יריב בש, מנכ''ל פלייטרקס; ושי לוי, מנכ''ל פלייטאופס / צילום: אייל פישר, יח''צ פלייטאופס
שתי חברות ישראליות ממלאות תפקיד בולט בפרויקט הרחפנים השאפתני של וולמארט, שמטרתו לשלח כבר בשנה הבאה כמיליון חבילות דרך השמיים. שתי החברות, פלייטרקס של מייסד החללית ספייס איי. אל יריב בש, ופלייטאופס של יוצאי התעשיות הביטחוניות, מטיסות כל אחת בדרכה חיתולים, גלידות וסוללות מסניפי הרשת ועד חצר בית הלקוח.
הרחפנים מנווטים אל כתובת היעד ומשלשלים את החבילה שהוזמנה באמצעות כבל מיוחד, אל הדשא בחצר או שביל הכניסה לבית. מעבר לגימיק ולמהירות, מבקשות חברות להפחית את רמת העומס וזיהום האוויר בכבישים שנגרמים, בין השאר, בגלל שירותי המשלוחים בכלי רכב ממונעים.
הרחפנים אינם תחליף למשלוחים השבועיים מהסופר. הם מיועדים לשאת 3 ק"ג - ומשמשים בעיקר להזמנות מוצרי נוחות, כמו חטיפים, ארוחות מהירות או טואלטיקה. עם זאת, שתי החברות הישראליות פועלות בשוק שונה. פלייטרקס (Flytrex), הותיקה שביניהן, מעוניינת להשתלט על כל שרשרת הערך: היא פיתחה תוכנה להטסת רחפנים, בנתה רחפן, עברה את דרך החתחתים של תהליך הרישוי של רשות התעופה האמריקאית (FAA), וכיום פועלת כחברת משלוחים. היא השיקה אפליקציית משלוחים לצרכן, והחתימה עד היום רשתות מזון וקמעונאות דוגמת צ'יליז, פאפא ג'ונס ויוניליוור. במילים אחרות, אם וולט ויצרנית הקטנועים סאן יאנג היו מתמזגות לשירות אחד, הן היו המקבילה של פלייטרקס על הקרקע.
מנגד, פלייטאופס (FlightOps), פועלת בתצורה שיותר מזכירה את מיקרוסופט: היא פיתחה מערכת הפעלה לרחפנים, שאדישה לסוג הרחפן עליו היא פועלת. את ה"מוח" שלה, תוכנה המאפשרת לבצע משימות כמו משלוחים, הצלה או אבטחה, היא מתקינה במבחר רחפנים מדגמי מדף המשמשים ליישומים אזרחים וצבאיים. ביניהם: רחפני סדרת מטריס של DJI, רחפני פריזם ומד, המסוקים הבלתי מאויישים של אלפא, והרחפנים הצבאיים של אירו־סנטינל.
פלייטאופס משרתת את וולמארט באופן עקיף: היא משמשת כספקית התוכנה של חברת שירותי הרחפנים האמריקאית דרונאפ (DroneUp), שזכתה בחודש מאי במכרז של ענקית הקמעונאות לפריסת השירות ב־34 סניפים באריזונה, פלורידה, ארקנסו, טקסס, וירג'יניה ויוטה. במסגרת השירות צפויות דרונאפ ופלייטאופס להפעיל בין 150 ליותר מ־300 רחפני, כאשר וולמארט מעוניינת להגיע לסך של מיליון משלוחים כבר בשנה הבאה.
פלייטרקס מדמה את עצמה ל"וולט" מעופף
בעוד שפלייטאופס פועלת כמערכת ההפעלה, ומעוניינת לדמות את עצמה ל"מיקרוסופט" של עולם התעופה הלא מאויש - הרי שפלייטרקס, אשר אותה הקימו יריב בש ועמית רגב, נוהגת לדמות עצמה ל"וולט" מעופף. אולם, וולט איננה מייצרת בעצמה קטנועים או רכבים, וייתכן כי היא מזכירה יותר את חברת אפל במיצוב שלה בשוק. ולכך, יש עלויות לא מעטות.
היא בונה רחפן, מציידת אותו בתוכנת שליטה משלה, ומספקת שירות לצרכן באמצעות אפליקציית משלוחים ייעודית. למרות ההוצאות שכרוכות בפיתוח האבטיפוס, בהליך הרישוי ברשות התעופה האמריקאית, בשיווק, ובגיוס המסעדות - פלייטרקס גייסה 60 מיליון דולר. היא ייצרה בעברה הכנסות ממכירת מערכת הפעלה לרחפנים בעצמה, וכיום היא מכניסה מעמלות משלוחים. עם זאת, ספק אם הדבר יספיק לה כדי להגיע להיקפי שירות גדולים. נכון להיום היא עדיין מוגבלת למספר מצומצם של פרברים בפאתי ערים, כמו ראלי ופאייטוויל בצפון קרוליינה ופורט־וורת' בטקסס.
בבחירתה להפוך לאפליקציית משלוחי נוחות, הציבה את עצמה פלייטרקס בענף שצבר סנטימנט משקיעים שלילי בחודשים האחרונים, בהם נסגרו או צומצמו שירותים דומים. חברת משלוחי המכולת "גו פאף", שהחלה כשירות משלוחים מהירים של טבק או אלכוהול בשעות הקטנות של הלילה, פיטרה החודש 1,500 עובדים, שהם 10% מכוח האדם. בד בבד, אפליקציית המשלוחים "גטיר" פיטרה אלפי עובדים, וגם "אבו" הישראלית נאלצה לבצע קיצוצים. כל זאת, על רקע הפסדים כבדים ועלויות תפעול גדולות. באותה עת, פלייטרקס החלה לספק משלוח ללא עלות ללקוח. משלוחי רחפנים עשויים להרוויח מצמצום השירותים הקרקעיים, כיוון שהם זולים בכעשירית בממוצע ממשלוחים ממונעים ויש להן יכולת לצמוח במשבר כלכלי.
פלייטרקס מחזיקה בשיא: היא הייתה הראשונה להשיק לפני שנתיים שירות משלוחים מעופף בארה"ב בתיאום עם רשויות התעופה. גוגל התחרתה עם רחפן משלה באוסטרליה, ורק כמה מספר חודשים החלה לספק את השירות בארה"ב. אמזון התעכבה בהשקת צי הרחפנים, תוך שספגה כמה כישלונות טכנולוגיים - אך השנה היא החלה בכמה פיילוטים בקליפורניה ובטקסס. כעת, פלייטרקס מחזיקה ביכולת לשאת את המשקל הגבוה ביותר, 3 ק"ג. אם אמזון תשיק את הרחפן שלה, היא תוכל לשאת עד 40 ק"ג.
פלייטאופס מספקת תוכנת ניווט ושליטה
פלייטאופס, שנוסדה על ידי יוצאי חיל האוויר והתעשייה האווירית לפני שנתיים, נהנית מהיותה חברה קטנה, יעילה וזולה. היא לא מפתחת רחפנים ומסתפקת באספקת תוכנת תכנון, ניווט ושליטה. אולם, תוכנה כזו ניתנת להחלפה בקלות. היא ממצבת עצמה כמערכת ההפעלה הרשמית של התחום, אבל טרם הגיעה למעמד שווינדוס הגיעה אליו בימי המחשבים האישיים הראשונים.
חברת התוכנה הימרה על קלף שהתברר לבסוף כמנצח: היא חברה לספקיות שירותי רחפנים כמו דרונאפ האמריקאית, שבאמצעות רחפני "פריזם" של חברת וואטס האמריקאית עם התוכנה הישראלית של פלייטאופס ועוד שורה של ספקיות אחרים - הצליחה לגבור על חברות שמספקות שירות מא' ועד ת', דוגמת זיפליין ופלייטרקס.
החברה הישראלית מחזיקה בשותפות עם המתחרה של דרונאפ, וולאטוס הקנדית. וולמארט, יותר משנזקקה לרחפן אמין - גם השתכנעה כי חברת אינטגרציה המספקת שירות שירותים עדיפה לה מאשר חברות מוצר. עם זאת, פלייטרקס מחזיקה בכמה נכסים ייחודיים, כמו סטארט־אפ המשלוחים היחיד שנמצא בהליך רישוי תעופתי אמריקאי, כמה מסעדות שחתמו על הסכמים, והיעדר משקולת בדמות השקעת ענק. לפיכך, היא עשויה להיות יעד אטרקטיבי לרכישה על ידי חברת משלוחים או אפילו חברת תעופה.
שתי החברות, פלייטאופס ופלייטרקס, עדיין סובלות ממחלות הילדות של תעשיית המשלוחים המעופפים: הן מסוגלות לשאת משקלים נמוכים (פלייטאופס נושאת באמצעות רחפן פריזם 2 ק"ג, ואילו פלייטרקס תשיק בקרוב רחפן המסוגל לשאת עד 5 ק"ג). מעבר לכך, גשמים כבדים ורוחות של מעל 55 קמ"ש משביתות את השירות. המשלוחים אינם יכולים להגיע למרכזי הערים, אלא מוגבלים לבתים צמודי קרקע - אזור המכסה כשליש מכלל תושבי ארה"ב. אולם, שתי החברות נמצאות בעמדת זינוק מעניינת להתרחב למדינות רבות בארה"ב, ולהיות שותפות לשלב החלוצי בתחום משלוחי המכולת המעופפים שצובר גובה.