בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam
פרשת עבירות המס של עו"ד ד"ר יוסי שגב הגיעה לסיומה הצפוי במידת מה, עם החלטת בית המשפט העליון לדחות את בקשתו החריגה של שגב לקיים משפט חוזר על הרשעתו בעבירות מע"מ בהיקף כ-2.3 מיליון שקל.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, שיוצגה על ידי המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הותיר על כנו את ההרשעה.
באותה פרשה - הליך פלילי והליך אזרחי במקביל
הסאגה המשפטית החלה בשנת 2010 אז הועמד עו"ד שגב בן ה-76 לדין. עורך הדין הוותיק והמוכר הורשע בכך שהוציא חשבונית פיקטיבית בשנת 2003 בסכום של 15 מיליון שקל ללאה אייזנברג, אלמנתו של שאול אייזנברג ותושבת יפן, שסכום המע"מ הנקוב בה הוא אפס. החשבונית הוצעה בגין שירות שנתן עו"ד שגב לאייזנברג ולבתה ליז הרדי במאבק על ירושת אייזנברג המנוח. מאבק הירושה היה ארוך וסבוך והסתיים ב-2003.
המחלוקת בין עו"ד שגב לרשות המסים נגעה לשאלה למי ניתן השירות - ללאה אייזנברג תושבת יפן, או לבתה הרדי, תושבת ישראל. זאת, מאחר שתושב חוץ, בניגוד לתושב ישראל, זכאי לשירות במע"מ אפס.
נגד שגב התנהלו שני הליכים במקביל בפרשה - הליך פלילי בגין עבירה של מסירת ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות, והליך אזרחי בנוגע לסכום המע"מ שעליו לשלם. בשנת 2016 הכריע בית המשפט המחוזי בהליך האזרחי כי השירות המשפטי ניתן אך ורק לבת הרדי, תושבת ישראל, ולכן שגב ומשרד עורכי הדין שלו היו צריכים לשלם מע"מ בגין השירות שניתן לה.
בשנת 2017 הורשעו שגב ומשרד עורכי הדין שלו על ידי בית משפט השלום בהליך הפלילי בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות. על שגב, שייצג עת עצמו לאורך רוב ההליך, נגזרו שישה חודשי עבודות וקנס של 400 אלף שקל. זאת, על בסיס ההנחה כי הלקוחה, הרדי, הייתה תושבת ישראל בלבד שחתמה על הסכם שכר טרחה, ולכן היא מקבלת "שירות משפטי", ומחויבת במע"מ.
עו"ד שגב הגיש ערעורים בשני ההליכים - לבית המשפט המחוזי על הרשעתו בהליך הפלילי ולבית משפט העליון על ההליך האזרחי. במקביל להליך הערעור, הגישו שגב ומשרדו תביעה נזיקית אישית נגד עובדים ברשות המסים בסך של יותר מ-10 מיליון שקל.
במקביל הגישה גם רשות המסים, באמצעות המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, ערעור על העונש שנגזר על שגב ודרשה להחמיר אותו. בתום טיעוני הצדדים, המליצו השופטים לצדדים לחזור בהם מהערעורים שהגישו, והן המדינה והן שגב הסכימו לחזור בהם מערעורם. במקביל למשיכת הערעור בהליך הפלילי, חזר בו שגב מתביעת נזיקין נגד עובדי רשות המסים. גם ערעורו בבית המשפט העליון נדחה.
בשנת 2019 הסתיים ההליך האזרחי בבית המשפט העליון, שקבע כי השירות חייב במע"מ, אך לא עסק בשאלה מיהו הלקוח הפורמלי - האם או הבת - אלא בשאלה מי נהנה מהשירות המשפטי.
באפריל 2021, הפתיע שגב כאשר הגיש בקשה למשפט חוזר, בה טען כי ישנן מספר סתירות בין החלטת בימ"ש השלום להרשיעו לבין קביעות העליון בהליך האזרחי. לדבריו, בעוד שבהרשעה הפלילית נקבע שהשירות ניתן להרדי, בעליון נקבע שניתן לאם ולבת יחד. טענה נוספת הייתה כי בהליך הפלילי נקבע כי תשלום האם על מרבית עלות השירות הוא שיפוי של הבת, ואילו בעליון נקבע שנכונותה של האם לקחת חלק נכבד בתשלום מקימה חזקה עובדתית שהאינטרסים שלה קודמו על ידי משרדו של שגב.
בנוסף, טען שגב כי העמדתו לדין על עבירה לפי חוק מע"מ היא "תקדימית וחריגה מאוד", ובמשך עשרות שנים היו דיווחי "מע"מ אפס" נבחנים בכלים שומתיים אזרחיים בלבד.
בפסק דין קצרצר דחה המשנה לנשיאה בדימוס, השופט ניל הנדל, את בקשתו של שגב למשפט חוזר. הנדל קבע כי פסק הדין בהליך האזרחי צורף כראיה במסגרת הערעור בתיק הפלילי, וכי טענתיו של שגב נפרסו בפני ערכאת הערעור בתיק הפלילי, ובכל זאת הוא קיבל את המלצת בית המשפט ומשך את הערעור. בתוך כך, נקבע בהחלטה, ויתר עו"ד שגב על טענותיו, ואין הוא יכול לעשות שימוש במסלול החריג של המשפט החוזר תוך "עקיפה של מסלול המשפט הפלילי".
המדינה יוצגה בהליך המשפט החוזר על-ידי מנהל המחלקה הפיסקאלית, עו"ד קמיל עטילה יחד עם עו"ד יורם הירשברג מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.
עו"ד ד"ר שגב ייצג את עצמו, יחד עם עו"ד איתן מעוז.