מוטי בן משה / צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
צעד משמעותי לקראת סיום הסכסוך המשפטי בין איש העסקים מוטי בן משה למחזיקי אגרות החוב של חברת אפריקה ישראל. לגלובס נודע כי מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל (סדרות כ"ו-כ"ח) אישרו היום (ב') הצעת החלטה לפיה ייתן המגשר, שופט העליון בדימוס ד"ר יורם דנצינגר, פסיקה סופית בדרך של פשרה, לצורך סיום כלל המחלוקות בין הצדדים.
בהצעת ההחלטה אותה אישרו מחזיקי האג"ח, נקבע עוד כי "עם הסמכת המגשר, תהווה פסיקתו פסיקה סופית בהליכים הנ"ל ולא תוגשנה ע"י מי מהצדדים הנ"ל תביעה נוספת בכל עניין הקשור באפריקה ישראל להשקעות ו/או מי מטעמה, או בנוגע להסדרים הקשורים באפריקה ישראל השקעות". בעקבות תמיכת מחזיקי האג"ח בהצעה, יתאפשר לנאמן האג"ח לתת את הסכמתו למתן פסיקה מצד המגשר.
הגישור יביא לסיום מחלוקת סביב כספי הפיקדונות בסך של 100 מיליון שקל, שהעמידו חברות מקבוצת בן משה לטובת הבטחת רכישת השליטה באפריקה לישראל. בעקבות ביטול הרכישה, פנו מחזיקי האג"ח בבקשה לבית המשפט כי יורה על חילוט מלוא הפיקדונות לטובתם, בעוד בן משה עצמו טען כי לא הוא ביטל את הרכישה ולכן על הפיקדונות לשוב לידיו במלואם.
חובות של 3.2 מיליארד שקל
ראשיתה של המחלוקת בשנת 2015, כאשר קבוצת אפריקה ישראל נקלעה לקשיים בשל חובות של כ-3.2 מיליארד שקל. בתום תהליך ארוך גובש הסדר נושים לחברה אשר במסגרתו נקבע כי בן משה, באמצעות חברות בשליטתו, ירכוש את אפריקה ישראל ואת נכסיה השונים.
ההסדר זכה לאישור מחזיקי האג"ח של אפריקה. לצורך הבטחת קיום ההתחייבויות בהסדר, הפקידו החברות שבשליטת בן משה פיקדונות בסכום כולל של 100 מיליון שקל. בהמשך הוציאה רשות המסים צו שומה לאפריקה ישראל ובעקבותיו גובש הסדר נושים מתוקן, שאושר בידי מחזיקי האג"ח ובספטמבר 2018 גם על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
אלא שהסדר הנושים לא הושלם והוא בוטל בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בפברואר 2019. בעקבות ההחלטה חודשו ההליכים להסדר חובותיה של אפריקה ישראל, ובמסגרת זו החלו הנאמנים במימוש נכסיה. בנובמבר 2019 אישר בית המשפט המחוזי את מכירת החברה לקבוצת לפידות קפיטל (80%) ואלטשולר שחם גמל (20%), ובתחילת שנת 2020 הושלמה העסקה.
בהמשך הגיש נאמן האג"ח, חברת הרמטיק, תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לחילוט כספי הפיקדונות בסך 100 מיליון שקל, כפיצוי מוסכם למחזיקי האג"ח. בתביעה טען הנאמן כי החברות שבשליטת בן משה הפרו את התחייבויותיהן על פי הסדר הנושים המקורי והמתוקן.
בתגובה, הגישו החברות שבשליטת בן משה תביעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב להשבת כספי הפיקדונות, וכן תביעות לפיצוי בגין נזקים נטענים הקשורים בהחזקת הפיקדון ובביטול הסדר הנושים המתוקן. בעקבות התביעה נאלץ הנאמן להותיר בקופתו סכום עצום של 380 מיליון שקל (שצומצם בהמשך ל-330 מיליון שקל) ולמנוע את חלוקתו למחזיקי האג"ח, עד לבירור טענותיו של בן משה.
החלק העיקרי בתביעתו של בן משה כלל דרישה להעביר לידיו את התמורה העודפת שהפיקו מחזיקי האג"ח והנאמן מהעסקאות החלופיות, וזאת בהשוואה לתמורות שהיו אמורים לקבל מהחברות שבשליטת בן משה בהסדר הנושים המתוקן. תמורה עודפת זו הוערכה על ידי בן משה בסך של 318.5 מיליון שקל.
בן משה טען אז כי מחזיקי האג"ח והנאמן פעלו שלא כדין ובחוסר בתום לב, בניגוד להסדר הנושים המתוקן ותוך הפרתו, וזאת כדי להתחמק מהשלמתו. לפיכך, טען בן משה כי קמה לו עילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, וכן עילות חוזיות ונזיקיות.
בתגובה הגיש נאמן האג"ח בפברואר 2020 בקשה לדחייה על הסף של רכיב התמורה העודפת בתביעת בן משה, אולם בינואר 2021 נדחתה הבקשה בידי השופטת איריס לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעקבות ההחלטה הגיש הנאמן ערעור לבית המשפט העליון, ולאחר שני דיונים בנושא קיבל העליון בנובמבר 2021 את הערעור ודחה על הסף את הרכיב בתביעת בן משה שעסק בתמורה העודפת.
מאז נותרה המחלוקת סביב כספי הפיקדונות המחולטים על סך 100 מיליון שקל, וכן סביב דרישת בן משה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו מהמשך החזקת כספי הפיקדון בידי הנאמן. כעת צפוי כאמור המגשר דנצינגר להכריע בכל הסוגיות יחדיו, במסגרת פסיקה סופית.