איך נחשפים לסקטור שמרוויח מהמשברים הגלובליים / אילוסטרציה: Shutterstock
הכותב הוא שותף מנהל בקרני פמלי אופיס
שנתיים של בעיות מתמשכות בייצור ובשרשראות האספקה תרמו לעלייה משמעותית במחירי הסחורות - ושוקי ההון לא נותרו אדישים. שלושה משברים גלובליים התרחשו בשנים האחרונות בזה אחר זה, ולשלושתם מכנה משותף. מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, מגפת הקורונה, ומלחמת רוסיה-אוקראינה השליכו שלושתן באופן ישיר ודרמטי על שוק הסחורות.
מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, שנבעה משאיפת ממשלת ארה"ב לנתק את התלות האמריקאית בסין ולעודד ייצור מבית, התבטאה בהעלאת מכסים אמריקאיים על יבוא מסין. בפועל, הדבר הוביל לכך שמקור יבוא זול יחסית של נפט וסחורות מוגמרות הפסיק להיות זול. נוצר "פקק" בייצור אצל חברות אמריקאיות רבות שנשענו על חומרי גלם מיובאים מסין, שאין להם תחליפים מקומיים. מלחמת הסחר יצרה ניתוק בשרשראות המסחר בין שתי המדינות, ועיכוב בייצור ואספקה בארה"ב, שכמובן באים לידי ביטוי בהעלאת מחירי הסחורות.
מגפת הקורונה יצרה משבר מסחר גלובלי. האטה - ובחלק מהמקרים בלימה - בתהליכי ייצור ושינוע סחורות מסין למדינות אחרות, ובהמשך במדינות נוספות בכל רחבי העולם, יצרו מחסור וביקוש אדיר לסחורות. משבר הקורונה תרם לעלייה חדה במחירי חומרי הגלם, ביניהם: ברזל, אלומיניום, נחושת, עץ, זכוכית ועוד, וכן לעלייה במחירי סחורות חקלאיות ואנרגיה.
המשבר השלישי, מלחמת רוסיה-אוקראינה, השבית כמעט במלואו שתי מדינות חזקות מאוד בייצור חומרי גלם. אוקראינה מובילה בייצור ויצוא עולמי של חיטה. רוסיה היא אחת המדינות המובילות בייצור אנרגיה - נפט, גז ופחם.
נוסף על כך, 40% מהמתכת פלדיום בעולם מיוצרת ברוסיה, לפי נתוני הסקר הגיאולוגי של ארה"ב ב-2019, והיא משמשת למגוון עצום של רכיבים (שבבי זיכרון, חיישנים ובעיקר ממירים קטליטיים שנמצאים במערכות הפליטה של כלי רכב) ואין לה הרבה תחליפים בעולם.
החרמת רוסיה על ידי מדינות האיחוד האירופי וארה"ב הובילה אף היא לעצירת יחסי המסחר ומעברי מסחר גלובליים. מעבר לעניין הייצור והאספקה ברוסיה ובאוקראינה, חברות מערביות רבות נחשפות לסחורות מרוסיה ומאוקראינה דרך חברות טיר 2 (2 Tier) - הספקים של הספקים.
מבדיקה שערכה דלויט עלה כי החברות הגדולות ברחבי העולם נחשפו למשבר באוקראינה יותר דרך ספקי טיר 2 מאשר ספקי טיר 1. נתוני דלויט חשפו כי ברוסיה יש 100 ספקי טיר 1 המשרתים באופן ישיר את הארגונים, ו-850 ספקי טיר 2 שמספקים לחברות טיר 1 במערב. באוקראינה יש עשר חברות טיר 1 ו-100 חברות טיר 2.
מלחמת רוסיה-אוקראינה מהווה את המשבר השלישי, שהצטרף לרצף משברים קודמים שגרמו האצה בצריכה ופקקים בתובלה הימית העולמית. המשברים העולמיים מייצרים לחצים אדירים על הייצור ועל שרשרת האספקה הגלובליים, וההשפעה המרכזית שלהם היא על מחירי הסחורות. הבנק העולמי צופה כי מחירי האנרגיה יעלו ב-50% בשנת 2022 וכי ומחיר החיטה יעלה ב-40%.
כיצד זה מתורגם לשוק ההון?
הביקוש האדיר לסחורות, שהתעצם משמעותית בשנתיים האחרונות כתוצאה מהמשברים הגלובליים מחד, והאצת הצריכה והייצור מאידך, תורגם כמעט סימולטנית לביקוש לסקטור הסחורות בשוק ההון. הבנת פוטנציאל הרווח המטאורי של חברות לייצור סחורות שנסחרות בבורסה חלחלה גם למשקיעים. סקטור הסחורות הפך לאופציית מסחר מעניינת בשוק ההון, שתופסת יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות.
האינפלציה הובילה אף היא להעצמת הביקוש לסחורות, שכן כאשר האינפלציה עולה, מחירי חומרי הגלם עולים יחד איתה. החשש מעליית מחירי הסחורות האיץ אף הוא את הביקוש והצריכה, ובהתאמה לכך, הגדיל את העניין בשוק הסחורות בקרב המשקיעים.
שוק הסחורות מחולק לשישה תחומים עיקריים: שוק האנרגיה - הכולל נפט, גז, פחם, ועוד, שהוא השוק המוביל והגדול ביותר; שוק המתכות הפשוטות (תעשייתיות) - אלומיניום, פלדה, עופרת, נחושת ועוד; שוק המתכות היקרות - זהב, כסף, פלטינה; שוק הגרעינים - חיטה, תירס, סויה, אורז, כותנה; שוק הסחורות הרכות - סוכר, קקאו, קפה; ושוק הבשר - בקר וחזירים בעיקר.
סחורות כגון ברזל, נפט גולמי, זהב, אלומיניום, פלדה, חיטה ועוד, הן חומרי הגלם המניעים את הכלכלה העולמית, והן מציעות הזדמנויות ייחודיות למשקיעים שמרוויחים מהמחירים המשתנים ללא הרף.
אופציית מסחר מעניינת, שתופסת יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות, היא מסחר בסחורות באמצעות קרנות סל. קניית קרנות סל מאפשרת למשקיעים להיחשף לסחורות וליהנות מיתרונות הרווח, ללא צורך בהחזקה ישירה בסחורות עצמן, וכן ליהנות מדמי ניהול נמוכים יחסית המאפיינים שיטת מסחר זו.
ארה"ב מציעה מגוון קרנות סל חזקות למשקיעים שמעוניינים להיחשף לסחורות, ביניהן הקרנות XLB ,VAW ו-IUMS LN. קרן XLB היא הקרן הגדולה והסחירה ביותר בסקטור הסחורות בפער משמעותי מול הקרנות האחרות, עם סך נכסים תחת ניהול של כ-6.3 מיליארד דולר. היא מורכבת בעיקר מכימיקלים (65%) ומחברות כרייה (11%), ומחזיקה ב-29 מניות הקשורות לסקטור הסחורות, הכלולות במדד S&P 500, במשקלי שווי שוק. קרן VAW מחזיקה כ-115 מניות במשקלי שווי שוק. קרן IUMS LN מחזיקה באותה כמות כמו XLB, אך רשומה באירלנד (קרן UCITS).
חשיפה סקטוריאלית והתאמה למצב הריאלי
חשוב לשים לב לכך שהחשיפה הסקטוריאלית בקרנות הסל ממוקמת בכרייה ובכימיקליים, ולכן היא אינה מגלמת קשר ישיר בין תשואות קרנות הסל ובין ביצועי שוק הסחורות הרחב. עם זאת, יש לקרנות קורלציה תואמת למדי למדדים כגון Bloomberg Commodities.
משקיעים שבוחרים להשקיע בסחורות באמצעות קרנות סל צריכים לבחור בעיקר בין קרנות שהן large cap וקרנות שהן mid cap. כך לדוגמה, משקיעים שזקוקים לנזילות יבחרו לרוב בקרנות large cap, כגון קרן XLB, שהמחזורים בנייר שלה גבוהים לעומת האחרות.
קרנות סל מובילות נוספות שמומלץ לעקוב אחר ביצועיהן הן קרן הסל הגלובלית למתכות ולכרייה, PICK, המחזיקה בחברות כרייה מגוונות מהגדולות בעולם, כגון BHP ו-RIO, ומציעה חשיפה לחברות בשווי שוק גבוה (כ-65 מיליארד דולר בממוצע); REMX היא קרן מתכות נדירות שמחזיקה ברובה במניות סיניות. קרנות נוספות הן איי-שיירס כסף, איי-שיירס קרן זהב, ספרוט כסף פיזי, אברדין קרן זהב.
קרנות סל נוספות, למסחר בסחורות בענפים נוספים שאינן בתחום הכימיקליים והכרייה, הן טאוקריום חיטה, איי פת' בלומברג כותנה, טאוקריום סוכר, טאוקריום תירס, גלובל איקס כורות כסף, ויש עוד רבות נוספות.
סחורות הן חומרי הגלם שאנו משתמשים בהם באופן יומיומי, והמשמעות היא שלמאפייני הצריכה שלנו יש השפעה ישירה וכמעט מיידית על שוק ההון. שוק הסחורות מגלם כיום הזדמנויות אדירות למשקיעים, ומאפשר להם להיחשף לענף בעל פוטנציאל רווח פנומנלי, במידה מבוקרת ובדמי ניהול נמוכים.
הכותב הוא שותף מנהל בקרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ניירות ערך או מוצר פיננסי כלשהו