גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוד של מפתח שיטת הביודיזיין להמצאת מכשור רפואי מוצלח

פרופ' ג'וש מקובר פיתח שיטה לעידוד חדשנות רפואית ומכשיר יזמים במרכז הביודיזיין שייסד באוניברסיטת סטנפורד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע סטארט-אפים נתקעים בפיתוח מוצרים, ומגלה את הסוד שלו לפתרון בעיות ● בישראל, שיתוף פעולה עם בית החולים רמב"ם הוליד תוכנית הכשרה ייחודית לאנשי ביומד

פרופ' ג'וש מקובר / צילום: דוברות בית חולים רמב''ם
פרופ' ג'וש מקובר / צילום: דוברות בית חולים רמב''ם

כשקיבל פרופ’ ג’וש מקובר את המשרה הראשונה שלו בחברת התרופות פייזר , הוצגה בפניו בעיה שעליו לפתור: "המנכ"ל אמר לי, ‘אנחנו קונים את כל החברות הקטנות הללו בזכות חדשנות פורצת דרך, וברגע שהן עוברות את האינטגרציה לחברה, הן מהר מאוד מפסיקות לחדש. לך תגלה מה קורה ומה אפשר לעשות עם זה".

מקובר החל לשוחח עם האנשים שמובילים את הצוותים בחברות שהיו בשלבי אינטגרציה שונים - מיזמים-מנהלים שהחברות שלהם זה עתה נרכשו ועד צוותים ותיקים שכבר התערו בחברה האם. הוא השווה בין תהליכי החדשנות שתיארו שתי הקבוצות.

"חברות הסטארט-אפ תיארו תהליך שבו הן איתרו בעיה וחיפשו כיצד לפתור אותה, וכל הטכנולוגיה האפשרית בעולם הייתה זמינה להן. לעומת זאת, ראש צוות הקתטרים בפייזר חיפש דרכים לשפר אותם יחד עם אנשים שנעולים בתוך הקונספט של מהו קתטר היום. וזה היה הרבה פחות יעיל".

בעקבות הניסיון הזה, פיתח מקובר תהליך מסודר שמלמד יזמים הפועלים בתוך חברות גדולות ומחוצה להן לחשוב על חדשנות בלי לקבע את עצמם לטכנולוגיה מסוימת. הוא התבקש להקים צוות חדשנות עבור פייזר, ולדבריו הצוות הזה העלה רעיונות מצוינים, אבל גורמים אחרים שמאפיינים תאגידים גדולים, שאינם קשורים לעצם תהליך ההמצאה, הקשו על מימוש החדשנות, ולכן הוא עזב. לאחר מכן הוא הקים את החממה Exploramed, שבה ייסד 10 חברות חדשניות. חלקן מצליחות מאוד.

"אפשר לזמן את היצירתיות"

ב-2001, אחרי שכבר הקים את החממה, שאל את עצמו מקובר אם אפשר ללמד את התהליך שפיתח באופן נרחב יותר, וכך הצטרף להקמה של מכון הביודיזיין באוניברסיטת סטנפורד, עם פרופ’ פול יוק.

"זה מפעל חיי", הוא אומר. "חשבתי פעם שהאימפקט הכי גדול שאני יכול להשיג בעולם הבריאות הוא כיזם שמפתח טכנולוגיות המגיעות למיליוני אנשים. אבל אם אני מכשיר יזמים נוספים שכל אחד מהם מפתח טכנולוגיה כזו, אז הכפלנו את ההשפעה עוד יותר".
המכון נחשב היום לאורים ותומים של הכשרה לחדשנות ושיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה. תלמידיו הקימו כמאה חברות בתחום הרפואי, חלקן בשווי של מיליארדי דולרים.

תוכל לתאר בקיצור את התהליך שאתם מלמדים במכון?
"אני מתחיל קודם כול מלומר למשתתפים שכל אחד יכול להיות יצירתי בתחום הרפואי, שאפשר להתאמן על התהליך ולהשתפר בו. בעבר הגישה להמצאתיות הייתה שמדובר ברגע של הארה. אנחנו אומרים שאפשר לזמן את היצירתיות.

"התהליך מתחיל בהבנה מי אני ומה היכולות שלי, ברמת החברה וברמת האינדיבידואל. מנגד, אנחנו חושבים עם הלקוחות מה מטריד אותם, מה הם רוצים, עוד לפני שבכלל חשבנו על טכנולוגיה. בתחום המכשור הרפואי צריך לדבר עם המטופל, אבל גם עם הרופא, עם חברת הביטוח, עם בית החולים ועם המשפחה כדי להבין את הצרכים של כולם.

"ואז אנחנו מגבשים ‘הצהרת צורך’, שאומרת מי קהל היעד, מה הבעיה ואיך בדיוק נמדוד הצלחה. אחרי כן אנחנו מתחילים בתהליך של סיעור מוחות, ואת הרעיונות שעולים אנחנו משווים לקריטריונים שהגדרנו מראש לפתרון שאנחנו מחפשים. כאשר יש התאמה, יש הסיכוי הטוב ביותר להצלחה. את הרעיון אנחנו מציגים שוב לקהל היעד שלנו כדי לוודא שקלענו".

מדוע קוראים לזה ביודיזיין?
"כי ביו זה החיים, וביודיזיין זה לתכנן לחיים. יש קשר לתחום ה-Design Thinking, ואנחנו עובדים עם דיוויד קלי, שטבע את המונח הזה". ההבדל, לדברי מקובר, הוא שקלי מדבר על תהליכים לפתרון בעיה קיימת, וביודיזיין מדבר גם על זיהוי הבעיה וההגדרה שלה.
הקשר בין סינוסיטיס לבעיה בזרימת הדם

מקובר נותן דוגמה לאופן המחשבה שלו באמצעות סיפור על חברה שהקים בעקבות בעיית סינוסיטיס כרוני שסבל ממנה.

"הלכתי לרופאים והם אמרו שהמצב לא חמור מספיק לניתוח, אך מנגד אנטיביוטיקה לא ריפאה את המחלה. נדרשתי לקחת אנטיביוטיקה באופן קבוע. כאב לי הראש, האף שלי היה גדוש, סבלתי מבעיות שינה ואיבדתי את חוש הטעם. אמרתי, ‘חייבים לפתור את זה’. אבל לא ידעתי איך או אפילו אם זה יהיה מכשיר, תרופה או התערבות ניתוחית מסוג חדש.
"שאלתי מה בעצם המטרה ההנדסית שהניתוח מנסה להשיג, והבנתי שמדובר בשאלה של ניקוז. אם יהיה ניקוז, הסינוסים יטפלו בעצמם. אבל בניתוחים, לצורך הניקוז מוציאים המון רקמה. הגדרתי את הבעיה כך: איך לנקז באופן פולשני פחות.

"אם מסתכלים על הסינוסים, הם נראים ממש כמו כלי דם, ואז חשבתי, רגע, יש לנו כבר דרך לשפר את הזרימה בכלי הדם - באמצעות בלון שמרחיב אותם. האם אפשר להשתמש באותו בלון? מתברר שכן. אפשר להרחיב את הפתח בלי להסיר רקמות, וזו חוויה יותר טובה לפציינט.

"כך הקמתי את חברת Acclarent, שנרכשה על ידי ג’ונסון אנד ג’ונסון ב-2009 תמורת 785 מיליון דולר. היצירתיות כאן הייתה לראות את הדמיון בין תחומים שונים".

הרגע הזה שבו רואים את הקשר, אפשר לאלץ אותו להגיע?
"אפשר לשפר את הסיכוי שרעיונות כאלה יעלו על השולחן על ידי הבאת אנשים מתחומים שונים לסיעור המוחות. אבל האמת היא שההשראה לחלק גדול מהפיתוחים שלי הגיעה פשוט מתשומת לב לאנטומיה, מהמחשבה איך המערכת נראית כשהיא עובדת טוב ומה שונה בה כשהיא לא עובדת. זה המקום שממנו באים הרעיונות".

דוגמה נוספת לכך היא חברת Willow, שהגדירה את המטרה שלה "שיפור איכות החיים של אימהות". "הבנו שלהיות אמא זה אתגר רציני, וגם רצינו הפוגה מעיסוק במחלות קשות", מודה מקובר.

"הדבר הראשון שעשינו היה פשוט לדבר עם אימהות. אחד הדברים שהן חזרו ואמרו היה שהנקה היא עניין כואב וקשה, ושאיבת חלב אינה נעימה בכלל. הטכנולוגיה מיושנת, רועשת, מחייבת חשיפה ולכן מרחיקה מהחברה, וגם קשה לנסוע עם המוצר. הן דיברו על אופציה של חזייה שהמשאבה תהיה בתוכה. אבל איך עושים את זה?"

מקובר מספר שבסופו של דבר הם פיתחו מוצר בהשראת תנועות היניקה של תינוק, שהן קטנות וממוקדות בפטמה. "פיתחנו מוצר מאוד דומה לפה של התינוק, והוא באמת קטן ודיסקרטי, ופחות כואב".

תוכנית לימודים גם לקובעי מדיניות

העולם מלא בתחומים שלא ראו שיפור כבר שנים, אומר מקובר. "לכן אני מלמד ביודיזיין. אם היית במערכת הבריאות ולא היית מרוצה, שם יש לך הזדמנות".

המטופלים רוצים שינוי במגוון מוצרים, אבל אומרים שהמערכת שמרנית ולא מקבלת שינויים, ודאי אם יש מחיר להטמעה שלהם.
"זה אחד הנושאים שאני הכי ממוקד בהם היום בעבודה שלי בסטנפורד. אנחנו מפתחים תוכנית לקובעי מדיניות בתחום הבריאות, שמטרתה לעזור להם ליצור מערכת תמריצים שמעודדת חדשנות ומועילה יותר למטופלים.

"אנחנו מכשירים דור של קובעי מדיניות, שאנחנו קוראים להם Medical Policy Innovators, שיכולים להיות נבחרי ציבור, משפטנים ואנשי תקציבים בשירות הציבורי. המטרה שלי היא שהם יחפשו חסמים בפני חדשנות ודרכים להסיר אותם, אפילו בלי להגדיל דרמטית את התקציב".

מה לומדים בתוכנית כזאת?
"זו תוכנית של שנתיים. בשנה הראשונה, שוהים בצוות עם חוקרים בתחום הרפואה ואחר כך המשתתף כותב מחקר בעצמו על הבעיות שבהן נתקלים החוקרים והמפתחים הללו בבואם לחדש. המשתתפים גם מכירים יזמים, אנשי הון סיכון ואנשים מחברות גדולות בתחום הבריאות. בשנה השנייה, המשתתפים עושים סטאז’ בתפקידים שמולם הם יצטרכו לפעול כקובעי מדיניות. אנחנו מקווים שכך, כשהם יהיו אלה שקובעים את החוקים, הם ימשיכו לחשוב על כל הפיתוחים שמחכים להגיע לשוק".

אילו מוצרים מדהימים כבר יצאו מהמרכז שלכם בסטנפורד?
"אנחנו מודדים את ההצלחה לא בחברות חדשות או במוצרים חדשים דווקא, אלא באנשים שהכשרנו שגם עושים חדשנות תהליכית וחדשנות פנים-ארגונית. אבל כן, יש לנו הצלחות גם בתחום המוצרים, בחברות כמו iRythm, חברה ציבורית (נסחרת בנאסד"ק ב-4.3 מיליארד דולר - ג"ו) שפיתחה כלי שמקליט את פעילות הלב כדי לאבחן טוב יותר קצב לב. ההמצאתיות כאן הייתה בהגדרת הבעיה. תחילה אמרנו שהבעיה היא אבחון מאוחר של הפרעות קצב לב קטלניות. רוב האסונות קורים כשהמטופל לא שם עליו את המוצר. אז בעצם הבעיה היא, מדוע הוא לא שם אותו? הבנו שהמכשיר חייב להיות הרבה יותר קל ונוח.

"אחד הצוותים שלנו מפתח ממש בימים אלה מוצר בתחום ההשתלות. היום נהוג לשנע כליה להשתלה בטמפרטורה נמוכה, כדי לשמור עליה בחיים ככל האפשר. אבל כאשר כבר מכניסים אותה למטופל, ועד שתופרים אותה, היא מתבשלת בטמפרטורת גוף. מטורף לחשוב על זה שהשתלות רבות נכשלות בשלב הזה, אחרי שכליה כבר הושגה ושונעה והפציינט כבר נמצא בניתוח. אחד היזמים בתוכנית שלנו פיתח מעין ז’קט שומר קור שמלבישים על הכליה ממש בזמן שהיא נתפרת. זה רעיון פשוט לכאורה, שמעלה את הסיכוי שההשתלה תצליח".

החזון של תחום הביודיזיין הוא לאפשר לכולם להמציא. אתה חושב שאנשים שהוגדרו "יצירתיים" בגיל הנעורים הם גם אלה שיש להם הרעיונות הטובים ביותר בתחום המכשור הרפואי?

"אני חושב שיש דבר כזה שנקרא כישרון המצאתי, אבל גם אם לא לכל אחד זה בא בקלות, אפשר להשתפר בזה. התהליך שאנחנו מציעים יכול לעזור לכל אחד לבנות פיגום לעמוד עליו כשהוא ניגש למשימה הזאת. אנחנו מציעים לאנשים לנסות להמציא לאו דווקא בתחום ההתמחות שלהם, אלא בתחום קצת משיק אליו, כי בדיוק בתחום שלהם הם עלולים להיות מקובעים וקשה להם להביא אליו משהו חדש".

שיתוף הפעולה עם בית החולים רמב"ם

אחד המקומות הראשונים שאליהם החליטו יוק ומקובר להרחיב את תוכנית ההכשרה של מרכז הביודיזיין היא ישראל. זו הייתה יוזמה של בית החולים רמב"ם, שביקש וקיבל אישור ליישם את הגישה הזו בבית החולים תוך תמיכה ומעורבות של אוניברסיטת סטנפורד. התוכנית מסיימת בימים אלה את המחזור השני שלה, שבמסגרתו פותחו טכנולוגיות לצרכים כמו מניעת זיהומים בניתוחי מפרקים, אבחון ביתי של קדם-גיל המעבר, עיצוב משופר של מסכה לטיפול בדום נשימה בשינה ועוד.

במסגרת שיתוף הפעולה בין סטנפורד לרמב"ם, התקיים לאחרונה מפגש בין מומחי בית החולים למומחים מבית הספר לרפואה של סטנפורד, המפעיל רשת בתי חולים אוניברסיטאיים ומכוני מחקר. זאת במטרה לקדם מיזמים משותפים נוספים בתחום החדשנות.

ישראלים נחשבים פורצי גבולות. מה קורה כשהם פוגשים את השיטה?
"הסיכוי לשימוש בשיטה בהצלחה דווקא גבוה, כי הישראלים כל הזמן ממוקדים בשאלה מה חדש ואיך משפרים את הקיים, ומוכנים לקחת סיכונים. האמריקאים דומים לכם בזה, אבל ביתר העולם הגישה היא אחרת, ישנה היררכיה והרעיונות החדשים נחשבים מאיימים יותר. ישראל היא חזקה מאוד בתחום המכשור הרפואי, והיום היא חזקה יותר מתמיד".

פרופ' ג'וש מקובר

השכלה: תואר בהנדסה מ־MIT, לימודי רפואה באוניברסיטת ניו יורק ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה
מקצועי: פרופ' לרפואה והנדסה ביו־רפואית באוניברסיטת סטנפורד, ומנהל המרכז לביודיזיין באוניברסיטה. מייסד ויו"ר חממת Exploramed, שבה הוקמו 10 חברות מכשור רפואי, חלקן מצליחות מאוד
עוד משהו: "אמרו לי פעם, ‘אם אתה רוצה לעבוד בחברה מסוימת, פנה לאדם הכי בכיר שהצלחת להשיג את כתובתו, וכתוב לו בדיוק מה אתה צריך. אולי הוא יעביר את הבקשה למקבל ההחלטה, ואז זו תהיה בקשה שעברה מהמנהל הבכיר, ואף אחד לא יתעלם ממנה"

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"