פרשת יונט קרדיט. צילום: אלכס קולומויסקי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בכיר בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (EY) ישראל נחקר באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך במסגרת פרשת יונט קרדיט, כך נחשף כעת לראשונה בגלובס. מלבד זאת, נודע לגלובס כי יונט, על פי עצת עורכי דינה ממשרד ברנע ג’פה לנדה, ויתרה באופן גורף על חיסיון עורך דין-לקוח שלה מול כל גורם משפטי שעימו התייעצה.
יש לציין כי החברה העבירה מסמכים רבים לידי רשות ניירות ערך, כאשר על פי הערכות החומרים הללו מפלילים, על פי ההערכות, את בעלי השליטה ונושאי משרה ביונט, וממילא גם את החברה עצמה. החלטת החברה התקבלה על ידי הדירקטורים הבלתי תלויים, לאור העובדה כי יתר הדירקטורים מצויים בניגוד עניינים בשל מעורבותם לכאורה באירועים שנמצאים בלב החשדות.
הדירקטורים שקיבלו את ההחלטה לוותר על החיסיון מצפים כי לאחר שתתקבל ההחלטה להעמיד לדין את בכירי החברה, תזקוף הפרקליטות לטובת החברה את העובדה כי דירקטוריון החברה הוא זה שמינה חוקר חיצוני שיבדוק את התנהלות החברה, והוא זה שחשף את הפרשה והעביר בתוך שעה את הממצאים הראשוניים לידי רשות ניירות ערך, לאחר שבעלי השליטה סירבו להתייחס ולתת הסברים לנתונים המדאיגים.
החברה מקווה כי רשות ניירות ערך תסבור כי העובדה שהחברה חשפה את הפרשה ושיתפה פעולה באופן מלא למיגור השחיתות שהתגלתה - תוך מוכנות להפליל את עצמה - תעמוד לה ויוחלט כי אין להעמידה לדין, ואם בכל זאת היא תועמד לדין, אזי העונש שייגזר עליה יהיה סמלי, והיא תוכל להמשיך לתפקד ולעמוד על הרגליים.
כחלון שלל את דברי החוקרים
בתוך כך, שר האוצר לשעבר משה כחלון נחקר שלשום במשרדי רשות ניירות ערך במשך שעות ארוכות בפרשת יונט קרדיט. כחלון, המיוצג על ידי עו"ד נתי שמחוני, כיהן כיו"ר החברה עד להתפוצצות הפרשה, אז הודיע על התפטרותו.
יש לציין כי חוקרי רשות ניירות ערך הבהירו לכחלון כי הוא לא חשוד במעשי הגניבה שאירעו בכלל טרם כהונתו, אלא בעבירות ניירות ערך על כך שלא דיווח כדין על האי-סדרים שנתקבלו בחברה, חרף חובתו כיו"ר הדירקטוריון, לאחר שעל פי החשד מידע זה הובא בהמשך לידיעתו.
במסגרת חקירת האי-סדרים, והחשש להיעלמות עשרות מיליוני שקלים שהעמידה יונט כאשראי, נחקרו מלכתחילה שלושת בעלי השליטה בחברה: המנכ"ל שפוטר צחי אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק, ולצדם נחקר גם יצחק אביתר, שעל פי החשד ניהל בפועל את סניף יונט קרדיט בנצרת, שבו התגלו האי-סדרים הכספיים.
על פי החשד, הארבעה מעורבים בגניבת כספים בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים מהחברה הציבורית. בבקשת שחרורם בתנאים מגבילים מציינת רשות ניירות ערך כי כל הארבעה חשודים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ברישום כוזב במסמכי תאגיד; במרמה והפרת אמונים בתאגיד; בגניבה בידי מורשה; בזיוף והלבנת הון; וכן בעבירה של שימוש במידע פנים, המתייחסת לשלושת בעלי השליטה בלבד (אזר, פנסו ואייזיק).
בחקירתו של כחלון הטיחו בו חוקרי הרשות כי ידע על המעשים הלא כשרים בחברה אך לא דיווח על כך כדין. כחלון שלל מכל וכל את דברי החוקרים, וטען כי ברגע שנודע לו על החשד לאי-סדרים בדבר צ'קים שנעלמו, הוא הורה ל-EY ישראל לחקור זאת ומינה בודק חיצוני לפרשה. בהמשך, ברגע שנודעו לו החשדות למעשים פליליים בחברה, הוא הודיע על התפטרותו.
לטענת כחלון, הגורמים שמתחתיו אמרו לו שלא מדובר באירוע קיצוני ומהותי לחברה, ומשום כך לא פעל לדווח על כך כל עוד היקף חומרת הבעיה לא נחשף בפניו. לדבריו, אומנם התריעו בפניו על בעיות ניהוליות ותפקודיות כאלה ואחרות, אך מעולם לא קיבל התרעה בנוגע למידע מהותי המחייב דיווח לציבור.
כחלון ניסה לשכנע את החוקרים מדוע החשדות נגדו מופרכים. לדבריו, מראש הוא פנה לשורת בכירים במשק על מנת להתייעץ איתם על אודות כניסתו לתפקיד יו"ר יונט לפני כשנה. לדברי כחלון, הוא פנה למשה ברקת, הממונה על שוק ההון, כדי להתייעץ איתו, וכן עם משרד עוה"ד ברנע ג’פה לנדה שמלווה משפטית את החברה, וכן עם פירמת EY ישראל, רואי החשבון שלה. לטענתו, כולם המליצו לו להיכנס לחברה. כחלון הוסיף שאף אחד לא אמר שיש בעיות ביונט, אז לא סביר שדווקא הוא, שבדק לעומק על אודות המוסר של החברה, יהיה זה שיטייח ולא ידווח.
כחלון הוסיף וציין בחקירתו כי לאור זאת שהסכים לקצץ בשכרו ביונט סמוך לאחר כניסתו לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, לא הגיוני שהוא יפר את חובת הנאמנות שלו ולא ידווח מתוך בצע-כסף. עוד אמר כי בעבר, בעת ששימש כשר האוצר, העביר בתיאום עם יו"ר רשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון חוקים שנועדו להגביר את השקיפות על חברות ציבוריות, וכי אין ספק שהוא בעצמו לא היה נופל בכך.
רואי החשבון צועדים אל חדרי החקירות
זימונם של רואי החשבון לחקירה בפרשת יונט קרדיט הייתה צעד צפוי, ואף מתבקש. לא רק שדירקטוריון החברה מפנה כעת אצבע מאשימה כלפי פירמת רואי החשבון EY ישראל, שהצליחה "לעצבן" אותו כשנטשה את יונט בשיא המשבר ומשכה את חתימתה מדוחות העבר - אלא שמדובר גם במחזה לא כל כך נדיר במחוזותינו: רואי החשבון הצועדים אל חדרי החקירות.
החוויה המטלטלת שמורה לא רק לרואי חשבון אלמוניים, בעלי משרדים קטנים ובינוניים. גם בכירים, מפירמות מובילות, הספיקו לעבור אותה. בין היתר, בפברואר 2018 נעצר ונחקר רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת BDO, בפרשת שיכון ובינוי שבמסגרתה נחקרו חשדות לביצוע תשלומי שוחד מצד החברה לעובדי ציבור זרים במדינות שונות, בתמורה לקידום פרויקטים.
כשנה קודם לכן, נעצר רו"ח אבישי ברדוגו, שותף בכיר במחלקת המסים במשרד קסלמן וקסלמן, יחד עם סמנכ"לית הכספים של חברת אורבוטק, בפרשת העלמות המס לכאורה בחברה.
בשנים האחרונות נשמעות יותר ויותר תלונות של רואי חשבון על כך שהם הפכו להיות החשודים המיידיים בכל פעם שהלקוח שלהם נחשד בתרמית. הכנסתם של רואי החשבון למעגל "העבריינים הפוטנציאליים" על ידי רשויות האכיפה והרגולציה הפכה לאחת הבעיות החמות שאיתן מתמודד המקצוע.
הדרישה של לשכת רואי החשבון בימים אלה להחיל חיסיון רו"ח-לקוח, בדומה לחיסיון עו"ד-לקוח, היא זווית נוספת של החשש של רואי החשבון מחקירה ומעצר. כך גם הדרישה של רואי החשבון להגבלת אחריותם. שני הדברים הללו לא קיימים כיום בעולמם.
במקרה של יונט קרדיט, הכתובת, חקירת רואי החשבון, הייתה על הקיר, בין היתר מכיוון שמפרוץ הפרשה החלה מלחמת גרסאות בין בכירי החברה לרואי החשבון בנוגע למידת המודעות של האחרונים לאי-סדרים הנחקרים כיום, אשר כוללים "היעלמות" של עשרות מיליוני שקלים מכספי החברה.
רואי החשבון טוענים, מאחורי הקלעים, כי הולכו שולל על ידי החשודים בפרשה, כי לא יכלו לדעת על התרמית, ולכן הם גם אינם עומדים מאחורי חתימותיהם על הדוחות שעד כה לא תוקנו - בחברה טוענים כי כל הנתונים היו לפניהם. וזו כנראה השאלה שתעמוד בלב החקירה של רואי החשבון מפירמת EY ישראל: מה הם ידעו ומה היה עליהם לדעת כאשר ערכו את דוחות החברה הציבורית.
*** חזקת החפות: משה כחלון ובכירי יונט הם בבחינת חשודים. מדובר בשלבים ראשונים של ההליך המשפטי, ועומדת להם חזקת החפות.