חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock
בתקופה כלכלית קשה לכל מדינות העולם נדיר שיש אירועים מעוררי אופטימיות, אך בכל זאת אחד כזה התרחש היום (ו') בארמון דולמבחצ'ה באיסטנבול. בצל המלחמה שעדיין מתחוללת בין רוסיה לבין אוקראינה, בעיר המאוכלסת ביותר בטורקיה ייחתם הסכם ליצוא חיטה אוקראינית בטוח דרך הים השחור, במעמד מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. כך נמסר מטעם לשכתו של נשיא טורקיה בתום מאמצי תיווך קדחתניים בשיתוף האו"ם שנמשכו חודשיים.
עיקרי ההסכם קובעים כי ספינות אוקראיניות יוכלו להוביל חיטה ללא חשש ממוקשים ימיים; בעת המשלוחים, שבחלקם גם יובל דשן, תהיה הפוגה בלחימה. הצד השלישי בהסכם היא טורקיה. מאז אמנת מונטרה, שנחתמה בשנת 1936, טורקיה היא בעלת הסמכות היחידה על שער הכניסה והיציאה מהים השחור, מצרי הדרדנלים והבוספורוס. ההסכם, לכאורה, מאפשר גם לרוסיה לייצא חיטה ודשן דרך הים השחור, אולם בהתחשב בעיצומי המערב שמושתים עליה - הבשורה הגדולה היא עבור קייב ולא עבור מוסקבה
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר לאחר החתימה על הסכם יצוא החיטה, "ההסכם ההיסטורי התממש בזכות המאמץ המתמשך של הנשיא ארדואן".
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן: "הגענו להסכמה שכוללת טיפול בכל התהליך, החל מיציאת הספינות מנמל המקור ועד להגעתן לנמל היעד. מרכז התיאום המשותף ימוקם באיסטנבול. מדובר בבשורה בדרך לפתרון משבר המזון שמשפיע כרגע על כל העולם. אנחנו תורמים יחד, בהסכם שנחתם היום, למניעת סכנת הרעב למיליארדי אנשים בעולם, מאפריקה ועד המזרח התיכון, מאמריקה ועד אסיה. ספינות החיטה ייצאו לדרך כבר בימים הקרובים".
שר החוץ של האיחוד האירופי, ז'וספ בורל: "אנחנו מברכים על מאמצי טורקיה והאו"ם שהובילו להסכם באיסטנבול".
מייד לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, אנקרה הודיעה כי היא אוסרת מעבר ספינות מלחמה בין הים השחור לים האגאי. ואילו כעת, טורקיה, בסיוע האו"ם, נענתה לדרישת רוסיה כי ספינות ייבדקו בבוספורוס ובדרדנלים - בעקבות חשש שינצלו את ספינות הובלת החיטה גם להברחות אמצעי לחימה. מעבר לכך, מטה תיאום יצוא החיטה האוקראינית יתמקם באיסטנבול.
שוק החיטה עבר רבות מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, מדינה שעד המלחמה הייתה באופן קבוע בין עשר יצרניות החיטה המשמעותיות ביותר בעולם. לאחר שבתחילת פברואר מחיר חיטה עמד על כ־7.73 דולר לבושל, יחידת מידה שמשמשת למדידת נפח של סחורות יבשות בתפזורת, הוא זינק לכ־12.4 דולר לבושל זמן קצר לאחר פלישת רוסיה - ב־7 במרץ. ב־17 במאי המחיר זינק בשנית ל־12.78 דולר לבושל, אך מאז חלה ירידה עקבית במחיר עד להסכם החיטה בין רוסיה לבין אוקראינה.
אין ודאות בהסכם בקייב
"סבב שיחות נוסף יתרחש באיסטנבול", נמסר ממשרד החוץ האוקראיני שהוסיף כי "מסמך עשוי להיחתם". ככלל, קו המסרים האחיד של קייב כלפי חוץ הוא שההסכם המסתמן אינו ודאי. "אין לנו עדיין הסכם", טען חבר הפרלמנט אולקסיי הונצ'רנקו בראיון לרדיו BBC 4. "אנחנו לחלוטין לא סומכים על רוסיה, וכדאי להמתין עד למועד החתימה כדי לראות שהרוסים לא ינסו לבצע שינויים של הרגע האחרון. בד בבד, מזכירות המדינה האמריקאית בירכה על ההסכם, אך שלחו מסר למוסקבה: "נתמקד בעמידה של רוסיה בהסכם".
הסיבה לפקפוק של וושינגטון בעמידת רוסיה בהסכם, קשורה בטענות מוסקבה כי "אוקראינה אשמה" בחוסר האפשרות לייצא את החיטה שלה "משום שהיא פרסה את המוקשים הימיים בים השחור". מנגד, אוקראינה, כמובן, מפנה את האצבע המאשימה בנושא לרוסיה.
מדובר בבשורה משמעותית לכל העולם, במיוחד בתקופה של אינפלציה גואה. בעיר הנמל אודסה תקועים 20 מיליון טון חיטה במכלים, ושחרורם ליצוא מהווה עבור מספר מדינות הצלה של ממש. מולדובה, למשל, ייבאה לא פחות מ-92% מהחיטה שלה ב־2020 מאוקראינה. בה בעת, לבנון, שהגיעה לחדלות פירעון לאו דווקא בגלל המלחמה באוקראינה, ייבאה 81% מהחיטה שלה מקייב. מדינות בולטות נוספות שתלויות בחיטה מאוקראינה הן תוניסיה (49%) שנמצאת במצב כלכלי חמור מסיבות רבות, וכן לוב ופקיסטן שייבאו 48% מהחיטה מאוקראינה.
באנקרה, שרואים במאורע הישג דיפלומטי משמעותי שלהם כגורם מפשר - וכבר חוגגים. "הסכם יצוא החיטה, שחשוב במיוחד לביטחון התזונתי העולמי, ייחתם כאן", הצהיר דוברו של ארדואן, אברהים קאלין. למרות חשיבות ההסכם הבלתי המבוטלת, נראה כי קייב כבר למדו את טעותם - ואינם מתכוונים להמשיך עם התלות ביצוא החיטה דרך הים השחור.
חברת הרכבות הלאומית של גרמניה, דויטשה באן ( DB ), הודיעה אתמול כי בכוונתה להתחיל בהובלות חיטה מאוקראינה לנמלים בגרמניה - רוסטוק, המבורג ובראקה. החיטה, ככל הנראה, תועמס על הרכבות ברומניה - אך תדירות הרכבות טרם ברורה.