הרפורמה צריכה לעבור את מבחן הציבור, שלא בקלות ייתן אמון בחברות הפינטק / צילום: Shutterstock, Joyseulay
הכותבת היא מייסדת שותפה ומנכ"לית חברת הפינטק "morning של חשבונית ירוקה"
אם הייתי יכולה לכנס את כולם לאולם אחד ענק ולספר להם למה הם חייבים להכיר את הבנקאות הפתוחה לעומק, הייתי עושה את זה. זה עד כדי כך חשוב בעיניי. אבל לצערי זה בלתי אפשרי, כי כשאני מדברת על כולם אני מתכוונת לכל אחת ואחד מאיתנו, שכירים ועצמאים כאחד. נכון שזה אולי נשמע לרגע כמו עוד אייטם שקל להעביר הלאה, אבל הבנקאות הפתוחה משנה את כללי המשחק.
עולם הבנקאות נשאר גן סגור, כאשר המידע הפיננסי שלנו הוא כמעט בלעדי בבנקים, וכל שימוש שנרצה לעשות בו תלוי בהם. זהו מצב אבסורדי בעולם המקדש שקיפות.
שיתוף מידע רגיש
כאן נכנסת לתמונה הבנקאות הפתוחה. באופן המופשט ביותר: החוק, שהשלב הראשון שלו נכנס לתוקף, מחייב את הבנקים לשתף את המידע הפיננסי של הלקוחות עם גופים שקיבלו אישור מהרגולטור ומהלקוח, ביניהם גם חברות הפינטק. בפועל, זה אומר שכעת החברות שקיבלו אישור יוכלו להסתכל על המידע שלנו לא רק דרך עיני הבנק אלא גם דרך עיניים של מוצרים ושירותים שאנחנו צורכים, ויכולים לתת לנו הסתכלות אחרת על המוצרים הפיננסיים שלנו. השחקנים החדשים הם בעלי יכולת לזוז מהר, לייצר פתרונות התממשקות מורכבים, לנתח מידע ואף להציע פתרונות פיננסיים חדשים בעתיד.
מדובר לא רק בהנגשת המידע בפלטפורמות ניהול עסק ונוספות, אלא גם בשינוי עולם התשלומים שאנו מכירים. הבנקאות הפתוחה מביאה איתה גם ייזום תשלומים, דרך שונה וחלקה יותר לקבל תשלום בלי לעבור לאפליקציית הבנק או להזין כרטיס אשראי.
אבל, וזה אבל גדול מאוד, הרפורמה צריכה לעבור את מבחן הציבור, שלא בקלות ייתן אמון בחברות הפינטק, במיוחד בכל הנוגע למתן גישה למידע הרגיש שלהם. בואו נבחן רגע את הפסיכולוגיה של הצרכנים - הם מחונכים לבטוח בבנקים, ונכון, כנראה שלכולנו יש איתם יחסי אהבה-שנאה, אבל זו דוגמה מצוינת לכוחו של הרגל. קשה לנו עם שינויים, ובטח עם כאלה שמתעסקים בכסף שלנו, ונושא הפיננסים שגם ככה אנחנו נמנעים מלהתקרב אליו יותר מדי. נקודת המוצא של הציבור כלפי החברות שמבטיחות לו ניהול טוב יותר של הכספים שלהם עלולה להיות סקפטית, ואנו צריכים לפעול במרחב הזה ולייצר ודאות וביטחון.
זה יקח זמן
כמובן שגם אי אפשר להתעלם מנושא הזמן - ייקח לחברות הפינטק זמן לקבל רישיון, ובפועל ייקח גם זמן עד שהן תוכלנה להציע מוצרים ושירותים. אמון הוא המפתח להצלחת המהלך הזה והוא המסע האמיתי בהקשר של הרפורמה. לא רק שמדובר בשינוי גישה, מדובר בחינוך מחדש: חינוך לתת אמון בחברות שיהיו חשופות לחשבון העו״ש של הציבור, חינוך לצרוך מוצרים פיננסיים לא רק מהבנק החל מהלוואות וחסכונות ועד תשלומים ואשראי. מדובר בלא פחות ממסע ארוך ומאתגר, אבל מאוד מרגש וחשוב.
כמו שציינתי בהתחלה, ידע זה כוח, וגם במקרה של בניית אמון זו הדרך. אנחנו צריכים להכיר את השינוי הזה, להבין אותו לעומק וכך לאפשר אותו. בנק ישראל והרשות לניירות ערך הגדירו תקינת אבטחת מידע שאליה נדרשות החברות שרוצות לעסוק בתחום. בסופו של יום, המידע הפיננסי נשאר מוגן, ולא סתם נדרש תהליך אישורים ועמידה בדרישות המדינה כדי לעסוק בכך.
אין ספק שמדובר ברפורמה מבורכת ומשמעותית, ועכשיו כל מה שנותר הוא להפשיל שרוולים ולהיכנס לתהליך עבודה והסברה, כי הציבור הרחב ובעלי העסקים בפרט צריכים להבין את גודל הבשורה, ויפה שעה אחת קודם.