שמיר אופטיקה / צילום: ערן הרדוף, ויקימדיה; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קיבוץ שמיר, מהקיבוצים המצליחים כלכלית בישראל, משלים את אחד האקזיטים הגדולים בתולדות התעשייה הקיבוצית, שיזרים לקופתו מאות מיליוני דולרים. לגלובס נודע שהקיבוץ, שהחזיק ב-50% ממניות חברת שמיר אופטיקה, העוסקת בפיתוח וייצור עדשות, מכר לאחרונה את החזקותיו לענקית האופטיקה האירופית אסילור-לוקסוטיקה (EssilorLuxottica) שנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-70 מיליארד אירו.
החברה הרוכשת החזיקה קודם לעסקה ב-50% ממניות שמיר אופטיקה, שאותן רכשה לפני 11 שנים ב-130 מיליון דולר (37% מידי הקיבוץ ו-13% מהציבור) ולפי שווי חברה של כ-260 מיליון דולר, בעוד שבעסקה הנוכחית שווייה של שמיר אופטיקה יותר מהוכפל, ועמד על פי ההערכות על בין חצי מיליארד למיליארד דולר.
חלק מהסכום העצום שייכנס לקופת שמיר יחולק בוודאי בין חברי הקיבוץ, שיתעשרו במיליוני שקלים נוספים. עוד קודם לעסקה נחשב קיבוץ שמיר לאחד מהקיבוצים העשירים בישראל, ומלבד עסקי האופטיקה הוא מחזיק בין היתר גם בשליטה בחברת שלא"ג תעשיות (60%), העוסקת בייצור בדים לא-ארוגים ונסחרת בת"א לפי שווי של 426 מיליון שקל. בקיבוץ כ-420 חברים, הוא מופרט מאז 2002, אך מעניק לחבריו רשת ביטחון כלכלית. רובם עובדים מחוץ למשק.
רכישת המחצית הראשונה של מניות שמיר אופטיקה בוצעה על ידי אסילור הצרפתית עוד לפני שהיא מוזגה עם לוקסוטיקה האיטלקית, שהמיזוג ביניהן הושלם באוקטובר 2018 ויצר את אחת מקבוצות האופטיקה הגדולות בעולם, העוסקת בעיצוב, בייצור ובהפצה של משקפי ראייה, עדשות ומשקפי שמש של המותגים המובילים מבתי האופנה הנחשקים בעולם, לצד המותג ריי באן שבבעלותה.
שמיר אופטיקה נוסדה ב-1972, וכיום היא פעילה ב-23 מדינות באמצעות 18 מעבדות אופטיקה בינלאומיות, ומעסיקה יותר מ-2,500 עובדים ברחבי העולם. שמיר מחזיקה בבעלותה כ-30 חברות (באופן מלא או בבעלות משותפת), ו-97% מהכנסותיה מקורן בפעילות בחו"ל.
בשנת 2005 הונפקה החברה בנאסד"ק (נציגה ראשונה של התעשייה הקיבוצית) לפי שווי של 225, וכעבור שש שנים, ב-2011, חזרה להיות חברה פרטית, לאחר שאסילור רכשה את כל החזקות הציבור וחלק ממניות קיבוץ שמיר בחברה.
יגן משה, המכהן כמנכ"ל שמיר אופטיקה מאז 2018, ימשיך להוביל את החברה לאחר רכישתה, וידווח ישירות לפרנצ'סקו מילרי, מנכ"ל אסילור-לוקסוטיקה. משה מתגורר בסינגפור בשנים האחרונות. גם המיתוג של שמיר יישמר בנפרד, לצד הייצור ומחלקת הפיתוח שיישארו בקיבוץ שמיר בישראל.
בתוך כך, רשת חנויות האופטיקה של לוקסוטיקה, Sunglasses Hut, צפויה להיכנס לישראל, לאחר שחתמה על הסכם זכיינות עם קבוצת פוקס של הראל ויזל. במסגרת ההסכם פוקס תקים ותפעיל את רשת חנויות המותג בישראל ובגדה המערבית. פוקס התחייבה להקים כ-50 חנויות בטווח של שבע שנים. בשעתו ניסתה לוקסוטיקה לרכוש את רשת אירוקה ב-20 מיליון אירו אולם העסקה נבלמה על ידי הרשות לתחרות.
ביקוש למניעת היווצרות אדים בקורונה
שמיר אופטיקה התפתחה בשנים האחרונות באמצעות מוצרי אופטיקה ועדשות בטכנולוגיות חדשות, דוגמת עדשות המונעות את החזרי האור והשתקפויות של מסכים בעת צילום, או טכנולוגיה למניעת היווצרות אדים על עדשות המשקפיים, שהביקוש לה זינק עם החובה לעטיית מסכות.
החברה נהנתה מעלייה בהכנסות מאז פרוץ משבר הקורונה גם במסגרת הרחבת פעילותה וכניסה לשווקים חדשים, כולל במדינות אסיה. בין השאר חתמה החברה על שיתופי פעולה עם רשתות מקומיות, דוגמת הרשת הגדולה ביפן, פריס-מיקי, ועל שיתוף פעולה עם פורמולה 1 לשיפור איכות הראייה של הצוותים. במסגרת שיתוף הפעולה הלוגו של שמיר מוטבע על קסדות הנהגים (בצוות אלפין פורמולה1).
במכתב ששיגרה ללקוחותיה לאחר עסקת המכירה, הגדירה הנהלת שמיר אופטיקה את הרכישה כ"אבן דרך מדהימה, כיוון שכעת נוכל לנצל הזדמנות ייחודית להעצמת רשתות ההפצה המשלימות, המותגים המוכרים, המוצרים והפתרונות האופטיים המובילים שלנו".
המשך לרצף מכירות של מפעלים קיבוציים
האקזיט של חברי קיבוץ שמיר ממשיך רצף מכירות של מפעלים קיבוציים לידי חברות ענק מחו"ל, אשר כולן נחשפו אשתקד בגלובס. כך נחשף, כי קיבוץ גזית מכר את חברת פלזית-פוליגל שבשליטתו (80%) לחברה האמריקאית פלסקולייט (Plaskolite) בתמורה ליותר מ-200 מיליון דולר.
במסגרת המכירה רכשה פלסקולייט את הבעלות המלאה בפלזית-פוליגל, המגדירה עצמה כחלוצה ומובילה עולמית בתכנון, פיתוח וייצור של לוחות פוליקרבונט, תרמופלסטיים ופרופילים. פלזית-פוליגל מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים ברחבי העולם, ומחזיקה אתרי ייצור בישראל, ברוסיה, בארה"ב, בצ'ילה, בבולגריה ובספרד. עם המוצרים שבהם היא מתמחה, ושבהם יצרה לעצמה שם עולמי, נמנים ייצור לוחות שקופים מפוליקרבונט, אקריל, פוליסטירן ועוד, אשר משווקים ביותר מ-60 ארצות.
מוצרי פלזית-פוליגל מיועדים לצרכים שונים, כמו שילוט, קירות אקוסטיים, לוחיות רישוי, מקלחונים וחממות. לצד אתרי הייצור מפעילה החברה חברות בנות בינלאומיות ומרכזי שיווק והפצה בכל העולם.
עוד קודם לכן נחשף כי הקיבוצים גזית והמעפיל מכרו את חברת MCP שבבעלותן, העוסקת בייצור מגשיות לתעשיית המזון, לידי ענקית אריזות המזון Faerch (פירץ') מדנמרק, בעסקה שהעניקה לחברה הנמכרת שווי של 57 מיליון אירו נכון לסוף 2020. בניכוי חובות של החברה הנמכרת קיבלו שני הקיבוצים כ-170 מיליון שקל לפני מס, תמורה שתתחלק ביניהם בחלקים שווים (85 מיליון שקל כל אחד).
MCP, שהוקמה לפני למעלה מ-40 שנה, מעסיקה קרוב ל-200 עובדים בשני מפעלים, בישראל ובארה"ב, ולה מכירות של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. החברה עוסקת בפיתוח וייצור אריזות מזון מתקדמות באמצעות טכנולוגיות חדשניות, בהן גם כאלה שניתן להוציא מההקפאה היישר למיקרוגל או לתנור האפייה. לקוחותיה הם יצרני מזון, חברות שיווק מזון וקמעונאיות בארה"ב, במזרח התיכון ובאירופה.
בד בבד מכר גם קיבוץ העוגן, שכנו של קיבוץ המעפיל בעמק חפר, את חברת העוגנפלסט, העוסקת בפיתוח ובייצור מוצרי PVC, לקונצרן הגרמני Kap, תמורת כ-105 מיליון שקל. העוגן, שהחזיק 60% ממניות החברה, קיבל על פי ההערכות 63 מיליון שקל (ברוטו) מהמכירה.
העוגנפלסט מייצרת מגוון יריעות PVC מתקדמות ליישומים בענפי הביטחון, הבנייה, החקלאות, עיצוב הבית והתעשייה. מוצריה כוללים חיפויי רצפה; יריעות איטום לגגות, מאגרים ובריכות שחייה; יריעות דקורטיביות; וכן יישומים מיוחדים, תעשייתיים וביטחוניים (החסנה יבשה, הגנת אב"כ, אחסון גרעינים וסוככים).