גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע גנים קופצים ממקום למקום ואיך זה קשור לדמיון בין בני אדם ותמנונים

מחקר חדש העלה את הסברה שיש מאפיין משותף לתמנונים ולבני אדם שהופך אותם לאינטליגנטיים יותר מיצורים חיים אחרים: פעילות נרחבת של גנים קופצים באזורי הלמידה במוח ● במשך שנים ארוכות הכחיש עולם המדע את קיומם של גנים כאלה, שמחליפים פתאום את מיקומם בגנום ● היום המחקר שלהם פורח, אבל עדיין יש מחלוקת על תפקידם באבולוציה

צלילה עם תמנונים / צילום: Shutterstock
צלילה עם תמנונים / צילום: Shutterstock

בעולם המדע יש הסכמה די רחבה שתמנונים הם יצורים חכמים מאוד. הם פותרים מבוכים, מזהים פרצופים, משתמשים בלוגיקה כדי לפתור בעיות, ואלה רק חלק מהיכולות שלהם. אבל איך הם הפכו לחכמים כאלה?

מחקר חדש, שנעשה על ידי חוקרים מנפולי שבאיטליה ופורסם במגזין BMC Biology, העלה את הסברה שיש מאפיין משותף לתמנונים ולבני אדם שגורם להם להציג אינטליגנציה גבוהה בהשוואה לשאר המינים: פעילות נרחבת של גנים קופצים במוח.

למה הכוונה ב"גנים קופצים"? מתברר שיש מקטעים בגנום שלנו שמחליטים פתאום להחליף מקום, והם משנים בכך את תפקוד התאים שלנו.

45% מהגנום שלנו מורכב מגנים שקפצו מתישהו לאורך האבולוציה. רובם אינם פעילים רוב הזמן, אבל חלק קטן מהם קופץ מעת לעת, ובהחלט ייתכן שקפץ לכם גן בעודכם קוראים את המשפט הזה. אצל בני אדם ותמנונים, אפשר למצוא פעילות רבה יותר מאשר במינים אחרים של הגנים הללו באזורים הנחשבים חשובים ללמידה.

האם התופעה הזאת היא הדבר שמאפשר לנו ללמוד? המחקר לא עונה על השאלה הזאת, והשאלה עצמה ממחישה כמה מעט אנחנו יודעים על הגנים הקופצים.

אנחנו רגילים לחשוב על הגנום כעל ספר ההוראות הבסיסי למי שאנחנו, ופתאום אנחנו מגלים שהוא משתנה כל הזמן. מה זה אומר על תורת האבולוציה ועל ההבדלים בינינו לבין חיות אחרות? ואיך הגנים האלה קשורים להתפתחות סרטן או אוטיזם?

הפתעה: הגנום הוא דינמי

"אנחנו רגילים לחשוב על גנטיקה כמשהו קבוע שמשתנה לאט", אומר פרופ' אסף בסטר, ראש המעבדה לחקר בקרה גנטית בפקולטה לביולוגיה בטכניון, "והשוס הוא שהגנום הוא דינמי. אנחנו רגילים לחשוב על מה שקיבלנו מאבא ואמא כעל מה שמבדיל אותנו מאחרים, ושהאבולוציה היא רק תהליך בין-דורי, אבל הגנים הקופצים מאפשרים לנו להמשיך להשתנות במהלך חיינו, או לפחות תאים מסוימים שלנו משתנים.

"הגנים הקופצים יוצרים שכבה נוספת של שונות בין-אישית, וגם שונות בין בעלי חיים. לדוגמה, הם אחד ההבדלים בין הגנום של בני אדם לגנום של שמרים, שמבחינות רבות אחרות אנחנו די דומים להם גנטית. אז אולי דווקא הגנים הקופצים הם גורמים לכל הדברים שהופכים אותנו לכל כך הרבה יותר מעניינים משמר, בעיני רוב מי שהוא לא חוקר שמרים?"

חלק מהתשובות כבר מתחילות להתגלות, ובזכות ההתפתחות האדירה בריצוף הגנום, חלקן עומד כנראה להתגלות בקרוב מאוד.

פרופ' חליל קשקוש / צילום: תמונה פרטית

ה"משוגעת" שבסוף זכתה בנובל

פרופ' חליל קשקוש, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, מבקש להבהיר: "ההיסטוריה של הגנים הקופצים צמודה לשם אחד: ברברה מקלינטוק, חוקרת אמריקאית שפרסמה את התגלית הראשונה שלה בשנות ה-40 של המאה ה-20, עוד לפני שווטסון וקירק בכלל פענחו את מבנה ה-DNA. וכמובן שאף אחד לא האמין לה".

"היא חקרה כרומוזומים תחת מיקרוסקופ. זה הגודל שהיה אפשר לראות אז, והיא ראתה שכאשר אחד הכרומוזומים בסוג מסוים של תירס שבור, הוא נותן לתא גוון צהוב, וכשהוא שלם הוא נותן לו גוון חום.

החוקרת האמריקאית ברברה קלינטוק / צילום: Smithsonian Institution/Science Service; Restored by Adam Cuerden,

"אולי ראית את התמונה של הקלח המנומר, שהעניק לה לבסוף את פרס נובל. חלק מהגרעינים בקלח התירס צהובים, חלקם חומים ווחלקם מנומרים - צהובים עם כתמים חומים. היא הסתכלה על הקלח הזה ואמרה 'אם הייתה שבירה של הכרומוזומים האלה בשלב העוברי של התירס, הוא היה חייב להיות צהוב בלבד. כנראה שבמקום נזק פרמננטי, משהו משתק את הגנים האלה באופן זמני, וכשאותו משהו מחליט לצאת מחלק מהתאים, בזמן התפתחות הגרגר, אזורים אלה חוזרים להיות חומים".

מקלינטוק ייחסה את התופעה הזאת לגנים קופצים וכונתה "משוגעת" וזכתה לבוז מהממסד המדעי. "בשנות ה-70", אומר קשקוש, "חוקרי חיידקים מצאו מקרים שבהם היה נראה ש-RNA שמשעתק גן מסוים הוא ארוך מן הרגיל, כאילו הגן פתאום התארך. אבל הם לא רצו לומר שזה קרה בגלל גן קופץ - הרי אין דבר כזה! ומקלינטוק הייתה מגיעה לכנסים, קוראת מהקהל 'זה גן קופץ', והם היו מתווכחים איתה. עד שהצליחו לבסוף לבודד את האלמנטים הללו בתוך הגנום, וב-1984 היא קיבלה פרס נובל".

מאז, אומר קשקוש, המחקר של גנים קופצים, הנקראים גם טרנספוזונים, נמצא בפריחה.

אבל גם היום יש מריבה, אם כי כנראה קצת יותר מנומסת: צד אחד טוען שלגנים הקופצים אין תפקיד. אולי קיבלנו אותם מאיזה וירוס, והגוף בעיקר מנסה לדכא אותם רוב הזמן. הבעיות מתחילות כשהוא לא מצליח לעשות זאת. צד אחר סבור שאם הגנים האלה היו מיותרים, כבר היינו משילים אותם בתהליך האבולוציוני.

אולי זה בכלל ג'אנק

פרופ' צחי פלפל, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, הוא מתומכי תיאוריית הג'אנק. "אם נחשוב על הגנום של כל יצור או צמח כספר הוראות לגוף, הרי שיש לנו רק מילה בכל עמוד, שכתובה בשפה מוכרת". המילה הכתובה בשפה המוכרת היא גנים שמקודדים חלבונים. אנחנו מבינים כלל לא רע איך הגנים הללו משועתקים ל-RNA, איך ה-RNA מקודד חלבון, ומה הפעולה של החלבונים בגוף.

פרופ' צחי פלפל / צילום: מכון ויצמן

"יש אולי עוד מילה בכל עמוד, שכתובה בשפה נוספת אבל כזו שאנחנו מזהים ולא מבינים. אלה גנים שמקודדים RNA שלא מקודד חלבון, אלא כנראה משמש לבקרה של גנים אחרים, בתנאים שונים. אם שאלנו את עצמנו איך תא עור נבדל כל כך מתא כליה כאשר בפועל שניהם מכילים אותו גנום, אותו ספר הוראות, התשובה היא שגורמים שונים, וביניהם אותו RNA לא מקודד, אומרים להם מתי עליהם להתבטא וכיצד לעשות זאת.

"ואז יש עוד עמוד שלם של ג'יבריש, בשפה שאנחנו לא מבינים, ואנחנו אפילו לא בטוחים שזו שפה".

כשהגנום רוצף, הופתעו החוקרים לראות את הדמיון בין הגנים המקודדים של יצורים שונים. "לנו יש רק מעט יותר מ-20 אלף גנים מקודדים, בעוד שלסוג מסוים של תולעת בגודל מילימטר יש 19 אלף, והרבה מהם משותפים ודומים", אומר פלפל. לצמחים יכולים להיות 40 אלף גנים. כלומר, אם אנחנו מניחים שבני אדם אינטליגנטים יותר מצמחים, זה לא משום שיש לנו יותר גנים מקודדים".

עם זאת, מבהיר פלפל, "ככל שיצור הוא יותר מורכב, הגנום נעשה גדול יותר באופן דרמטי. יש לנו רק פי 4 יותר גנים מקודדים מחיידק אי. קולי, אבל גנום גדול פי 1,000 וגם הרבה יותר גנים לא מקודדים. מפתה לחשוב שהעלייה במורכבות היא בגלל האזורים בגנום שאין בהם גנים מקודדים. יש כל מיני אפשרויות ותיאוריות. אולי גם האזורים הללו נותנים הוראות לאזורים אחרים מתי לפעול ואיך לפעול. אולי הם אחראים לאופן שבו הגנום עצמו מקבל את המבנה התלת-ממדי שלו. מאוד חשוב שהגנום ידע איך להרכיב את עצמו וגם זה כתוב בשפת הגנים שלו. אבל גם כשמביאים בחשבון את החלקים שמיוחסים להם התפקידים הללו, עדיין עשרות אחוזים מהגנום אינם מוסברים".

אך גם אם פלפל מסכים שכנראה חלק מהג'יבריש הוא שפה חשובה ומשמעותית שעדיין לא הבנו, הוא עדיין סבור שחלקו הגדול הוא "זבל". "ישנה אמירה, 'לא יכול להיות DNA מיותר. וזו אמירה כמעט דתית", הוא אומר. "יש המון אינדיקציות לכך שזה כן יכול להיות. למשל, ההבדלים הגדולים כל כך בגנים האלה בין בעלי חיים שונים. אם תכונה היא חשובה, היא נוטה להשתמר בין מין למין.

"הטענה השנייה קשורה למאמץ שהגנום משקיע כדי לדכא אותם. לגוף יש סוגים שונים של מנגנוני בקרה לגנים. אנחנו רואים שאותם גנים קופצים הם כמעט תמיד לא פעילים מלכתחילה או שהם מושתקים כך שלא יוכלו להיות פעילים. נראה שהתפקוד התקין של הגוף דורש שהם לא יהיו פעילים".

אז מדוע הם שם?
"חלק אולי פשוט תקוע שם כי עלות השימור שלו נמוכה מעלות המיון והזריקה שלו. חלק אחר אולי הוא סוג של "גן אנוכי". אני רואה בחתיכות ה-DNA האלה גורמים שדואגים לעצמם, הם לא שם בשבילנו. הם שם כדי שיהיה עוד מהם. הם נכנסים לגנים שלנו ומתחילים להרבות את עצמם. לדוגמה, יש לנו בגנום מיליון עותקים מאחד מסוגי החתיכות האלה, אבל אנחנו לא רואים בפעילות שלה שום דבר שאנחנו מזהים בתור 'עצמנו'".

כאילו יש בגנום שלנו שני יצורים.
"כן. אחד מהם בונה ומתפעל את הגוף שלנו. אחד מהם סתם רוצה להתרבות, ויש קונפליקט ביניהם".

ואולי זה מנגנון הישרדות מוצלח

קשקוש דוגל בדיוק בגישה ההפוכה. "טרנספוזונים נמצאים בכל האורגניזמים שנחקרו, מחיידקים ועד בני אדם, והם חלק עצום מהגנום. נכון שנראה שהגוף מתאמץ מאוד לשתק אותם, ולכן אחת התיאוריות היא שמדובר ב-DNA פולש, פרזיטי. אולי הם היו פעם וירוסים. באמת הם נראים כמו וירוסים ואפילו יש דמיון בין HIV לבין אחד הטרנספוזונים בגנום שלנו.

"אבל אני מאמין שהאבולוציה לא משמרת את מה שלא טוב לה. כדי להשתיק גנים כל היום, דרושה המון אנרגיה. לעומת זאת, לעשות 'דליט' לגן, זה משהו שהאבולוציה עושה כל הזמן, די בקלות, והמחיקה נשמרת אם אין בה נזק".

קשקוש הראה באחד המחקרים המשמעותיים שלו, שכאשר מכפילים גנום של חיטה ונותנים לו אחר כך לערוך את עצמו (דבר שאפשר לעשות בצמחים מסוימים אך לא בבעלי חיים), הוא לא מסלק את כל הגנים הקופצים שלו, אלא חלקם דווקא באים יותר לידי ביטוי. "יצרנו בעצם מין צמח חדש, ונראה שהביטוי של הגנים הקופצים דווקא יכול לעזור למין החדש הזה להתקיים ולהתייצב".

ההשערה שבה דוגל קשקוש היא שמנגנון הקפיצה הוא מנגנון שהגוף משמר כדי שיוכל לעשות התאמות גנטיות בעת הצורך. "זה עוד מנגנון בקרה שבו הגן יכול להתאים את עצמו לסביבה".

הוא מוסיף השערה, שלפיה בעתות מצוקה גדולות, כשיש סיכון להישרדות של המין, הגוף עושה "פריש מיש" לגנים שלו, כדי להגדיל את סיכוייו לשרוד. כך יכולות להתרחש קפיצות באבולוציה, שלא ניתן להסבירן אם מביאים בחשבון התפתחות הדרגתית, מוטציה אחרי מוטציה. "כדי לייצר גן חדש עם פעילות חדשה, הרבה יותר קל לקחת גן קיים, להכפיל אותו ואז לשנות אותו מאשר לייצר אותו מחדש", אומר קשקוש.

בסטר מסכים עם הגישה הזאת. "יש עדויות לכך שהגנים הללו מאפשרים מגוון שיוצר שונות, למשל בין תאי מוח, ואפשר לחשוב על מנגנון שבו השונות הזאת יוצרת מוח הרבה יותר מתוחכם".

בסופו של דבר, גם פלפל מוכן לקבל את העובדה שלעתים רחוקות יש בגנים האלה תועלת. "אנחנו קוראים לזה אפקט עוץ לי גוץ לי. קורה שהגוף טווה את הקש הזה לזהב. "מדי פעם הגן הקופץ נכנס לתוך גן מקודד ותורם אלמנט חדש, נותן לגן מקודד הוראות חדשות. ואפילו ראינו מקרה שבו מנגנון כזה יכול לעזור למנוע סרטן".

פלפל מציין עבודה נוספת של פרופ' איתי ינאי מאוניברסיטת תל אביב, ששאלה כיצד בני אדם איבדו את הזנב שלהם (מה שאיפשר להם ללכת על שתיים). "מתברר שגן קופץ כזה עבר אירוע של השתקה בבני אדם. אם משתיקים אותו היום בעכברים, נולדים עכברים בלי זנב".

אז היית יכול תיאורטית ליצור בני אדם עם זנב על ידי ביטול ההשתקה?
"זו שאלה מעניינת".

הקשר להתפתחות סרטן ואוטיזם

במהלך חיים תקין, רוב מקרי הקפיצה של גנים הם כנראה אירוע לא חיובי. רוב הזמן הם הרי מושתקים, ומתי הם עלולים לקפוץ? כשהגוף חלש, כשהמשאבים שלו דרושים במקום אחר, אומר קשקוש. "נניח במצבים של זיהום, קרינת UV, פציעה, ובצמחים - בעקבות יובש או חום. כשמתפתח סרטן, הבקרה על הטרנספוזונים יורדת במידה משמעותית". נמצא שהם מעורבים במגוון מחלות התפתחותיות וניווניות, וגם בתהליכי הזדקנות. "יש פעילות רבה יותר שלהם באוטיזם, בפרקינסון, באלצהיימר".

אבל קשקוש מדגיש כי השאלה היא לא "מי נולד עם גן קופץ", אלא אצל מי הגן שקופץ עכשיו נשלט או לא נשלט, מתבטא או לא מתבטא.

נראה שהמוח הוא אזור רגיש במיוחד לפעילות הגנים הללו, כלומר הם משועתקים ל-RNA במוח יותר מאשר ברקמות אחרות, וזה בעצם מה שעלה גם במחקר התמנונים. "אז מדוע יש להם פעילות רבה יותר במוח? זו הספקולציה. אנחנו עדיים לא יודעים".

איך הגנים קופצים?

שני מנגנונים מאפשרים לגנים לקפוץ, אומר פרופ' צחי פלפל, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן. במנגנון אחד, ה-DNA של הגן הקופץ משעתק את עצמו ל-RNA, שעובר אחת כך תהליך של שעתוק הפוך וחוזר להיות DNA, ואז יש לנו חתיכה קטנה של DNA שמרחפת לה בתוך התא ומוצאת לעצמה מקום חדש בגנום.

במנגנון השני, ה-DNA לא עובר דרך RNA אלא פשוט מכפיל את עצמו ונכנס למקום חדש, או גוזר את עצמו ממקום אחד לאחר. חלק מהגנים הקופצים מכילים גם רכיבים שכן מקודדים לחלבונים, שיודעים "לגזור" להם מקום חדש להיכנס אליו בתוך הגנום. חלקם אינם מכילים רכיבים כאלה, אבל מתבססים על עזרה מגנים קופצים אחרים, ומשתמשים בחלבונים "גוזרים" שיוצרו על ידם.

זה קורה בתהליך ההיווצרות של עובר חדש או בתאים של אדם חי?
פלפל: "גם וגם. אם זה קורה בתא הזרע או בתא הביצית, אז מעכשיו כל הדורות הבאים יאופיינו בהבדל הזה, ואכן אנחנו רואים שהמון מהגנום שלנו ככל הנראה נוצר כך. אנחנו רואים חלקי DNA שאנחנו יודעים שהם מסוגלים לקפוץ או שנראה שפעם היו מסוגלים לקפוץ, ואנחנו חושבים שכך זה קרה".

קשקוש: "רוב הגנים שקפצו באבולוציה לא קופצים עכשיו. לפעמים אנחנו רואים שהם צברו לאורך הדורות המון מוטציות. אפשר לתארך היום בערך מתי גן קפץ לראשונה, לפי מספר המוטציות שלו. ובשלב מסוים, המוטציות פגעו ביכולת שלהם לקפוץ".

אבל חלק מהגנים כן יודעים לקפוץ גם היום, וקופצים בתאים של כולנו ברגעים אלה ממש. "הרעיון שכל התאים שלנו זהים הוא רעיון שננטש", אומר בסטר. "בכל תא בגוף שלנו יש הבדלים גנטיים מהתאים שסביבו. אמנם רב הדמיון על השוני, אבל כל תא הוא למעשה בעל DNA יחיד ומיוחד".

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן