הסילו, בית קפה שלא מתאמץ להגדיר את עצמו. / צילום: גליה בן חיים
"לא עוזב את העיר, הוא אומר לה, עבור אף אחד" (שלמה ארצי)
החופש והחום מכתיבים קצב פנאי מדוד ואיטי יותר. אפשרו לעצמכם יום שמתחיל בבוהריים באווירת סיני, ממשיך בחוויה יפנית ומסתיים בשקיעה סביב אגם בצפייה בספארי ציפורים. ובעבור כל זאת, תצטרכו להרחיק רק עד הוד השרון - עיר האוחזת בתדמית של פרבר שינה, ומתחת לפני השטח רוחשת עניין, תוכן ואפילו פיסה מפוארת של טבע.
12:00 | סיני בסילו
הכל התחיל כשחברתי גליה, המתגוררת באחד ממושבי השרון, שלחה לי הזמנה לפופ אפ גרפיטי. "מיטב אמני גרפיטי ואמנות רחוב משתלטים על בניין רגע לפני הריסה", היא הלהיבה, ואני הייתי כבר בדרכי לעיר ללא הפסקה - תל-אביב, אלא מה. "התבלבלת", היא גיחכה, זה קורה ברחוב אשכול בהוד השרון, וכדאי שתגיעי מהר לפני שייגמר, פרטה במיומנות על מיתרי ה-FOMO שלי.
למרבה הצער, עד פרסום שורות אלה חלף מועד הפופ אפ, והבניין חזר למערומיו האפרוריים, אבל אציין במשפט שהחוויה האמנותית שציפתה שם לא נפלה במאום מזו שהתקיימה לא מכבר ברחוב פנקס בתל אביב, מינוס התורים הארוכים.
את המשך הבוקר בילינו בסילו, עוד סוד כמוס לפרה ולסוס. נסיעה קצרה בין שכונות מגדלים בדרך זרועת שדות, פרדסים ומרחבים פתוחים מזכירה שפעם גידלו כאן תפוחי זהב. היום מגדלים כאן בניינים שמניבים כסף רב. ועדיין, בינות למפלצות הבטון מצאנו את הסילו. בית קפה שהוא גם במה למופעים, אירועים, סדנאות וכל מה שנחוץ לו לייצור אורבני כדי לצרוך תרבות, רוח, קולינריה ובהייה בשדות.
קשה להגדיר את הסילו, והוא מצידו אינו מתאמץ להגדיר את עצמו. בצהרי יום התפרקדנו תחת סככת רפייה א-לה-סיני (אל דאגה, יש גם שולחנות ומזגן לשמרנים), כשברקע מתנגן לו בוב מארלי ומלצרים יחפים ויפים בחיוך חולמני מגישים לקהל פנכות צבעוניות ובהן כל טוב ירקות מהשדה שממול, ניגוב טעים של טחינה סמיכה ועוד קערות טבעוניות, צבעוניות ונדיבות על שם בודהה. בעלי המקום, רביעיית חברים שחמדו לעצמם מקום בצלמם, מרחפים בין האורחים.
בוויז: סילו הוד השרון, 054-5449505 כשר ללא תעודה.
14:00 | חוויה יפנית בנוה ירק
שלוש דקות נסיעה מהסילו, ואתם בסטודיו של ורד אושימה. אבל לפני שארחיב, אספר שאין דבר בעולם כולו שיגרום לכם להיכנס מרצונכם החופשי למבנה בטון ערירי במרכז המושב, לרדת למקלט ולחשוב ששם מצפה לכם חוויה יפנית. שכן בין נווה ירק לכפר הדייגים שבו התגוררו ורד ובעלה היפני יוז'י, משם חזרו בעקבות סיפור מטלטל, מפרידים לא רק אלפי קילומטרים אלא גם הבדלי תרבות מהותיים, שהופכים את הזוג העדין והמקסים הזה לחרסינות בחנות פילים.
אבל נחזור למקלט, שבאחת שוכחים את סתמיותו, ומתמסרים לוורד ולמרחב הטיפולי הרוגע שיצרה. עוצמים את העיניים, משתרעים על המזרונים, והיא בקולה הרוגע מצווה לנשום, מכה ברכות בקערות טיבטיות, מהמהמת, נוגעת ומהדהדת. בשורה התחתונה, לאחר שעה וחצי של טיפול, מרגישים כמו אחרי ריטריט במנזר בקיוטו. אם רוצים ומתאמים מראש, אפשר למתוח את החוויה היפנית ולגשת לביתם של יוז'י וורד לתה יפני, לינוק אטריות סומן ואגדאשי טופו, ולהיפתח לצוהר שפותח הזוג לתרבות יפן.
חוויה יפנית. בתיאום: 052-7365445
18:00 | שקיעה בפארק
זוהי שעתן היפה של השקיעות, ואלה יפות במיוחד לא רק בים, אלא גם באחד הפארקים היפים שראיתי. נסיעה מערבה לעבר אזור התעשייה של הוד השרון חשפה עוד מבני תעשייה ובטון אפור, עד שמגיעים לפארק האקולוגי של הוד השרון. זוהי ריאה ירוקה ובמרכזה אגם מלאכותי, עטורת צמחים, שלל בעלי כנף, דגים, מרחבים ואפילו עגלת קפה חמודה שם אפשר ללגום משקה אחרון בשקיעה.
מישהו פעם הסביר לי את ההבדל בין רמת חיים לאיכות חיים: האחת דורשת ממון, האחרת מורכבת משלל גורמים כמו חיי קהילה, מרחבים ירוקים ותרבות, הגורמים לאדם לחוש שחייו טובים. בשעה 18:00 בערב נצפו בפארק הוד השרון הורים עם ילדים, נשים וגברים בבגדי ספורט פוסעים בשבילים הרחבים, נהנים מהבריזה והשקיעה, גם בסיומו של יום מיוזע. בקצה אחד המצפורים שבפארק צפינו בשמש צובעת את המים בצבעי שקיעה, ובצלם בעל עדשה רחבה שלכדה אנפה אפורה במעופה, סופית מצויה בעלת מקור אדום-צהוב ויאורית מצרית שהדסה בשלווה, כאילו היינו באגמון החולה, ולא בפארק עירוני בהוד השרון.
הפארק האקולוגי הוד השרון בווייז. פתוח כל הזמן.