מתוך יצירה של ג'יימס טיסו, 1836-1902, המוזיאון היהודי בניו יורק

הכותב הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן הון הסיכון אלף

 "וַיְדַבּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדּׂר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיּׂצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" 

מַטּוֹת, הפרשה התשיעית בספר במדבר, נפתחת בדיני נדרים. הפנייה היא לראשי השבטים, אך מיועדת לכולם: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". (במדבר ל, ב־ג).

מודל הנדרים והשבועות יוצר תשתית במסגרתה ניתן לקבל מראש החלטות מחייבות שעשויות להועיל בהמשך. הפרשה מספרת על שבטי ראובן וגד שביקשו ממשה לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, ונתקלו בתגובה כעוסה של משה: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" (במדבר ל"ב, ו). בתגובה, הם הבטיחו ליישר קו עם האינטרס הלאומי והגברים, הלוחמים, יצטרפו למלחמה על ארץ ישראל המערבית. נוכח ההתחייבות, משה נאות לתת להם את הנחלה שהם ביקשו בעבר הירדן המזרחי והתרה בהם בלשון פרשת נדרים: "וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ" (במדבר ל"ב, כ"ד).

תוכנית 1־1־1

בהשאלה לעולם העסקי, שי ווינגר ודניאל שרייבר, מייסדי חברת הביטוח למונייד, התחייבו לשיעור הכנסות קבוע מתוך הפרמיות. בשונה משאר חברות הביטוח, המגדילות את ההכנסות והרווחים שלהן ככל שהן נמנעות מלשלם למבוטחים שלהן, בלמונייד עשו אחרת: הם התחייבו שמעבר להכנסה מסויימת, כל מה שלא ישולם למבוטחים יועבר כתרומה לתמיכה בעמותות ובמוסדות ציבוריים. כך, בנדר מראש, החברה נמנעת מניגודי אינטרסים מול הלקוחות שלה ומיטיבה עימם.

בעולם ההשקעות, השווקים יורדים ועולים ומשקיעים רבים נסחפים עם המגמה. פאניקה ולחץ מחריפים את המשברים ואופוריה יוצרת בועות. לכן יש להכין אסטרטגיה מחייבת לשעת משבר. אסטרטגיה שכזו תנטרל לחצים ותסייע במימוש התוכנית שנקבעה.

כשמרק בניוף ייסד את סיילספורס, הוא התחייב מראש בתקנון לתכנית 1־1־1, אשר נתנה 1% מזמן העובדים, 1% מהמוצר, ו־1% ממניות החברה למטרות ללא רווח. משקיעים חכמים קובעים לא פעם מראש מחירי יעד, ומורים על מכירה או קניה אוטומטית כשהמניה מגיעה ליעד המחיר, בהתאם לניתוח מראש. ככה לא נסחפים בעין הסערה ובזמן אמת.

למנוע תגובות מתפרצות

התורה סמכה רק על גורם חיצוני ואובייקטיבי, ולא על האדם עצמו, שיחליט האם ישנה הצדקה לביטול הנדר. ואכן, בהמשך הפרשה, ראשי המטות אחראים על מניעת הפרת ההבטחה של שבטי ראובן וגד: "וַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (במדבר ל"ב, כ"ח־ל).

בתרגום למתרחש בעולם העסקי, לא פעם חברות וסטארטאפים נלחצים ממשבר, בעקבותיו הם פוגעים בעובדים ובלקוחות, או משנים משהו קריטי בהצעת הערך שלהם. כל אלו עלולים להיות "גול עצמי" בטווח הארוך. השינוי פוגע במותג או בחוזה הבלתי חתום בין חברה ללקוחותיה. תפקיד התקנון (חוזה היוליסס שנקבע מראש) והדירקטוריון (הגורם האובייקטיבי שרואה את התמונה הרחבה) הוא להקפיד על שמירת הנדרים, ולמנוע את התגובות המתפרצות, אלא במקרים נדירים.