גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלנים עתרו לבג"ץ נגד שינוי הצמדת מדד תשומות הבנייה ותיקון חוק המכר: "התערבות בוטה ופסולה"

התאחדות הקבלנים טוענת כי בתיקון חוק המכר נפלה שורת פגמים המחייבים את ביטולו ● "התיקון לחוק משנה באופן מהותי את הפעילות בשוק ובעל אלמנט ברור של חקיקה רטרואקטיבית" ● העתירה מתמקדת בשני סעיפים בחוק: שינוי בהצמדת מחירי דירות חדשות למדד תשומות הבנייה והגדלת הקנסות על קבלנים בגין איחורים במסירת דירות

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ / צילום: כדיה לוי
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ / צילום: כדיה לוי

אחרי שאיימה בעתירה לבג"ץ נגד תיקון חוק המכר, התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה היום (ד') את העתירה באופן רשמי, ובה היא מבקשת להורות על ביטול התיקון או על ביטול סעיפים בחוק שלהגדרתה הם "בלתי סבירים בעליל", ולכל הפחות להורות על כך שהסעיף המשנה את ההצמדה למדד תשומות הבנייה לא יחול בפרויקטים של תוכנית "דירה בהנחה".

השינוי בחוק המכר הוליד מחלוקת חריפה בין משרדי השיכון והמשפטים
משרד המשפטים נגד השינוי ההיסטורי במדד תשומות הבנייה | בלעדי
בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?

נזכיר כי לפני כשבועיים נכנס לתוקפו תיקון 9 לחוק המכר (דירות), ובו שני סעיפים שעוררו את זעמם של הקבלנים: האחד - הצמדת מחירי דירות חדשות למדד תשומות הבנייה רק בשיעור של 40%, לעומת הצמדה מלאה של המחירים למדד לפני אישור התיקון; השני - קביעה כי ברוב המכריע של המקרים, האחריות לאיחור במסירה של דירה חדשה מוטלת על הקבלן.

לפני כשלושה שבועות שלחה התאחדות הקבלנים "מכתב התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים" אל שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ואל יו"ר הכנסת מיקי לוי, ובו הקציבה עשרה ימים לקבלת התייחסות למכתב. כעת היא פונה אל בית המשפט בבקשה שיכריע בנושא.

"נחקק בהליך רווי פגמים"

ההתאחדות, לצד הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, הגישה את העתירה נגד כנסת ישראל, נגד שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, נגד שר המשפטים גדעון סער ונגד מועצת מקרקעי ישראל, ובה היא מבקשת מתן צו על-תנאי לביטול התיקון לחוק, "בהיותו פוגע בזכויות יסוד של הקבלנים במדינת ישראל, ובראשן חופש החוזים וזכות הקניין", כך לדבריה. "התיקון אינו עומד בדרישות פסקת ההגבלה, לוקה ברטרואקטיביות פסולה ונחקק בהליך חקיקתי רווי פגמים. הוא העמיד למשק זמן התארגנות קצרצר בן שבעה ימים מיום פרסום החוק, באופן שנועד להכשיל את הגורמים הרלוונטיים".

העתירה לבג"ץ הוגשה על-ידי עו"ד איה רייך מינא, שותפה במשרד עורכי הדין פישר (FBC & Co), ועל-ידי עו"ד ינון חימי, ממחלקת הליטיגציה במשרד. בעתירה נכתב כי "התיקון לחוק, שחוקק בחטף ערב פיזור הכנסת מטעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות, לוקה בשורה ארוכה של פגמים המחייבים את ביטולו לאלתר.

"מדובר בהתערבות חקיקתית פסולה, בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי דירות; ובפגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים, בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים. כל זאת, באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה ותוך גרימת נזקים עצומים לקבלנים".

עוד מבקשים העותרים כי בית המשפט יקבע דיון דחוף בעתירה, "לאור דחיפותה וההשלכות המיידיות ורחבות-ההיקף של התיקון על הקבלנים ועל רוכשי הדירות".

במרכז העתירה: שאלת הרטרואקטיביות

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסקת העתירה הוא נושא הרטרואקטיביות של החוק, כלומר תחולתו על הסכמים מן העבר. בסעיף האחרון לחוק נכתב מפורשות כי הוא לא יחול רטרואקטיבית, אך בעתירה טוענים הקבלנים כי בפועל הוא אכן כזה - בעיקר בכל הקשור למכרזי "דירה בהנחה".

"בתיקון לחוק יש אלמנט ברור של חקיקה רטרואקטיבית", נכתב בעתירה. "נקבע כי התיקון לא יחול על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של התיקון לחוק, כלומר הוא מתיימר לחול רק על פעולות עתידיות, אולם בפועל הוראות החוק חלות באופן רטרואקטיבי על שורה של מקרים, ומשנות את תוצאותיהן של פעולות שבוצעו כבר בעבר.

"כך, הוראות החוק חלות על דירות במסגרת פרויקטים של 'דירה בהנחה', כדוגמת 'מחיר למשתכן', 'מחיר מופחת' ו'מחיר מטרה', אשר ההסכמים לגביהם נחתמו עם רשות מקרקעי ישראל עובר לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק - אך ההסכמים עם רוכשי דירות אלה טרם נחתמו. הניתוח העסקי שערכו הקבלנים על-מנת להציע את מחיר המכירה הסתמך על האפשרות להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, אך התיקון לחוק מונע מהם לעשות זאת ומשנה להם את תנאי ההתקשרות בדיעבד".

העתירה מציגה לדוגמה מכרז מחיר למשתכן בדרום הארץ שבו זכה קבלן בשנת 2016, לפי מחיר למ"ר דירה של 6,980 שקל. בסיס ההצמדה לדירה טיפוסית, כך לפי העתירה, הוא 404,300 שקל (דירת 109 מ"ר הכוללת מרפסת, מחסן וחניון). "מול סכום מוצמד זה עומדות עלויות בנייה בסך 680,000 שקל, הנגזרות ממחיר של 5,500 למ"ר ו-2,600 שקל למ"ר מחסן/חניון", נכתב בעתירה. "אם כן, עלויות הבנייה בפרויקט גבוהות ב-126% מהסכום שניתן להצמיד בחוזה מול רוכש הדירה".

עוד מציינת ההתאחדות בעתירה את האיסור להצמיד חלק ממחיר הדירה למדד כלשהו (60% ממחיר הדירה, על-פי התיקון החדש, לא יוצמדו כלל), ומציינת כי לאיסור הזה "אין אח ורע בעולם. המדינה בעצמה דורשת כי התשלומים שקבלנים משלמים לה על דמי הפיתוח שמשרד הבינוי והשיכון גובה, כמו גם בקשר עם היטלי השבחה לרשויות מקומיות, אגרות וכו', יוצמדו למדד.

"המדינה בחרה בפתרון שיטיב עמה בצורה הטובה ביותר - קרי אי-התערבות במחירי הקרקעות, יפגע בקבלנים, יטיל עליהם את הסיכון של אינפלציה כתוצאה מגורמים מאקרו כלכליים וגאו-פוליטיים, ללא כל היגיון ועל לא עוול בכפם, ויפגע ככל הנראה גם ברוכשי הדירות".

מאחר שמדובר בדיון המוגדר על-ידי העותרות דחוף, החלטה בנושא - קרי קביעת מועד לדיון, בקשה מהמדינה להעביר את עמדתה ועוד - צפויה להתקבל בימים הקרובים. הדיון בעתירה צפוי להתנהל בתוך כמה שבועות.

"לא מכירה מקרים שבהם התעלמו מעמדת משרד המשפטים"

עו"ד איה רייך-מינא, שהגישה את העתירה בשם התאחדות הקבלנים, הזכירה בשיחה עם גלובס את חשיבות עמדת משרד המשפטים שנאמרה בדיונים בוועדת הכספים של הכנסת טרם אישור החוק, ואמרה: "אני לא מכירה מקרים שבהם התעלמו המחוקקים מעמדת משרד המשפטים. תמיד מגיעים להסדר ומרככים את החוק, כדי שהמשרד יאשר. זה לא קרה הפעם בשל לחצי הזמן: כולם הבינו שהכנסת מתפזרת, והחליטו להעביר את החוק, לא משנה מה יהיה, ובלי להגיע להבנות מול משרד המשפטים.

"אני בדרך-כלל נוטה להגיש עתירות שיש להן סיכוי, ולא עתירות עקרוניות. אני חושבת שיש לעתירה הזאת סיכוי גבוה להתקבל, גם בגלל נושא הרטרואקטיביות שבכלל לא נדון, וגם בגלל עמדת משרד המשפטים שהוזכרה בהרחבה בעתירה".

עו''ד איה רייך-מינא, שותפה במחלקת ליטיגציה במשרד עורכי הדין פישר (FBC & Co) / צילום: שחר פליישמן

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה, מסר: "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר, אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים. יש לשים גבול להיקף שבו הממשלה יכולה להתנהג כמו 'האח הגדול' ולהתערב בחוזים שבין מוכר דירה לרוכש. הצעד הזה שנקטה ממשלת ישראל הוא, לדעתי, פגיעה בערכי הדמוקרטיה ובחוקי היסוד של מדינת ישראל".

עוד כתבות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה