרו בעיה וחיפשו כיצד לפתור אותה, וכל הטכנולוגיה האפשרית בעולם הייתה זמינה להן. לעומת זאת, ראש צוות הקתטרים בפייזר חיפש דרכים לשפר אותם יחד עם אנשים שנעולים בתוך הקונספט של מהו קתטר היום. וזה היה הרבה פחות יעיל".

בעקבות הניסיון הזה, פיתח מקובר תהליך מסודר שמלמד יזמים הפועלים בתוך חברות גדולות ומחוצה להן לחשוב על חדשנות בלי לקבע את עצמם לטכנולוגיה מסוימת. הוא התבקש להקים צוות חדשנות עבור פייזר, ולדבריו הצוות הזה העלה רעיונות מצוינים, אבל גורמים אחרים שמאפיינים תאגידים גדולים, שאינם קשורים לעצם תהליך ההמצאה, הקשו על מימוש החדשנות, ולכן הוא עזב. לאחר מכן הוא הקים את החממה Exploramed, שבה ייסד 10 חברות חדשניות. חלקן מצליחות מאוד.

"אפשר לזמן את היצירתיות"

ב-2001, אחרי שכבר הקים את החממה, שאל את עצמו מקובר אם אפשר ללמד את התהליך שפיתח באופן נרחב יותר, וכך הצטרף להקמה של מכון הביודיזיין באוניברסיטת סטנפורד, עם פרופ’ פול יוק.

"זה מפעל חיי", הוא אומר. "חשבתי פעם שהאימפקט הכי גדול שאני יכול להשיג בעולם הבריאות הוא כיזם שמפתח טכנולוגיות המגיעות למיליוני אנשים. אבל אם אני מכשיר יזמים נוספים שכל אחד מהם מפתח טכנולוגיה כזו, אז הכפלנו את ההשפעה עוד יותר".
המכון נחשב היום לאורים ותומים של הכשרה לחדשנות ושיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה. תלמידיו הקימו כמאה חברות בתחום הרפואי, חלקן בשווי של מיליארדי דולרים.

תוכל לתאר בקיצור את התהליך שאתם מלמדים במכון?
"אני מתחיל קודם כול מלומר למשתתפים שכל אחד יכול להיות יצירתי בתחום הרפואי, שאפשר להתאמן על התהליך ולהשתפר בו. בעבר הגישה להמצאתיות הייתה שמדובר ברגע של הארה. אנחנו אומרים שאפשר לזמן את היצירתיות.

"התהליך מתחיל בהבנה מי אני ומה היכולות שלי, ברמת החברה וברמת האינדיבידואל. מנגד, אנחנו חושבים עם הלקוחות מה מטריד אותם, מה הם רוצים, עוד לפני שבכלל חשבנו על טכנולוגיה. בתחום המכשור הרפואי צריך לדבר עם המטופל, אבל גם עם הרופא, עם חברת הביטוח, עם בית החולים ועם המשפחה כדי להבין את הצרכים של כולם.

"ואז אנחנו מגבשים ‘הצהרת צורך’, שאומרת מי קהל היעד, מה הבעיה ואיך בדיוק נמדוד הצלחה. אחרי כן אנחנו מתחילים בתהליך של סיעור מוחות, ואת הרעיונות שעולים אנחנו משווים לקריטריונים שהגדרנו מראש לפתרון שאנחנו מחפשים. כאשר יש התאמה, יש הסיכוי הטוב ביותר להצלחה. את הרעיון אנחנו מציגים שוב לקהל היעד שלנו כדי לוודא שקלענו".

מדוע קוראים לזה ביודיזיין?
"כי ביו זה החיים, וביודיזיין זה לתכנן לחיים. יש קשר לתחום ה-Design Thinking, ואנחנו עובדים עם דיוויד קלי, שטבע את המונח הזה". ההבדל, לדברי מקובר, הוא שקלי מדבר על תהליכים לפתרון בעיה קיימת, וביודיזיין מדבר גם על זיהוי הבעיה וההגדרה שלה.
הקשר בין סינוסיטיס לבעיה בזרימת הדם

מקובר נותן דוגמה לאופן המחשבה שלו באמצעות סיפור על חברה שהקים בעקבות בעיית סינוסיטיס כרוני שסבל ממנה.

"הלכתי לרופאים והם אמרו שהמצב לא חמור מספיק לניתוח, אך מנגד אנטיביוטיקה לא ריפאה את המחלה. נדרשתי לקחת אנטיביוטיקה באופן קבוע. כאב לי הראש, האף שלי היה גדוש, סבלתי מבעיות שינה ואיבדתי את חוש הטעם. אמרתי, ‘חייבים לפתור את זה’. אבל לא ידעתי איך או אפילו אם זה יהיה מכשיר, תרופה או התערבות ניתוחית מסוג חדש.
"שאלתי מה בעצם המטרה ההנדסית שהניתוח מנסה להשיג, והבנתי שמדובר בשאלה של ניקוז. אם יהיה ניקוז, הסינוסים יטפלו בעצמם. אבל בניתוחים, לצורך הניקוז מוציאים המון רקמה. הגדרתי את הבעיה כך: איך לנקז באופן פולשני פחות.

"אם מסתכלים על הסינוסים, הם נראים ממש כמו כלי דם, ואז חשבתי, רגע, יש לנו כבר דרך לשפר את הזרימה בכלי הדם - באמצעות בלון שמרחיב אותם. האם אפשר להשתמש באותו בלון? מתברר שכן. אפשר להרחיב את הפתח בלי להסיר רקמות, וזו חוויה יותר טובה לפציינט.

"כך הקמתי את חברת Acclarent, שנרכשה על ידי ג’ונסון אנד ג’ונסון  ב-2009 תמורת 785 מיליון דולר. היצירתיות כאן הייתה לראות את הדמיון בין תחומים שונים".

הרגע הזה שבו רואים את הקשר, אפשר לאלץ אותו להגיע?
"אפשר לשפר את הסיכוי שרעיונות כאלה יעלו על השולחן על ידי הבאת אנשים מתחומים שונים לסיעור המוחות. אבל האמת היא שההשראה לחלק גדול מהפיתוחים שלי הגיעה פשוט מתשומת לב לאנטומיה, מהמחשבה איך המערכת נראית כשהיא עובדת טוב ומה שונה בה כשהיא לא עובדת. זה המקום שממנו באים הרעיונות".

דוגמה נוספת לכך היא חברת Willow, שהגדירה את המטרה שלה "שיפור איכות החיים של אימהות". "הבנו שלהיות אמא זה אתגר רציני, וגם רצינו הפוגה מעיסוק במחלות קשות", מודה מקובר.

"הדבר הראשון שעשינו היה פשוט לדבר עם אימהות. אחד הדברים שהן חזרו ואמרו היה שהנקה היא עניין כואב וקשה, ושאיבת חלב אינה נעימה בכלל. הטכנולוגיה מיושנת, רועשת, מחייבת חשיפה ולכן מרחיקה מהחברה, וגם קשה לנסוע עם המוצר. הן דיברו על אופציה של חזייה שהמשאבה תהיה בתוכה. אבל איך עושים את זה?"

מקובר מספר שבסופו של דבר הם פיתחו מוצר בהשראת תנועות היניקה של תינוק, שהן קטנות וממוקדות בפטמה. "פיתחנו מוצר מאוד דומה לפה של התינוק, והוא באמת קטן ודיסקרטי, ופחות כואב".

תוכנית לימודים גם לקובעי מדיניות

העולם מלא בתחומים שלא ראו שיפור כבר שנים, אומר מקובר. "לכן אני מלמד ביודיזיין. אם היית במערכת הבריאות ולא היית מרוצה, שם יש לך הזדמנות".

המטופלים רוצים שינוי במגוון מוצרים, אבל אומרים שהמערכת שמרנית ולא מקבלת שינויים, ודאי אם יש מחיר להטמעה שלהם.
"זה אחד הנושאים שאני הכי ממוקד בהם היום בעבודה שלי בסטנפורד. אנחנו מפתחים תוכנית לקובעי מדיניות בתחום הבריאות, שמטרתה לעזור להם ליצור מערכת תמריצים שמעודדת חדשנות ומועילה יותר למטופלים.

"אנחנו מכשירים דור של קובעי מדיניות, שאנחנו קוראים להם Medical Policy Innovators, שיכולים להיות נבחרי ציבור, משפטנים ואנשי תקציבים בשירות הציבורי. המטרה שלי היא שהם יחפשו חסמים בפני חדשנות ודרכים להסיר אותם, אפילו בלי להגדיל דרמטית את התקציב".

מה לומדים בתוכנית כזאת?
"זו תוכנית של שנתיים. בשנה הראשונה, שוהים בצוות עם חוקרים בתחום הרפואה ואחר כך המשתתף כותב מחקר בעצמו על הבעיות שבהן נתקלים החוקרים והמפתחים הללו בבואם לחדש. המשתתפים גם מכירים יזמים, אנשי הון סיכון ואנשים מחברות גדולות בתחום הבריאות. בשנה השנייה, המשתתפים עושים סטאז’ בתפקידים שמולם הם יצטרכו לפעול כקובעי מדיניות. אנחנו מקווים שכך, כשהם יהיו אלה שקובעים את החוקים, הם ימשיכו לחשוב על כל הפיתוחים שמחכים להגיע לשוק".

אילו מוצרים מדהימים כבר יצאו מהמרכז שלכם בסטנפורד?
"אנחנו מודדים את ההצלחה לא בחברות חדשות או במוצרים חדשים דווקא, אלא באנשים שהכשרנו שגם עושים חדשנות תהליכית וחדשנות פנים-ארגונית. אבל כן, יש לנו הצלחות גם בתחום המוצרים, בחברות כמו iRythm, חברה ציבורית (נסחרת בנאסד"ק ב-4.3 מיליארד דולר - ג"ו) שפיתחה כלי שמקליט את פעילות הלב כדי לאבחן טוב יותר קצב לב. ההמצאתיות כאן הייתה בהגדרת הבעיה. תחילה אמרנו שהבעיה היא אבחון מאוחר של הפרעות קצב לב קטלניות. רוב האסונות קורים כשהמטופל לא שם עליו את המוצר. אז בעצם הבעיה היא, מדוע הוא לא שם אותו? הבנו שהמכשיר חייב להיות הרבה יותר קל ונוח.

"אחד הצוותים שלנו מפתח ממש בימים אלה מוצר בתחום ההשתלות. היום נהוג לשנע כליה להשתלה בטמפרטורה נמוכה, כדי לשמור עליה בחיים ככל האפשר. אבל כאשר כבר מכניסים אותה למטופל, ועד שתופרים אותה, היא מתבשלת בטמפרטורת גוף. מטורף לחשוב על זה שהשתלות רבות נכשלות בשלב הזה, אחרי שכליה כבר הושגה ושונעה והפציינט כבר נמצא בניתוח. אחד היזמים בתוכנית שלנו פיתח מעין ז’קט שומר קור שמלבישים על הכליה ממש בזמן שהיא נתפרת. זה רעיון פשוט לכאורה, שמעלה את הסיכוי שההשתלה תצליח".

החזון של תחום הביודיזיין הוא לאפשר לכולם להמציא. אתה חושב שאנשים שהוגדרו "יצירתיים" בגיל הנעורים הם גם אלה שיש להם הרעיונות הטובים ביותר בתחום המכשור הרפואי?

"אני חושב שיש דבר כזה שנקרא כישרון המצאתי, אבל גם אם לא לכל אחד זה בא בקלות, אפשר להשתפר בזה. התהליך שאנחנו מציעים יכול לעזור לכל אחד לבנות פיגום לעמוד עליו כשהוא ניגש למשימה הזאת. אנחנו מציעים לאנשים לנסות להמציא לאו דווקא בתחום ההתמחות שלהם, אלא בתחום קצת משיק אליו, כי בדיוק בתחום שלהם הם עלולים להיות מקובעים וקשה להם להביא אליו משהו חדש".

שיתוף הפעולה עם בית החולים רמב"ם

אחד המקומות הראשונים שאליהם החליטו יוק ומקובר להרחיב את תוכנית ההכשרה של מרכז הביודיזיין היא ישראל. זו הייתה יוזמה של בית החולים רמב"ם, שביקש וקיבל אישור ליישם את הגישה הזו בבית החולים תוך תמיכה ומעורבות של אוניברסיטת סטנפורד. התוכנית מסיימת בימים אלה את המחזור השני שלה, שבמסגרתו פותחו טכנולוגיות לצרכים כמו מניעת זיהומים בניתוחי מפרקים, אבחון ביתי של קדם-גיל המעבר, עיצוב משופר של מסכה לטיפול בדום נשימה בשינה ועוד.

במסגרת שיתוף הפעולה בין סטנפורד לרמב"ם, התקיים לאחרונה מפגש בין מומחי בית החולים למומחים מבית הספר לרפואה של סטנפורד, המפעיל רשת בתי חולים אוניברסיטאיים ומכוני מחקר. זאת במטרה לקדם מיזמים משותפים נוספים בתחום החדשנות.

ישראלים נחשבים פורצי גבולות. מה קורה כשהם פוגשים את השיטה?
"הסיכוי לשימוש בשיטה בהצלחה דווקא גבוה, כי הישראלים כל הזמן ממוקדים בשאלה מה חדש ואיך משפרים את הקיים, ומוכנים לקחת סיכונים. האמריקאים דומים לכם בזה, אבל ביתר העולם הגישה היא אחרת, ישנה היררכיה והרעיונות החדשים נחשבים מאיימים יותר. ישראל היא חזקה מאוד בתחום המכשור הרפואי, והיום היא חזקה יותר מתמיד".

פרופ' ג'וש מקובר

השכלה: תואר בהנדסה מ־MIT, לימודי רפואה באוניברסיטת ניו יורק ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה
מקצועי: פרופ' לרפואה והנדסה ביו־רפואית באוניברסיטת סטנפורד, ומנהל המרכז לביודיזיין באוניברסיטה. מייסד ויו"ר חממת Exploramed, שבה הוקמו 10 חברות מכשור רפואי, חלקן מצליחות מאוד
עוד משהו: "אמרו לי פעם, ‘אם אתה רוצה לעבוד בחברה מסוימת, פנה לאדם הכי בכיר שהצלחת להשיג את כתובתו, וכתוב לו בדיוק מה אתה צריך. אולי הוא יעביר את הבקשה למקבל ההחלטה, ואז זו תהיה בקשה שעברה מהמנהל הבכיר, ואף אחד לא יתעלם ממנה" 

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מתחזקות העליות בוול סטריט; נאסד"ק קופץ ביותר מ-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עולה ביותר מ-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ●  לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים